ארכיון עבור קטגוריית ’ג. אפיקים בגישור‘

21.11.17

האסטרטגיה שביסוד הישיבות בנפרד (CAUCUS)- בתמצית

מאת עו"ד גיורא אלוני, עו"ד

 

מבוא

 

הרוב הגדול של המגשרים משתמשים בכלי הגישורי של ישיבות בנפרד  – הישיבה של המגשר עם אחד הצדדים ללא נוכחותו של האחר – ככל שהדבר נחוץ בנסיבות  ההליך. לא רק שרוב המגשרים מוצאים את הכלי הגישורי הזה ככלי מועיל וייחודי להליך הגישור (שכן הדבר אסור כמעט לחלוטין בבית המשפט ועילה לפסילת כל הליך בוררות, כשהבורר נכשל בכך), אלא גם השלב הגמיש ביותר בין שלבי הגישור.

בעוד שסדר שלבי הגישור המוכרים הינו קבוע למדי :- הכנה – פתיחה – הצגת נקודות הראות – זיהוי נושאי הגישור ויצירת "סדר יום" – זיהוי האינטרסים והגדרתם – יצירת אופציות – הערכת חלופות – בחירת אופציות – יצירת הסכמה – הסדר גישור[1], שלב הישיבה בנפרד אינו מופיע כלל חלק משלבי הגישור הקבועים. זאת משום גמישותו של כלי גישורי חשוב זה, שיכול – עפ"י שיקול דעתו של המגשר- להתאים בכל שלב משלבי הגישור המוכרים, ויעידו מגשרים רבים – בעיקר אלה העוסקים בגישורים לגירושין – שלעיתים הם בכלל מקדימים את שלב הישיבה בנפרד אף לפני שלב הפתיחה של הגישור ואילו מגשרים אחרים לא יעשו בו שימוש כלל או שימוש בשלב כלשהו של הגישור, ככל שימצאו אותו נחוץ לשם קידום ההליך. יהיו מגשרים שידגלו בגישה, שיטיב המגשר לעשות אם יעשה שימוש בכלי של הישיבה בנפרד על מנת  להכיר תחילה את הצדדים, להבין טוב יותר את המצוקה שלהם, את מקורות הסכסוך, את האינטרסים והרצונות שלהם לפני מתחילים ברצף המוכר של שלבי הגישור.

 האמת היא, שאין בדברים עד כה חידוש אמתי עבור כל מי שהינו מגשר פעיל. אני עצמי כתבתי עוד בפברואר 2010 תחת הכותרת "הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור"[2].  אין באמת תשובה לשאלה מתי או באיזה שלב על המגשר להפסיק את הישיבה המשותפת  ולקיים ישיבות בנפרד עם הצדדים. כל הליך גישור הינו שונה ממשנהו בהתבסס על המגושרים ונושא הסכסוך. כנוהג שבעולם, בגישורים שמתקיימים בצוות של שני מגשרים, ככל שהמגשרים מוצאים מקום לקיים ישיבה בנפרד, נוהגים לקיימה לאחר שלב "הצגת נקודות הראות" ע"י הצדדים. המגשרים מודיעים על פסק זמן קצר בהליך, שבמהלכו הם מתייעצים ביניהם ומחליטים על האסטרטגיה להמשך ההליך לאחר שמיעת עמדות הצדדים ואת השלב הבא בגישור הם מקיימים את סדרת הישיבות בנפרד, אלא שגם סדר זה של שלבי ההליך איננו בבחינת תורה מסיני.

במאמר זה נתרכז בחלק מהשיקולים, שעשויים לשמש את המגשר בבואו להחליט על קיומן של ישיבות בנפרד[3].

המצבים בהם המגשר ישקול קיומן של פגישות בנפרד

 

* כאשר הצדדים נקלעו לחילופי דברים שאינם לטובת ההליך, עקרים או מקוממים.

* כאשר מתגלה קושי אצל הצדדים לדבר או להיפתח בפני הצד השני.

* כאשר הצדדים מבקשים לדבר עם המגשר בפגישה נפרדת.

* כאשר המגשר חש שההליך סטה למסלול שלילי שאיננו משרת את המטרה.

השיקולים לפני קיום ישיבות בנפרד.

המגשר חייב לתת את דעתי לשיקולים היקפיים  הנוגעים לשימוש בכלי של הישיבה בנפרד, בכדי שהישיבה הזו תפיק את מירב התועלת, לא תיצור ספקות ואי נוחות אצל המגושרים ולא תפגע בהליך הגישור עצמו.

* המגשר יעלה את האפשרות לקיומן של הישיבות בנפרד כבר במהלך שלב הפתיחה.

* בטרם יקיים את הישיבה בנפרד על המגשר לשקול אם קיומה יהיה בו כדי לקדם את הליך הגישור באופן

   חיובי או שמא ייגרם נזק להליך. אחד השיקולים יהיה באיזו מידה הצדדים התקרבו להשגת פתרון

   לסכסוך, האם הצדדים אכן מעוניינים במציאת פתרון ואיזו תרומה עשויה לצמוח מקיומן של ישיבות

   בנפרד.

* לפני קיום הישיבה בנפרד על המגשר לתכנן אותה ואת האסטרטגיה שינקוט במהלכה.

* המגשר יציג את קיומן של הפגישות בנפרד הזו תוך נטרול ומניעה של כל תחושה של אשמה אצל

  המגושרים.

* המגשר יבהיר שמטרת הישיבה בנפרד היא לאפשר לו ללמוד מהם האינטרסים האמיתיים של הצדדים.

* המגשר יגיב למגושר בישיבה הנפרדת באופן אמפתי ובונה, וימנע פגיעה או נאצות כלפי המגושר האחר.

* במהלך הישיבה בנפרד, המגשר יעזור למגושר שמולו להבין כיצד עמדותיו וגישתו נתפסים ע"י הצד השני

* במהלך הישיבה בנפרד המגשר יכול להציע דרכים לתקשר עם הצד השני, באופן שיגרום להליך הגישור

   להתקדם בכיוון חיובי.

מהמורות שקיומן של ישיבות בנפרד עלולות לעורר

 

* שאלת העיתוי לקיום הישיבה בנפרד. אין לערוך אותה בשלב מוקדם מדי, שאז יקשה על המגשר לברר

  במהלכה את האינטרסים האמיתיים של המגושר  או את הפתרונות לסכסוך כפי שהמגושר יוכל להציע

  כשהזמן יהיה בשל לכך.

   כמו כן, ככל שיש צורך בישיבה בנפרד, אין להשעות יתר על המידה את קיומה, שכן בשלב כלשהו היא

   כבר עלולה שלא לשרת את המטרות של המגשר לקידום ההליך.

* על המגשר להיות בטוח שהוא עצמו מעבר לכל נטייה של חיטוט או סקרנות גרידא.

* על המגשר להיות ער לכל רמז לכיוון פתרון הסכסוך, להוציא לאור ולסכם בקולו כל התקדמות בכיוון זה

   במסגרת הסיכום של הפגישה.

* יש להימנע בעקבות הפגישות בנפרד מלזרז את הצדדים להציע את האופציות שלהם לפתרון כפי

   שהסתמנו בפגישה.

* המגשר חייב לחזור לישיבה המשותפת עם כל הצדדים לאחר הפגישה בנפרד.

עצות לניהול הישיבה בנפרד

 

* על המגשר לקדם באמצעות הישיבה בנפרד את גילוי המהות האמתית של הסכסוך ואת האינטרסים של

  הצדדים. המגשר צריך להיות ער ל"כפתורים" שעליהם יש ללחוץ כדי לקדם כל מגושר להבנת

  האינטרסים שלו עצמו, הרגישויות שלו והסיבות לסכסוך.

* המגשר יאפשר למגושרים את הזמן הדרוש בכדי לעכל בעצמם את מה שעלה בשיחה בנפרד.

* במהלך הישיבה בנפרד המגשר יחתור להבין מה הסיבות האמתיות לסכסוך ומה הגורם לפריצתו,

* הפגישה בנפרד אמורה גם לאפשר למגשר ליצור אוירה שתתמוך באמונם ובנכונותם של הצדדים להגיע

  לפתרון שיספק כל אחד מהם

* במהלך הישיבה בנפרד על המגשר לעודד את המגושר למצוא את האומץ לעבוד מול הצד השני למציאת

   פתרון שיועיל לשניהם.

* המגשר יעודד את המגושר במהלך הפגישה בנפרד שהוא עצמו הינו תורם להצלחה של יישוב הסכסוך

   ולהעלות אפשרויות לפתרון מתוך תחושה זו.

* מבחינת המגשר הפגישה בנפרד צריכה לשמש כהזדמנות גם בכדי ליצור קשר הדוק יותר של אמון עם

   המגושר והסרת מחסומים, מה שאמור לגרום לפתיחות אצל המגושר ותקל עליו לקבל את בוחן המציאות

   שיערוך עבור המגשר, ויבטיח שהמגושר ישקול בפתיחות את האופציות האפשריות לפתרון הסכסוך.

* לסיכום המגשר צריך להיות מחויב לאיכותו של הליך הגישור שהוא עורך ולערך המוסף של הפגישות

  בנפרד שהוא שוקל את קיומן ואם בכלל לקיימן.



[1] . "דרכים" – בית הספר ליישוב סכסוכים, מיסודה של סילפר (ישראל) בע"מ, המוכרת ע"י הוועדה המייעצת לגישור שליד הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים. סילפר הקימה את "סולחה" – פורטל הגישור הישראלי.

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

10.10.2017

חוק/פקודת ההתנצלות בהונג קונג 2017

Hong Kong Apology Ordinance 2017  


מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

מבוא

 הררי מאמרים כבר נכתבו על מקומה ומשמעותה של ההתנצלות בגישור. כל מאמר וההדגשים המיוחדים לו וההגדרות להתנצלות שאומצו ע"י מחברו. המאפיין את כל המאמרים הללו בבסיסם, היא ההנחה המובעת בפזמון החוזר של שירו המפורסם של אלטון ג'ון "סליחה היא כנראה המילה הקשה ביותר" (“Sorry seems to be the hardest word” ). ומי מאתנו המגשרים לא מכיר ולא התנסה בשימוש בכלי רב הכוח והייחודי הזה בגישור. ד"ר דייב שמעוני, יו"ר ארגון המגשרים,  בעת סיור במזרח הרחוק, התוודע לעובדה שבהונג קונג נחקק לאחרונה "חוק ההתנצלות"  והוא טרח לשלוח את נוסח החוק לחברי הארגון, כמחווה וכתרומה להרחבת האופקים של המגשרים. נראה היה, שאם כבר הגיע החוק לידנו, ננצל את  ההזדמנות כדי לתהות מעט על קנקנו של חוק זה ולהבין את משמעותו ואת היחס בין החוק הזה לבין ההתנצלות ככלי גישורי[1].

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

25.9.2017

 עקרונות אתיים לפתרון סכסוכים באינטרנט/ מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא

 בפברואר 2015 פרסמתי מאמר תחת הכותרת "יישוב סכסוכים והליכי גישור מרחוק בעידן המקוון ובאמצעים הדיגיטליים"[1], ובשל חשיבותו בהקשר זה, הקורא מופנה לעיין בו. באותו מאמר מופיעה הפסקה הבאה:

 "מחקרה של פרופ' שרית קראוס עוסק בפיתוח של סוכנים אוטומטיים – ANA-AOUTOMATIC NEGOTIATIONS AGENTS. הסוכנים הללו הם בעצם תוכנות מחשב שמסוגלות לנהל מו"מ עם בן אדם או עם תוכנת מחשב אחרת על כל סוגיה, גם על סוגיות שאינן מסחריות לחלוטין. לא רק התמקחות על מחיר עד להגעה לפשרת אמצע כלשהי, אלא גם על מקרים בהם מדובר בסכסוכים יותר מורכבים. התוכנות הללו מסוגלות לנתח את הטקסט ולהציע הצעת נגד. הן מסוגלות ללמוד את התשובה המתקבלת ולשקלל אותה, כמו שעושות תוכנות הניווט הטלפוני במרכזי שירות העזרה בצ'ט.

 האמור לעיל הינו תוצר לוואי של המחקר של פרופ' קראוס, שעיקרו בכך, שמשנתגלע סכסוך, יהיה גורם ממוחשב שמציע הצעות, לומד את תגובותיו של הצד השני ומנסה להגיע לסוג מסוים של פשרה. מעין מגשר וירטואלי. ביום שמול המגושרים תעמוד מכונה יהיה זה הליך שהוא TECHNOLOGEY BASED. מערכת המבוססת על טכנולוגיה חדשה המשנה את האופן שבו אנו תופסים את יישוב הסכסוכים".

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

1.9.2017

האם הליך הגישור נחל הצלחה? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

את השאלה שבכותרת למאמר הזה עורר [1]Oran Kaufman במאמרו-

  "[2]"On What Level Are We Mediating?,

 כשכוונתו הייתה לשאלה כיצד תימדד הצלחה בגישור. לשאלה עצמה יש מספר רמות ובודאי מספר תשובות, כגון – הצלחה למי? הצלחה עבור הצדדים, אינה בהכרח הצלחתו של המגשר, שעה שהצלחה עבור המגשר אינה בהכרח הצלחתה של המערכת המשפטית. ומה באשר להצלחתו של מקצוע הגישור? עיקר מעייניו של מאמר זה הם בגישור לגירושין, אולם התובנות העולות ממנו יפות גם לכל סכסוך אחר, שמעורבים בו רגשות וכורח או רצון ליחסים עתידיים.

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

1.8.17

גישור בהסכמי ממון / מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא

 באפריל 2015, פרסמתי מאמר תחת הכותרת "אפיקי גישור: הסכמי ממון-לטובת זוגות ומגשרים שאינם בהכרח עורכי דין"[1].

 בין היתר נאמר שם: "מעשיות בעיניו של האחד, נתפסת, לעיתים, כפסימיות אצל האחר והסכם ממון נתפס אצל זוגות רבים כפסימיזם יתר. זו בד"כ הסיבה הנפוצה ביותר לעובדה שבני זוג, בתחילת דרכם, נמנעים מלתת את דעתם לכך. כאשר תחושות האהבה עזות והאמון הרב הוא ששולט ביחסי הזוג, האפשרות של גירושין, והצורך בטיפול מודע במצב זה והתייחסות לקשיים הכרוכים בו, כלל איננו עולה על הפרק. כל זאת, בשעה שהסכמי ממון שהושגו במשותף בהליך של גישור, הינו מסלול שלא נחקר דיו באקדמיה או בחיי המציאות".

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

1.5.17

 גישור וצדק – " הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג' ג')? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בנושא זה, של מידת הקשר או היחס בין גישור לצדק, נכתבו מאמרים ומחקרים רבים, ואין בכוונתי כאן לצלול אף לא לחלק קטן מהם. הכוונה במאמר זה היא להציג בפני הקורא את השאלה עצמה ואת ההתחבטות באשר לתשובה לה. המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

23.3.17

 גישור ירושות וצוואות במשפחה / מאת: עו"ד גיורא אלוני

הבהרת נושא המאמר

באתר נקודת מפנה[1] מָצִינוּ את האמירה הבאה שמתייחסת לנושא שבכותרת:

"סכסוכי ירושות מטבעם הם סכסוכים מלאי יצרים. ברובם של הסכסוכים המשפחתיים הנקודה המובאת להכרעה היא רק קצה קרחון של מערכת רגשית מורכבת וטעונה הכוללת כעס, קנאה ועלבון. לעיתים המקור לאי ההסכמה הוא בכלל בזיכרונות ילדות עתיקים, או תחושת הפליה ואי שוויון בין האחים, וזאת בלי שהצדדים מבינים בעצמם את המניע להתנהגותם. אחים המסוכסכים סביב עיזבון הוריהם, סוחבים, בדרך כלל, מאחוריהם מטען רב הנסתר מהעין ושאינו בתחום שיקול הדעת של בית המשפט הנקרא להכריע במחלוקת המוסלמת שבין בני המשפחה.

המערכת המשפטית הפורמאלית 'מציעה' שלל דרכים לצדדים ניצים להקשות אחד על השני ולהאריך את משך הסכסוך. שימוש במערכת המשפטית באופן זה מתעלם מייעודם של בתי המשפט להיות סעד לצדק, והופך את בתי המשפט לכלי נוסף במערכה ארוכה ומלאת יצרים שמובלת ע"י מריבה אישית. בכך, ולעיתים בלי שבני המשפחה עצמם אף מודעים לכך, נוצר מעגל אינסופי של הליכים משפטיים מיותרים המאריכים את הסכסוך לשווא ומספקים 'דלק' נוסף להסלמת הסכסוך.

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

15.9.2016

 גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs)[1].

איפיון נושא המאמר

במאמר קודם, שעניינו היה היכרות עם כלי גישורי נוסף – "מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור" (מיום 1.9.16) – הוזכרה בקצרה האפשרות, שהגישור יתנהל כאשר מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית או משתייך לקבוצת האנשים המוגדרים כ- High Conflict people,

ומטעמי נוחות HCPs.

בנושא זה המאמר הזה מבקש להרחיב, במטרה לשמש כלי עזר בידי המגשר שניצב בפני סיטואציה שכזו. [2]Bill Eddy כמי שהתעמק בסימני ההיכר של אנשים שהוגדרו כ HCPs, זיהה מספר מאפיינים, שמצביעים על קיומה של התסמונת. אנו לא נרחיב בכך כאן, אבל עבור כל מי שמעוניין, ניתן למצוא על כך במאמרו "."[3]ling With Defensiveness In High Conflict People

  המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

1.9.2016

 מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור[1]

כיום כל אדם הנתון בסכסוך, בין אם באופן אישי ובין באופן מקצועי, בין שהוא מגשר, עורך דין, מנהל או בעל עיסוק רלבנטי אחר, הינו מעורב מן הסתם, בין באופן קבוע ובין באופן מזדמן, בהליך או בהליכי גישור או שהוא מחוייב בפגישה בה יקבל מידע על הליך הגישור, יעשה היכרות עם ההליך, ואם ישתכנע, אף יתואם לו מועד לקיום הגישור. בהתאם לחוק דהיום, בטרם מגיע בעל דין לביהמ"ש הוא יופנה, במרביתם של סוגי הסכסוך,  להליך מהו"ת.

הליך הגישור איננו מושלם ולצער הכל, למרות מאמצי המגשרים רק כ- 50% מהסכסוכים נפתרים בדרך זו, תלוי בסוג הסכסוך. אין זו תוצאה רעה, אבל עוה"ד Bill Eddy[2] סבור, שיש לו רעיון כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר.

במסגרת החשיבה כיצד לגרום להליך הגישור להיות אפקטיבי יותר, בעיקר בסכסוכים קשים במיוחד – הוא מציע עריכת הכנה לצדדים, בטרם הכנסם להליך הגישור עצמו. במסגרת ההכנה לגישור, ובכדי למצות את המטרות שלשמן היא נועדה, המגשר המכין – המאמן – חייב לעבוד עם הצד או הצדדים לגישור (בד"כ בנפרד), במיוחד על ארבעה כללים ( או כשירויות במקור – Teaching 4 Key Skills).

כל מגשר, הראוי לתואר הזה, מכיר, בקיא, יודע ושולט בכל כלי הגישור שאומן בהם ושעומדים לרשותו, לעשות בהם שימוש במהלך הגישור  לפי הצורך ובהתאם לנסיבות. מאמר זה אינו מציע להחליף את כלי הגישור הללו וכל מטרתו היא לפתוח ערוץ חשיבה נוסף עבור עמיתי המגשרים, ולהפנות את תשומת ליבם לכלי גישורי נוסף, שלעת מצוא אולי יוכל המגשר לעשות בו שימוש או פשוט יידע על קיומו.

המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות

20.8.2016

שלוש השאלות שכל מי שנתון בסכסוך חייב  לשאול בטרם יחליט על ההליך הנכון ליישובו[1]

 

יישוב סכסוך הינו ברגיל הליך המכיל בחובו מספר דרכי פעולה בכדי לחתור ליישובו. ניתן לנסות ולפתוח במו"מ עם הצד השני, ומשם ניתן לנסות ולפנות להליך גישור ואם אלה כשלו ניתן לנסות לפנות לבוררות ובאין הסכמה לכך –  פתוחה לו הדרך לפנות לערכאות משפטיות.

מגוון זה של אפשרויות מאפשר לצדדים שנתונים בסכסוך לבחור, בדרך הטבע וההיגיון, בהליכים שהם פחות יקרים, פחות פורמליים ושאינם מצריכים מחויבות רבה ומכבידה של זמן וכסף.

ועדיין קיימים מצבים בהם יש מקום לתהות אם אין זה עדיף לפתוח תחילה בהגשת תביעה לביהמ"ש, במטרה לחתור ליישוב הסכסוך, מאשר לנקוט בהליכים פחות תוקפניים.

החוקרים Sander and Rozdeiczer[2] מציעים לכל מי שנתון בסכסוך וחוכך בדעתו באשר לדרך הפעולה הטובה ביותר עבורו לשם יישובו, לשאול את עצמו שלוש שאלות שהתשובה להן עשויה להצביע על דרך הפעולה הנכונה עבורו בנסיבות: המשך קריאה »

מאת giora בג. אפיקים בגישור | אין תגובות