30.9.2015
"גישור בוררות" – אין חיה כזו.
מבלי לפגוע בכבודה של ערכאת בימ"ש כלשהי, לעיתים, ההחלטות שיוצאות מלפני השופט הן שגויות ולוקות לא רק בשגיאה משפטית אחת אלא בכמה וכמה.
נוכח מקרים שכאלה, לא נותר לנו אלא להתנחם בעובדת קיומה של ערכאת הערעור ואף יותר מערכאה אחת. ובהערת אגב אוסיף, שזו, לדעתי, הסיבה העיקרית מדוע הבוררות בישראל איננה ממריאה: בשל מדיניות המחוקק, שאפשר רק פתח צר לערער על פסק בורר וגישתו של ביהמ"ש העליון שכמעט ולא מאפשר תקיפה של פסק בוררות. זו בדיוק הסיבה שהיינו מצפים שהגישור יפרח, וזה לא קורה בשל מספר סיבות, שלא כאן המקום לדון בהן.
נחזור לנושא דיוננו כאן, שבעיני מן הראוי שקהל המגשרים יהיה מודע לו ומקורו בפסה"ד
הפ"ב 26610-08-13 עו"ד סלוק נ' יעל, בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בפני כב' השופטת יהודית שבח.
במקרה זה, בין הצדדים התנהל הליך משפטי בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים. המבקשת/התובעת עתרה להשבת שכר הטרחה ששלמה למשיב/הנתבע, עורך דין במקצועו. הוא מצידו הגיש תביעה שכנגד לתשלום יתרת שכר הטרחה שהגיע לו, לטענתו, על פי הסכם שכר הטרחה שכרת עם המבקשת.
בדיון הראשון שהתקיים הציע בית המשפט לתביעות קטנות לצדדים לפנות להליך "גישור ובוררות", משלטעמו "ההליך בפני ביהמ"ש יותר מתאים להליך גישור בוררות באמצעות לשכת עורכי הדין". הצדדים הסכימו ומונתה בוררת על-ידי לשכת עורכי הדין.
ב"ישיבה מקדימה" לפני הבוררת במסגרתה העלו הצדדים את טענותיהם באופן כללי, חתמו הצדדים על הסכם בוררות לפיו התחייבו לשלם לבוררת שכר טרחה בסך של 7500 ₪. הם אף הצהירו כי ידוע להם "שהבורר המוסכם מכיר ויודע חלק מן העובדות והפרטים הכרוכים בחילוקי הדעות שביניהם וכי הסכימו למינוי הבורר המוסכם מתוך ידיעת עובדות אלה…".
ניתן פסק הבוררת, בו ציינה הבוררת כי מלוא חומר התביעה שנדרשה המבקשת להגיש, לא הוגש, כי תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת הוגש באיחור רב, אף ששלחה למבקשת בדואר רשום את פרוטוקול הישיבה, שחזר למשרד הבוררת מהסיבה "לא ידוע", ואף לא נתקבלה תגובה לדואר האלקטרוני שנשלח אליה.
לגופם של דברים קבעה הבוררת בפסק הבוררות, כי המבקשת לא הוכיחה את עילת תביעתה נגד המשיב, משלא הוכיחה מצג שווא מצדו בגינו טענה להחזר שכר הטרחה ששילמה לו. תביעת המבקשת נדחתה, איפוא, והיא חויבה לשלם למשיב 4,300 ₪ בהתאם לעתירתו בכתב התביעה שכנגד שהגיש נגדה. הבוררות אף חייבה את המבקשת לשלם את שכר טרחת הבוררת.
המשיב הגיש לבית משפט לתביעות קטנות בקשה לאישור פסק הבוררת, ובהעדר תגובת המבקשת – אושר פסק הבוררת.
כשלושה חודשים לאחר אישור פסק הבוררות הגישה המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות בקשה לביטול ההחלטה שאישרה את פסק הבוררות, וכן בקשה לביטול פסק הבוררת. בית המשפט לתביעות קטנות ביטל את אישור פסק הבוררות, בין היתר מהנימוק לפיו בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות לדון בבקשה לביטול פסק בוררות או להורות על אישורו. עוד קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי אין באמור כדי לחסום את דרכו של המשיב מלהגיש בקשה לפי חוק הבוררות לבית המשפט המוסמך.
מכאן הבקשה שלפנינו.
כב' השופטת שבח אמנם מתרכזת בפסק דינה בהבהרה כיצד צריכה להתנהל העברת תיק מביהמ"ש לתביעות קטנות לבוררות, שלגביה קיימות הנחיות מפורשות בחוק בתיהמ"ש, שביהמ"ש לתביעות קטנות התעלם כמעט מכל אחת מהן. לענייננו אומרת השופטת המלומדת:
"מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני שופט בית המשפט לתביעות קטנות עולה כי לא קיים כל רישום עליו ניתן להשתית את המסקנה לפיה הסביר בית המשפט לבעלי הדין את משמעות העברת ההליך לבוררות במסגרת בוררות, במיוחד לא את תוצאתו הסופית כאמור לעיל.
יתירה מכך, אף קיימת אי בהירות בכל הנוגע להבנה שבעלי הדין אמורים היו להבין מהצעת בית המשפט, משזו דיברה על העברת הסכסוך ל"גישור בוררות", הליך שאינני יודעת טיבו. אף נרשם מפי בעלי הדין: "מסכימים להליך גישור בוררות בלשכת עורכי הדין מחוז תל אביב".
בין היתר, גם מסיבה זו, הבקשה לביטול נתקבלה ופסק הבורר בוטל.
ידע, איפוא, כל מגשר – הליך של "גישור בוררות" – לא קיים כלל.
נקודה נוספת שעולה מפסה"ד, ושעשויה לעניין את ציבור המגשרים, יש בה לתת הסבר נוסף מדוע הליכי הגישור בתיקי תביעות קטנות, המועברים ברגיל למרכזי הוראת הגישור בשלב הפרקטיקום, מתבצעים ללא תשלום כלל, וכנראה, גם אינם יכולים בכלל להיערך בתשלום.
להווה ידוע שכאשר בימ"ש לתביעות קטנות מעביר תיק לבוררות, הדין מחייב אותו לוודא שהבוררות תערך ללא תשלום כלשהו:
סעיף 65 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ התשמ"ד – 1984 , המסדיר העברת סכסוך
לבוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, קובע:
)"א( הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט,
בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירנה לבורראחרשהסכיםלדון
בהבלילקבלשכרמןהצדדים".
אומרת לעניין זה כב' שופטת שבח:
"רואות עיננו, סעיף 65 לחוק בתי המשפט קובע הסדר מיוחד לדיון בתביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות והועברה למסגרת בוררות, בשונה מתביעה שהוגשה לבית משפט שלום, או לבית משפט מחוזי, או לבית הדין לעבודה.
שופט של בית משפט לתביעות קטנות רשאי לשמש בעצמו כבורר, בהינתן הסכמת הצדדים, והוא רשאי אף להעביר את הדיון בתביעה לבורר חיצוני ובלבד שהבורר המדובר הסכים לדון בתביעה בלי לקבל שכר מהצדדים.
דרישה זו עולה בקנה אחד עם מהותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אליו מוגשות תביעות על ידי אזרחים בלתי מיוצגים, ובו נדרש דיון מהיר, ענייני וללא עלויות מיוחדות. הסכמת הבורר לנהל את הבוררות ללא שכר הינה אפוא תנאי מוקדם להעברת סכסוך למסגרת בוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות".
ומה יהא, איפוא, דינו של פסק בוררות שניתן על ידי בורר אליו הועבר הסכסוך על ידי בית המשפט לתביעות קטנות עת לא הוסברו לצדדים משמעות ההליך ותוצאתו הסופית, ועת הוכח שהבורר דרש וקיבל שכר עבור ניהול הבוררות?
שאלה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשת רשות ערעור 24/94 ציון אביב נ' חן מתכות
)חנניה( בע"מ] פורסם בנבו[ שם הועבר סכסוך שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות לבורר שימונה
על ידי התאחדות בעלי המלאכה, בלאשנתקבלההסכמהלדוןבסכסוךללאשכר. כב"הנשיא השופט י'
טירקל, שדן בסוגיה, ביטל את החלטת בית המשפט לתביעות קטנות לפיה הועבר בירור התביעה
למסגרת בוררות, אף ביטל את פסקי הבוררות שניתנו לאחר קיום הבוררות, בקבעו:
"כאמורבסעיףהנזכר, מותרלהעבירתביעהקטנהלבורר 'שהסכיםלדוןבהבלילקבל
שכרמןהצדדים'. הסכמהכזאתלאנתקבלהבטרםהטילה, כאמור, שופטתביתהמשפט
קמאאתתפקידמינויהבוררעלהתאחדותבעליהמלאכה… לפיכך, נשמט הבסיס מתחת
להחלטה להעביר את הדיון בתביעות הקטנות לבורר; ממילא נשמט גם הבסיס מתחת
להליכים שהתקיימו לפניו ומתחת לפסקי הבוררות שניתנו, אפוא, ללא סמכות…
טעם נוסף לכך הוא, שמטרתו של סעיף 65 לחוק, כמטרת החוק כולו, הייתה לקבוע
מסגרת לדיון שיהיה 'ללא פורמליות, מהיר וזול' )דברי ההסבר להצעת החוק(. אופיו הסופי
של פסק הבוררות שניתן בתביעה שהועברה לבורר מבית המשפט לתביעות קטנות שעל
כך עמדתי למעלה – מחייב את בית המשפט לדקדק באישיותו של הבורר…"".
והתוצאה שמתחייבת מכך-
"די, אפוא, בכל האמור לעיל על מנת להגיע למסקנה כי העברת הסכסוך בתביעת המבקשת לבירור
במסגרת בוררות הייתה נטולת סמכות, ומשכך בטל ומבוטל גם פסק הבוררות שניתן במסגרת זו".
להבנתי, ניתן ללמוד מהדין החל לגבי בוררים, שאותו דין בהכרח יחול על מגשרים. תיקים המועברים
מבתיהמ"ש לתביעות קטנות למרכזי הגישור או ישירות למגשרים, לצורך קיומם של הליכי גישור, במטרה שהסכסוך שבסיסם ייושב בהסכמה ובדרכי שלום – לעולם יערכו ללא שכר למגשרים.