בית המשפט מפרש הסדר גישור באופן שמשמר את תוקפו

15.11.2015

בית המשפט מפרש הסדר גישור באופן שמשמר את תוקפו

 

פסק-דין מלפני שבועיים ימיםבלבד (1.11.2015), שיצא מתחת ידיה של כב' השופטת רות רונן ביושבה כשופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בתיק תנ"ג (תביעה נגזרת) (ת"א) 33726-12-09 צבי פרל נ' גליה מאור ואח', מתמודד עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, המתנגד לאישור בקשה להסתלקות מהתביעה הנגזרת, שהמבקש הגיש בשמו של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), כנגד מנכ"ל הבנק, חברי ועדת הביקורת של דירקטוריון. בקשה, שהיתה תנאי בסיסי בהסדר גישור שהמבקש היה צד לו.

מושג שדורש הסבר כלשהו למי שאינו מתמצא בתחום – תביעה נגזרת. וכך נאמר על כך באתר

Best Lawyers[1] :

"תביעה נגזרת" ((Derivative Action היא תביעה המוגשת על ידי בעל מניות בחברה (ולעיתים גם על ידי נושה שלה) בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה כנגד צד שלישי, או כנגד מנהלים בחברה שהפרו את חובת האמון או חובת הזהירות כלפיה….התביעה הנגזרת היא כלי באמצעותו אדם יכול לתבוע בשמה של החברה בה יש לו עניין. כלי זה נועד למצבים בהם החברה נמנעת מלמצות את זכויותיה, או כאשר ההחלטה על הגשת התביעה בשם החברה נתונה בידי המנהלים, ואלו לא יגישו תביעה בשם החברה כנגד עצמם. יש לשים לב כי למרות שהתביעה מוגשת בידי בעל המניות, החברה היא התובעת ולכן ניתן לתבוע רק בשל עילות הנוגעות לחברה והסעדים שיפסקו בתביעה יהיו לטובתה בלבד.

היות והתביעה הנגזרת שונה במהותה מתביעה רגילה, חוק החברות קובע כי הגשת תביעה נגזרת טעונה קודם את אישורו המקדמי של ביהמ"ש. כמו-כן, החוק קובע מהם תנאים בהם יש לעמוד בכדי לקבל מביהמ"ש את האישור. תנאי עיקרי הוא, שיש צורך כי עילת התביעה תהיה עילת תביעה של החברה ולא עילת תביעה אישית של בעל-המניות".

כמו כן, קובע חוק החברות שיש ליועץ המשפטי לממשלה מעמד בתביעה ייצוגית, ולצורך זה הוא יקבל דווח על שלבי ההליך המרכזיים בכל תובענה שמתנהלת. על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הסדרי הפשרה המוגשים לבתי המשפט, ולחוות את עמדתו בטרם יינתן אישור השופט. היועץ המשפטי לממשלה בודק מכח תקנה זו, גם בקשות הסתלקות מהתביעה.

ולעובדות המקרה.

המבקש הגיש נגד המשיבים בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת בשמו של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), וזאת כנגד מנכ"ל הבנק, חברי ועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק בתקופה הרלוונטית לעובדות נושא הבקשה ויו"ר ועדת הביקורת. בבקשתו, עתר לחייב את המשיבים להשיב לבנק סכום של למעלה מ-22 מיליון ₪, בגין נזקים שהמשיבים גרמו לטענתו לבנק, עקב התנהלותו של מי שהיה עובד הבנק – מר מיקי פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי בריטניה.

במקביל להגשת הבקשה דנן, הגיש המבקש נגד הבנק תביעה כספית לבית הדין לעבודה בטענה כי יש לבטל את הסכם הפרישה עליו הוא חתם עם הבנק שנים קודם לכן. מעבר לכך, הוא הגיש תביעה בגין לשון הרע בבית משפט השלום בתל אביב, נגד הגב' זנדהאוז, שכיהנה, במועד הרלוונטי לתביעה, כיועצת המשפטית הראשית של הבנק, בשל פרסום לשון הרע נגדו במסגרת הודעת דוא"ל ששלחה גב' זנדהאוז לעובדי הבנק.

לאחר ישיבת  קדם המשפט בתיק התביעה הנגזרת, פנו הצדדים – המבקש והבנק – להליך גישור בפני כב' שופט בית המשפט העליון (בדימ') השופט זמיר, שבעקבותיו נחתם בין הצדדים מסמך עקרונות להסכם הגישור. המבקש הודיע למגשר כי הוא השתכנע כי אין זה מן הראוי להמשיך ולנהל את הליך הבקשה לאישור התביעה הנגזרת.

במסגרת הליך הגישור סוכם, בחלק המתייחס לתביעת המבקש בבית הדין לעבודה ולתביעת לשון הרע שהוא הגיש, כי הבנק ישלם לו פיצוי בסכום שיקבע המגשר, בגבולות שנקבעו בהסכם הגישור. פיצוי כזה אכן נפסק על ידי המגשר. זאת משום שהבנק הכיר בדיעבד בכך שלמבקש נגרם עוול וסבל אישי שיש לתקנו באמצעות פיצוי המבקש בגין עוגמת הנפש, ההפסדים והנזקים שנגרמו לו בעקבות פרישתו המוקדמת מהבנק.

וזה המקום להסיק את התובנה הראשונה מפסה"ד שבו עסקינן. וכוונתי כאן להרים על נס את הגמישות הבלתי נדלית של הליך הגישור ועל יכולתם של הצדדים לעצב כרצונם, בגבולות החוק, לא רק את הסדר הגישור אליו הם מגיעים, אלא גם את הליך הגישור עצמו. ואם הם מחליטים, בהסכמת הכל, שהמגשר הוא שיקבע את סכום הפיצוי שהבנק ישלם למבקש, בתחום עקרונות שהוסכמו עליהם – הליך הגישור גמיש דיו בכדי להכיל גם מהלך שכזה, שאותו כנראה לא נמצא בשום ספר לימוד על גישור.

בשלב זה במשפט, הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית – בקשה בהסכמה להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כתובענה נגזרת כנגד המשיבים.

כבר למדנו לעיל, שאת התביעה  הנגזרת אין להגיש ממניעים של תביעה אישית וכי ליועץ המשפטי לממשלה יש מעמד לבדוק ולהגיב לא רק את הבסיס להגשתה, אלא גם את הסיבות לניסיון להסתלק ממנה, מאחר ומטבעה של התביעה הנגזרת, שהיא כורכת בה אינטרסים שלבעלי עניין נוספים, לבד מהתובע עצמו.

לא אלאה את הקורא בכל הסיבות שמנה המבקש/התובע לבקשתו להסתלק מהתביעה הנגזרת שהגיש, אבל תוכלו להניח, שבעצת יועציו המשפטיים, הוא עשה כל מאמץ להלבישן באיצטלה של טובת הכלל, הס מלהזכיר, שהיה זה תנאי מתנאי עקרונות הסדר הגישור שטווה כב' השופט (בדימ') יצחק זמיר, ושאותו הבנק דרש במפגיע, קרי, שהמבקש יסתלק מהתביעה הנגזרת לפני שהבנק משלם לו פיצויים נכבדים.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שהחששות לעיל לא נעלמו מעיניו, הגיב לבקשת ההסתלקות וטען, כי "ישנו במקרה דנן עירוב בין ההליך הפרטי שהמבקש ניהל נגד הבנק בבית הדין לעבודה, לבין ההליך ה"ציבורי" נושא בקשת האישור. עירוב זה מחייב בדיקה הדוקה יותר של ההסתלקות ונסיבותיה, יותר מאשר מבמקרה רגיל בו למבקש ההסתלקות אין "אינטרס עודף". מאחר שהמבקש עתיד ליהנות מסיום ההליכים שלו מול הבנק ולקבל פיצוי בסכום מהותי של כ-3 מיליון ₪, יש חשש ל"זליגה" בין שני סוגי ההליכים המסתיימים בד בבד.

האינטרסים שיש לבחון אותם במסגרת ההסכם הכולל בין המבקש לבין הבנק – כך טוען ב"כ היועה"מ – אינם רק האינטרסים הפרטיים של המבקש, אלא גם האינטרסים שהוא בקש לייצג במסגרת ההליך הנגזר, האינטרסים של הבנק. כריכה של הסכם פשרה בהליך אישי של תובע יחד עם הליך נגזר או קבוצתי, עלולה לעלות כדי חוסר תום-לב של התובע הנגזר. היא מעוררת חשש של ניגוד עניינים של התובע הנגזר, כאשר מלכתחילה ביקש התובע הנגזר לקבל לידיו את סמכויותיו של דירקטוריון החברה  לאור טענות שלו לפיהן הדירקטוריון היה מצוי במצב של ניגוד עניינים.

………

עוד צוין כי בסעיף 4.3 למסמך העקרונות נושא הסכם הגישור, ישנה "כריכה" של ההליכים האישיים של המבקש בהליך נושא בקשת האישור, וזאת במקרה שהמבקש יחזור בו מהסדר ההסתלקות או שהסדר ההסתלקות לא יאושר. במקרה כזה הוסכם כי לבנק עומדת אפשרות לבטל את הסכם הגישור ואת הפיצוי שהמבקש זכאי לו מכוחו".

בתגובה לעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טען המבקש, שהמגשר הוא  שהתווה את עקרונות הגישור, וקבע כי הליך התביעה הנגזרת אינו בר פיצוי, והפיצוי שניתן למבקש הוא רק בגין העוול וההפסד האישי שנגרמו לו עקב פרישתו המוקדמת מהעבודה.

המבקש דחה את הטענה ביחס ל"זליגה" בין ההליכים. הוא טען כי הבנק הגיע למסקנה צודקת וראויה כי העוול שנגרם לו ראוי לפיצוי, גם אם נמוך משמעותית מזה שהוא היה מקבל לו היתה תביעתו מתקבלת. יש להוסיף לכך את אישיותו ואת מעמדו רם המעלה של המגשר.

הבנק מצידו תמך בבקשת ההסתלקות מהתביעה הנגזרת, ובכך הרי אין כל תמה, ושניהם טענו כי במסגרת הסכם הגישור, התחייב המבקש להגיש בקשות לדחיית התביעה הכספית ותביעת הדיבה שהוא הגיש, וכן לבקש להסתלק מבקשת האישור דנן. הובהר בהסדר הגישור כי בהליך בקשת האישור (כמו גם ביתר ההליכים) אין עילה לביצוע תשלום כלשהו על ידי גורם כלשהו (ס' 3.2 ו-4.3 להסכם הגישור). הפיצוי ושכר הטרחה שקבלו המבקש ובא כוחו מתייחסים אם כן לתביעה הכספית של המבקש בבית הדין לעבודה, ולא לבקשה לאישור תביעה נגזרת דנן.

ההסתלקות הוגשה מכוחו של הסכם הגישור אשר זכה לברכתו של כב' המגשר השופט בדימ' זמיר, שקבע הסדר והסכומים שהומלצו הם סבירים והוגנים, וכי הם יוצרים איזון ראוי בין עמדות הצדדים וטובתם. כן צוין כי הסכם הגישור משרת את האינטרסים של הבנק כמכלול, וזוהי השאלה המרכזית אותה על בית המשפט לבחון.

לפני שנביא בפניכם את החלטתה של כב' השופטת רות רונן בבקשת ההסתלקות מהתביעה הנגזרת המונחת לפתחה, ראוי, לדעתי, שוב לציין את הסטיה לכאורה מעקרונות הגישור הקלאסיים והדבר נובע מאישיותו הרמה של המגשר. כאשר עניין לנו במגשר בעל שיעור קומה רם ונישא כמו שופט ביהמ"ש העליון (בדימוס) יצחק זמיר, אנו נוכחים פעם נוספת עד כמה הליך הגישור גמיש ויכול להכיל בתוכו מודלים רבים ושונים להתנהגות המגשר.

במקרה שלפנינו המבקש עצמו מעיד שאישיותו של המגשר היתה אחת הסיבות שקיבל על עצמו את הסדר הגישור, שהמגשר עצמו התווה אותו. היכן כל תיאוריות הגישור, שאל למגשר להתערב ולקבוע את תנאי הסדר הגישור, שלא לדבר על היקף הפיצוי, שהמבקש יזכה בו?!

ומכאן נפנה להכרעת ביהמ"ש בבקשה.

לעניות דעתי, אנו עדים ללוליינות משפטית, שמטרתה היא להכשיר הן את הסדר הגישור שיצא מלפני המגשר השופט יצחק זמיר והן את אישור הסתלקותו של המבקש מהתביעה הנגזרת, תנאי שהוא ביסודו של אותו הסדר גישור. הרי ברור לשופטת הנכבדה, שאם היא לא תאשר את ההסתלקות האמורה יתמוטט הסדר הגישור.

וכך פוסקת השופטת המלומדת בבואה להתמודד עם השאלה האם יש מקום להתיר למבקש להסתלק מבקשת האישור:

"הליך אישור הסתלקות על ידי בית המשפט במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, נועד – כך עולה גם מלשון סעיף 202 לחוק החברות וגם מתכליתו – כדי לוודא שמבקש האישור אינו מסתלק מהתביעה כנגד תמורה שמשלם לו הנתבע כדי שיסתלק מהתביעה. תשלום תמורה כזו עשוי להיות בעייתי משום שהוא משקף ניגוד עניינים אפשרי של המבקש – בין עניינה של החברה אותה הוא בקש לייצג מלכתחילה לבין עניינו הפרטי. ניגוד עניינים כזה יכול להיווצר גם כאשר המבקש אינו מקבל את התמורה באופן ישיר אלא בעקיפין, בהתייחס להליך אחר המתנהל בינו לבין הנתבע….

אינני קובעת כי סכום הפשרה אינו משקף את הסכום הנכון שהצדדים היו מתפשרים עליו ממילא, ללא קשר להליך בקשת האישור. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהצדדים קשרו בין שני ההליכים, ושהבנק שמר על זכותו לבטל את הסכם הגישור ואת התשלום מכוחו, אם בקשת האישור לא תסולק. אין לכן ספק כי במסגרת מכלול העניינים שהבנק שקל במסגרת הסכמתו להסכם הגישור, הוא הביא בחשבון גם את העובדה שבקשת האישור דנן תסולק, ו"תמחר" את הנושא הזה ברמה כזו או אחרת במסגרת הסכמתו לשלם את סכום הפשרה נושא הסכם הגישור…..

הצדדים להסדר בבית הדין לעבודה הקפידו לציין כי מלוא הפיצוי שהמבקש מקבל הוא בגין תביעתו בבית הדין לעבודה ולא בגין בקשת האישור; משום שההסדר קבל את ברכתו של המגשר – שאין חולק על יושרו, בקיאותו, ניסיונו ומעמדו הרם; ומשום שאין בפני בית המשפט די נתונים כדי להעריך את התביעה בבית הדין לעבודה, את סיכוייה ואת הפיצוי ה"נכון" בגינה אלמלא קיומה של בקשת האישור דנן.

ממילא, בית המשפט במסגרת ההליך דנן אינו מוסמך להתערב בהסכם הגישור בין הצדדים, וודאי שהוא אינו יכול לשנות את סכום הפשרה שנקבע בו.

העולה מכל האמור לעיל הוא כי חרף העובדה שהצדדים קישרו בין הליך הבקשה דנן לבין הסדר הגישור, כאשר הסכמת הבנק לשלם למבקש את הפיצוי אותו הוא תבע בבית הדין לעבודה הותנתה בין היתר בכך שהמבקש יחזור בו מבקשת האישור הנוכחית, אין בדברים אלה כדי לשלול מהמבקש את האפשרות שלו לחזור בו מבקשת האישור, ולהסתלק ממנה.

משאלה הם פני הדברים, אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקש".

והרי לכם אקרובטיקה משפטית במיטבה בכדי להגיע לתוצאה הרצויה, ולנעוץ את החץ ולצייר את עיגולי המטרה סביבו. הרי השופטת עצמה קובעת בפסה"ד שבקשת ההסתלקות מהתביעה הנגזרת הוכתמה באינטרס האישי של המבקש. התוצאה מקביעה שכזו, על פי ההיגיון, חייבה את דחיית בקשת ההסתלקות. ולא היא. שהרי "ההסדר קיבל את ברכתו של המגשר, שאין חולק על יושרו, בקיאותו, ניסיונו ומעמדו הרם".

נראה, שגם ב"כ היוהמ"ש מבין, שרק שופטי ביהמ"ש העליון "שאין חולק על יושרם, בקיאותם, ניסיונם ומעמדו הרם", יוכלו להגיע לתוצאה שונה מזו שאליה השופטת המלומדת, אם ימצאו זאת לנכון מהבחינה המשפטית.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.