תיעוד גישור – סוכך שהותקן שלא כהלכה

תיעוד גישור -סוכך שהותקן שלא כהלכה

       "תפקיד המגשר בשלב יצירת האופציות

ישנן נקודות חיבור רבות בין תחום הגישור לבין תחום החשיבה היצירתית. דוגמא מובהקת לכך היא הקבלה בין שלב יצירת האופציות בגישור לבין הייעוץ בתחום החשיבה היצירתית. בגישור, בשלב יצירת האופציות, חשוב שההצעות יבואו מהמשתתפים, ולא מהמגשר. בייעוץ בתחום החשיבה היצירתית, חשוב שההצעות יבואו מהנועצים, ולא מהיועץ.

המשתתפים גם מכירים טוב יותר מהמגשר את המקרה ואת האפשרויות. בנוסף, אם מגשר יעלה אופציה בעצמו, עלול להיווצר הרושם שהוא נקט עמדה לטובת אחד המשתתפים.

תפקיד המגשר הוא לסייע למשתתפים להעלות אופציות בעצמם…"

 

 

 בעניין:

 

בבית המשפט לתביעות קטנות                                                                                                                                  תיק ת.ק.BBBB/08

      בעיר   פלונית

 

התובע: יעקב שמש

 

נגד

 

הנתבעת: סוככי ישראל בע"מ

                                                      (באמצעות נציגה איתמר שפירא)

 

(מטעמי חיסיון – הפרטים האמיתיים שמורים במערכת)

 

א. שלב הפתיחה

חזקה על חדר הישיבות בו יתנהל הגישור,שיהיה מצוייד בלוח, עליו יירשמו מבעוד מועד מספר תיק בית המשפט, אם כזה כבר נפתח) ושמות המגושרים.

כפי ששנינו, השולחן אליו יסבו הצדדים, יהיה רבוע, כאשר הכיסאות  בחדר הישיבות זהים  כולם ופני המגושרים (ובאי כוחם אם ישנם כאלה) מופנים למגשר.  על השולחן לא ייגרע מקומם של קנקן המים וכוסות.

 

בפתח הישיבה המגשר מציג עצמו בשמו וכך עושים גם כל אחד מהמגושרים. המגשר מוודא שנציג החברה הינו בעל סמכות לחייב את החברה בכל הסדר גישור, אם וכאשר יושג ולחתום בשמה עליו.

 

כאשר נציג החברה ממשיך במונולוג בו הוא מתחיל להסביר את היקפי הפעילות של החברה ומקומה בשוק הסוככים בארץ, המגשר מזדרז להסות אותו בנימוס ובתקיפות, שכן הכלל הוא שאל לשלב ההכרות לגלוש מעבר לכך (1).

 

בתום הצגתם של כל היושבים בחדר הישיבות בו מתנהל הגישור, תפקידו של המגשר להציג בפני המשתתפים בקצרה את מהות הליך הגישור (2).

 

בסיומו של פרק זה ייחתם הסכם הגישור בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר. מניסיוני, מוטב שטיוטת הסכם הגישור, ועליה מודפסים שמות בעלי הדין בכותרת המסמך ובתחתיתו, תוכן מבעוד מועד וכל אשר יהיה על הצדדים לעשות הוא לרשום במקום המיועד לכך את מספר תעודת הזהות שלהם ולחתום.

 

ב. עובדות המקרה

 

v      הצגת סיפור העובדות ע"י יעקב

 

המגשר מעלה בפני הצדדים את השאלה מי מהם בוחר לפתוח ראשון בהצגת הארועים שביסוד הסכסוך,

ואיתמר, נציג חברת הסוככים אומר, שמאחר ויעקב הוא בעל הטענה, יואיל הוא להיות הראשון לספר את סיפורו (3).

 

לפני מספר חודשים הזמין יעקב שמש מחברת סוככי ישראל בע"מ סוכך למרפסת ביתו. אין הוא חולק על טענת חברת הסוככים, כפי שהובאה בכתב הגנתם לתביעה שהגיש נגדה, שבזמן ביקורו של נציג החברה בביתו בכדי לקחת מידות לצורך בניית הסוכך, לא היה מותקן עדיין מעקה במרפסת ביתו. אלא מאי, שבאותו מעמד הוא עצמו הוליך את נציג החברה לבית שכנו והצביע בפניו על מרפסת השכן, שם כבר היה מותקן מעקה, והודיע לו שבכזה סוכך בדיוק הוא מעוניין. ובכלל איזה מתקין סוככים בעל ניסיון כלשהו יעלה על דעתו קיומה של מרפסת ללא מעקה??!

כאשר באו המתקינים מטעם החברה כבר נוסף המעקה למרפסת והסוכך, כתוצאה מכך, לא הותקן כראוי ואיננו ממלא את יעודו. לחיזוק טענותיו מגיש יעקב מספר תמונות המתארות את מצב הסוכך והמרפסת כיום.

המגשר מקבל התמונות מיעקב, תוך שהוא מודיע לו שאלה ייבחנו בשלב מאוחר יותר (4).

_____________________________________________________________________

הערות השוליים

 

(1). במאמר קודם שנכתב עבור אתר  http://www.sulcha.co.il , תחת השם  סיפורי גישור – גישור הלכה

      למעשה , ומופיע שם  במתכונת מעין סיפורית, נידונה המחשבה, שמא יש מקום לכך, ששלב הצגת

      המגשר וההיכרות עם הצדדים,  יתפוס  מקום רחב  יותר בהליך.

 

     באותו מאמר המסקנה היתה, שאם השקת הליך הגישור, כלומר,  שלב ההכרות  היה נערך בצורה נרחבת

     יותר, כפי שתוארה  בו, היינו מסירים את ה"פלקטיות" של הנמצאים בחדר הישיבות ומתחילים בבניית

    הקירבה  והקרוב של המגושרים.

 

באופן אישי, אוכל להוסיף ולומר, שמשנתנה לי ההזדמנות בגישור  שערכתי זה לא מכבר, אכן כך

    נהגתי ודומני  שגישתי זו גם הוכיחה עצמה והיה בה כדי לתרום לבניית אווירה מתאימה ומודעות הדדית.

 

(2). א. יהיו מקרים בהם המגושרים או מי מהם, ובמיוחד במקרים בהם הם מיוצגים ע"י עורכי-דין,

            יודיעו כי  הם מכירים היטב  את הליך הגישור, וכי ניתן לדלג על ההסברים באשר ההליך,  ובכלל חבל על

           הזמן שכן הם מודעים בהחלט למהותו ולמטרותיו וכי הם אף  השתתפו בהליכי גישור בעבר.

 

           למותר לציין, שגם בהישמע הערות שכאלה, בשום מקרה לא יפסח המגשר על שלב זה.  עם

           בהליך משתתפים עורכי דין, הרי  גם אם נאמין לעורכי הדין שהם מכירים את מהות  הליך

           הגישור (מה שאין בהכרח כך),  וכי הם אינם מבקשים  לזרז את הישיבה מסיבותיהם שלהם,

           יש  לזכור כי תאור  מהותו של הגישור,  לא נועדה עבורם, אלא עבור מרשיהם, שמדרך הטבע

           אינם  בקיעים בנושא.

           בשונה מההליך המשפטי באולם בית-המשפט, בו הדמויות הראשיות המככבות

           על "הבמה" הם עורכי דינם של הצדדים, הרי בגישור הצדדים עצמם הם "הכוכבים"

           העיקריים ובכדי שיהיה לגישור סיכוי אמיתי להצליח, הם  שצריכים להבין היטב את מהות

           ההליך בו הם מעורבים, אופיו, דרך התנהלותו ומטרתו.

 

           מכח האמור לעיל, גם בשלב של הצגת עובדות המקרה, יש לחתור לכך שהצדדים עצמם,

           להבדיל מבאי כוחם, הם שיציגו את העובדות שביסוד הסכסוך, כפי שהם רואים אותן.

           אין, כמובן, להשתיק את עורך הדין  המייצג, שיוכל – בעקבות לקוחו המגושר, לומר את

           דבריו, להשלים ולהדגיש.

 

           בתמציתו,  הצגת עקרונות הבסיס של  ההליך מכילה 4 פרקים, שבתמציתם-

              מעמדו של המגשר בהליך (הוא ניטרלי ואיננו יושב כשופט, אלא מסייע בלבד)

              מהות ההליך (וולונטרי, סודי)

            אופן ההתנהלות (סדרי הישיבות, נימוס והתנהגות)

            מטרת ההליך (פתרון מוסכם לסיכסוך, שברצון הצדדים יקבל תוקף של פס"ד).

 

           לטעמי,  ציטוט מפורט יותר  של העקרונות דלעיל ע"י המגשר, כדי לצאת ידי חובת שלב זה,    

           מחטיאה את  המטרה. עוד לטעמי: על המגשר לנצל שלב זה לכעין "שיחת מוטיבציה", שעיקר

           מטרתה היא להעביר לצדדים על הקונצפט של משא ומתן משתף  ו"לגייסם" למטרה זו,

           כאשר במהלך דבריו הוא שוזר אחד לאחד  את עקרונות הבסיס של הליך הגישור.   

 

ב.       ישנם נוסחים של הסכמי גישור, מטעם מכוני גישור שונים, הכוללים סעיף לפיו על

בעלי הדין לנהוג איש כלפי רעהו בכבוד ובנימוס הדדי.  כשלעצמי,

       די לי להסתפק בקיומו של סעיף שכזה בהסכם הגישור, ואיני רואה הכרח לעצמי

       לכלול אמירה זו כחלק מהצגת ההליך למגושרים.

       אני מרגיש מעט נבוך  לחנך אנשים מבוגרים וללמדם דרך ארץ ונימוסים. 

          בבחינת מי שמך? מי שמך ללמדני דרך ארץ ונימוסים טובים מהם? מי מינה אותך

          לחנך אותי?

 

         נראה לי, בהקשר זה, שיש להותיר לשיקול דעתו של המגשר את המידה בה הוא

         בוחר להדגיש סעיף זה בפתיח לגישור. על המגשר להתרשם לאלתר מהצדדים עצמם

             וממידת  האנטגוניזם ו/או המיליטנטיות השוררת ביניהם ולהחליט אם יש מקום לחזור

             באופן מילולי על תוכן סעיף זה.

 

         אני כשלעצמי, שחזקה עלי מצוות עריכת הפתיח להליך כהלכתו, נוטה או להבליע

         אמירה זו בסופו של הפתיח או לאומרה כלאחר יד או כציטוט הכרחי, ובלבד שלא

         אמצא כמתנשא או מעליב משהו, שמבחינתו התנהגות ראויה מובנת מאליה.

         לפיכך גם, לעיתים, אראה לנכון לוותר על הערה זו כלל ועיקר, די לה שההתחייבות 

         לכך מצאה את מקומה בהסכם הגישור.

         

 

(3).  במאמרי הנ"ל  באתר סולחה,  כבר הערתי שמן הסתם זו תהיה הבחירה הטבעית בכל גישור –

        שמי שחש עצמו הנפגע יהיה הראשון לשטוח את פרטי הסכסוך.

 

(4).  הכלל הוא שאל למגשר להתייחס לראיות שמוצגות במהלך  הרצאת עובדות המקרה ע"י המגושר

        (מסמכים, תמונות או מוצגים אחרים). על המגשר לקבלם לידיו אך אתת ההתייחסות אליהם

         עליו לדחות למועד מאוחר יותר –  יכול בסוף הצגת הדברים  ע"י המגושר אך עדיף בעת הישיבה

        בנפרד. הנימוק  שביסוד כלל זה, הוא הרצון למנוע את שטף הצגת הדברים ע"י המגושר, ולמנוע

        הפרעות,  הערות והבהרות, שעלולות לקטוע ולהסיט את החשיבה של המגושר ולהקשות על

        שיקוף דבריו בהמשך. 

_______________________________________________________________________________________________________

יעקב מוסיף עוד שכאשר, ראה את הבעיה,  הוא מייד ביקש לעצור את המשך הרכבת הסוכך. אולם המתקינים שיכנעו אותו שעדיף להשלים את ההתקנה ככל הניתן, ולבצע כל תיקון עפ"י המצב כפי שיהיה בפועל. ואמנם, בהתאם לדרישתו, חזרה החברה ופרקה את הסוכך וביצעה בו תיקון כלשהו, אלא שהתיקון לא צלח ולא שיפר את תיפקודו של הסוכך. אור ואויר לא חודרים למרפסת ובחורף חודר הגשם למרפסת, בשל ירידת מלפני המעקה. ומכאן תביעתו.

 

המגשר משקף ("אני רוצה לחזור על דבריך ע"מ לוודא שהבנתי אותך נכון")  את דבריו של יעקב. (5)

 

v     עובדות המקרה מנקודת מבטה של חברת הסוככים

 

לאחר שאיתמר סיים את דברי הרקע על החברה, הוא טען, שבאין מחלוקת באשר להעדרו של המעקה במרפסת וקיומו בזמן התקנת הסוכך, הרי שאין כלל בסיס לתביעתו של יעקב. כל בר-דעת יבין ששום נציג של החברה לא היה לוקח על עצמו ליטול מידות לסוכך, אם היה יודע שהמצב בשטח עומד להשתנות ע"י הצבת מעקה.  בנוסף לכך גם הוא מצידו מציג רישומים (שגם העיון בהם נדחה לשלב מאוחר יותר) המוכיחים שדרישתו  של יעקב באה רק שבועות מספר לאחר ביצוע התקנת הסוכך וכי למרות זאת באו אצלו נציגי החסרה, פרקו את הסוכך שהוחזר למפעל החברה וזה תוקן – ככל שהיה לאל ידם לתקנו.

 

ברגע זה יעקב מתערב ואומר – בפנותו ישירות לאיתמר –  שהוא הציג לנציג החברה את מרפסת שכנו שם היה מוצב מעקה. ואיזה בר-דעת לא יבין שמודד מנוסה יקח בחשבון קיומו בעתיד של מעקה. התיתכן מרפסת ללא מעקה?

המגשר קוטע את דבריו ומבקשו שלא יפריע את רצף דיבורו של איתמר וכי תינתן לו ההזדמנות להגיב. כמו כן היא מבקשת שכל דיבור שבעיתו –  יופנה אל המגשר בלבד.

 

נראה ברור שהמגשר מקפיד כנדרש על הכלל, שאין להרשות כל הפרעות ומכל צד, ואף שום דו שיח בין הצדדים, במיוחד בשלב ראשון זה של הגישור. כל הנאמר עי כל צד חייב להיות מופנה אליו בלבד.

על המגשר לשמור בתוקף על ההזדמנות של כל צד להציג את עמדתו ללא הפרעה, וגם ובעיקר למנוע את אובדן השליטה בניהול ההליך מידיה.

 

המגשר, משקף את דבריו של איתמר, נציג חברת הסוככים, אשר מאשר כי דברי המגשר מלמדים שהוא הובן כהלכה. המגשר פונה שוב אל יעקב בשאלה  אם יש ברצונו עתה להוסיף דבר מה (6).

 

משנענה המגשר בשלילה, הוא מבקש מהמגושרים לצאת את החדר וכי בעוד מספר דקות הוא יזמן איש בתורו, לישיבה בנפרד.

 

ג. האסטרטגיה

 

עם יציאת בעלי הדין מהאולם, המגשר רושם על הלוח שני נושאים בלבד:-

        תיקון הסוכך.

        שביעות רצון הלקוח.

 

נראה, שהמגשר, כבר בשלב של הצגת העובדות שביסוד הסיכסוך, חש היטב בגישתם החיובית של שני המגושרים, הן כלפי ההליך והן האחד כלפי האחר.  בהתרשמו מכך שבעלי דין אלה באו ברוח נכונה ובנפש חפצה לסיים את הסכסוך, תוך הפגנת  רצון לשיתוף פעולה ולהשגת פתרון שיהיה אפשרי לאחד ומועיל לשני – הוא החליט להתרכז אך ורק באותם שני נושאים  כפי שנרשמו לעיל.

 

ככל שניתן להבין מצמצום זה הוא, שהמגשר בגישור דנן, החליט לאמץ אסטרטגיה שתתעלם ככל הניתן מלחפור בבסיס הסכסוך – ולדון בשאלות כגון: אם הובהר די לנציג חברת הסוככים דבר התקנתו העתידית של המעקה, אם לאו, אם עשתה חברת הסוככים לתקן הסוכך ולהתאימו למציאות בשטח, אם לאו,  מי הודיע מה ומתי, ומי אחראי יותר. כל זאת מתוך כוונה להימנע מכל מה שעלול להעצים שלא לצורך את הסכסוך.

נראה בעליל שהוא מתכוון להתעלם ככל הניתן ממקורות הסכסוך ולגרום לצדדים להביט פני עתיד בלבד ולתור אחר פתרונות אפשריים למצב.

ד. השיחות בנפרד

 

a.       השיחה בנפרד עם יעקב

 

יעקב מוזמן ראשון אצל המגשר, אשר פותח ומודיע ליעקב, שעתה הם בשיחה בארבע עיניים, ולפיכך בידיו להגיד כל אשר לא חפץ להגיד בנוכחותו של נציג חברת הסוככים וכי כל דבר שיעקב יורה לו שלא לחשוף בפני איתמר – הדבר יישמר בסוד מוחלט.

יעקב מצידו עונה, שאין לו שום דבר להוסיף וגם הוא לא יכול לחשוב על שום דבר שיהיה בבחינת סוד מפני החברה. המגשר עובר מכאן לשאול את יעקב את השאלה, שמטרתה  לברר מה באמת מעוניין יעקב להשיג בגישור זה (7).

 

מסתבר, אכן, שיעקב מבחינתו כלל אינו מעוניין בכסף או בפיצוי.  כל שהוא מעוניין בו הוא לגרום לחברת הסוככים לפעול ע"מ שהסוכך יתוקן באופן שימנע חדירת  גשם למרפסת, שכן הוא יורד מלפני המעקה  ולא ימנע חדירת אויר ואור אליה.

עתה הוא מציג את התמונות שהגיש ומנסה להציע מה על בוני הסוכך לעשות לצורך זה. חנן נכנס לעבי הקורה ומנסה, בעזרתו של יעקב, ללמוד מתמונות אלה  מה המצב לאשורו בשטח ומה ניתן לעשות בכדי לתקנו.

יחדיו הם מהרהרים באפשרויות  הטכניות השונות לתיקון המצב, אם ע"י קיצור שלבי הסוכך או המוטות עליהם הוא מתוח, בכדי לאפשר חדירה טובה יותר של אור ואויר למרפסת, ואם ע"י הגבהת הסוכך באופן שימנע חדירת מי גשמים אליה ואף להוסיף סינר סביב המעקה לאותו הצורך (8).

____________________________________________________________________

 

הערות השוליים

 

(5). יש מי שיראה, גם בהקשר זה, יתרון  בגישור  הנערך ע"י שני מגשרים. היות ואז,  במהלך הגישור,

       בעוד שאחד המגשרים עסוק בלשמוע,להבין ולבצע רישומים מדברי המגושר,

       שיקלו עליו בעת שיקוף הדברים, המגשר האחר פנוי בכדי לשמר את קשר העין עם

       הצדדים וזאת בנוסף לכל היתרונות האחרים, כגון השלמת חוסר או השמטה

       ובעיקר, תרומת פרספקטיבות אחרות, ניתוחים והבנות אחרות של נסיבות הסיכסוך.

 

(6).  יש מקום לשים לב בהקשר כיצד המגשר טורח לשמר את הסדר בניהולו של שלב זה

       בגישור. יש לשים לב למבנה של א' ב' א' בשלב של הצגת עמדות הצדדים – יעקב-

       איתמר –יעקב. מבנה זה של שלב הצגת הדברים, מאפשר לדובר הראשון להבהיר

       כל עניין שהועלה ולהשיב עליו, מבלי שיצטרך להתפרץ לדבריו, ומונע חזרה מיותרת

       על  דברים שכבר נאמרו.

 

(7). לא ניתן להתעלם כאן מטעותו בולטת של המגשר. נראה שבהיותו  להוט להשיג את

       ההסדר שכבר נצטייר לנגד עיניו, הוא, למעשה, דילג על השלב המהותי – שלב חשיפת

       האינטרסים של הצדדים ביחס לכל אחד מנושאי הסיכסוך.  "קיצורי דרך"  שכאלה

       מנוגדים בתכלית לאופי הליך הגישור ובמרבית המקרים אף יסקלו את השגת מטרתו.

       חובה היתה על המגשר  שלא להימנע מרישום ופרוט של כל נושאי המחלוקת, ולמרות

       הצהרת המגושר, ש"אין לו שום דבר להוסיף", לדון עימו על כל אחד מנושאים

       אלה. לו היה המגשר בגישור זה מקפיד יותר כל המהלכים הפנימיים של הליך הגישור,

       וחושף אל נכון את האינטרסים  של הצדדים על כל רובדיהם, אולי היה מגיע להסדר

       גישור טוב יותר, מבחינת הצדדים, מזה שבסופו של דבר הושג.

 

(8). בהקשר זה יכולה להתעורר השאלה, באיזו מידה אנו מצפים מהמגשר לרדת לעומקו

       של הסיכסוך ולנסות להבין את פרטיו, ופרטים טכניים, הקשורים בו,  בכלל זה. שהרי 

      המגשר, אם להתייחס למקרה שלפנינו, איננו איש סוככים ולא מבין בעניין דבר וחצי

      דבר  ולא מעניינו לנסות ולהעלות פתרונות כלשהם, ובודאי כאשר מדובר בעניינים

      טכניים.

      יתרה על זו, תמיד צריכה להיות לנגד עיניו תקנה 5 (ז) לתקנות בתי המשפט (גישור),

      התשנ"ג – 1996, לפיה "המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום

 התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית של שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך

      הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו".      

      תשובה לשאלה כיצד על המגשר לפעול  בנסיבות שכאלה, ניתן גם למצוא במאמרו של

      עו"ד יאיר לבנה, שהתפרסם במדור "נקודת גישור" שבאתר לשכת עורכי הדין בישראל,

      שהופיע תחת הכותרת "הדמיון בין גישור לחשיבה יצירתית", ממנו ניתן לצטט כאן את

      הקטע הבא:

       "תפקיד המגשר בשלב יצירת האופציות

ישנן נקודות חיבור רבות בין תחום הגישור לבין תחום החשיבה היצירתית. דוגמא מובהקת לכך היא הקבלה בין שלב יצירת האופציות בגישור לבין הייעוץ בתחום החשיבה היצירתית. בגישור, בשלב יצירת האופציות, חשוב שההצעות יבואו מהמשתתפים, ולא מהמגשר. בייעוץ בתחום החשיבה היצירתית, חשוב שההצעות יבואו מהנועצים, ולא מהיועץ.

המשתתפים גם מכירים טוב יותר מהמגשר את המקרה ואת האפשרויות. בנוסף, אם מגשר יעלה אופציה בעצמו, עלול להיווצר הרושם שהוא נקט עמדה לטובת אחד המשתתפים.

תפקיד המגשר הוא לסייע למשתתפים להעלות אופציות בעצמם. לשם כך יש למגשר "ארגז כלים" של אפשרויות: הוא יכול לשאול את המשתתפים שאלות, הוא יכול לעשות להם בדיקת בוחן מציאות, הוא יכול לסקור את האלטרנטיבות שקיימות מחוץ לשולחן המו"מ, ועוד. תפקידו של המגשר בשלב יצירת האופציות, והכלים העומדים לרשותו, דומים לאלו של היועץ בתחום החשיבה היצירתית. בייעוץ בתחום החשיבה היצירתית, תפקיד היועץ הוא לסייע לנועץ (הלקוח) לחשוב על רעיונות חדשים. היועץ אינו אמור להעלות בעצמו את הרעיונות החדשים, אלא הוא אמור לסייע לנועץ להגיע בעצמו לרעיונות חדשים.

ישנן שתי סיבות לכך שהיועץ אינו אמור להעלות את הרעיונות החדשים בעצמו: ראשית, הנועץ יעשה את זה יותר טוב. הנועץ הוא המומחה בתחום עיסוקו, והידע שלו רב בהרבה מזה של היועץ. הוא יכול לחשוב על הרבה יותר אפשרויות, ולהגיע לפתרונות הרבה יותר טובים. שנית, אם הרעיון יבוא מהיועץ, יש פחות סיכוי שהנועץ יאמץ אותו. אם הרעיון יבוא מהנועץ עצמו, הסיכוי שהנועץ יאמץ את הרעיון הוא גדול יותר.

תפקידו של היועץ, אם כן, הוא לכוון את מחשבתו של הנועץ לכיוונים שעשויים להיות מועילים, על-פי הכשרתו ונסיונו של היועץ בהכוונת תהליכי חשיבה. ניקח לדוגמה בעיה מתחום המכניקה:

נניח שבמנוע של מטוס יש חלק מסוים אשר מתחמם יותר מדי. מהנדס המנועים עשוי לבקש מיועץ חשיבה יצירתית לסייע לו בפתרון הבעיה. ברור שהיועץ אינו אמור לפתור את הבעיה בעצמו – הוא איננו מומחה למנועים; אך הוא מומחה להנחית תהליכי חשיבה, ובעזרת מומחיותו זו הוא יכול לסייע למהנדס המנועים לכוון את מחשבתו לכיוונים שבהם המהנדס יוכל לנצל את הידע שלו כדי למצוא פתרון.

למשל, היועץ עשוי לשאול את המהנדס "כיצד הבעיה הזו נפתרת במנועים אחרים", "האם אפשר להוציא את החלק הזה ולהשיג בדרך אחרת את המטרה שלשמה הוא קיים", "מהו בדיוק התהליך שגורם לחימום החלק הזה", וכן הלאה.

בחירת השאלות על-ידי היועץ אינה מקרית. ליועץ יש מודלים לגבי חשיבה יצירתית, שלפיהם הוא מנסח את השאלות. למשל, השאלה "כיצד הבעיה הזו נפתרת במנועים אחרים" היא נסיון להחיל מודל של היקש (Analogy) (2); הרעיון של הוצאת החלק הבעייתי נובע ממודל כללי של "החסרה" (Subtraction) – הוצאת חלק אחד מהמערכת כדי לשנות את ההסתכלות שלנו על המערכת כולה (3); וכן הלאה."

 

 מאידך יטען הטוען, נכון  אמנם שהמגשר איננו בהכרח  מבין ואיננו צריך להבין בנושא הגישור, אולם עצם כניסתו, בשלב חשיפת האינטרסים, בעזרתו של כל צד איתו הוא מתייחד, לנבכי העניין, כך קל לו יותר להבין ולגרום לצדדים להבין טוב יותר את הבעיות האמיתיות שביסוד הסיכסוך ואת הקשיים או הלבטים של הצד השני. יתרה על זו – גם אם המגשר מעלה רעיון או מחשבה, שבשל חוסר ההתמחות שלו הם לא יותר מאשר עורבא פרח, יש בהם כדי לגרום לצדדים להגיב ברעיונות מעשיים משלהם, ובכך גם תבוא לידי ביטוי היצירתיות הנדרשת מכל מגשר, בשלב העלאת האופציות לפתרון.

בכדי שהמגשר יוכל להפגין יצירתיות שכזו, הרי עליו "להפשיל שרוולים", להכנס ולנסות להבין את הסוגיות הנידונות לפרטיהן ומכל היבטיהן.

 

נראה שאין לחפש הכרעה של ממש  בויכוח זה,  ואצל מגשרים שונים נמצא גישות והדגשים שונים , שמקורם בשוני באופי ובאישיותו של כל מגשר.

את ההתייחסות למגשר  המעריך מצינו במאמרו של  גיל לוי, פיזיותרפיסט ומגשר, שהתפרסם באתר סולחה תחת השם: "מגמות, אסטרטגיות וטכניקות להבנת המגשר: המדריך למבולבל".

עיקר עניינו של מאמר זה בהתייחסותו למאמרו  של פרופ. ל. ריסקין בשם זהה ובו נמצא ניתוח של סוגי שיטות הגישור.

ולעניינו ניתן להביא ממנו את הקטע הבא:

 

   "מגשר מעריך צר
העקרונות לגישה זו הנם לעזור לצדדים להבין את החולשות והחזקות של מצבם ואת התוצאות האפשריות בבחירת תהליך משפטי זה או אחר במקרה של אי הגעה להסכם בהליך גישור. המגשר בשיטה זו יתאים את הידע שלו לפחות כמו של הצדדים לפני התחלת הגישור. הוא ילמד את כל המסמכים הרלוונטיים הנוגעים לסכסוך. מגשר זה יעדיף להשתמש בישיבות נפרדות מיד לאחר הישיבה המשותפת ההתחלתית, על מנת לאסוף אינפורמציה נוספת ולתמרן את הצדדים לקראת הסכם. מגשר זה ישתמש בניסיונו ובידע שלו על מנת להשפיע על הצדדים להגיע להסכם.
המגשר המעריך ידחף את הצדדים לקראת הסכם שהוא עצמו יהיה מעורב בגיבושו. במקרים קיצוניים אף ישתמש באסטרטגיות "איום" העומדות לרשותו כגון "טריקת דלתות" ונטישת הגישור.
לסיכום הטכניקות בהן מגשר זה ישתמש יהיו:
בחינת החוזקות והחולשות של כל מקרה.
חיזוי התוצאה בבית המשפט או תהליך אחר.
הצעת הסכם התפשרות המבוסס על עמדות.
להאיץ או לדחוף את הצדדים להסדר ו/או לקבל הצעה ייחודית להסכם או הצעה בעלת טווח".

 

אופן פעולתו של המגש המעריך תואר במאמר אחר  שהובא באתר סולחה:

 

Evaluative Mediation Techniques Help Achieve Success
by Jeff Kichaven

 

A mediator's evaluations can take as many forms as there are stars in the heavens. The Task Force's report lists some of the most common:

Ask pointed questions that raise issues or imply answers.
Give an analysis of the case, including strengths and weaknesses.
Make predictions about likely court results.
Suggest possible resolutions or specific settlements.

Apply some pressure.
Most experienced mediators are adept at all of these techniques, and more. Are some likely to be particularly effective with your client? How much pressure do you want the mediator to exert? Again, litigators know their clients best. If they share their insights with the mediator in advance, the mediator is more likely to perform in a way that helps all involved.
"

 

עם זאת בחלקו האחר של אותו מאמר גם תמרור הזהרה מצינו  לפרקטיקה זו בידי המגשר:

 

" When Is the Mediator's Evaluation Welcome?

Timing is everything. A common mistake among newer mediators is to lay on too much evaluation too early. Remember, most experienced mediators would list "evaluation" among "techniques for breaking impasse." It generally takes some time at mediation for an impasse to reach the point where "evaluative techniques" become appropriate. Distinguishing that point can be difficult".

 v     השיחה בנפרד עם איתמר, נציג חברת הסוככים

 

איתמר בישיבה בנפרד, לאחר שהמגשר חזר על אותם דברי פתיחה גם בפניו,  גם כן דבק בגישה שאל להם לגרור הסכסוך לביהמ"ש וכי יש למצוא פתרון טכני כלשהו. בהיותו איש מקצוע הוא פוסל את האופציות שיעקב וחנן הגו. את הסוכך לא ניתן להגביה בשל התקרה שמעליו. קיצור מוטות הסוכך, כמוהן כבנייתו מחדש ולכך אין הוא יכול להסכים. אור ואויר יחדרו למרפסת כאשר הסוכך יקופל מעט, שהרי לכך הוא נועד.

מה שבידו להציע הוא לפרק הסוכך ועל הקירות אליהם הוא מוצמד, להרכיב מסגרת מתכת מתאים כפי שידרוש המצב בשטח, במטרה להרחיק את הסוכך מעבר למעקה ובכך למנוע חדירת מי גשמים למרפסת. עם זאת, ומאחר ואין הוא רואה את החברה שלו אחראית הבלעדית למצב שנוצר, הוא ידרוש את השתתפותו הכספית של יעקב בעלות הביצוע של תיקון זה.

 

בכל גישור וגישור שומה עלינו  להיות ערים בכדי לאתר את הרגע ולשים אצבע על הנקודה בה התחולל השינוי המקווה בין המגושרים  בו  הקרב הפך לקרבה ובעלי הדין על דרך המשא והמתן המשתף, בכדי למצוא מוצא משותף מהסכסוך באופן שישרת את שינהם.

בגישור בו עסקינן, הרי כבר בתום הישיבות בנפרד, ניתן היה לחוש בעליל את השינוי בהבנה שחל אצל הצדדים, כאשר כל אחד מהם הכיר במגבלות של האחר – מה יכול האחד לתת ומה האחר יסכים לקבל.

השוני הזה בתפיסה של כל אחד מהם את טיב הפתרון האפשרי והחיפוש המשותף אחר אותו פתרון, נרקם, במקרה זה, כבר בשלבו הראשון של ההליך ובא לידי ביטוי ולידי גיבוש, בשלב בישיבה המשותפת המסכמת. (כל ההתנסחות לעיל באה במטרה להימנע מהשימוש במילים "טרנספורמציה קוגניטיבית", בהן יש המרבים להשתמש).

 

ה. הסדר גישור

 

בישיבה המשותפת שבאה לאחר מכן, שב יעקב והציג את הפתרונות הטכניים שהוא חשב עליהם לתיקון המצב. איתמר מצידו, הסביר לו מדוע הם אינם ישימים ומהו הפתרון המקצועי שהוא מציע ומעלה את דרישתו להשתתפותו הכספית של יעקב, דרישה שלא נדחתה. אחרי שקלא-וטריא מסכימים יעקב ואיתמר, בעידודם הפעיל של המגשרים, שמאיצים ומעידים בהם שפתרון עדיף לא ימצא באולם ביהמ"ש, גם בנקודה זו.

 

וכך נסללה הדרך להסדר הגישור, שתנאיו כדלקמן:

1.      חברת סוככי ישראל בע"מ תתקין מסגרת בעובי 30-50 ס"מ כבסיס לסוכך של יעקב, כך שהסוכך ירד מעבר למעקה המרפסת בביתו.

2.      יעקב ישלם לחברת סוככי ישראל בע"מ סך 900 ₪, כולל הובלה והרכב, המהווים 50% מערך התיקון.

התשלום יבוצע בחלוקה עד 5 תשלומים.

3.      יעקב יודיע בתוך 10 ימים לחברת סוככי ישראל בע"מ אם אכן הוא מעוניין בביצוע העבודה.

4.      הצדדים מתחייבים למלא אחר תנאי ההסדר דלעיל ומבקשים ליתן לו תוקף של פסק-דין.

 

יעקב ואיתמר חותמים ברב טכס על הסדר הגישור שזה עתה נכתב, לוחצים יד והולכים איש לדרכו.

 

ו. סיכום – גישור שכשל

 

 הגישור אותו תיעדנו לעיל, ככל שבידנו לשפוט, הינו דוגמא לגישור שאמנם הסתיים בהסדר גישור,

אולם ככל שמדובר בניהול גישור תקין, הרי זה גישור שרבו בו הכשלים. המגשר ויתר על מפת הנושאים

והאינטרסים  וחמור מכך הוא נכשל בקיום שלב עיקרי ומהותי הוא שלב של חשיפת האינטרסים והדיון  

המפורט בכל אחד מהם עם הצדדים.

בחפזונו להגיע לפתרון, אותו שיווה בנפשו לראות בשלב מוקדם, הוא "עיגל פינות" ונמנע מללכת

 במשעול הסלול של תורת הגישור.  

 

 

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.