מגבלות החסיון

18.08.2010

מגבלות החסיון

במסגרת המדור הגישור בראי הפסיקה לעיתים מזומנות אנו עוסקים בשאלת חסיון הליך הגישור ומגבלותיו, וזאת משום שהשאלה חוזרת ועולה בפני בתי המשפט בכל הערכאות בהיבטים ובהקשרים שונים, ומן הסתם – בעקבות הפסיקה – הדיון בשאלות אלה יחזור ויעלה גם במדור זה.

אינני חושב שזה למותר שקהל המגשרים יהיה ער לשאלת חסינות הליך הגישור ומגבלותיה של חסינות זו. על מגבלות אלה כבר עמדנו במובאה במדור זה מיום 18.3.2010, מפסק הדין

בפסה"ד ת"ע (ת.א.)9940/01 עיזבון המנוחה א.ו.ר. ז"ל ואח' נ'  עו"ד ד. רפואה ואח'.

עתה,אני מבקש להצביע על פסק דין נוסף שדן בטענת חסיון הליך הגישור. חסיון זה מקורו בסעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 לאמור:

"(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך

משפטי אזרחי".

ומכח תקנה 5 (ה) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993:-

"(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור".

פסק הדין נשוא עניננו הוא ע"א  1773/06 – ח' בבית המשפט העליון בירושלים שמואל אלפ נגד קיבוץ איילת השחר מ- 24.5.2007 , שניתן מפי כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ.

במקרה זה, הערעור הוא על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת, שלא נאתר לבקשת המערער למחוק סעיף מסויים בסיכומי המשיב המתייחס לאופן מימונו של הליך גישור אשר התנהל בין הצדדים.

לטענת ב"כ המערער, יש למחוק סעיף זה מסיכומי המשיבים מהטעם שעל חלוקת עלויות הגישור בין הצדדים חל חיסיון בדין, וזאת נוכח סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 אשר קובע כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המשיבים לא ציינו פרטים אודות תוכן הליך הגישור והם נדרשו להעלות את טענם בנוגע לאופן חלוקת עלויות הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים נוכח טענת המערער כי על המשיב 1 לשאת בהוצאותיו המשפטיות של המערער.

הרשמת המלומדת בדחותה את הערעור בנקודה זו פסקה בזו הלשון:

" לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובסיכומי הצדדים באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. הכלל הוא, שיש לעשות שימוש במשורה  בסמכות למחיקת טענות מכתבי בי-דין (ראוי: ע"א 1252/00 חייק נ' ארזי, דינים עליון נח 46). בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום לסטות ממדיניות זו. ספק בעיני אם טענת המשיבים בעניין חלוקת הוצאות הגישור הינה "בלתי קבילה" (לאבחנה בין אי קבילות לחיסיון ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל ב"ע נ' אלי שירי, תק-על 2006(2), 4466).

המטרה המונחת ביסוד סעיף 79ג(ד) הנ"ל הינה לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן פתוח  החף מחשש כי מצגים, הצהרות, אמרות או הסכמות אשר נתנו במהלכו ישמשו כראיה נגד מי מהצדדים (ראו לדוגמא: ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ, תק-על 2001(3) 1689).

חרף טענות ב"כ המערער בעניין זה, לא מצאתי כי בנסיבות העניין חשיפת ההסדר בנוגע לאופן חלוקת הוצאות הליך הגישור עלול לפגוע בטענות המערער בנוגע לחובת המשיב 1 לממן את ייצוגו המשפטי, או בכל טענה אחרת מטענותיו בערעור. לפיכך, בשלב זה, איני רואה מקום למחיקת סעיף 43 מסיכומי המשיבים. ברי כי בפני המערער פתוחה הדרך לטעון את טענותיו בעניין זה, ככול שיראה בכך צורך, במסגרת השלמת טיעוניו בעל פה".

ואידך זיל גמור: ההסכם בין הצדדים בדבר חלוקת נטל שכר טרחת המגשר שנתקבל בין הצדדים – איינו נופל במסגרת החסיון שבחוק.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.