חסיון הגישור נשכח!!

18.08.2010

חסיון הגישור נשכח!!

בד"מ 98/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד עורכת דין פלונית

לאחרונה נתקלתי בפרסום של החלטה של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו בענין בד"מ 98/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד עורכת דין פלונית, בו נידונה קובלנה שהוגשה נגד עורכת הדין לפיה תביעת המתלונן בתיק הועברה לגישור בינו לבין אחד הצדדים, שעימו הוא לא הצליח להגיע לידי פשרה, כפי שארע ביחס לשני נתבעים האחרים בתיק.

מאחר ואת הפיצוי הכספי המתלונן קיבל במסגרת הפשרה שהשיג עם אותם שני נתבעים אחרים, כל אשר הוא ביקש להשיק במסגרת הליך הגישור עם הנתבע השלישי בתיק הוא רצה הצהרה שהיחסים המסחריים ביניהם הגיעו לידי סיום סופי.

לדעת המתלונן הליך הגישור הגיע לידי סיכום חיובי ולדבריו: " ההליך המשפטי נגד מר א' ש' המשיך והועבר לגישור. לדברי מר צ' ר' , במסגרת הליך בגישור הוא היה מוכן "לוותר על כל הסכום, כל מה שנותר, אני את הכסף שלי כבר קיבלתי מש' ג', את הכסף, ורציתי רק את הפסק דין ההצהרתי שאני כבר לא שייך למקום…" . אלא שבשלב זה חזרה הנאשמת לחדר הגישור, ועמדה על זכות מרשה להוצאות, דבר שהביא לקריסת ההסכמות שהושגו בהליך הגישור.

עורכת הדין הנאשמת טענה כי המתלונן אמנם מוכן היה לוותר על היתרה שלא סולקה של קרן התביעה והיא אכן העלתה את נושא הוצאות המשפט שטרם שולמו, ואף כי היתה מוכנה לפשרה גם בנושא זה, אלא שהצדדים – כולל המתלונן ואשתו שהיו נוכחים בכל שלבי מגעיה עם המגשרת – לא הגיעו לידי הסכמה בנושא זה וזו הסיבה שהליך הגישור כשל והתיק הוחזר לבית המשפט.

אולם כל האמור לעיל איננו ממש לענייננו והוא הובא אך ורק לצורך הכרת רקע הדברים, שכן בהמשך הפרסום של אותה החלטה נאמר כך:

" עוה"ד גב' מ' שימשה כמגשרת בתיק נשוא הקובלנה. בעדותה לפנינו ציינה כי איננה "יכולה לומר מה בדיוק היה שהביא בסופו של דבר לפיצוץ הליך הגישור" (פרוטוקול הדיון מיום 7.7.05, עמ' 45 שורות 14– 15). לאחר שעיינה בטיוטות הסדר הגישור ובתכתובת בינה לבין ב"כ הצדדים (קב/18, 17 ו – 17א) ציינה עוה"ד גב' מ' , כי ההסדר אותו ביקשה להביא לאישור בית המשפט לא כלל הסדרת נושא ההוצאות בתיק ההוצל"פ, אלא הוסכם לגבי נושא זה שתערך פגישה מאוחרת יותר (שם, שורות 10 – 22).93537216634

העדה לא יכלה לשפוך אור על ידיעותיו של המתלונן לגבי הסדר הגישור הסופי, אך העידה כי "הוא נכח במהלך הגישורים שהתקימו בהתאם לתיעוד" (שם, עמ' 48 שורות 10 –11).

בסיום עדותה אמרה עוה"ד גב' מ' : "אני יכולה לומר דבר אחד בוודאות, מעולם לא עשתה גב' פלונית קונספירציה, כי דבר זה הייתי זוכרת…" (שם, עמ' 51 שורות 5- 7).

כלומר עיננו הרואות שבפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין עולה המגשרת לעדות, ומעידה על פרטי הליך הגישור שהתנהל בפניה,כדבר המובן מאליו, מבלי כלל שהמותב המכובד – לפחות כפי שנראה מהפרסום שאני קראתי – יתן דעתו לכך שעדות זו מנוגדת לחוק ומפרה כלל יסודי של חסיון הליך הגישור.

קטונתי מלהסביר את מה שהתרחש, כמתואר לעיל באותו דיון משמעתי באשר להעדת המגשרת על שהתרחש בהליך הגישור שהתנהל בפניה, ואולי יבוא מאן שהוא ויועיל להעיר את עיני.

אם כבר בהחלטות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה אנו עסקינן ברצוני לנצל ההזדמנות ולהביא בפני הקורא עוד מספר החלטות הנוגעות לעיסוקנו כמגשרים:

ראשית לפנינו החלטה שאכן כן מעלה בראש מענייניה את חסיון הליך הגישור:

החלטה מס. 238/09

העובדות:

שני צדדים מיוצגים שביניהם התעוררה מחלוקת, החליטו, בעצת עורכי דינם, לפנות לעורך דין פלוני כדי שישמש כבורר/מגשר. בסופו של יום עו"ד פלוני לא מונה כבורר/מגשר והמחלוקת הועברה לבוררות בפני עורך דין אחר.
בבוררות זו מבקש בא כוח אחד הצדדים להעיד את עו"ד פלוני באשר לדברים שאמר לו בא כוח הצד שכנגד בעת שפנה אליו בבקשה לשמש כבורר/מגשר. בא כוח הצד שכנגד מתנגד לעדות בטענה שהדברים שאמר לעו"ד פלוני חסויים.

ההחלטה:

הליך הפנייה למגשר והאינפורמציה הנחשפת בפניו במסגרת פנייה זו כרוכים באמון מיוחד גם אם בסופו של דבר הגישור לא התבצע. האינפורמציה ניתנת בכוונה שתהא חסויה, והיא אמנם חסויה.

החלטה מס. 70/05 דנה בשאלת זכאות המגשר לשכר טרחתו:

העובדות:

התלונה הינה כנגד עורך דין בתפקידו כמגשר בהליך בו נטל חלק המתלונן. עורך הדין המגשר הביא את הצדדים לידי חתימה על הסכם פשרה ודאג להעביר את ההסכם לבית המשפט, לצורך קבלת תוקף של פסק דין. לפי התלונה, משלא עמד הצד השני בהסכם הפשרה הרי שאין כל הצדקה לתשלום שכר הטרחה אותו קבל המגשר מהמתלונן.

ההחלטה:

לגנוז את התלונה. אין לראות בעורך הדין, אשר פעל כמגשר, כמי שעבר עבירה אתית; תפקידו של מגשר הינו לנסות ולגשר במחלוקת בין הצדדים, ואכן הנילון פעל להשגת הסכם פשרה בין הצדדים, עליו חתמו מתוך הבנה והסכמה.
עבור מפגשי הגישור, אותם ניהל, זכאי הנילון לשכר טרחה; שכר זה אינו מותנה בהצלחה של הליך הגישור ובוודאי שלא בקיומו של הסכם הפשרה בין הצדדים.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.