גישור עדיף על משפט!

כב' נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש העליון:

"גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור בא לפתור את בעיותיה של החברה. הוא פועל מחוץ לבתי המשפט ,ובטרם יובא הסכסוך לבית המשפט. אך עם זאת, אין ל— כי לגישור חשיבות רבה בהורדת העומס מבתי המשפט. אין זו מטרתו, אך זו צריכה להיות תוצאתו".

גישור עדיף על שיפוט!

רעא 6828/04 עוד דוד מרטין ואח' נ. ארנולד פולטנסקי ואח'

בכדי להמחיש את החשיבות הגדולה ביותר שבית המשפט העליון שלנו מייחס למוסד בגישור, נראה לי מתאים מאוד לפתוח את מדורנו זה בפסק דין של בית במשפט העליון ב- רעא 6828/04, מפי כב' השופט רובינשטיין בעניינם של-

המבקשים: 1. עוד דויד מרטין
2. שיין, הנטר מרטין ושות' משרד עורכי דין

נגד

המשיבים: 1. ארנולד פולטנסקי.
2. עוד דר אבי אלתר
3. המגף חברה לביטוח בעמ.

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי .הבקשה הנוכחית נומקה בכך, שבין הצדדים מתנהל סכסוך רחב היקף בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו מעורבים צדדים רבים וסכומי כסף גדולים, והשלכותיו הן גם על תיק נוסף (שבו היבטי מס) ועל צדדים אחרים. הוסכם בין הצדדים, ואף מי שאינם צדדים פורמליים לתיק, לנסות לפתור את הסכסוך כולו בהליך גישור.לפיכך הוסכם בין הצדדים, כי כל הדיונים בהליכים בתיק למיניהם יידחו עד למיצויו של הליך הגישור, וכך נדחו – כנמסר – ההליכים בתיקים העיקריים. הבקשה, נשוא דיון, זה הוגשה בהסכמה מתוך הנחה שכשם שבית המשפט דחה בעבר את הדיון בערעור, כן יעשה גם הפעם, אך בית המשפט לא נענה.

 

הטענה היא כי המדיניות השיפוטית היא לעודד גישורים, ולכן יש להעתר לבקשת דחייה בעיצומו של גישור.
ולהלן:

הדברים חלים כמובן גם על גישורים במסגרת הליך שיפוטי, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, במתכונתו דהאידנא (=שעכשיו) סעיף זה קובע (סק (ה)) העביר בית המשפט עניין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. ועוד, המחוקק עודד גישורים גם ביחס לאגרות (תקנה 11(א) לתקנות המשפט (אגרות), תשמו-1987, סיפה).

נזכיר עוד, שבפסק הדין שהובא לעיל אוזכר שוב, עי כב' השופט רובינשטיין, פסק הדין המכונן לעניין הסדר הגישור ב- בעמ 3769/08 פלוני נגד פלונית (פסהד עצמו הובא במלואו באתר זה: http://www.sulcha.co.il/Content/Articles.asp )כבר מטעם זה, ובוודאי בשל הסיכונים הגבוהים לבעלי הדין בשל חוסר הוודאות הכרוכה בתובענות, רצוי מאוד שייעשה ניסיון לגישור.

עם זאת, הבה נזכור, כי עצם קיומו של הליך גישור אינו מין מילת קסם, ושבכל מקרה בו הוא מתקיים ביהמש ירגיש מחוייב לבטל בפניו את סדרי הדין הנוהגים בו. במיוחד במקרה בו אין כל הצדדים לסכסוך הינם צדדים להליך הגישור המתקיים.
כך נלמד מהחלטתו של רשם ביהמש העליון, כבוד הרשם יגאל מרזל, ב- ב-
שא 4665/08 – א' נחום אברהם ואח' נגד עירית קריית אתא ואח' .

במקרה זה נדונה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כלשהי בעניינם של ביהמש המחוזי בחיפה.
המבקשים טענו כי הגשת ערעור על פסק הדין, שעה שהצדדים מקיימים ביניהם הליכי גישור, תפגע בהליך הגישור ותגרום להוצאות מיותרות לבית המשפט ולצדדים. חלקם של המשיבים אף הסכימו לבקשה.
לעומתם, המשיבים האחרים באותו עניין, טענו שהמבקשים לא הראו קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד. שכן, הליך הגישור אינו יכול להוות טעם שכזה, היות והוא איננו מתקיים בין כל הצדדים לסכסוך שביסוד המקרה הנדון.

 

במקרה זה, התבררה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה ביהמש המחוזי דחה את ערעורם על החלטת רשמת ביהמש בנוגע לדחייה בהסכמה של הליך כלשהו (תשובות לשאלונים ועיון במסמכים).

בית המשפט המחוזי ציין, בדחותו את הערעור, כי הערעור נקבע לדיון מזמן וכבר נדחה בעבר, לבקשת הצדדים, בטענה כי הם מצויים בהליך גישור.

ומכאן הבקשה לערעור על החלטה זו של ביהמש קמא.

על הקורא להבין, שאך לעיתים רחוקות מאוד יאות בית המשפט העליון להתערב ולתת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים. ובמקרה שלנו, על החלטה, פרוצדורלית לכאורה, של רשמת ביהמש, בנושא של דחיית מועד קיומו של הליך כלשהו.

וכאן חשוב לנו לצטט כלשונם את דבריו של השופט הנכבד:

ענייננו נסוב על בקשות דחיה בשל הליך גישור. יש למערכת השיפוטית עניין ביישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, מטעמים ערכיים ומעשיים כאחד. אף מומ לפשרה הוא שיקול לדחייה (זוסמן, שם, ס' 383 בעמ' 473-472). באשר לגישור, ראו דברי הנשיא ברק בטקס חתימתה של אמנת הגישור בעסקים בבית הנשיא ביום 14.3.02:

…גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים … תחת הכרעות כוחניות – בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה – באות הכרעות הסכמיות….

גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור בא לפתור את בעיותיה של החברה. הוא פועל מחוץ לבתי המשפט ,ובטרם יובא הסכסוך לבית המשפט. אך עם זאת, אין ל— כי לגישור חשיבות רבה בהורדת העומס מבתי המשפט. אין זו מטרתו, אך זו צריכה להיות תוצאתו.

(3) יש איפוא מקום לעודד גישורים ואף לשקול להיענות לדחיית דיונים בשעה שהם מתנהלים, והדבר מסור ספציפית לשיקול דעת בית המשפט בכל מקרה. שאלה טובה היא, עד מתי יידחו הליכים מפני הגישור. היא תידון בכל מקרה לגופו, ויתכן שיהיו מקרים שבהם תבוא שעה לומר: עד כאן ותו לא, כגון כשהגישור אינו פעיל והתיק מונח למעצבה כאבן לה הופכין. אך המקרה דנן לכאורה לא הצדיק זאת, לפחות לפי שעה.

(4) לא בקלות הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה של הבקשה במקרה דנן להתקבל, והחלטתי לדון בה כערעור ולקבלו. זאת, אך מן הטעם שיש מקום, כאמור, לעודד גישורים. כך גם במשפט העברי, ויפה כוח פשרה מכוח הדין… (בבלי, סנהדרין דף ה', עב, כדברי רבן שמעון בן גמליאל, שם). לענייני פשרה, ראו גם רעא 4044/04 בוקרה נ' סגל (לא פורסם).

ו. הואיל והליך הגישור בעיצומו, והואיל ולכל הצדדים עניין בהמשכו מזה ובשמירת זכויותיהם מזה, דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי במקרה זה נראית לי חמורה מדי, ולפיכך אני מקבל כאמור את הערעור.
ופוסק השופט המלומד:

התיק יוחזר איפוא לבית המשפט קמא, לדיון בערעור לגופו במועד שייקבע, לאחר שיישמעו טענות הצדדים לעניין המועד בהקשר הגישור.

עינינו הרואות איזה משקל מעניק בית המשפט הנכבד למוסד הגישור – גישור עדיף על שיפוט! וברוח זו ובצעד נדיר למדי בעולם המשפט שלנו, לא זו בלבד שבית המשפט העליון מקבל את הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שכבר הוא עצמו ישב כערכאת ערעור, אלא דן בה בערעור עצמו באומרו: לא בקלות הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה של הבקשה במקרה דנן להתקבל, והחלטתי לדון בה כערעור ולקבלו. זאת, אך מן הטעם שיש מקום, כאמור, לעודד גישורים.

ומעניין לעניין לאותו עניין נצטט את הערתו של כב' שופט ביהמש העליון השופט א. גרוניס ב-רעא 9547/07 מיכאל עצמון ואח' נגד חיפה כימיקלים ואח' . שם הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הטיפול בבקשת רשות הערעור. המבקשים מסתמכים על החלטה של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.12.07, בה הועלתה אפשרות לקיומו של הליך גישור.

ועל כך אומר השופט הנכבד:

בקבלו את טענתם הנל של המשיבים, אומר הרשם הנכבד:
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אמת, יכול והליך הגישור יוביל לייתור של הערעור, ואולם עניין זה לא ברור כעת אם בשל טבעו של ההליך ואם מן החומר שלפני, ומטעם זה לא מצאתי מקום להורות על מתן ארכה כפי המבוקש. כך ככלל וכך בפרט שעה שחלק מבעלי הדין אינם צד להליך הגישור. אין אפוא הצדקה להאריך המועד עד לאחר הליך הגישור.

אני מקווה שהסקירה הקצרה שלעיל היה בה כדי להמחיש לקורא את החשיבות הרבה והעקבית שבית המשפט העליון, ובעקבותיו כל המערכת השיפוטית בארץ נותנת להליך הגישור, עד כדי הסכמתם, לעיתים, להסיג מפניו את סדרי הדין הנהוגים בהם.

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.