התנאים לאכיפת הבוררות

20.12.2011

התנאים לאכיפת הבוררות

א. המקור החוקי העיקרי לקיום הליך בוררות

לחרוצים שבין הקוראים שקראו את מאמרי הקודם, מיום ,20.11.2011 שהתפרסם  באתר זה תחת הכותרת: "עניינים שיוכרעו אך ורק בבוררות ועניינים שאינם ברירים" (וגם לאלה שלא קראו) , ברצוני להפנות את תשומת הלב לפס"ד שהתפרסם ביום  17.11.2011, שעניינו, בין היתר, התנאים בהם תאכף הבוררות על צד להסכם שכלל תנית בוררות.

הפרק הראשון של אותו מאמר התייחס לעניינים שיוכרעו אך ורק בבוררות. ושם נאמר כי המקור הראשון והבסיסי ביותר לאכיפת קיומה של תנית בוררות על מי שהיה צד לה נמצא בס' 5 לחוק הבוררות, תשכח-1968, שזו לשונו:

"5.(א)   הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב)   בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג)   בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".

הווה אומר שביהמ"ש אינו מחויב והוא יאכוף הליך של בוררות בכפוף להפעלת שיקול דעתו ולאחר בחינה האם התמלאו התנאים שהמחוקק קבע בהוראת חוק זו. על התנאים הללו עמדה כב' השופטת אבירה אשקלוני מביהמ"ש לענייני משפחה בקרית גת בפסה"ד תמ"ש 469-06-11  פלונית נ' פלונית., שעבורי משמש הזדמנות טובה להמשך הדיון ביסודות משפט הבוררות.

ב. הרקע העובדתי ועיקרי הטענות במתייחסות לנושא מאמר זה.

הסכסוך שנדון בפרשה זו הוא בין במשיבים שהינם הוריו של המבקש מס.1 הנשוי למבקשת מס. 2.

הצדדים הקימו ומנהלים מזה שנים שותפות עסקית, אשר כספיה שימשו בין היתר לרכישת נכסים והשקעות בנכסי נדל"ן, משק חקלאי, אמצעי יצור חקלאיים, כלי רכב, זכויות כספיות ועוד.

במהלך שנת 2010, כך נטען בכתב התביעה, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לשותפות, והמבקשים דרשו את פירוקה.

ביום 18.12.2010 נחתם בין הצדדים הסכם לפירוק השותפות (להלן: "ההסכם"), שכלל תנית בוררות, שקובעת בחלק העיקרי שלה כדלקמן:

"6. בוררות

6.1 כל חילוקי דעות או סכסוכים או תביעות בין הצדדים או מי מהם בכל הקשור והנובע מהסכם זה ובתנאיו בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות פירושו של הסכם זה, הפרתו, טענות לנזקים בגין הפרתו וכיו"ב ימסרו להכרעתו של בורר יחיד שיתמנה בהסכמה על ידי הצדדים להיות בורר. ………………..".

בחודש יוני 2011 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעה במסגרתה עתרו למתן צווים הצהרתיים בדבר בטלות ההסכם מחמת פגמים בהתקשרות (כפייה ועושק) ומחמת הפרות יסודיות לכאורה, וכן הצהרה על זכויותיהם בשותפות וכן מתן צווים לפירוקה בהתאם להוראות פקודת השותפויות.

המבקשים מצידם, הגישו את בקשה לעיכוב הליכים דנן. בבקשה נטען כי דין התביעה להידחות על הסף נוכח קיומה של תנית בוררות מפורשת הכלולה בהסכם שבין הצדדים.

במה שנוגע לנו כאן טענו המבקשים כי בין הצדדים קיים הסכם (זה ההסכם לפירוק השותפות) שכולל תנית בוררות רחבה וגורפת דיה בכדי להכיל בתוכה את כל חילוקי הדעות שבין הצדדים וכי הם מצידם מילאו את כל הדרוש לקיום הבוררות ותוכיח זאת גם פנייתם אל המשיבים להעברת רשימת בוררים, פניה שלא נענתה. הם עצמם מצידם מוכנים ומתחייבים לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.

עוד מוסיפים המבקשים וטוענים, כי  כבר נעשו מהלכים לביצועו של הסכם הבוררות שבין הצדדים ובהתאם לאמור בו מונה בורר ואף התקיימה ישיבת בוררות ראשונה, שבה הועלו כבר טענות מקדמיות שונות בעיקר באשר לחוסר סמכותו של הבורר.

ג. התנאים להחלתו של ס' 5 לחוק הבוררות ולכפיית הסכם בוררות

בפתח הדברים מציינת כב' השופטת אשקלוני, "כי הצדדים העלו בכתבי הטענות טענות רבות הנוגעות לשאלת תוקפו של ההסכם שנכרת ביניהם, לרבות טענות בדבר הפרותיו היסודיות של ההסכם אולם, בשלב זה הנני נדרשת לשאלה היחידה, האם יש לעכב ההליכים בפני בית המשפט ,אם לא"ו.

לאחר שהשופטת הנכבדה מצטטת את לשון הוראת החוק לתוך פסק דינה, היא פונה לפרט, עפ"י ניתוח שנעשה בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, את התנאים המקדמיים שהסעיף מטיל על ביהמ"ש לבדוק בבואו להחליט אם יעכב את הדיון בתביעה שהוגשה לביהמ"ש ויכפה על הצדדים להתדיין בפני בורר:

  1. יש הסכם בוררות בין הצדדים;
  2. התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו;
  3. בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את העיכוב;
  4. המבקש היה מוכן, והנו מוכן גם בשעת הגשת הבקשה, לעשות כל אשר דרוש לקיום הבוררות;
  5. המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב ההגנה או בדרך אחרת;
  6. המבקש פנה בבקשת עיכוב לפני שטען לראשונה לגופו של עניין התובענה.

השופטת המלומדת מצביעה על מילותיו של כב' שופט ביהמ"ש העליון יורם דנציגר,בפסה"ד (רע"א 4986/08TYCO BUILDING SERVIES נ' אלבקס וידיאו בע"מ:

" הכלל הוא שכאשר מתקיימים כל התנאים המנויים לעיל, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים, אלא אם כן קיים טעם מיוחד לכך שהעניין לא יועבר לבוררות".

ד. פסק הדין

פסק הדין של השופטת אשקלוני עוסק עוד בנושאים חשובים כמו נפקותה של תנית בוררות שהינה חלק מהסכם שהוא עצמו פגום בשל היותו נגוע בכפיה ועושק, כטענת המשיבים, או אף באי חוקיות וכן בשאלת הכלל לפי הבורר אינו מוסמך להכריע בשאלה של עצם קיום סמכותו.

אולם מאחר  ואנו בחרנו להתרכז באותו חלק של פסק הדין הבא להבהיר ולהרחיב בנושא של התנאים לאכיפתה של תנית בוררות או הסכם בוררות, בהיותה הבסיס הנפוץ ביותר לקיומם של הליכי בוררות, נביא מדברי השופטת הנכבדה לעניין זה:

"לבסוף יצוין כי ביחס לתנאים השלישי עד השישי המצויינים לעיל, קרי, התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו; בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את העיכוב; המבקש היה מוכן, והנו מוכן גם בשעת הגשת הבקשה, לעשות כל אשר דרוש לקיום הבוררות; וכי הבקשה הוגשה בטרם טענו המבקשים לראשונה לגופו של עניין בתובענה, הרי שאין מחלוקת בין הצדדים כי תנאים אלו מתקיימים בענייננו.

מהמקובץ עולה, כי דרישות סעיף 5 לחוק הבוררות מתקיימות במלואן כל אחת בפני עצמה ובמצטבר. טענותיהם של המשיבים שמורות להם במלואן והם רשאים להעלותן בפני הבורר.

לפיכך מוחלט כדלקמן:

א.  אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה בבית משפט זה".

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.