חוק הגישור החדש ברוסיה-והשוואה לדברי החקיקה בגישור אצלנו

                                                                                                         1.6.2012  

חוק הגישור החדש ברוסיה

(בהשוואה לחוק הישראלי והבדלי דגשים וגישות)

מבוא

המאמר שלהלן בחלקו הינו תרגום של מאמר בשם זהה –  Russia's New Mediation Law – שהופיע ב-  18.4.2012 בגיליון מס' 426 ב –Mediate. com Weekly , שבו בחרתי לעסוק לטובת עמיתי המגשרים ובחלקו עבודת השוואה בין הוראות חוק הגישור הרוסי לבין ההוראות המקבילות בדברי החקיקה הישראלים הנוגעים לגישור ומעט אף לבוררות.

בשונה מהנהוג במערכת האתר הנ"ל אקדים ואביא את רובו של הפרופיל המקצועי של הכותב, כפי שהוא מובא שם:

אלן סילברמן (Allan Silberman) הינו מגשר, מאמן ויועץ בתחום יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR). הוא פעל כמגשר במחלקה למשאבי אנוש בוושינגטון DC וכחבר בצוות המומחים האקדמי הבריטי בתחום זה. לאחרונה הוא שימש כמומחה מטעם ארצות הברית, בפרויקט שמומן ע"י  הבנק העולמי, לאימון של מנהלנים אזרחיים, באזור PERM' שברוסיה, בהליכי הגישור.

 הוא מנהלו לשעבר של משרד  ה ADR בוועדת הבחירות הפדראלית, זו הוועדה האחראית על אכיפת ההוראות העוסקות במימון מסעי בחירות לקונגרס האמריקאי. אלן סילברמן פיתח תוכנית ADR בוועדה זו והדריך את צוות העובדים שם בין השנים 2000 עד 2006. הוא פעל ליישובם של יותר מ 100 סכסוכים בנוגע להפרת הוראות מימון בחירות לקונגרס הן עבור מועמדים רפובליקאים והן עבור מועמדים דמוקרטים.

 עוד קודם לפועלו בוועדת הבחירות הפדראלית, אלן סילברמן היה שותף במשרד שייעץ בתחום ה ADR בוושינגטון DC. משרד זה סיפק הליכי גישור, וייעוץ בתחום מניעת סכסוכים ויישוב סכסוכים בד בבד עם הדרכה לסוכנויות פדראליות ביישוב סכסוכים.

 לפני שהצטרף לקבוצת הייעוץ, אלן סילברמן שימש כנשיא איגוד הבוררות באמריקאי (AAA- American Arbitration Association) ומנהל מחלקת החינוך בעיר ניו יורק. במסגרת זו הוא הדריך צוות שקיים יותר מ 125  סדנאות חינוך בכל המדינה בטכניקות של הליכי בוררות וגישור.

 עורכי האתר ממשיכים לפרט את פועלו של כותב המאמר, אבל אנו בחרנו לעצור כאן מתוך הבנה שבשלב זה הקורא כבר קלט את שיעור קומתו של כותב המאמר ואין צורך להלאות בפרטים נוספים.

 גוף המאמר

 בראשון בינואר 2011  החילה הדומה הרוסית חוק פדראלי הקובע תוכנית גישור ליישוב סכסוכים ובכלל זה סכסוכים בנושאים של פעילויות כלכליות, יחסי עבודה וסכסוכים בתוך המשפחה. לחקיקה קדמו דיונים ומהלכי משא ומתן  במושב החקיקה של החורף. החקיקה התקיימה אמנם תחת הכותרת "הסדרים ליישוב סכסוכים",  אולם היא מתמקדת באופן בלעדי בגישור ובתפקידו של המגשר.  החקיקה גם קבעה את הפרוצדורה המסדירה את היחסים בין הצדדים במהלך הגישור.

 הליך הגישור איננו הליך חדש ברוסיה.  נעשה בו שימוש נרחב במהלך השיקום של  מנגנוני הצדק במדינה. באמצם את המודל של הליך הגישור הקנדי, המחדשים של הליכי הגישור ברוסיה שאפו להביא את הצד הפוגע לפצות/לשפות את הנפגע. ניסיונות כאלה ונוספים שנעשו במדינה זו במהלך השנים הוכתרו בהצלחות חלקיות בלבד. בנוסף לתחום שיקום מערכי הצדק במדינה גם תוכניות הכשרת המגשרים שהתקיימו במוסקבה ובסנט פטרסבוג הניבו מספר מוגבל של מגשרים פעילים.

 החקיקה של 2011 חתרה לייסד ולקדם את השימוש בגישור בתחומים של הפעילויות הכלכליות והמסחריות  במדינה כולה. על מטרת החקיקה, ניתן ללמוד מהפתיח לחוק, והיא "לקדם את ההרמוניה ביחסים חברתיים". הוראות החקיקה מדגישות את חובתו של המגשר לציית להנחיות האתיות שהן מאדני המקצוע. חקיקה  זו נטלה על עצמה את  האחריות לערוך קווים מנחים וקוד התנהגות והחילה אותם הן על המגשרים והן על כל הארגונים – המוסדות המספקים שרותי גישור. ארגונים אלה יהיו גם אחראים לספק רשימות מסודרות של מגשרים הפועלים במסגרתם.

 החוק מכיל איסורים ברורים באשר למקרים בהם אין לעשות שימוש בהליכי גישור ליישוב סכסוכים ובכלל זה סכסוכי עבודה קיבוציים ומקרים בהם האינטרסים והזכויות של צדדים שלישיים, שאינם צד לסכסוך, עלולים להיות מושפעים מההליך. כמו כן אין ליישם הליך גישור מקום שביסוד הסכסוך מעורב אינטרס ציבורי. ולבסוף, על פי החוק,  לא ניתן לקיים הליך הגישור בעניינים שבאותה עת נתונים בהליך משפטי או בבוררות וכן לא יתקיים הליך גישור מקום שבו חוק כלשהו מחייב  קיומם של מהלכי הידברות ופיוס עם צדדים שלישיים איזה שהם, הכל בכפוף להוראה אחרת בחוק הגישור.

 הגדרות עיקריות שבחוק הגישור הרוסי

 החקיקה כוללת מספר הגדרות שהינן חיוניות להליך הגישור, ובכלל זה הגדרה של "גישור – כהליך וולונטרי התלוי בהסכמת הצדדים לו".

החוק הרוסי ממגדיר מגשר כ "אדם חופשי שהוזמן לעזור לצדדים בריבם".

כמו כן החוק מגדיר את הצדדים לגישור, את ההסכם לקיום הליך גישור, את הסדר הגישור ומתאר בפרוטרוט את תפקידם של הארגונים/המוסדות שיהיו אחראים לארגון וניהול הליכי הגישור. 

 (בהקשר זה אני רואה לנכון להזכיר כאן את הגדרות המצויות בסעיף 79 ג  (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-, 1984, שלנו לגישור ולמרכיביו :

 "79 ג.    (א)        בסעיף זה, "גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה

                        ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

                         "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך  

                        גישור;

                        "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם

                        בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי". ג.א.).

המחוקק הרוסי מעמיק בהגדת הגישור, והחקיקה כוללת בתוכה פרק שכותרתו : "עקרונות הגישור" המתייחס לנושאים כגון סודיות, שיתוף פעולה, זכויות הצדדים, העדר משוא פנים של המגשר וכן הוא קובע את עצמאותו של המגשר.

 הסכם הגישור וניהול ההליך

 פעם הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור, החוק אוסר עליהם לפנות לביהמ"ש או לבוררות. מאידך אם הוגשה תביעה לביהמ"ש או למוסד בוררות, הצדדים אינם מנועים מלפנות להליך גישור בכל עת בטרם העניין הוכרע ע"י ביהמ"ש או הבורר.

 הוראות חוק הגישור הרוסי כוללות סעיפים באשר לחיסיון ההליך, אלא אם הצדדים לו הסכימו אחרת. כמו  כן המגשר מנוע עפ"י החוק מלגלות כל מידע בקשר עם הליך הגישור אותו ניהל, אלא אם הצדדים התירו לו לעשות כן.

 הוטל גם איסור על המגשר לגלות כל מידע או ידיעה שהובא לידיעתו ע"י צד אחד לצד האחר, אלא אם קיבל לכך את הסכמתו מהצד שמסר לו את המידע או הידיעה.

החוק מטיל גם איסור על הצדדים, המגשר והמוסד שבמסגרתו נוהל הגישור להתייחס לכל מידע, הצעות ומצגות שנעשו תוך כדי הליך הגישור.

 (אצלנו קובע סעיף 79 ג (ד) לחוק בתי המשפט:

"(ד)  דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך  

        משפטי אזרחי"

 ובתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, קובעת תקנה 5 לעניין זה:

"(ד)   המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה

       לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה)   המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו)    מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על

        סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על

        הסודיות".

 ועוד קודם לכן בתקנה 3 נאמר:

(ב)  בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת  הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט".ג.א.)

 לכל צד עומדים 30 ימים להגיב לכל בקשה כתובה מטעמו של הצד האחר לקיומו של הליך גישור. העדר תשובה תפורש כדחיית ההצעה על ידי הניצע.

 החוק מפרט הוראות באשר להסכם הגישור, שחייב לכלול את תאור נושא הגישור, את שם המוסד/הארגון שבמסגרתו יתקיים הגישור או את שמם או שמותיהם של המגשרים. הסכם הגישור חייב לכלול גם את "סדרי-הדין" (בהשאלה ג.א.)/ כללי הנוהל שעל פיו יתנהל הליך הגישור ואופן כיסוי ההוצאות.

 הצדדים יכולים לבחור בהסכמה מגשר או מגשרים או לבקש מהמוסד שבמסגרתו יתקיים הגישור להציע או למנות להם מגשר. המגשר שהתמנה נדרש להצהיר בפני הצדדים או בפני מוסד הגישור שמינה אותו, אם קיים קושי כלשהו באשר לניטרליות שלו, יושרו ועצמאותו בכל הנוגע לניהול הגישור.

 (בתקנה 3 תקנות הנ"ל נקבע בעניין בחירת המגשר:

"(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.

(ד)    לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים כמשמעותה בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996". (תקנות שבוטלו ג.א.)

ובאשר להסכם הגישור עצמו נקבע

"(ה) הסכים המגשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור

       לבית המשפט את כתב הסכמתו.

(ו)   אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת" ג.א.).

 החוק  הרוסי מורה שהמגשר הוא שיחליט אם הוא יגבה מהצדדים שכר טרחה עבור שרותיו. עם זאת החוק קובע במפורש שיכול שיהיו הליכי גישור ללא חיוב (פרו-בונו ג.א.) אלא שהדבר בשיקול דעתו של המגשר.

בכל מקרה, ההוצאות בגין השירותים שסיפק המוסד שבמסגרתו מתקיים הגישור, וההוצאות שנוצרו ע"י המגשר בעקב ניהול הליך הגישור, יכוסו באופן שווה ע"י הצדדים, אלא אם הוסכם אחרת.

 (ובשאלת שכר טרחתו של המגשר קובעת תקנה 7 שלנו:

 "שכר טרחה הוצאות ופקדון

7.       (א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך

ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

(ב)  בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

(ג)  בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

(ד)  בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

(ה) התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט".ג.א.).

 הסכם הגישור, כאמור, חייב לכלול את ההוראות באשר לאופן ניהול הליך הגישור. כללי הנוהל/הניהול של ההליך יכול שייקבעו ע"י הצדדים עצמם או שבידם לאמץ בהוראה שבהסכם את ההוראות החלות לעניין זה מטעמו של מוסד הגישור שבמסגרתו הוא מתנהל. (רב כאן הדמיון להוראות החוק הישראלי ביחס להליך הבוררות. ג.א.)

 הוראות ניהול/נוהל הגישור שאומצו ע"י מוסד הגישור חייבות לכלול את העניינים הבאים:

 סוגי הסכסוך שעליהם יחולו הנהלים הללו;

  • ההליך למינוי או לבחירת מגשר או מגשרים
  • הוראות באשר לכיסוי ההוצאות שנובעות או שכרוכות במהלך הגישור
  • הוראות באשר למסגרת הפעילות המקצועית של המגשר (דהיינו-היקף סמכויותיו של המגשר

            בדומה למה שהיינו מצפים שיימצא בהסכם בוררות הקובע את היקף סמכויות הבורר ג.א.)

  • ההוראות שיחולו על הליך הגישור ובכלל זה זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים לו.(גם כן מסוג 

            ההוראות שברגיל ניתן למצוא בהסכמי בוררות ג.א.)

 על הוראות החוק הנ"ל, המגשר (או המגשרים) יכול להחליט על סדרי ניהול ההליך בכפוף להסכמת הצדדים לכך ועפ"י שיקול דעתם (כפי שהדבר קורה גם בהליך של בוררות ג.א.).

 המגשר, אלא אם נתבקש לכך באופן הדדי על ידי שני הצדדים, לא יוכל להעלות מיוזמתו הצעות ליישוב הסכסוך.

 החוק מתיר במפורש ישיבות גישור הן משותפות והן בנפרד עם המגשר.

 הסדר הגישור

 באשר להסדר הגישור ליישוב הסכסוך, מורה חוק הגישור הרוסי שהוא חייב להעשות בכתב, שמופיעים בו פרטיהם של הצדדים לו, זהות המגשר שניהל את ההליך, נושא הסכסוך, התנאים שהושגו ליישוב הסכסוך ולוח הזמנים לביצועם של תנאי ההסדר.

 (בשל מספר קווי דמיון אצטט מסעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 :

" פרק א': פרשנות

 הגדרות

   

1.        לענין חוק זה –

           "הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;" ג.א.)

 לאחר שסוכם הסדר הגישור ע"י הצדדים הוא יועבר לביהמ"ש או למוסד לבוררות בכדי שיאושר ע"י ביהמ"ש או מוסד הבוררות ותוקפו יהיה כשל עסקה/חוזה עפ"י הדין האזרחי ויהיה כפוף להוראות הדין האזרחי (יש להניח שהכוונה היא בעיקר לדיני החוזים ג.א.).

 החקיקה קובעת שההסכמה להליך גישור חייבת להסתיים בתוך 60 יום לכל היותר, אלא אם הוסכם אחרת ע"י הצדדים. ובכל מקרה המועד להתחיל בהליכי הגישור בשום מקרה לא יעלה על 180 ימים. אולם אם הסכסוך נבע מתביעה שהוגשה לביהמ"ש או למוסד לבוררות, אזי המועד לתחילת הגישור לא יעלה על 60 ימים.

 סיום הגישור

 חוק הגישור הרוסי ממשיך וקובע את התנאים שבהתמלאם מגיע הליך הגישור לידי סימומו:

 השגת הסכם חתום בידי הצדדים

  • החלטה של שני הצדדים להפסיק את הגישור
  • החלטה של המגשר הנובעת מהעדר מחוייבות של הצדדים להליך
  • סרובו של אחד הצדדים להמשיך בהליך הגישור
  • חלוף המועד הקבוע בחוק להשקת הגישור.

 (זה המקום להביא כאן את התנאים בהם יגיע הליך הגישור לידי סיום כפי שהם חקוקים בתקנה 8 ו – 9 לתקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג-1993 שלנו:

 "הפסקת הגישור

8.         (א)        בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית

                       המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

           (ב)         המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

                      (1)   הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

                      (2)   בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים

                             פעולה עמו;

                      (3)    בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

                      (4)    אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

                     (4א)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או   

                              סותר את תקנת הציבור;

                      (5)    הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

                      (6)    הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין

                               או פסול דין הקשור לסכסוך;

                      (7)    כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

                      (8)    בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

          (ג)         החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר

                      לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על

                       פי תקנה 5(ח).

(ד)              הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע  

              בהתחשב   בתאריך הגשת התובענה.

 "הסדר הגישור

9.    (א)         הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו

                      את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור   

                      והמגשר יקיימו בחתימתו.

        (ב)          נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי

                    הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.

(ג)                    בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את

                     בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור". ג.א.).

 הזכאים להיות מגשרים והמגבלות החלות עליהם

 החוק קובע מספר הוראות הכוללות איסורים שונים החלים על המגשר ובכלל זה הוראה ששרותי המגשר לא יהוו עבורו מקור ליצירת הכנסה (אני מודה שהוראה זו מוזרה בעיני או שהיא פשוט לא מובנת לי שהרי כבר נאמר שהמגשר זכאי לשכר טרחה עבור שירותיו. ג.א.). עם זאת המגשר יכול שיעסוק  בכל עיסוק משפטי נוסף המוכר ע"י החוק הרוסי. עובדי הפדרציה הרוסית או עובדי השרות הציבורי אינם מורשים לפעול כמגשרים.

המגשר לא יכול לייצג איש מהצדדים, או לספק למי מהם ייעוץ משפטי או כל עזרה או ייעוץ אחר. ובכלל אסור למגשר להיות מעורב במהלך הגישור בכל פעילות שלמי מהצדדים יש בה עניין או אינטרס.

אל למגשר לעמוד בשום קשר עם העתונות או לצאת באיזה הכרזה פומבית בקשר עם הסכסוך שבו הוא מגשר, ללא הסכמה מוקדמת לכך של הצדדים לגישור.

המחוקק הרוסי גם טרח לפרט את אמות המידה בכדי שמאן דהוא יוכל לפעול כמגשר:

  • הוא חייב להיות לפחות בן 25
  • המגשר חייב שיהיה לו תואר לימודי מקצועי (a professional education degree)
  • השלים קורס גישור שנוהל בהתאם להוראות הפדרציה הרוסית.

 (בהקשר זה חשוב להזכיר את התקנות המעודכנות של בתי המשפט – רשימת מגשרים, התשנ"ו – 1996,(תיקון), התשס"ג – 2003, [שבוטלו מאוחר יותר] אשר פרטו את שנדרש מהמגשר:

"כישורים וניסיון
3א. (א) מגשר שייכלל ברשימה הוא מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) עבר קורס הכשרה עיוני ומעשי של הליך הגישור (להלן – הכשרה כללית) של 60 שעות לימוד לפחות או קורס הכשרה בעניני משפחה של 90 שעות לפחות (להלן – הכשרה בעניני משפחה);

(2) הוא בעל תואר בוגר מאת מוסד מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958, ויש לו חמש שנות ניסיון לפחות בתחום עיסוקו המקצועי;

(3) אם הוא נמנה ברשימת המגשרים בעניני משפחה –

(א) הוא בעל תואר מוסמך לפחות בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית או בייעוץ חינוכי או בתחום אחר שאישר המרכז הארצי, ויש לו ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום לימודיו, או שהוא רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק בעריכת דין חמש שנים לפחות;

(ב) עבר הכשרה בעניני משפחה, ואם עבר הכשרה כללית – עבר קורס השלמה בעניני משפחה של 30 שעות לימוד לפחות.

(ב) תכניות הלימודים של ההכשרה הכללית, של ההכשרה בעניני משפחה ושל קורס ההשלמה בעניני משפחה יאושרו בידי המרכז הארצי, אשר יבחן, בין היתר, את כישוריהם של מנחי הקורס ואת ניסיונם; תכנית לימודים תהיה כפופה להערכה תקופתית של המרכז הארצי.

הערכה תקופתית
3ב. (א) מגשר שייכלל ברשימה יהיה נתון להערכה תקופתית מטעם המרכז הארצי.

(ב) המרכז הארצי רשאי לקיים הערכה תקופתית, בין מיוזמתו ובין אם הוגשה לו תלונה על הליכי גישור שניהל אותו מגשר.

(ג) המרכז הארצי רשאי להביא בפני הועדה המייעצת את ממצאי ההערכה התקופתית, כדי שתשקול אם להמליץ למנהל להוציא מגשר מן הרשימה.
סייג – הוראות תקנה 3א לא יחולו על מגשר בבית המשפט לתביעות קטנות.

בקשה להיכלל ברשימת המגשרים
4. (א) בקשה להיכלל ברשימה תוגש למנהל בשלושה עותקים לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה; לבקשה תצורף התחייבות של המועמד לקיים את הגישור על פי תקנות הגישור.

(ב) מגשר המבקש להיכלל ברשימה יציין בבקשה את שכר הטרחה המרבי שלו לשעה; מגשר שלא הודיע על שכרו כאמור, לא יעלה שכרו על המפורט בתוספת השניה.

(ב1) לא ייכלל ברשימה מגשר שהורשע בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מגשר. לענין זה, "הורשע בעבירה" – לרבות קביעה שביצע עבירה, ללא הרשעה.

(ג) ראתה הועדה המייעצת, לאחר שעיינה בבקשה, כי התקיימו במבקש תנאי תקנה 3א, תמליץ למנהל על הכללתו ברשימה.

(ה) ראתה הועדה המייעצת, לאחר שעיינה בבקשה, כי קיים ספק אם התקיימו במבקש תנאי תקנה 3א, רשאית היא להזמינו לראיון כדי לברר אם התקיימו בו התנאים כאמור ואם הוא מתאים להיכלל ברשימה.

(ו) מצאה הועדה המייעצת כי לא התקיימו במבקש תנאי תקנה 3א וכי אין הוא מתאים להיכלל ברשימה, תמליץ למנהל לדחות את הבקשה.

(ז) ראה המנהל כי התקיימו במבקש תנאי 3א וכי הוא מתאים להיכלל ברשימה על פי המלצת המייעצת לפי תקנה 4ג יאשר את הבקשה, ירשום את המבקש ברשימה וישלח על כך הודעה למבקש.

הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל או המלצת הועדה המייעצת שלא לכללו ברשימה או להוציאו מן הרשימה, רשאי להגיש למנהל בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו, בציון נימוקי בקשתו.

פרסום הרשימה
5. הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בכל בית משפט, וייכללו בה פרטי המגשר כפי שפורטו בבקשה לפי תקנה 4(א), למעט פרטים בעניין הרשעה או ביצוע של עבירה פלילית, פרטי ממליצים לפי סעיף 6 לטופס 1 שבתוספת הראשונה ופרטי קורות חיים לפי סעיף 11 באותו טופס" ג.א.).

מוסדות גישור

הפרק האחרון של חוק הגישור הרוסי מוקדש להיווצרותם, לתפקידם ולמחוייבויותיהם של מוסדות הגישור העצמאיים שמטרתם לייצג מגשרים ולספק שרותי גישור. ארגונים אלה, קובע החוק, יהיו אחראים לפתח מערכת כללים על פיהם יסופקו השרותים להליכי הגישור שיתנהלו במסגרתם

 כלומר, החוק צופה את הקמתם של של מוסדות גישור שיספקו שרותי גישור ומחייב ארגונים אלה לפעול לתאום בין המגשרים הפועלים במסגרתם. מוסדות הגישור מחוייבים בחוק לפתח סטנדרטים של הוראות מסגרת ואופני פעולה עבור המגשרים הפועלים במסגרתם ולהבטיח שהליכי הגישור יתבצעו ברמה מקצועית נאותה. (בדומה להוראות מוסדות הבוררות עבור הבוררים הפועלים במסגרתם. ראה, לדוגמא, את כללי המוסד לבוררות עסקית, של המוסד הישראלי ע"ש פרופ' סמדר אוטולנגי. ג.א.).

 המחוקק בצפותו, כאמור, הקמתם של מוסדות גישור עצמאיים וקובע עבורם מספר כללים:

  • מוסד הגישור יהיה אחראי להבטיח שהמגשרים הפועלים במסגרתם יקיימו גישורים ברמה מקצועית נאותה.
  • מוסד הגישור ישקוד על קיומו ושמירתו של הקוד אתי ומקצועי על ידי המגשרים
  • המוסד יקיים וועדת מעקב שתפקידה יהיה להבטיח ששרותי הגישור ניתנים בהתאם להורות החוק.
  • המוסד יאמץ תנאים לקבלתו של מגשר לשורותיו ואמצעים משמעתיים עבור חברים בו שאינם נוהגים עפ"י כללי ההתנהגות המקצועית והאתית שנקבעו
  • סטנרטים להכשרתם של המגשרים.

תובנות של אלן סילברמן מניתוח החוק

קיימת מידה רבה של חוסר בטחון בין מי שפעלו כמגשרים ערב כניסתו של חוק המגשרים הנ"ל לתוקפו באשר להשלכותיו של דבר חקיקה זה על הגישור ברוסיה ובמיוחד עבור אלה החיים ועובדים מחוץ למוסקבה. (הערה זו של הכותב איננה ברורה לי, במה שונה המצב במוסקבה משאר חלקי המדינה? ג.א.)

הובעה דאגה מפי אלה שאך לאחרונה סיימו את הכשרתם כמגשרים בחששם שעתה הם יחוייבו בהכשרה נוספת בטרם יורשו לשרת כמגשרים.

 אחרים ראו בחקיקה זו כמכוונת להגביל את מוספר העוסקים במקצוע במטרה לצמצם את התחרות בו. מי שניתחו את החוק, וביניהם מגשרים פעילים, מצביעים על כך שאין התייחסות בחוק למי שכבר סיימו את הכשרתם ופועלים כמגשרים עבור בתי המשפט עוד קודם להחלת החוק. גם אלה הפועלים כמגשרים כמי שמשקמים את ההליך בארצם.

 עם זאת מאז והחקיקה נכנסה לתוקף ומיד התברר שעל האוניברסטאות במדינה הוטלה האחריות לספק את הוראת הגישור ויישוב סכסוכים. לימודי הגישור הם יבדלו את אלה שיתפסו מעמד של מגשרים מקצועיים לבין אחרים הפועלים כמגשרים בפועל.

בינתיים התבהר גם שמשרדי עורכי דין יוכלו לארגן ולספק שרותי גישור ללקוחותיהם וכמו כן לשמש אכסניה  ושרותים לעובדיהם שישמשו כמגשרים.

 קיימים אמנם נושאים הדורשים הבהרות, ובכלל זה כיצד ייבחרו מגשרים למוסדות הגישור, כיצד יוקצו להם תיקי הגישור והאם תוענק למגשר המוסמך תעודת מגשר. עם זאת, החקיקה מעניקה מעמד נכבד ומייחסת אחריות נרחבת למסדות הגישור העצמאיים ואף מידה רבה של מרות על המגשרים הפועלים במסגרתם. התוצאה מכך , מניח כותב המאמר, שמתוך כך ימולאו הלקונות והחוסרים שבחוק.

 הדעה בקרב מי שבחנו את החוק היא שניכר בו מאמץ לערוך סטנדריזציה של שרותי הגישור ברוסיה. ההתייחסות החוזרת לבתי המשפט בחוק יש בה כדי להצביע על הכרה בגישור ככלי רב חשיבות שבו נעשה שימוש נרחב בחלקי עולם רבים, ושביכולתו להקל על בתי המשפט הצפופים והעמוסים לעייפה. מסיבה זו בלבד יש מקום וצורך לתמוך, לעודד ולעניין בהליך הגישור ברוסיה.

ההתייחסות בחקיקה למוסדות בוררות יש בה גם כן כדי לשקף הכרה בהליך הגישור ובחשיבות הגישור ככלי שיכול –  בסכסוכים בתחום המסחר והעסקות המסחריות – להוות תחליף לבוררות.

 בכל מקרה כבר עתה ברור שחקיקת החוק, פרסומו ברשומות והחלתו יצרו דיון סביב הליך הגישור ועניין ביישומו.

בדיון שהתקיים בפקולטה למשפטים באחת מהאוניברסיטאות ברוסיה, בו השתתף כותב המאמר, התגלתה מידה רבה של התעניינות בהליך הגישור, כפי שעולה מהשאלות שעלו באותו מעמד, כגון כיצד ההליך מתבצע, כיצד מועברים הסכסוכים לגישור, כיצד אוכפים את הסדרי הגישור וכיצד מבוצעת ההכשרה כמגשר. רבות מהשאלות סבו על תשלום שכר הטרחה למגשר, מי אחראי לתשלום, מהם הסכומים המשתלמים למגשר ומה קורה כאשר צד אחד מסרב לשלם את חלקו. ההתעניינות והשאלות בהקשר הזה יכולים ללמד על העניין המעשי בהליך מצידם של השואלים.

  (אצלנו, לידיעת הקורא, תקנה 7  לתקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג-1993, קובעת לעניין שכר המגשר:

"שכר טרחה הוצאות ופקדון

7.       (א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך

ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

(ב)  בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

(ג)  בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

(ד)  בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

(ה) התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט". ג.א.)

 אלן סילברמן מסכם ואומר שמהדיון הנ"ל בבית הספר למשפטים ומהשאלות שהופנו אליו במהלכו, ע"י עורכי דין, אקדמאים, מנהיגים של איגודי מסחר ומנהלנים ציבוריים מצד אחד וכן המחוייבות שגילו להליך הגישור נושאי משרה רשמיים ברוסיה מצד שני, מדגישים את העניין והתמיכה בהליך ובפוטנציאל הטמטן ביישומו במדינה זו.

 ותובנה קצרה של עבדכם

 במהלך התאור וניתוח של חוק הגישור הרוסי, הבאתי במספר הקשרים, לשם ההשוואה, אם הוראות החוק הקיימות אצלנו. אני חושב שהזדקר בברור לעיני הקורא, שההוראות בדברי החקיקה השונים אצלנו בנושא הגישור, לא רק שהן קיימות (ואפילו שחלקן בוטלו) אלא שהן לא נופלות בעומק ובהיקף מאלה שבחוק הרוסי (אם כי אין בהן שום התייחסות למוסדות גישור, ושספק אם יש בהן צורך אצלנו, אם להתרשם ממוסדות הבוררות המפוארים שקמו אצלנו ללא כל רגולציה בחוק).

 הקושי אצלנו הינו, כרגיל, לא בחוסרנם של חוקים אלא בהעדר מחוייבות והמוטיבציה של גורמי השלטון וגורמי המקצוע ליישם אותם וכמובן העדרו, עדיין, של חינוך קהל אזרחי המדינה לעשות שימוש בכלי החשוב, היעיל והמועיל הזה.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.