יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים

7.7.14

יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים[1]/[2]

מבוא

לעיתים מזומנות אנו שומעים ולומדים על כך שהמגשר צריך להיות "יצירתי" בבואו לעזור לצדדים למצוא דרך ליישוב הסכסוך שביניהם או בבואו להשתמש בכלי הידוע כהצעת מגשר.

הקושי הטמון בכך הוא, שרקיחתו של רעיון יצירתי, שיש בו משום תרומת ערך מוסף לשני הצדדים בדרך לפתרון הגואל לסכסוך שביניהם, קל יותר להטיף לו מאשר להגותו.

Daniel Kahneman[3] מסביר בספרו "Thinking Fast and Slow",  שהחשיבה המעמיקה והאנליטית, שהמגשר שואף אליה בשלב העלאת האלטרנטיבות לפתרון בגישור, למעשה תורמת פחות ליצירתיות מהחשיבה השטחית, האינטואיטיבית, שממנה, לימדונו רבותינו, שיש להימנע.

כאשר אנחנו בשיאו של סיעור המוחות להשגת הסדר הגישור, טוחנים לעייפה מספרים וסוגי פתרונות, באיזו מידה אנו, המגשרים, יכולים להישאר פתוחים  ונגישים לקבלת ואימוץ של רעיונות חדשים, רעננים ויצירתיים?

להלן מציג המאמר שלוש טכניקות בסיסיות, שעשויות לאפשר את שמירת זרימתם של רעיונות חדשים ויצירתיים, בבואנו לייצר ערך מוסף לפתרון הסכסוך שבין המגושרים.

1. פרק את הבעיה לחלקים קטנים

אולי האמצעי החשוב ביותר לעורר חשיבה יצירתית, הוא כאשר המגשר מצליח לפרק את הסכסוך למרכיביו.

Leigh Thompson[4] בספרה The Mind and Heart of the Negotiator"",  כותבת, שהמגשר, שפועל באופן זה, יכול לכונן דיון במרכיבים השונים של הסכסוך, ובמקום שהצדדים יהיו מרוכזים במה שלכאורה נראה להיות חיפוש אחרי פתרון אחד כולל, הם יתנו את דעתם לכל אחד ממרכיבי הסכסוך, על רמותיהם השונות.

גישה זו תביא להרחבת הספקטרום של הדיון ביניהם ולחיפוש פתרונות לחלקים קטנים יותר של הסכסוך כולו, או שמא פתרונות לאי אילו ממרכיבי הסכסוך, דבר שיקל בהמשך על שיכוך הסכסוך כולו או ליישוב במחלוקת ביחס לחלק ממרכיביו.

למען האמת, זו טעות רווחת אצל מגשרים, שתופסים את הסכסוך שבפניהם כיחידה מונוליטית אחת, שעה שלמעשה, הצדדים, גם אם אינם ערים לכך, מתווכחים על מספר נושאים. המציאות, לעיתים קרובות מלמדת, שהאינטרסים האמיתיים של צדדים לסכסוך, מתייחסים למספר נושאים או למרכיבים שונים שנכרכו באותו סכסוך. ודוק, דווקא סיטואציה זו היא המאפיינת את רובם של הסכסוכים.

הכותבת מביאה כדוגמא סכסוך משנת 2003, שבו היא היתה מעורבת כמגשרת, כאשר התנהל הליך גישור בין עובדי התחזוקה ואספקת המזון באוניברסיטה לבין הנהלת האוניברסיטה. העובדים איימו בשביתה כוללת. ודרישות השכר שלהם עמדו על 300,000$. מוצא מתביעותיהם לא נראה לעין והנהלת האוניברסיטה חששה ממפולת תקציבית.

המגשרת באותו סכסוך, הצליחה לבודד את מרכיבי הסכסוך, באופן שהיא גרמה לצדדים להבין שמאחורי העמדות של העובדים, שסבו לכאורה על דרישתם לתוספות שכר, כשברקע איום השביתה,  כשלמעשה הסכסוך שלהם סב על מספר אינטרסים, כגון בטחון תעסוקתי במקום העבודה, הפחתה באגרות החניה במגרש החניה האוניברסיטאי, רצונם לגישה חופשית למתקני האוניברסיטה השונים ותשלום עבור שעות נוספות.

מרגע שהמגשרת עזרה לצדדים לזהות את מרכיבי הסכסוך ולהצביע על מרכיביו השונים, (כלומר, בשפתנו, זיהתה את האינטרסים האמתיים שלהם, שמאחורי העמדות שהוצגו),  חשיפה זו של מרכיבי הסכסוך, לא רק שאפשרה להם לחפש פתרונות ביחס לכל אחד מהם, אלא גם אפשרה לכל צד לתעדף את האינטרסים השונים שלו בסכסוך, ולדעת היכן הוא מוכן לוותר בכדי להשיג את הסכמתו של הצד השני בעניין האחר שיישובו מונח על שולחן הגישור.

כיצד אם כן יוכל המגשר לעודד גישה זו אצל צד לסכסוך שמקובע בתפיסה שלסכסוך יש נושא אחד בלבד?

אופן הטיפול המוצע למגשר במקרה שכזה, הוא לשאול את הצד העיקש שאלות פתוחות רבות ולהקשיב ברוב קשב לתשובותיו. ואז על המגשר להשתמש באינפורמציה אותה הוא קלט מתשובותיו של אותו צד בכדי לדלות את הנושאים השונים שעלו מהן.

בשלב השני, המגשר המיומן יקיים מעין שיחה בנוגע  לנושאים  שעלו כאמור, ובמסגרתה הוא יברר את ההעדפות של אותו צד ביחס לנושאים הללו. באופן זה יפורק הסכסוך למרכיביו.

אם הצד לגישור מסתייג מקיומה של שיחה שכזו, יוכל המגשר להעלות בפניו מספר פתרונות  אפשריים לסכסוך באשר למכלול הנושאים שעלו. באופן זה, אותו צד לגישור יוכל לבחון את הפתרון

על חלקיו השונים, שיתייחסו למרכיבים השונים של הסכסוך, ככל שהמגשר זיהה אותם. להעלאת ההצעות הללו, המגשר ידאג לקבל אישור מוקדם, בשיחה בנפרד עם הצד השני. היתרון בשימוש בשיטה זו, במקרים שכאלה, הוא בכך, שהיא עשויה לקדם את האמון שאותו צד ירכוש להליך ולצד השני, בשל הרושם שייווצר מהפגנת הגמישות שהוא מגלה ורצונו בפתרון אמת לסכסוך.

גישה זו עשויה גם לגרום למגושר המסוגר, להיפתח ולהעלות רעיונות נגדיים חדשים לפתרון הסכסוך, גם אם הרעיונות שיועלו יידחו על ידי הצד השני, יהיה בהם כדי להתניע את ההליך  והאינטראקציה שבין הצדדים. תשובותיו של אותו צד לרעיונות שנדחו, יכולות לגלות כיוונים חדשים שניתן לבדוק אותם, לנתח ולשוחח עליהם, במטרה לגרום לצדדים להידברות, להפריה הדדית ברעיונות  וחשיבת גומלין בדרך לעיצוב  הפתרון לסכסוך.

לא זו אלא אף זו. המגשר עשוי להיתקל במהלך עבודתו בסכסוכים בעלי אופי שונה. יהיו סכסוכים בעלי מרכיבים אופקיים, שאותם יש לבודד ולטפל בהם בנפרד, למשל, סכסוכים "אופקיים", כמו בדוגמא שהובאה לעיל. לעומתם יכול שהסכסוך הינו סכסוך "עומק". כלומר, סכסוך שיש לו רבדים שונים האחד מעל משנהו, כמו שכבות גיאולוגיות. במקרים אלה,  שומה על המגשר לצלול לעומק הרבדים ולעבוד עם הצדדים בכדי להפריד בין הרבדים השונים של הסכסוך ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, דבר שיקל על מציאת הפתרון הכולל או אף פתרונות חלקיים, אם זה כל מה שניתן להשיג בנסיבות. סוג זה של סכסוכים יהיה ברגיל במקרים שבהם בין המגושרים מתקיימת מערכת יחסים ארוכת שנים, שבמהלכן נוצרו רבדים אלה של כעסים, עלבונות, קנאות וטענות הדדיות, כפי שניתן לצפות בסכסוכים משפחתיים או בין בני זוג וכן ביחסי עבודה בין הממונה לכפוף לו או בין עמיתים.

2. דיון בתנאים חדשים כבסיס להסדר הגישור

אנו המגשרים מצוידים בכלים שונים וביניהם גם  הכלים המוכרים של "הגדרה מחודשת" ושל "מסגור מחודש"[5], והרי לנו כלי נוסף והוא "ארגון מחדש" של התנאים המוצעים להסדר הגישור.

במקרים בהם, בשל אי יכולתו של אחד הצדדים להליך הגישור לעמוד במחיר הנדרש, להשגת הסדר הגישור שהוא מאוד חפץ בו, בהיותו עונה על כל מאווייו.  המגשר יכול לחשוב להציע מבנה אחר למערך התמורות ההדדיות בהסדר המתרקם, באופן שיענה על צרכי הצדדים. אם לצד אחד חסר המימון הנדרש  בכדי להשיג את ההסדר המוצע, שהוא ממש מעונין בו, המגשר צריך לנסות להציע הסכמה על בסיס כלשהו של ברטר, מעין סחר חליפין.

 Leigh Thompson  מספרת על סכסוך שפרץ בין קבוצת מרוץ מכוניות פורמולה 1 לבין מי שהיו סטודיו לונדוני שלא הצליח לספק לאותה קבוצה את אתר האינטרנט שאותה קבוצה הזמינה אצלו.  הסכסוך ביניהם הגיע ליישובו בהליך גישור. במהלך הגישור הציע הסטודיו לשדרג באופן ניכר את האתר שהזמינה אצלו הקבוצה, אלא שגם אחרי ההנחה הגדולה במחיר שהסטודיו הציע לשאת בה לצורך יישוב הסכסוך, עדיין היה על הקבוצה להשלים סכום כסף ניכר בכדי לזכות בהצעה המאוד מפתה של הסטודיו, שלא היה ברשותה.

מה שבסופו של דבר הציע המגשר לצדדים הוא, שהקבוצה תעמיד לרשות אנשי הסטודיו כרטיסי כניסה  למרוץ הפורמולה 1, שעמד להתקיים באנגליה, כתשלום ליתרת התמורה שנדרשה ע"י הסטודיו לצורך הקמת אתר האינטרנט הנכסף.

הסטודיו מצדו הסכים ברצון להצעה, בראותו בכך הזדמנות פז לתגמל את עובדי הסטודיו שהתעלו בביצועיהם, על מנת להתבלט ולמשוך לקוחות פוטנציאליים נוספים ולהעניק טובות הנאה ללקוחות קיימים. הסדר הגישור נחתם לאלתר וכל צד יצא נשכר.

גישה נוספת לארגון מחדש של תנאי הסדר הגישור המוצעים, הינה הכנסת סעיפים על  האפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים בין הצדדים, במטרה להתגבר על חילוקי דעות ביניהם. אלא מאי, שבכך אין כל חידוש ורבים המקרים שסעיפים אלה יידחו על ידי הצדדים, בהתבסס על חשדות הדדיים ועל הספקות המתעוררות באשר להיתכנותם של תנאים אלה, בהיותם תלויים בהתרחשויות וסיטואציות עתידיות.

לפיכך, במקום להיכנס לוויכוחים באשר לסיכוי ששיתופי פעולה אפשריים כאלה אכן יצאו לפועל ולאפשרות שאמנם יהוו תמריץ מעשי ואמתי לחתימת ההסדר בהווה, המגשר יכול להציע מעין ערובה לשיתוף פעולה עתידי שכזה, אותו ייתן צד אחד לאחר.

אותו הסטודיו שהוזכר במקרה הקודם, סטודיו לעיצוב אתרי אינטרנט, שוב מצא את עצמו מעורב בהליך גישור בגין סכסוך עם התאחדות הכדורגל הבריטית. גם במקרה זה פעל הסטודיו בכדי לקדם הסדר גישור בהציעו להתאחדות הכדורגל להקים עבורם אתר מסחר וירטואלי.

ההצעה קסמה מאוד להתאחדות, אולם גם ההוזלה הגדולה שהציע הסטודיו לביצוע המיזם, עדיין, לא אפשרה להם לקבל את הצעת הסטודיו, בין היתר, מפני החשש, שבהיות ההתאחדות פועלת במסגרת תקציבית מוגבלת ומבוקרת ביותר, אתר המסחר לא  זו בלבד שלא יוסיף כלל להכנסות הארגון, אלא יגרום לו הפסדים.

המגשר היצירתי באותו מקרה, הציע לסטודיו לערוב לאתר על ידי כך, שהוא יעמיד את מחיר האתר בגובה שההתאחדות תוכל לעמוד בו, ומאידך הסטודיו יהיה זכאי לאחוז מסוים מהכנסותיה של התאחדות הכדורגל מהפעלת האתר .

התליות והתניות עתידיות שכאלה, כבסיס לארגון מחדש של תנאי הסדר הגישור, באופן שיעובד לתוכו פתרון יצירתי, שמטרתו להגביל את הסיכון של כל צד באימוץ ההסדר הכולל ויקבע תנאים לשיתוף פעולה עתידי ובכך יימנע כישלונו של הליך הגישור.

לסיכום, מגשרים לעיתים קרובות מחמיצים את ההזדמנות ליצירת ערך מוסף לצדדים לגישור, משום שאינם רגילים להפעיל את הכלי הנ"ל של "ארגון מחדש" בדרך שלהוספת התניות עתידיות הדדיות לתנאי הסדר הגישור.

Professor Guhan Subramanian[6], מרצה בביה"ס למשפטים ובביה"ס לעסקים באוניברסיטת הרווארד, טוען שעל המגשרים לאמץ את הטכניקה של בניית הסדרי גישור שיוטמעו בהם התניות הכוללת הצהרות עתידיות, כגון, "אני מתחייב לעשות כך וכך אם אתה תבצע את זה ואת זה".

התניות יצירתיות שכאלה, אומר המרצה הנכבד, אינן רק דרכים חדשות להשגת שיתופי פעולה עתידיים בין הצדדים , אלא גם כדי לאפשר לצדדים להשיג מה שהם חפצים בו, בסכסוך הנוכחי שהם נתונים בו.

3. נסה משחקי מחשבה.

לכולנו מוכרת, לפחות באופן כללי, הקונספציה  שביסוד הטכניקה של "סיעור מוחות" –                       ( ""brainstorming), שהינה טכניקה מקובלת לעורר יצירתיות בקבוצות (ולהפחית את האפקט השלילי שיש ב"חשיבה קבוצתית").

בהליך של סיעור מוחות, כל פרט בקבוצה מתומרץ לחלוק בכל רעיון שעולו במוחו, מופרך ככל שיהיה, תוך שהמשתתפים האחרים בקבוצה חייבים להימנע מלשערך או לבקר את הרעיון ונקראים להעלות רעיונות רבים ככל שיעלה בדעתם. בסוף התהליך הרעיונות שהועלו נאספים, וחברי הקבוצה, בסופו של דבר, עשויים לגלות שהם השיגו יחד הלך-מחשבה הרבה יותר פורה, ויכול שהם אף יגלו מספר רעיונות טובים מבין אלה שנרשמו.

עם זאת קיימים מחקרים שהעלו תוצאות המצביעות על יעילות מוגבלת של טכניקה זו לצורך הפקת תוצאות בנות שימוש. מכל מקום מגשרים שחותרים לפרוץ מבוי סתום בהליך, מוזמנים לנסות את הטכניקה הזו.

בפרק הדן ביצירתיות Creativity and Problem-Solving” – " בספרה של Jennifer Gerarda Brown[7]

בשם  "The Negotiator’s Fieldbook" (American Bar Association, 2006)מציעה הכותבת מספר טכניקות אחרות שמגשרים יכולים לנסות ולאמץ בכדי להגביר את היצירתיות של השותפים להליך ושלהם עצמם.

לטכניקה אחת הטכניקות היא קוראת "mind mapping" ("מיפוי מוחות"), שזו מן צורה של אסוציאציית מילים word association")"). על פי טכניקה זו, המגשר רושם את נושא הסכסוך, שבו הצדדים עוסקים באותו שלב של הגישור ובצד הרישום הזה הוא רושם את כל המילים שעולות במוחם של המגושרים באותו הקשר.

לאחר שנרשמו המילים, המגשר ימתח קוים בין כל המילים שיש קשר ביניהן או שמתייחסות זו לזו. טכניקה זו יש בה, אולי, כדי להצביע על הקשרים מועילים באשר להיבטים שונים של הבעיה שבאותו רגע נמצאת על שולחן הגישור. לפי ניסיונה של הכותבת, טכניקה זו עשויה לעורר רעיונות יצירתיים אפשריים לפתרונן של בעיות סבוכות.

טכניקה נוספת מכונה "היפוך" ("“flipping”). הרעיון הכרוך בשיטה זו, הוא התייחסות גלויה על ידי הצדדים להיפוכם של מצבים או רעיונות. המגשר Christopher Honeyman[8] מנמק את היתרון הטמון בטכניקה זו, בכך שיש בה כדי לסייע לצדדים למצוא פתרונות חדשים לסכסוך שהם מעורבים בו, מתוך כך שהוא מעודד אותם לחלוק ביניהם את "רעיונות הנפל" שעלו בדעתם במהלך ההתדיינות ביניהם, מבלי להיות מחויבים בהם.

המגושר, בדרך זו, חש חופשי להעלות רעיונות לפתרון, שאחרת לא היה מעלה על דעתו לחלוק אותם עם הצד השני ובאופן זה לגלות פתרונות אפשריים, שהוא עצמו למעשה תומך בהם באופן חלקי או סודי, בינו לבינו. וכמו בשיטה של סיעור מוחות המגשר רושם את הרעיונות ומעלה אותם מאוחר יותר, לאחר שקיבל מהצדדים היתר מפורש ובכפוף לכך שלא יגלה על מי  מהם הגה את רעיון "הנפל" הזה. כך הוא יעודד רעיונות יצירתיים אצלו כמגשר ואצל הצדדים להליך.

לסיכום, עמיתים מגשרים, עליכם לזכור שעניין לנו בלא יותר מאשר כלי נוסף בארגז בכלים של המגשר.

לתפיסתי כל הגישות והשיטות של הגישור וסוגי המגשרים – הגישור הטרנספורמטיבי, הגישור הנרטיבי, הגישור הפרגמטי, מגשר מאפשר והמגשר האחר, כולם, יחד עם כלי הגישור המוגדרים ככאלה, אינם אלא כלים בארסנל הכלים של המגשר, שמיומנותו באה לידי ביטוי בכושרו לעשות שימוש בכלי הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון, באופן שיהיה בו כדי להביא ליישוב הסכסוך על פי אופיו לתוכנו, בהתאמה לצדדים לגישור ובהתאם לכלל הנסיבות, שאין למנותן כאן.

הוא הדין באשר לדברים שנאמרו לעיל, יש לקוראם ולהבינם כתוספת בלבד לכלל הכלים שבהם משתמש המגשר בכדי להורידם מהאצטבה ברגע ובזמן הנכונים לטבת הצלחת הליך הגישור.



[1]   המאמר מבוסס באופן חופשי לחלוטין על מאמרה של  Katherine Shonk שהתפרסם ב-

   SPECIAL REPIRTS  מטעם HARVARD LAW SCHOOL – PROGRAM ON NEGOTIATIONS

     Business Negotiation Strategies – How to Negotiate Better Business Deals

First published in the March 2012 issue of Negotiation Briefings))

http://www.pon.harvard.edu/

[2]   Katherine Shonk is a fiction writer and editor who currently lives in Evanston, Illinois, her hometown. In 2010, Shonk published "Happy Now?" — a tragicomic novel about a 30-something woman whose husband kills himself on Valentine's Day, less than two years into their marriage. Shonk is also the author of "The Red Passport," a collection of short stories based on her experiences living in Moscow during the mid-1990s. Shonk's writing has appeared in Best American Short Stories 2001 and literary journals such as Tin House, and she works long-distance for Harvard University as an editor. Her website is www.katherineshonk.com

.

[3] דניאל כהנמן הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. כיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון. ויקיפדיה

תאריך לידה: 5 במרץ 1934 (גיל 80), תל אביב-יפו

השכלה: אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרסים: פרס נובל לכלכלה

[4] Leigh Thompson is the J. Jay Gerber Professor of Dispute Resolution & Organizations in the Kellogg School of Management at Northwestern University. She is the director of the Kellogg Team and Group Research Center and the Kellogg Leading High Impact Teams Executive program. In 1991, Dr. Thompson received a the multi-year Presidential Young Investigator award from the National Science Foundation for her research on negotiation and conflict resolution. In 1999, Thompson received a grant from Citicorp for research on negotiation. In 1994-1995, Dr. Thompson was a Fellow at the Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences in Stanford, California.

[5] רבקה אלבק-סלומון תקשורת בין-אישית במשא ומתן

[6] Guhan Subramanian is the Joseph Professor of Law and Business at the Harvard Law School and the Douglas Weaver Professor of Business Law at the Harvard Business School.  He is the first person in the history of Harvard University to hold tenured appointments at both HLS and HBS.  At HLS he teaches courses in negotiations and corporate law.  At HBS he teaches in several executive education programs, such as Strategic Negotiations, Changing the Game, Making Corporate Boards More Effective, and the Advanced Management Program.  He is the faculty chair for the JD/MBA program at Harvard University and the Co-Chair of the Harvard Program on Negotiation.  Prior to joining the Harvard faculty he spent three years at McKinsey & Company

.

[7] Jennifer Gerarda Brown joined the School of Law faculty in 1994. Her research focuses primarily on dispute resolution, lawyers' professional responsibility, and gay rights. She has published articles about judicial bias on the basis of sexual orientation and about the applicability of consensus building to debates about equal marriage rights for same-sex couples. Other articles have explored the theory and practice of negotiation, focusing on apology, creativity, or the use of email. She is a co-author of the book Straightforward: Mobilizing Heterosexual Support for Gay Rights, published by Princeton University Press in 2005. Professor Brown teaches alternative dispute resolution, civil procedure, and professional responsibility. She serves as director of Quinnipiac's Center on Dispute Resolution and of the concentration in civil advocacy and dispute resolution. She is also a senior research scholar at Yale Law School and is director of the Quinnipiac-Yale Dispute Resolution Workshop

[8] Christopher Honeyman is managing partner of Convenor Conflict Management, based in Madison, Wis. and Washington, DC. He has served as mediator, arbitrator and in other neutral capacities in more than 2,000 disputes since the 1970s, and as a consultant to numerous academic and practical conflict resolution programs in the U.S. and abroad. He was director of a succession of Hewlett Foundation-funded R&D programs of national scale, the Test Design Project (on mediator competency, 1990-1995); Theory to Practice (on scholar-practitioner communication, 1997-2002); and Broad Field (2002-2005, the project from which The Negotiator's Fieldbook (ABA, 2006) originated. Honeyman is author or co-author of more than 50 published articles, book chapters and monographs on dispute resolution ethics, quality control and infrastructure development.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.