חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014*

22.12.2014

סיקר וערך עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בכ"ה בכסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014התכנס ארגון המגשרים בישראל (ע"ר) להדלקת נר שני של חנוכה במוזיאון הרצלילנבלום בתל אביב.

באותו מעמד הופיע בפני המגשרים ד"ר פרץ סגל, מי שהיה שושבינו של החוק שבכותרת, על מנת להביא, בפני קהל המגשרים שנכח במקום, טעימה ראשונה ממרכיבי חוק מהפכני זה ולהעמידם על האתגרים שהוא מעמיד בפניהם כמגשרים וכארגון מגשרים.

מטרות החוק

הצעת חוק זו היתה מונחת בוועדות הכנסת במשך כעשר שנים, עד אשר בשנה האחרונה נקרתה ההזדמנות להביא אותו, לאחר מאבקים ושכנועים בועדת חוקה, חוק ומשפט לכדי חקיקה. רבים התנגדו לחוק, כמו ארגוני הנשים שדרשו במפגיע שלפני שנחקק חוק שכזה יש לבטל לחלוטין את נושא מרוץ הסמכויות. ועדה נוספת שבה המרצה היה מעורב ושהיתה כרוכה במהלך חקיקה זה הינה ועדת שניט שיזמה את הצע"ח הורים וילדיהם, התשע"ב-2012, שלא הספיקה להעלות להצבעה בכנסת האחרונה.

חוק זה בא לענות למעשה על שני צרכים:

צורך אחד הוא, שבענייני המשפחה תתקיים אפשרות אמתית שתביא לכך שסכסוכים ייושבו בהסכמה ובדרכי שלום ללא צורך בהתדיינות. זאת, מכיוון שההתדיינות עצמה גורמת נזק לצדדים – לבני הזוג ובמיוחד לילדים.

החידוש בחוק (שייכנס לתוקפו בעוד תשעה חודשים, מיום פרסומו ב- 8 בדצמבר 2014) הוא שהניסיון של בני הזוג ליישב את הסכסוך שביניהם, יעשה בעזרתן של מערכות מדינתיות. המדינה, כולל משרד האוצר, הבינו, שאם אנו רוצים לשפר את מצבם של בני זוג והילדים בסכסוכי משפחה, המדינה חייבת לתרום לשם כך. ואמנם, משרד האוצר גיבה את החוק מבחינה כלכלית, כשביסוד הדברים עמדה ההכרה שבדרך זו, אכן המדינה תפעל לטובת פתרון סכסוכים בענייני משפחה בדרכי שלום, מבלי להיזקק למערכות בתיהמ"ש.

זהו הרקע הכללי לחוק, אולם יש גם רקע ספציפי, שהוא מיוחד למדינת ישראל. במדינת ישראל, וזה הצורך השני הנזכר לעיל, דיני המשפחה מתפצלים בין בתי המשפט האזרחיים לבין בתי הדין הדתיים, דבר המביא למה שנקרא בלשון העם "מרוץ סמכויות". כל מי ש"רץ" ומקדים ומגיש תביעה או לבימ"ש או לבי"ד, קנה סמכות להתדיין באותה ערכאה שיפוטית על כל המשתמע מכך, קרי, מבחינת ההסדרים, מבחינת הדין ולעיתים גם מבחינה כספית: גובה המזונות עשוי להשתנות מערכאה אחת לאחרת. הגישה לרכוש, במיוחד של האשה, יכול שתהיה שונה גם כן.

הוראת השעה באה לצמצם את מרוץ הסמכויות ע"י כך שהיא מאפשרת לאנשים לקיים בשקט וברוגע תהליך של הידברות וניסיון להגיע ליישוב הסכסוך בדרך של הידברות.

אלה היו שתי המטרות של החוק, שעיקרו נעוץ ביתרון למשפחות שתיכנסנה לתהליך, שבמידה ויהיה מוצלח יביא בהכרח לפתרון גם את שאלת מרוץ הסמכויות, כך, שבני זוג לא יזדקקו לו עוד בהתקיים פתרון של שלום.

מתווה החוק

לדעת ד"ר סגל הושג בחוק מתווה נכון. בכדי לנתחו יש להתייחס להסדר המהו"ת שנוהג בבתיהמ"ש, שלפיו, לאחר הגשת כתבי הטענות, הצדדים נפגשים עם מגשר בכדי לבדוק את האפשרות שהצדדים יפנו להליך גישור.

המהו"ת לפי החוק דידן שונה בכך, שעל פיו אין הגשה של כתבי טענות. כלומר, החל מבעוד תשעה חודשים, לא תהיה עוד אפשרות להגיש תביעה לגירושין או תביעה לחלוקת רכוש, לא בבימ"ש ולא בערכאה דתית, לפני שהוגשה, כדרך חובה, בקשה ליישוב סכסוך. בשונה מ- המהו"ת בתביעות אזרחיות ובתביעות בעניני משפחה, לא תהיה הגשת כתבי טענות קודם שפותחים בניסיון ליישוב הסכסוך. שהרי, כידוע, עצם חילופי כתבי הטענות גורם להקצנה בעמדות הצדדים ומחמיר את הסכסוך, מתוך כך, שבכתבי הטענות מוטחות האשמות הדדיות בפגיעה בזוגיות ובפרוק המשפחה וכד'. החוק עצמו אוסר לפרט איזה שהן טענות ומענות, טענות של סמכות וטענות משפטיות בבקשה ליישוב הסכסוך.

("3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית").

לאחר שמוגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, בד"כ ע"י אחד מבני הזוג, מתקיימות עד ארבע פגישות, במימון משרד האוצר. הפגישות נערכות ע"י יחידות הסיוע המקצועיות הנמצאות בצמוד לבתי המשפט לענייני משפחה. יחידות הסיוע מורכבות מעובדים סוציאליים, פסיכולוג, פסיכיאטר וכמו כן – ובכך יש משום חידוש – יתווסף עורך דין שילווה את פגישות המהו"ת, בפגישה אחת או יותר. אין חובה שעו"ד יהיה נוכח, אבל בידי יחידת הסיוע לבקש את הצטרפותו של עו"ד מטעמה, אם זו תמצא לפי שיקול דעתה, שנוכחותו נדרשת. עוה"ד יפעל מטעם יחידת הסיוע, כשהוא איננו מייצג איש מהצדדים ועדיין ועוד יש לקבוע אם הוא יהיה כפוף להנהלת בתיהמ"ש או למשרד הרווחה.

סעיף 3 (ב) (4) לחוק קובע:

" (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע".

פרקי הזמן העיקריים

כאמור, תהיינה עד ארבע פגישות שתתפרשנה על תקופה של עד ארבעים וחמישה יום. אולם, יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 יום בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. לאחר תקופה זו, הצדדים צריכים להודיע בתוך עשרה ימים אם הם בוחרים ללכת להליך ליישוב הסכסוך, הליך גישור, אבל לא רק הליך גישור. יכול שיהיה זה הליך של גירושין בשיתוף פעולה או מנגנונים נוספים שעשוי שיתפתחו בעתיד ליישוב סכסוכים.

בתום עשרת הימים הללו עומדים 30 יום לצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגשת תביעה לאיזה ערכאה שיפוטית שהוא בחר בה. הוא לא יכול לעשות זאת מיד, ע"מ שהזמן של פגישות המהו"ת לא ינוצל לשם הכנת התביעה המשפטית, שכן, מעייני הצדדים צריכים להיות נתונים להחלטה באיזה הליך ליישוב הסכסוך ברצונם לבחור.

בשונה מוועדת שנהב (המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט יצחק שנהב – סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (כתוארו דאז)-)שם היתה התפיסה שמי שהגיש את התביעה, לבי"ד דתי או לבימ"ש לענייני משפחה, הוא שזכה בבחירת הסמכות. הוועדה אשר בה ד"ר סגל השתתף, אימצה גישה שונה, מתוך רצון שנושא זה לא יהיה תלוי מעל ראשם של הצדדים. באופן, שאף אחד מהצדדים לא יהיה נתון בלחץ, שאם לא יסכים להליך האלטרנטיבי, הרי שאחת דתו להתדיין בביה"ד שנבחר ע"י בן זוגו. לפי הגישה בחוק, אמנם, מי שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך יהיה לו היתרון והבחירה לאיזה ערכאה יפנו הצדדים תהיה בידו. אולם, באין עדיין כתב תביעה, השאיפה היא שהתהליך ייתר לחלוטין את הצורך בהיזקקות לערכאות. ולכן, הבחירה בערכאה נדחית עד לסוף התהליך – לאחר 70 יום. הרעיון שמאחורי הדברים הוא, שהן משך הזמן והן הליווי המקצועי והבחירה בהליך של גישור, ימתנו את הצורך בהגשת תביעות.

לא כאן המקום לפרט את הבקשות הדחופות ובקשות הביניים שניתן להגיש תוך כדי תקופת שבעים הימים, נציין רק שעל פי התפיסה שגובשה, נושאים כגון משמורת זמנית על הילדים או מזונות זמניים, עדיף שיתנהלו גם הם בדרך של משא ומתן במסגרת יחידת הסיוע ויוסדרו על דרך ההסכמה ולא בדרך של התדיינות, כלומר, גם נושאים אלה יהיו במסגרת הליך המהו"ת במסגרת יחידת הסיוע.

ובלשון החוק:

"3 (ה) בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים – אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכן ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית".

החוק קובע שהגשת בקשה ליישוב סכסוך היא כמו הגשת תביעה וקיימת חובת התייצבות עפ"י החוק. אי התייצבות כמוה כאי התייצבות בביהמ"ש, על כל הסנקציות הכרוכות בכך, אם כי בפגישות מהו"ת אלה אין חובה שהצדדים ישהו באותו חדר בשל מצב היחסים שביניהם ואנשי יחידת הסיוע יעברו מחדר לחדר.

הנושא החוקתי

העקרון הגלום בחוק זה אינו מובן מאיליו, מפאת ההתנגשות בינו לבין זכות חוקתית אחרת והיא זכות הגישה לערכאות – זכות יסוד עומדת לכל אזרח לפנות לביהמ"ש. למרות זאת נקבע, שטובת המשפחה והילדים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום – עדיפה. קביעה זו עמדה במבחן החוקתי ואף קיבלה את אישור של בג"ץ (בג"ץ 5918/07 פלונית נ ביה"ד הרבני הגדול, שם נדונה השאלה האם בדין סבר בית-הדין הרבני הגדול כי תקנות 258כ(ג) ו-258כא(ב) לתקסד"א בטלות מחמת חוסר חוקיוּת וחריגה מסמכות. הנשיאה ד. בייניש קבעה שלפי התקנות הנ"ל הגשת בקשה ליישוב סכסוך כמוה כהגשת תביעות בפני בית-המשפט לענייני משפחה וכי התקנות הנדונות אינן עומדות בסתירה להוראות הקבועות בחוק בית-המשפט לענייני משפחה ובחוק שיפוט בתי-דין רבניים, והן הותקנו בסמכות וכדין".).

כלומר, בפסה"ד הנ"ל העניקה הנשיאה ביניש את המטרייה החוקתית לתפיסה, שלפיה אפשר למנוע הגשת תביעה לביהמ"ש ע"י הגשת בקשת ליישוב סכסוך. לשכת עוה"ד העלתה בוועדה את הקושי שיש בחוק פגיעה בזכות חוקתית, והוועדה מצדה חתרה לכך שפגיעה בזכות הגישה לערכאות תהיה מידתית ככל האפשר ונראה החוק עומד במבחני החוקתיות.

יחידות הסיוע

יחידות הסיוע צריכות לתת מידע על ההליכים המשפטיים אם הצדדים יחליטו, בסופו של דבר, כן לפנות להליך משפטי וההשלכות שיש לכך מבחינה רגשית, חברתית, כלכלית ומשפטית על בני הזוג ועל הילדים. על הילדים קיימת השפעה שלילית ביותר להתדיינות המשפטית שבין הוריהם. המאבק הזוגי אינו שם תמיד את הילדים בראש מעייני ההורים והמחקרים מוכיחים כי הילדים הם הנפגעים העיקריים ממאבק זה.

בנוסף, יחידות הסיוע נותנות מידע לצדדים על הדרכים שבידם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום – אם זה בייעוץ, אם זה בגישור או בטיפול משפחתי או זוגי – כל זוג בהתאם למה שיראה לו המתאים לו ביותר.

עוד ממטרות פגישת המהו"ת הן לבחון מהם צרכיהם של בני הזוג, מה הם רצונותיהם, מהי טובת הילדים, להעמידם על זכויות הילדים, והצורך בהתייחסות לרצונות שלהם, ולדרישה שבני הזוג יפעלו תוך שיתוף ילדיהם. המגמה כיום היא שבתיהמ"ש נוהגים לבדוק, בבואם לאשר הסכמי גישור, באם הילדים שותפו בתהליך.

ולבסוף, לקבוע הסדרים זמניים ככל שאלה נדרשים.

עיקר תפקידן של יחידות הסיוע הוא לפלס, ככל הניתן, עבור הצדדים את הדרך להליכי גישור או לייעוץ וטיפול כאשר נמצא שיש צורך בהם, זאת, מבלי להגיע לביהמ"ש. אין זה מתפקידן של יחידות הייעוץ להיות מגשרים או מטפלים. גם אפשרויות התשומות של המדינה, בסופו של דבר, הן מוגבלות.

עם זאת, חוק בתי המשפט לענייני משפחה קובע, שיש סמכות בידי יחידות הסיוע לגשר

במקרים המוגדרים כ High conflict (כגון מקרי אלימות במשפחה) ודבר זה קיים גם בחוק יחידות הסיוע בבתי"ד דתיים. יחידות הסיוע תצטרכנה עם הזמן להתוות הנחיות באילו מהמקרים הן יכולות לגשר ולקבל את המימון לשם כך, מאחר ובגישורים אלה מעורבים בעלי מקצוע כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

מכל מקום המטרה העיקרית היא שהרוב המכריע של המקרים ייושבו מבלי שיגיעו לבתיהמ"ש.

התקנות

שר המשפטים הוסמך לתקן מספר תקנות חשובות, אבל החוק בנוי כך שיישומו אינו תלוי בתקנות. פעמים רבות נחקקים חוקים ואין אפשרות ליישמם עד אשר תותקנה התקנות הדרושות להפעלתם.

הוועדה עמדה על כך שהחוק אמנם ייכנס לתוקפו בתום תשעה חודשים מיום פרסומו. אבל עדיין ישנן תקנות שעל השר לקבוע, כמו עריכת טופס הבקשה ליישוב הסכסוך, טופס הבקשה לקביעת הסדרים זמניים לגבי משמורת ילדים (ראו בהקשר זה את דוח וועדת שמיט הכולל הסכם הורות שמטפל גם בענייני חינוך ובריאות, באופן שיוכלו להוות בסיס לעבודת יחידת הסיוע), טופס חובה בעניין מזונות זמניים שיאפשר לקבוע מה יהיו מזונות הילדים ללא צורך בהתדיינות מיותרת.

בתקנות תהיה התייחסות להליכים נוספים ליישוב סכסוכים בנוסף לגישור, שהוא כרגע ההליך היחיד המוזכר בחוק. בידי השר לקבוע באילו מקרים הגישורים יתנהלו ביחידת הסיוע ואת הנושאים שבגינם ניתן יהיה לפנות בבקשות לסעד זמני כמו גם עניינים טכניים נוספים.

החוק הינו הוראת שעה לשלוש שנים וקיימת חובת דיווח לשר המשפטים ולשר הרווחה כיצד מתנהל יישומו של החוק בפועל.

סיכום

אין ספק, שלפנינו חוק מהפכני בגישה המאפיינת אותו באשר ליישוב סכסוכים בהסכמה והתקווה היא שהוא יהיה מודל ראשון בין חוקים שיקבעו את העדפה לאופן יישוב הסכסוכים בדרך דומה, אם כי לא בהעתק דווקני, שהרי בכל הנוגע לדיני משפחה יחידות הסיוע המקצועיות כבר קיימות ומובנות לצד בתיהמ"ש ובתיה"ד הרבניים (הדבר עדיין איננו מקובל בבתיה"ד השרעיים ובתיה"ד הדרוזים במדינה, שעדיין אינם מקבלים מי שאיננו מאנשי הדת המקובלים בקהילה שלהם).

האתגרים שעומדים עדיין על דרכו של יישום החוק כוללים, ראשית, את שאלת התמקצעות המגשרים. כרגע, לא קיימות עדיין תקנות הקובעות את כישורי המגשרים, בתחום רגיש זה שבו מעורבים גם ילדים. לכן, נדחתה ההצעה להפנות את יישוב הסכסוך למגשרים חיצוניים ללא צורך בתיווך של יחידות הסיוע. חברי הוועדה סברו שכאשר התקנות המסדירות זאת עדיין אינן בנמצא ולא קיימת דרך לבקר ולפקח על מגשרים בענייני משפחה, לא נכון יהיה לפנות ישירות למגשרי המהו"ת, כפי שזה נעשה בבתיהמ"ש האזרחיים. נטען שהרי אפילו לא קיים עדיין פרקטיקום בענייני משפחה.

שנית, לא די בהכשרה, ויש צורך גם בבקרה. גם בטיוטת תקנות הגישור הדבר לא הוסדר. נראה שרק ארגון מגשרים יכול באמת לעשות רגולציה עצמית כדי לדעת אם המגשר אכן מוכשר, מוסמך וראוי לעסוק בכך. כשנשאלו מגשרים עורכי דין בתחום הגישור הזוגי אם אי פעם גם ראו וערבו את הילדים הם השיבו שלא נהגו כך מעולם. לדעת המרצה זה מצב שלא יעלה על הדעת. לא ייתכן שקולם של הילדים לא יישמע. האמנה לזכויות הילד דורשת את שיתוף הילדים. הם לא בהכרח חייבים להיות בהליך הגישור, אבל תחושותיהם, רצונותיהם וזכויותיהם חייבים לבוא לידי ביטוי, בדרך זו או אחרת. לא ייתכן, שהמשא ומתן יתנהל בין ההורים בלבד והסדר הגישור יוכתב לילדים וייכפה עליהם הר כגיגית.

ולא רק בנושאי הילדים גם סכסוכים עסקיים-כלכליים בין בני זוג כפופים לחוק החדש. חלוקת רכוש, בין אם זה רכוש משפחתי ובין אם זה רכוש עסקי, גם על אלה יחול הצורך בהגשת בקשה ליישוב הסכסוך.

שלישית, המדובר בחוק שהינו הוראת שעה שלוש שנים. פרושו של דבר שבעוד שלוש שנים ישקלו אם המודל הזה ימשיך או שמא עדיף מודל המהו"ת כמות שהוא בעניינים האזרחיים. כאמור, החוק הזה הינו גם מודל חלוצי עבור תחומים נוספים, כגון סכסוכים בחברות מוגדרות כגון קיבוצים, סכסוכי עבודה, סכסוכי שכנים, סכסוכים בין שותפים. אם המודל יצלח, לשר המשפטים תינתן הסמכות לקבוע תחומים נוספים בהם הסכסוכים ינותבו בדרך זו.

אם הצדדים מגיעים להסכם לפני הגשת תביעות לביהמ"ש, החוק קובע שאין צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, אפשר להגיש את ההסכם ישר לביהמ"ש ולתת לו תוקף של פס"ד.

סעיף 3 (ו) (ט)

" (ט) הגיעו הצדדים להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאית ערכאה שיפוטית לתת תוקף של פסק דין להסדר, בעניין שהיא מוסמכת לדון בו."

באותו מעמד ד"ר סגל דן גם בטיוטת תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ד -2014, אבל היות שההתייחסות הזו כפופה עדיין לנעלמים רבים, העדפתי להתרכז כאן בחוק שלעיל, שכאמור ייכנס לתוקף בעוד כתשעה חדשים.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014^*

מטרת החוק	1.	מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.
הגדרות	2.	בחוק זה –
		"בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית;
		"בית משפט" – בית המשפט לעניני משפחה;
		"גירושין" – לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט–1969‏^{^[1]};
		"חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995‏^{^[2]};
		"חוק יחידות הסיוע" – חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011‏^{^[3]};
		"יחידת סיוע" – יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק יחידות הסיוע, לפי העניין;
		"ילדה או ילד" – אדם שלא מלאו לו 18 שנים;
		"עדה נוצרית" – עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947‏^{^[4]};
		"ערכאה שיפוטית" – בית משפט או בית דין דתי;
		"ראש בית הדין הדתי" – כל אחד מאלה, לפי העניין:
			(1) לעניין בית דין רבני – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
			(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
			(3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
			(4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית;
		"תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, למעט בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת רשות ערעור;
		"תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה:
			(1) ענייני נישואין וגירושין;
			(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;
			(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;
			(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962‏^{^[5]}, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א–1991‏^{^[6]};
			(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך	3.	(א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
		(ב)	(1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.
			(2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם.
			(3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.
			(4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע.
		(ג) פגישות המהו"ת יכללו –
			(1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;
			(2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי;
			(3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ורצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;
			(4) קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר לתקופות כאמור בסעיף קטן (ה) או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.
		(ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעונין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
		(ה) בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים – אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכן ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
		(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
		(ז)	(1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף בעניין שנקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.
			(2) בקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; הערכאה השיפוטית תדון בסעד הזמני בלבד.
			(3) ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד כאמור על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
			(4) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4.
		(ח) אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
		(ט) הגיעו הצדדים להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאית ערכאה שיפוטית לתת תוקף של פסק דין להסדר, בעניין שהיא מוסמכת לדון בו.
		(י) על אף האמור בסעיף קטן (א), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפטי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה).
הגשת תובענה	4.	חלפו התקופות כאמור בסעיף 3(ה), ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין; לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור.
ביצוע ותקנות	5.	(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו בעניינים אלה:
			(1) טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך;
			(2) סוגי הליכים נוספים ליישוב סכסוך בהסכמה, ביחידת הסיוע או מחוצה לה ;
			(3) רשימת עניינים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז), ודרכי הדיון בבקשה לסעד דחוף או זמני לרבות טופס להגשת הבקשה.
			(4) קיצור סדרי הדיון במזונות הזמניים והסדרי הראייה הזמניים המוגשים לפי סעיף 3(ו), לרבות טופס להגשת הבקשה;
			(5) רשימת העניינים החריגים שבהם רשאית ערכאה שיפוטית שהוגשה לה בקשה ליישוב סכסוך לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 3(ה).
		(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(3) לעניין בית דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי.
		(ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
שמירת דינים	6.	הוראות חוק זה אין בהן כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין, והן אינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן.
תחילה ותחולה	7.	תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), ואולם לגבי בית דין דתי שלא הוקמה לידו יחידת סיוע עד מועד פרסומו של חוק זה, יחולו הוראות חוק זה במועד שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר, לאחר שהוקמה לידו יחידת סיוע או אם חלות לגביו הוראות סעיף 8(ג) לחוק יחידות הסיוע.
דיווח לכנסת	8.	אחת לשנה, החל מספטמבר 2016, ימסרו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין, דיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת כמפורט להלן:
		(1) שר המשפטים – על מספר התובענות שהוגשו לפי סעיף 4 בבתי משפט ובבתי דין דתיים;
		(2) שר הרווחה והשירותים החברתיים – על מספר הבקשות ליישוב סכסוך ופגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט וליד בתי הדין הדתיים, ומספר הבקשות ליישוב סכסוך שהסתיימו בהסכמה ביחידות הסיוע.
תוקף	9.	הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום התחילה.

	בנימין נתניהו ראש הממשלה וממלא מקום שר המשפטים

ראובן ריבלין נשיא המדינה		יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשע"ה (8 בדצמבר 2014); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 885, מיום כ"ה בתמוז התשע"ד (23 ביולי 2014), עמ' 908.

[1] ס"ח התשכ"ט, עמ' 248.

[2] ס"ח התשנ"ה, עמ' 393.

[3] ס"ח התשע"א, עמ' 918.

[4] חוקי א"י, כרך ג', עמ' (ע) 2738, (א) 2569.

[5] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

[6] ס"ח התשנ"א, עמ' 148.

כתיבת תגובה לבטל