25.2.2015
ריענון מושכלות ראשונים
ריכז וערך עו"ד גיורא אלוני, מגשר
מפגש מגשרים בעלי ותק, שהתקיים בלשכת המסחר והתעשיה בחיפה ביום 17.2.15, בחסותו של ארגון המגשרים בישראל, הוקדש לריענון נושאי בסיס שונים בגישור. מסתבר, שבמהלך הפעילות הגישורית השוטפת של המגשרים, מנוסים ככל שיהיו, נשכחים מושכלות ראשונים ונושאים בסיסיים בגישור וכי יש מקום לחזור, להדגיש ולרענן אותם. יהיו בין הקוראים שיחושו שהמדובר בעניינים ידועים ומובנים מאיליהם, אבל העובדה היא, שגם מגשרים שעוסקים במלאכת הגישור, אפילו באופן שוטף, לא תמיד זוכרים או מקפידים בקלה כבחמורה. גב' מירה שוורץ, מגשרת מדריכה בקורסים להכשרת מגשרים וחברת הנהלה פורום מנהלות בכירות בתעשייה ובמסחר וד"ר גיל הוכהויוזר לקחו על עצמם את המשימה.
הסדר גישור זמני – ראשית כל מומלץ, שכאשר נערך הסדר זמני, במהלך ישיבת הגישור, הוא יוכתר בכותרת "הסדר זמני", ולא ייחתם ע"י הצדדים. ההסדר הזמני יישמר בידי המגשר בלבד, עד לקבלת האישור וההסכמה הסופית לתנאי ההסכם ורק אז ייחתם ההסדר ע"י הצדדים בתוספת חתימת קיום של המגשר.
אולם, במקרה בו ההסדר, שהינו כפוף עדיין להסכמת הצדדים ו/או מי מהם, נחתם ע"י הצדדים, בשל סיבות טכניות (כמו ריחוק מקום מגוריהם), עדיין מדובר בהסכם זמני בלבד, שטעון אישור סופי של הצדדים או של מי מהם. לפיכך, ההסדר חייב להישאר בחזקתו של המגשר בלבד, עד לקבלת האישור הנדרש וזאת בכדי למנוע תקלה אפשרית, שהסכם זמני שכזה יגיע לגורם אחר (כמו ביהמ"ש למתן תוקף של פס"ד) בטרם נתקבל האישור הדרוש.
יש להבדיל בין הסדר גישור זמני לבין הסדר גישור חלקי. בהסדר גישור חלקי מדובר בהסכמות שמתייחסות לחלק מהנושאים שעומדים לברור בין הצדדים, ונושאים אחרים יכול שיידונו בשלב מאוחר יותר או יועברו לקבלת חוות דעת של מומחה או להכרעת בימ"ש או בורר. במקרים אלה הסדר הגישור החלקי הוא הסדר גישור מושלם ומלא ביחס לאותם עניינים שהצדדים הגיעו בגנם להסכמות.
ייתכן מצב, כאשר צד אחד של המתגשרים מורכב ממספר אנשים, שחלקם הגיעו לידי הסכמות עם הצד השני ואילו חלקם האחר החליט להמשיך בהליכים במסגרת אחרת. גם במקרה זה הסדר הגישור שהושג בין חלם של המגושרים הינו הסדר גישור מלא ומושלם, אלא שבמקרים אלה, בבואנו לבקש מביהמ"ש ליתן להסדר הגישור תוקף של פס"ד, השופט ידרוש שכל אחד מהמגושרים הללו יחתמו בעצמם על הסדר הגישור ולא ע"י נציג מהם.
ניסוח הסדרי גישור – אין בשום פנים לעשות שימוש בהסכם להליך גישור או בהסדר גישור במונחים של "תובע" ו "נתבע". יש להשתמש בשמות הצדדים בכדי לזהותם בהסכם ובהסדר. לדוגמא: "משפחת לוי" אם התביעה או הקובלנה הוגשה ע"י שני בני הזוג – יעקב ועידית לוי, מצד אחד, ו"תעשיות מתכת", מצד שני, כשהתביעה היא כנגד חברת תעשיות מתכת, הרכבה ויצור בע"מ.
מייצג של צד בגישור – כאשר בפני המגשר מופיע אדם ומודיע שנבצר מצד כלשהו להליך הגישור להגיע לישיבת הגישור, וכי הוא התבקש לייצגו בהליך, על המגשר לדרוש ממנו להציג בפניו ייפוי כח מאת אותו צד נעדר בצרוף צילום של תעודת הזהות של מייפה הכוח (כפי שהדבר נעשה כשאדם מבקש לקבל חבילה עבור אחר בבית הדואר) ואלה יצורפו להסדר הגישור, אם כזה יושג.
במקרה שכזה, יצוין בהסכם הגישור כי אותו צד מיוצג ע"י אחר לדוגמא:
"יעקב כהן
בעל ת.ז. __________
מרחוב ____________
באמצעות או על יד
משה פרץ
בעל ת.ז. ________
מרחוב__________
(עפ"י ייפוי כח מיום _______)
מצד אחד
(להלן: יעקב)
גם כאשר בוצע גישור מרחוק באמצעות הטלפון, הסדר הגישור שהושג לא יועבר לאישורו של ביהמ"ש עד שהמגשר לא יקבל צילומים מתעודות הזיהות של הצדדים. אלה יצורפו להסדר להוכחת זהותם של החותמים על הסדר הגישור.
ניסוח מפורט של החלק האופרטיבי בהסדר הגישור – אם למשל הופקד כסף בביהמ"ש כפיקדון, ובהסדר הגישור הוסכם לקזז את הפיקדון, יש לפרט בדיוק איזה סכום יקוזז, בצרוף פירוט החשבון.
אם הוסכם על פריסת תשלומים שישולמו בשיקים, יש לפרט את מושך ההמחאות, לפקודתו של מי, סכומי ההמחאות ומועד פירעונו של כל שיק.
יש להוסיף גם הוראה, שבמקרה ששיק אחד לא יפרע במלואו ובמועדו, יעמוד כל סכום החוב לפירעון מיידי או להוסיף סנקציה מידתית אחרת. ניתן גם לרשום סעיף שקובע, שבכל מקרה שההסדר יופר באופן כלשהו ע"י מי מהצדדים, הוא יתבטל מאיליו והתיק יחזור לביהמ"ש.
ייצוג – בתביעות קטנות שמתנהלות בביהמ"ש, נאסר ייצוגו של צד ע"י עו"ד. לעומת זאת, בישיבות גישור בתיקים אלה, יכול שעו"ד ייצג צד, בכפוף להסכמתו של הצד השני. באין הסכמה כזו, על עוה"ד לצאת את חדר הגישור. הצד המיוצג יכול לקבל יעוץ מעוה"ד מחוץ לחדר הישיבות. עוה"ד גם יכול להשתתף בפגישות בנפרד ביחד עם הצד שאותו הוא מייצג.
הקפדה בשלבים הקודמים לישיבת הגישור – תאום הגישור יעשה בהקדם ככל הניתן מעת קבלת התיק לגישור, תוך הקפדה על יסודות האינטייק במהלך שיחות התיאום, מעקב שההזמנות שיצאו לצדדים לישיבת הגישור, אכן התקבלו והצדדים יודעים בדיוק מתי מתקיימת הפגישה והיכן. לצורך זה יש להקפיד ולוודא שחדר הגישור אכן יהיה מוכן וערוך למועד הפגישה.
יש לדעת מראש במקרים בהם נבצר מהצדדים להופיע לישיבה בעצמם וכי הם מייפים את כוחו של אחר להופיע בשמם ובמקומם. במקרים כאלה יש להדריך את הצד שלא יופיע בעצמו לצייד את מיופה הכוח בייפוי כוח ובצילום מתעודת הזהות שלו ולוודא שמיופה הכוח אכן רשאי להגיע לכל הסדר אם כזה יושג.
רצוי מאוד שהמגשר יתעד את שיחת האינטייק וכי יהיו בידו יהיה העתקים ותיעוד לביצוע כל השלבים שעד לישיבת הגישור. אם המגשר, למרות שיחת האינטייק, נתקל בסירוב להליך מצד כלשהו ו/או הוא מגיע למסקנה שהסכסוך אינו מתאים להתברר בהליך גישור, יש להשיב את התיק לאלתר לביהמ"ש.
המגשר חייב תמיד להגיע קודם המועד לישיבת הגישור, כשהוא מוכן ובידיו הסכם הגישור ותבנית ערוכה של הסדר גישור. אם הגישור נעשה בקו, שני המגשרים צריכים לתאם מראש את חלוקת התפקידים ביניהם בגישור, במקרה שהדבר לא נעשה קודם לכן. על המגשר לבדוק שחדר הגישור מתאים ומוכן, שיש בו מספר כסאות מתאים למספר המשתתפים, ערוכים בהתאם למספר האנשים שאמורים להשתתף בישיבה ועל פי סידורי הישיבה הרצויים לו. המגשר עצמו יישב עם הפנים לדלת הכניסה לחדר. על השולחן, שסביבו יתקיים ההליך מונח קנקן המים, כוסות וכל תקרובת אחרת אם כך הוא נוהג, וכמו כן ניירות ועטים. ליד המגשר יהיה לוח ואמצעי כתיבה ומחיקה. הצדדים יוכנסו לחדר הגישור, רק לאחר שהוא ערוך ומסודר כאמור לעיל.
המגשר חייב להתאים את בגדיו לאירוע. הלבוש הינו סוג של תקשורת ולפיכך המגשר יימנע מלבוא במכנסי ג'ינס ובחולצת טריקו. על המגשר לבחור את אופי הלבוש שלו גם בהתחשב במגושרים עצמם.
פתיחת ישיבת הגישור – יש מקום לניהול שיחת חולין קצרה עם המגושרים, שהרי הם אינם עוד אנשים זרים לגמרי לאחר שהמגשר כבר קיים איתם את שיחת האינטייק. הדבר נועד לכך שהצדדים ירגישו בנוח עם המגשר ויווצר קשר אנושי (Relatedness), שבאמצעותו המגשר חותר לעקר תחושות של זרות ורשמיות אבל נמנע ממצב קרבה או ידידותיות יתרה.
הפתיח שהמגשר מתחיל בו את הישיבה, הינו חלק מכללי הגישור אך הוא ייחודי לכל מגשר. על המגשר לבחון את מידת האפקטיביות שלו שכן יש לו חשיבות בהגדרה מוקדמת של הדיון וקביעת הכללים והמסגרות שילוו אותו לכל אורכו.
הליך הגישור – אחד הכלים הראשונים ביותר שהמגשר מפעיל בגישור הוא השיקוף. נזכיר את קשר העין, הקשבה פעילה, ניד ראש, המהום, ניסוח מחדש מקום שהוא נדרש, רישום מדויק ככל הניתן של הדברים, תוך הבהרה שהרישום הוא לצרכיו של המגשר בלבד. המגשר צריך להשגיח שהצד השני מקשיב וער לנאמר. ככלל על המגשר להיות ער לשפת הגוף של הצדדים, אם הם רגועים או שמא מתוחים, אם הם מעורבים בהליך, מידת ההקשבה שלהם לנאמר בחדר וכיצד הם מגיבים למתרחש. במקרה בו שני מגשרים מנהלים את ההליך יש לשים לב גם לשפת הגוף של המגשר השני, תוך שימת לב למתרחש אצלו.
הפגישות בנפרד– הינו שלב בגישור אותו המגשר הזכיר כבר בדברי הפתיחה לישיבה. הפגישות הללו נערכות ברגיל בתום שלב פריסת סיפור המעשה ע"י הצדדים, אלא שהמגשר יכול להחליט לפתוח את הגישור בשיחות נפרדות, אם הדבר נראה לו כמועיל.
הפגישה בנפרד תמיד תסתיים בכך שהמגשר מוודא עם המגושר, מה מהדברים שעליו לשמור בסוד ומה מהם הוא יכול להעלות בפני הצד השני.
יש לזכור שתפיסת הזמן של הצד השני שונה מזו של הצד בפגישה ולכן אל לפגישה להתארך מדי. ורצוי ליידע את המגושר על משך הפגישה. חובתו של המגשר לשמור על איזון גם בכל הנוגע להיקף ועוצמת ההתבטאות של כל מגושר, בין בפגישה בנפרד ובין בישיבה המשותפת.
אם הגישור מתבצע בקו רצוי שהמגשרים ינצלו את הזמן, בתום הפגישות בנפרד לפגישת מגשרים
לצורך תיאום ביניהם של כל הדרוש להמשך ההליך. את פגישת המגשרים ניתן לנצל גם באופן טקטי. כאשר, כדוגמא, הרוחות בין המגושרים מתלהטות מעבר לרמת הוונטילציה שיש לה תפקיד חשוב בתהליך הגישור, זה הזמן למגשרים להכריז על הפסקה לצורך התייעצות ביניהם. הפסקה מתודית זו יש בה כדי למנוע אסקלציה לא רצויה של הרגשות העוינים שבין הצדדים.
גישור בשניים – לגישור בשניים ישנם יתרונות שונים, כמו שימוש בחוזקות של כל מגשר. לכל מגשר יש יתרונות משלו וניתן לעשות שימוש בידע ובכישרון המוסף בהליך הגישור. לכל מגשר גם נקודת מבט משלו על הסכסוך ועל הנעשה בחדר הגישור ויש להשתמש בכך. המגשרים חייבים לשמור על תקשורת טובה ביניהם. רוגע ושיתוף פעולה משליכים, תורמים ומשפיעים הן על הצדדים והן על האווירה החיובית בחדר הגישור. המגשרים יפגינו גיבוי הדדי, שמירה על איזון ותמיכה הדדית. לעולם ימנעו המגשרים להתווכח ביניהם בנוכחות הצדדים.
ישיבות המגשרים מסייעות לתכנון ההליך והצבת אסטרטגיה לקידום הגישור. בזמן השיקוף, כאשר מגשר אחד עסוק ברישום הדברים הנאמרים, המגשר השני יכול, בה בעת, לספק את קשר העין ויתר המרכיבים של ההקשבה הפעילה. מגשר אחד יכול לצאת לשיחה עם אחד הצדדים שעה שהאחר נותר עם הצד השני בחדר ומשוחח אתו.
פגישות המגשרים גם נועדות לברור ביניהם היכן עומד התהליך ומה הם השלבים בגישור שיש לבצע אותם. כמו כן נועדה פגישת המגשרים בכדי לבדוק אם הצרכים והאינטרסים האמיתיים של הצדדים, מעבר לעמדות הצדדים שהוצגו בפניהם, נהירים להם.
הפסקת הגישור – בכל מקרה בו המגשר מוצא עצמו במצב שבו הוא לא יוכל להיות לגמרי ניטרלי, כגון שהוא מגלה קרבה או היכרות עם מי מהצדדים, המגשר יפסול את עצמו.
הוא הדין כאשר מתברר למגשר במהלך הגישור, שהסכסוך אינו מתאים להתברר במסגרת זו, כגון שהוא סב על זכויות קוגנטיות שבחוק.
מקרה אחר הוא כאשר מתברר למגשר שהצדדים ו/או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב או שאינם משתפים פעולה או כאשר קיימים גילויי אלימות כלפי כל אדם יש לזכור – הגישור אינו חייב להתקיים בכל תנאי ובכל מצב.
(ר' סעיף 8 (ג) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984:
" (ג) החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח)".-)
שלבי הגישור – הגישור הינו תהליך אשר לו מספר מרכיבים:
יצירת יחסים עם הצדדים ותקשורת טובה עמם.
– הצגת עמדות
– איסוף מידע
– וונטילציה, שחרור רגשות
– ברור הצרכים, והאינטרסים האמיתיים בסכסוך
– בוחן מציאות
– משא ומתן
– טיפול בהתנגדויות
– הצעות לפתרון
– הסכם
המגשר המנהל את התהליך, חייב לבדוק מדי פעם באיזה שלב ההליך מצוי. לא ניתן לדלג על שלבים. לא ניתן להגיע למשא ומתן אם לא נעשה איסוף מידע או שהצדדים לא עברו וונטילציה. לדבר על הצעות לפתרון טרם ביצוע השלבים הקודמים, התהליך ייתפס כהליך המתבצע תחת לחץ ויידון לכישלון.
מקום שאחד הצדדים כבר בשל להגיע לשלבי הסיכום של ההליך ואילו האחר עדיין אינו שלם, על המגשר לחזור ולעבוד עם אותו צד בכדי לעזור לו לצלוח את המחסומים שמונעים ממנו להסכין עם שלבי הסיום של הגישור, כלומר, אם המדובר בהשלמת מידע לאותו צד ואם בשחרור נוסף של לחצים או בתפיסה לא נכונה של המציאות או העדר הבנה ביחס לאינטרס האמתי שלו בסכסוך. המגשר חייב לגלות את המרכיב החסר, ולעבוד עם אותו צד בכדי להשלימו, ככל הניתן.
לפיכך, מומלץ לכל מגשר להכין לעצמו מערך מובנה שישמש אותו כמעין מצפן או נווטן בכדי שידע באיזה שלב הוא נמצא בהליך עם כ"א מהצדדים לו, באופן שיימנע ממנו לטעות ולהגיע לשלב הפתרונות מוקדם מדי.
תפקיד המגשר עצמו ביחס להליך – פרק אחר בתורת הגישור עוסק במגשר עצמו ובעבודת המגשר עם עצמו ועל עצמו. מעבר להכרה שהמגשר איננו שופט ואיננו מחליט עבור הצדדים, שכן הם חייבים לקבל בעצמם את הפתרונות שלהם לסכסוך ללא לחץ וללא שיפוטיות מצד המגשר. יהיו מקרים בהם הצדדים להליך ידרשו מהמגשר להכריע עבורם, שכן הם עצמם מתקשים בכך ומעדיפים שגורם שלישי יעשה זאת עבורם והמגשר יצטרך להחליט כיצד הוא פועל באותן נסיבות. יש מקום למתן עזרה לצדדים, אבל מומלץ להיזהר שלא ללכת מעבר לכך. הפתרונות חייבים לבוא מהצדדים עצמם ואין לספק אותם עבורם. אין להאיץ את התהליך, שכאמור, אין בו, קיצורי דרך. יכול שהצדדים או מי מהם יבקשו הארכת הזמן לצורך התייעצות עם מומחה כלשהו – המגשר יאפשר זאת. (בקשה לביהמ"ש להאריך את המועד לתחילת ההתדיינות בשל התמשכות הליך הגישור – תעשה בהגשת בקשה לביהמ"ש חתומה ע"י המגשר וכל הצדדים לגישור). המגשר יתרכז בתהליך ולא בתוצאה שהרי הגישור הוא תהליך והצלחתו תימדד בהשגת התוצאה ע"י הצדדים בתום התהליך. מאידך אין להתעקש על קיום תהליך כאשר הצדדים מגיעים לחדר הגישור כשהם בשלים בינם לבין עצמם לסיים את הסכסוך שביניהם.
הסדר גישור רע הוא הסדר, שאחד הצדדים חתם עליו מבלי שיהיה לגמרי משוכנע ברצונו שלו לקבל ולקיים את תנאי ההסדר או שהמגשר חש שכאלה הם פני הדברים, במקרים כאלה על המגשר להימנע מהחתמת הצדדים על ההסדר, ולקיים שיחות נוספות עם המגושר המהסס, לאפשר לו קבלת יעוץ נוסף וזמן נוסף לחשיבה.
ככלל, המגשר צריך להכיר את עצמו ולהבין איך הוא רואה את עצמו ביחס להליך ולמגושרים בו.
הוא בעצמו חייב להיות ער לחוזקות ולחולשות שלו עצמו ומה הוא מביא להליך. הוא חייב להכין עצמו לקראת מגושר שעורר אצלו, כבר בשלב האינטייק או בתחילת הליך הגישור, התנגדות, כעס, ביקורתיות שיפוטיות ואף פחד.
המגשר נדרש להכין את עצמו לכל הנ"ל בפתיחות ואמץ ורק כך הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם מגושר עקשן, מקומם, שמתנגד להליך, בכדי שיוכל לנסות לסלק את ההתנגדות של אותו צד.