מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

25.7.2018

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

השאלה שעלתה לפתחו של ביהמ"ש העליון בתיק רע"א 3540/18  אלומות הכרמל בע"מ נ'  החברות הורסקורט בע"מ אמ. בי. אס. בע"מ, ורסטייל ורשות המיסים, היתה: האם יינתן צו לבקשת אלומות הכרמל בע"מ לעיין בהסדר הגישור (הסכם פשרה בלשון פסה"ד), שנחתם בין הוסקורט לבין אמ.בי.אס, מבלי שאלומות תהיה צד לו.

להמשיך לקרוא מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 

שאלת החיסיון של הליך הגישור שוב עולה בפני בית המשפט והפעם בפני כבוד סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שינמן בתיק  ה"פ 17350-05-15 פלונית ואח' נ' פלוני ואח'. מאחר והשופט במקרה זה היה צריך להכריע במספר סוגיות נוספות מתחום הגישור, מצאנו לנכון להביא את פסק הדין הזה בפני הקורא בהרחבת מה.

  להמשיך לקרוא החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו

 20.5.18

 זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו[1]

חלפו כעשרים שנה, מאז שהפרקטיקה של גישור לגירושין בארה"ב, החלה לחלחל לתודעתם של אנשים ולעורר את עניינם. הפרקטיקה עצמה של גישור לגירושין היתה קיימת כבר מספר שנים קודם לכן, אלא, שבאותם ימים היא עדיין לא היתה בבחינת מגמה שלטת אצל זוגות מתגרשים. כיום, המצב שונה בתכלית והמחשבה לפנות לגישור בעת משבר גירושין נשמעת מוכרת ומקובלת, רק שבמקרים רבים המחשבה לפנות להליך גישור אינה עוד כה פופולרית. רבים כבר שמעו ובררו על ההליך הזה, ולמדו מניסיונם הרע של מי שהתנסו בו. הליך הגישור לגירושין שחוו זוגות היה קשה ומרתיע לא פחות מזה המתנהל בביהמ"ש.

להמשיך לקרוא זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

1.5.2018

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין / מאת גיורא אלוני, עו"ד

 נחתם הסדר גישור שקיבל וביהמ"ש נתן לו תוקף של פסק דין. כיצד יפעל צד להסדר גישור זה, כאשר  לטענתו הצד השני היפר אותו? השאלה הונחה לפתחו של שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג, בתיק  רע"א  1932/18 מוגדאם מוסא נמבר נ' ג'ק רושל ואח' , כאשר היה צריך להכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, לסלק על הסף בקשה לביזיון בימ"ש לפי פקודת ביזיון בית משפט, שהגיש המבקש (להלן: "נמבר") נגד המשיבים. להמשיך לקרוא התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

4.4.2018

 הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

המסקנה או התובנה העולה מכותרת המאמר ניתן ללמוד מפסק דינה של כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט, בבימ"ש השלום בתל אביב, שיצא לאחרונה (18/02/18) מתחת ידה בתיק –

ת.א. (ת"א) 5288-10-16 חן משיח נ' אור ביטון, שעניינו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים, האחד כנגד רעהו, בקשר עם הסכם מכר דירה והסדר גישור שנכרת, בעקבות תביעה, שהוגשה קודם לכן על ידי התובע נגד הנתבע.

להמשיך לקרוא הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין

1.2.2018

 בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין/ מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

לשאלה באילו תנאים ובאיזה נסיבות יאפשר בית המשפט לבעל, שהיה צד להסכם גירושין, שהושג בהליך גישור ושקיבל תוקף של פסק דין, לתבוע חרף ההסכמות שעוגנו בהסכם, נדרשה כב' השופטת אילת גולן-תבורי בביהמ"ש לענייני משפחה (פתח תקוה) בפסק דינה בתיק תמ"ש 61453-06-13 פלוני נגד פלונית (19 דצמבר 2017).

  להמשיך לקרוא בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין

בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

2.2.2017

 בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

 נושא המאמר בתמצית

 ככל שתורת הגישור ותפיסת העולם שביסודה שונה ואף מנוגדת לזו העומדת ביסוד ההתדיינות המשפטית, עובדה היא, שהגישור איננו מתעצב וקורם עור וגידים בחדרי הגישור, אלא דווקא בפסיקות בתי המשפט, ובשיטת המשפט שלנו, אף הרבה יותר מאשר בדברי החקיקה שיוצאים מתחת ידי המחוקק.

 כזו הינה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים בפסה"ד

רמ״ש 34741-09-16 א.ש. נ' ט.פ. מפי כב' השופט שאול שוחט, (מיום 2.1.2017), שמגדירה מחדש את היקף החיסיון החל על מסמכים שנערכו במהלך גישור .

להמשיך לקרוא בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

27.2.17

 התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

ברקע הדברים

את חלקו הראשון של  מאמרי Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים (12.12.16), סיימתי במילים:

 "מי מאתנו, המגשרים לא מכיר את סעיף הסנקציה בהסדרי הגישור שאנו עורכים, אם זה בהסכמי הגירושין, בעיקר באשר לפיגור בתשלומי המזונות ותשלומים אחרים בהם מתחייב מי מהצדדים להסכם, אבל לא רק. את סעיפי הסנקציה אנו דואגים לנסח כמעט בכל הסדר גישור, ולהצמידו להתחייבויות של הצדדים לבצע תשלום או פעולה, שמכסים את האפשרות שצד כלשהו לא יבצע את המוטל עליו כמוסכם.

חשיבותו הרבה של פסק הדין הנ"ל היא בכך שהוא נותן משנה תוקף וחשיבות לסעיפים אלה ובמיוחד כאשר הסדר הגישור קיבל תוקף של פסק-דין. שאם לא כן היה ביהמ"ש מרוקן מתוכן במחי יד את סעיפי הסנקציה, הבאים לקבוע פן "עונשי" להפרת התחייבותו של צד לחוזה".

במקרה שמובא כאן בפני קהל המגשרים, המגשר לא עשה כן, ולא הנחה את הצדדים להצמיד סנקציה כספית להתחייבויות הצדדים להסדר, ובתוצאה של מחדל זה של המגשר נשא אותו צד, שבא לממש  את הסדר הגישור שכאמור, אף קיבל תוקף של פס"ד.

להמשיך לקרוא התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

Pacta sunt servanda (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים

12.12.2016

Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים[1]

במאמר זה נביא לידיעת הקורא שני פסקי דין, שהמשותף להם הוא בגישת בתי המשפט שלנו לתת נפקות לרצונם של הצדדים כפי שהיו למעשה בעת כריתת ההסכם שביניהם.

להמשיך לקרוא Pacta sunt servanda (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים

צד לגישור שחזר בו מהסכמתו לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק-דין

10.10.2016

 צד לגישור שחזר בו מהסכמתו לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק-דין

 

הקדמה

בתאריך 10.8.16 פרסמתי מאמר תחת הכותרת: "בית המשפט העליון חוזר ומשריין את הסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק-דין", שפתח במילים:-

פסק הדין שאליו אני מבקש להפנות את תשומת ליבם של עמיתי המגשרים, יצא אך לאחרונה, (וכאן נכתב מראה המקום אותו פסק דין, ואני משמיט פרט זה משום שהוא איננו מעניינו), ובהמשך נכתב:

" האמת ניתנת להיאמר, שאין בפס"ד זה חידוש הלכתי כלשהו, שלא עמדנו עליו בעבר. יחד עם זאת אני רואה לנכון להביא אותו בפני ציבור המגשרים משתי סיבות: ראשית, הפסיקה הקיימת בארץ בנושא הגישור הינה מצומצמת ביותר, וכדאי שלא נתעלם מהמעט הקיים בכדי שנמקם אותו בארון הספרים שלנו, ונדע שהוא שם. שנית, כאשר הלכה חוזרת ויוצאת מלפני ביהמ"ש העליון, היא מקבעת ומחזקת את ההלכות שהיו כבר ידועות לנו ומאפשרת לנו לנהוג בביטחון משפטי לאורה". להמשיך לקרוא צד לגישור שחזר בו מהסכמתו לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק-דין