15.6.2014
התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות
14.2.14
התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות
א. מבוא
לצורך הבנה טובה יותר של מאמר זה, אני מציע לקורא להכנס לשני הקישורים הבאים כסדרם, שניהם באתר סולחה, האחד הינו המבוא למאמר-
http://www.sulcha.co.il/Content/Pages.asp?page_id=15
והשני הוא המאמר עצמו אליו מתייחס המבוא הנזכר, שכותרתו "ביטול הסכם גירושין שנולד בהסדר גישור", אותו פרסמתי דצמבר 2013-
http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=142
תאמינו או לא ישנן מגמות, אם לא לומר אופנות, בסוגי התביעות שמוגשות לבתיהמ"ש בתקופות שונות. כך אנו עדים למגמה של תביעות – ובהכרח גם פסיקות – במשפט הבוררות. שם אנו עדים לגל תביעות שעניינן תקיפת הבורר עצמו בניסיון לפסול את הבורר ובדרך זו לבטל את פסק הבורר. מאחר ובתיהמ"ש, בהנחיית פסיקתו של ביהמ"ש העליון, חסמו למעשה את היכולת של צד המרגיש נפגע מפסק בוררות, לתקוף את פסק הבורר, וכאשר יכולתו של צד לערער כמקובל על פסק דין שלדעתו עשה לא עוול, כמעט ולא קימת ביחס לפסקי בורר, התפתחה, כתוצאה, המגמה לנסות ולתקוף את הבורר עצמו, בהתבסס על עילות שבחוק ושהוכרו בפסיקה.
לסוג כזה של מגמה אנו עדים עכשיו בעולם הגישור: תביעות לביטול הסדרי גישור (או הסכמי פשרה שהושגו בהסכם או בביהמ"ש, שזה לחלוטין אותו הדבר לצורך הזה) שקיבלו תוקף של פסק דין ואשר צד אחד רוצה, מסיבה כזו או אחרת, להשתחרר מהסדר הגישור או מהסכם הפשרה[1].
להמשיך לקרוא התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות
ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור
12.12.2013
ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור
מבוא קצר
כבר לא פחות משלושה מאמרים העליתי באתר זה בנושא של תקיפה וביטול (או נסיונות לתקיפה וביטול) של הסדרי גישור, שקיבלו תוקף של פסק-דין.
שימו לב, אם הסדר הגישור לא קיבל תוקף שך פסק דין, הדיון יהיה במישור שונה לחלוטין. כזכור לכם, כל עוד הסדר גישור לא קיבל תוקף של פסק דין, הרי גם לאחר חתימת הסדר הגישור, רשאי כל צד, ובכל עת, עד לרגע שלפני מתן החלטת השופט בעניין –– להעלות התנגדות לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פס"ד, ולא משנה אם הוא בהסכם להליך הגישור, או בכל עת אחרת, הוא נתן את הסכמתו לכך שהסדר הגישור שיושג או שהושג יקבל תוקף של פסק דין. :
החיסיון והסודיות בגישור
4.4.2013
החיסיון והסודיות בגישור
מדברי כב' השופט עמית בפסק הדין רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ובנימין עיני,
נלמד, שהחיסיון בגישור, הינו חיסיון שיצרה הפסיקה. דברי החקיקה שיצקו את הליך הגישור לתוך בספר החוקים שלנו, העניקו לתכני הליך הגישור, הגנה של אי קבילות או של סודיות בלבד, אבל לא של חיסיון. החיסיון יוחס לגישור מתוך מלאכת הפרשנות של בתיהמ"ש שלנו:
הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין
22.2.2013
הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין
פתח דבר
אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.
בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".
מתי הסכם שנחתם בין שניים ייחשב כהסכם לעריכת גישור ומתי ייחשב הסכם לעריכת בוררות?
12.8.2012
מתי הסכם שנחתם בין שניים ייחשב כהסכם לעריכת גישור ומתי ייחשב הסכם לעריכת בוררות?
בשאלה שבכורת דן, בין היתר, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט בן-ציון גרינברג, בפסק הדין הפ"ב (המרצת פתיחה בוררות) 52405-01-11 מיכאל כהן ואח' נגד דוד אלמוג ואח',
במסגרת בקשה לביטול פסק בורר, שהובאה בפניו.
מובן שפסק דין זה לקוח בעיקר מעולם הבוררות, שם רבה חשיבותו, בשל הדיון המעמיק שכלול בו בשאלה מהם הפרמטרים שינחו את בית המשפט בבואו להחליט אם לבטל פסק בורר, והכרעת בית המשפט שם אכן כן לבטל את פסק הבוררות נשוא הדיון באותו מקרה, שזה כשלעצמו מהלך חריג ויוצא דופן.
אנו לא ניכנס כאן לנושא זה שבפסק הדין, אלא לדיון בטענת המבקש, שהסכם בוררות כלל לא נכרת ולכל היותר ההסכם שבין הצדדים הינו הסכם גישור בלבד, ועל השוני בין השניים והמשמעות שנושאת עימה ההכרעה בשאלה זו כבר עמדנו לא אחת בעבר. (ר' באתר זה "בוררות וגישור דמיון ושוני").
להמשיך לקרוא מתי הסכם שנחתם בין שניים ייחשב כהסכם לעריכת גישור ומתי ייחשב הסכם לעריכת בוררות?
הוריית גישור חובה במשפט העבודה ונפקותה המשפטית
8.8.2012
הגישור בראי המשפט
הוריית גישור חובה במשפט העבודה ונפקותה המשפטית
מטרת מאמר זה הינה להאיר, כיצד בתחום משפט העבודה, תחום משפט מרכזי ורב היקף, בא לידי ביטוי היישום של גישור החובה, שהינו חלק בלתי נפרד, כבר מזה שנים, מההוויה המשפטית המטריה הזו של עולם המשפט. אגב, בהקשר זה אני מפנה למאמר קודם בנושא, שפרסמתי עוד ב 30.9.2009 תחת הכותרת "הגישור בבתי הדין לעבודה בישראל"[1].
המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור
20.7.2012
המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור
להכרעה בנושא שבכותרת מאמר זה נדרש בית המשפט העליון בפסק דין מפי כב' השופט ניל הנדל, בפסק הדין
ע"א 3299/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים נגד ערוצי זהב ושות' ואח' מיום 15.5.2012.
להמשיך לקרוא המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור
האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?
1.4.2012
האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?
א. המסגרת לדיון
לא אחת אנו המגשרים מוצאים עצמנו במצב בו במהלך ישיבת הגישור הרוחות של בעלי הדין מתלהטות, הטונים מתגברים ולא רק הקולות מרקיעים אלא גם הבליסטראות המילוליות המוטחות בין המגושרים שכוללות לא פעם קללות, גידופים וכינויי גנאי.
אם אנו המגשרים מצליחים להכיל את האירוע ולשמר את המומנטום של ההליך הגישורי, הרי שמהבחינה המקצועית לא יהיה בכך יותר מה שאנו מכנים "שחרור קיטור", שיכול אף לשמש כזרז למטרות ההליך.
במסגרת מאמר זה אנו שואלים, אבל מה יקרה אם אחד המגושרים ראה בדברים שהוטחו בו השפלה, ביזיון ופגיעה, שהם בניגוד לס' 1 :חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965:
מיום 14.8.1967
להמשיך לקרוא האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?
עקיפת הסדר גישור
30.09.2010
פתח דבר
לפני כמעט שנה וחצי, ביום 07.06.09 למען הדיוק, הצגתי בפניכם חברי המגשרים, בתת המדור "הגישור בראי המשפט" שבאתר זה תחת הכותרת "ביטול הסדר גישור", את פסק הדין בש"א 1448/06 חכיאשווילי נ. הסתדרות מדיצינית הדסה, שניתן ביום 3.12.06, בביהמ"ש המחוזי בירושלים.
(העתק הכתובת והדבק בחלונית חדשה http://www.giora-aloni.co.il/?p=191#more-191
בהיות ההליך הליך בש"א (בקשות שונות בעניינים אזרחיים) ההחלטה (מדובר בבקשה) ניתנה בידי כב' השופט משה דרורי כדן יחיד.
אשוב לכל מיד, אבל קודם הבהרה קצרה.