היקף חובותיו של הבורר בניהול הבוררות

15.10.2013

שופטי בית המשפט העליון חלוקים בדעתם:-

האם הבורר מחויב לפעול בכדי להשלים ראיות

הדרושות לו לצורך מתן פסק הבורר.

לא לעיתים מזומנות אנו עדים למחלוקת כה יסודית בשאלה כה בסיסית באשר לתפיסת היקף החובה של הבורר בואו לפסוק את דינו.

חילוקי דעות אלה שבין שופטי בית המשפט העליון, צפו ועלו בפסה"ד העקרוני והחשוב:

רע"א  7818/11 אברהם בבזדה ואח' נגד עיריית גבעת שמואל

אם לשפוט לפי מספר התיק, הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה הוגשה לביהמ"ש, כנראה, בשלהי שנת 2011, כאשר פסה"ד ניתן רק כעבור שנה וחצי מאז שהוגשה הבקשה, ביום 6.10.2013.

נראה שלא מעט התחבטו שלושת שופטי ביהמ"ש העליון – אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ואורי שהם, בשאלה שעמדה בפניהם, לאמור: באיזו מידה אם בכלל חייב הבורר ליטול יוזמה ולפעול לשם השלמת הראיות החסרות לו לצורך הכרעת הדין ומתן פסק הבורר.

להמשיך לקרוא היקף חובותיו של הבורר בניהול הבוררות

ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'

18.12.2012

 "ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'" 

מאז שהתפרסם לפני כשנתיים (ב- 5.12.2010 ) פסק הדין רב החשיבות של כב' השופט דנציגר בתיק רע"א 296/08 ארט-בי נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ואח', לא רגעו הרוחות בקהילת הבוררים. 

לצורך הנושא שלנו כאן, לא ניכנס לעובי סיפור העובדות שביסוד פס"ד חשוב ומרכזי זה, שכולל קביעות עקרוניות ורבות משמעות בכל הנוגע לאופן התנהלותם של בוררים ואמות המידה לקביעת פסילותם. (לטובת הסקרנים שבין הקוראים, תוכלו למצוא בסופו של מאמר זה את תמצית עובדות המקרה, כפי שנערכו ע"י עו"ד רונן סטי כמבוא למאמרו המאלף "קוד דנציגר" לבוררים). 

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'

נורמות התנהלות להיותן נר לרגלי המגשר

12.11.12

נורמות התנהלות להיותן נר לרגלי המגשר

 

א. מבוא 

כפי שכבר הזכרתי במספר שורות בעמוד השער למדור גישור, בוררות ומשפט, קיימת פסיקה ענפה בתחום משפט הבוררות המתפרסמת בתכיפות, בעוד שבתחום הגישור כמעט שלא יוצאת פסיקה כלל מלפני בתיהמ"ש שלנו.

 הסיבות לכך כבר עמדנו, ולו רק היה מי שיסיק מכך את התובנות הנכונות, הוא לא היה מקדם דווקא את נושא בוררות החובה לפני הנושא שכבר הוכר כ – "בית המשפט מרובה הדלתות" – שאז, לדעתי, היו רבים מהמתדיינים מעדיפים לאמץ את הליך הגישור כאופציה הראשונה לפתרון הסכסוך שהם נתונים בו, על פני הליך הבוררות. ראו נא כמה התנצחויות משפטיות, משאבי זמן וכסף, של המדינה, באמצעות בתי המשפט, והמתדיינים עצמם, מושקעים בעקבות פסיקות הבוררות. לאלה לא זקוקים כלל כאשר נעשה על ידי הצדדים ניסיון רציני ואמיתי לפתור את סכסוכיהם בדרך של הסכמה והבנה. 

  להמשיך לקרוא נורמות התנהלות להיותן נר לרגלי המגשר

5. מגשר מומחה / בורר מומחה – יתרון אמיתי או מקסם שווא

15.9.11

5. מגשר מומחה / בורר מומחה  – יתרון אמיתי או מקסם שווא

א. מבוא

בהשראת הגישור המפורסם האחרון בין משרד באוצר לבין הסתדרות הרופאים, אותו ניהל פרופ' יצחק פטרבורג, פניתי למקורות הידועים בכדי לברר מי האיש.

וכך, כלשונו, הוא מוצג באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"יזם ואיש עסקים. כיום מכהן יו"ר ועד מנהל של חברות סטארט-אפ אפוליסוניקס (Applisonix), טג'אט  (Tjat),  והוספיטק (Hospitech). בעברו (2003-2005) – נשיא ומנכ"ל סלקום, חברת הסלולר המובילה בישראל. שימש גם כמנכ"ל שרותי בריאות כללית (1997-2002) ומנהל המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בבאר-שבע (1995-1997).

רופא, בוגר בית הספר לרפואה הדסה, ירושלים, ומומחה ברפואת ילדים ובמינהל רפואי. בעל תואר דוקטורט במינהל מערכות בריאות מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, ותואר שני במערכות מידע מבית הספר לכלכלה (LSE), לונדון. בעל מינוי אקדמי כפרופסור בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופסור פטרבורג ממלא מספר תפקידים ציבוריים ומכהן כיו"ר אגודת ידידי אוניברסיטת בן-גוריון בישראל, וחבר בועד המנהל של קרן רש"י.

פרופסור פטרבורג, יליד שנת 1951, נשוי ואב לשלושה ילדים".

ברור שהרבה מגשרים יכולים להיות בני שנתון דומה ובעלי נתונים משפחתיים דומים, אבל רק מעטים ביותר יכולים לעטר את קורות החיים שלהם בהישגים וציוני דרך כמו שיש למגשר הזה. נציין עם זאת שעל כל תאריו בקורס גישור, ככל הידוע, הוא לא השתתף ובהכרח הוא איננו בקיא בכל מה שנלמד בקורס שכזה.

אני לא בטוח שזה המקרה המאפיין, אבל זו דוגמא אקטואלית והיא  בהחלט מתמזגת במגמה של בעלי דין בעולם כולו להעדיף מגשר או בורר שהם מומחים בתחום שבמסגרתו נסב הגישור (רופאים, מהנדסים, שמאים, אנשי

עסקים,משפטנים וכיו"ב) – וכמו כן מגשרים שמציעים ייחוד או ידע  מסויים כמו שפת המגושרים  או השתייכות

לאותו ארגון.

להמשיך לקרוא 5. מגשר מומחה / בורר מומחה – יתרון אמיתי או מקסם שווא

4. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

ט. איפיונים בסיסיים של הליכי הגישור והבוררות

בעוד ששום מאמר שנתקלתי בו אינו עוסק בהשוואה בין שתי הדיסציפלינות – גישור ובוררות – מהזוית שתיארתי לעיל, הרי תחת כותרתו של פרק זה נכתבו לא מעט מאמרים. מאחר ואין עניין להתחרות באלה – אביא בפניכם אחד מהם שבעיני הוא מקיף ומסכם:

להמשיך לקרוא 4. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

3. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק א')

עם התאוצה שצוברת תזכיר הצעת חוק בוררות חובה ביוזמתו של שר המשפטים מר יעקב נאמן, ולאור הביקורת שסופגת יוזמה זו, ראיתי לנכון להתמודד עם האתגר ולהשוות את הליך הבוררות עם הליך אחר, השייך למשפחת ה ADR ((alternative dispute resolution)פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, הוא הליך הגישור.

להשוואה זו יש מקום במיוחד לאור דבריה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, המתנגדת בחריפות להצעת החוק להעברת הליכים אזרחיים מבית משפט השלום ל בוררות חובה אצל עורכי דין פרטיים, ומגדירה את ההצעה "אסון".

מטרתו של מאמר זה לתת בידי הקורא הכלים לבחון את שני ההליכים, להכיר את מעלותיו וחסרונותיו של כל אחד מהם ולהחליט מתוך מודעות איזה מהם עדיף בעיניו.


להמשיך לקרוא 3. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק א')