האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?

15.12.2011

האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?

1. מילות פתיחה

לכל קוראי המדור מוכרת התלונה שלי שחוזרת על עצמה מדי פעם על מיעוט הפסיקה המקומית בתחום הגישור וכבר לא אחת עמדתי על כך וניתחתי את הסיבות לכך. ולכן, כאשר מתפרסם פסק דין רחב יריעה למדי, אני עט עליו כמוצא שלל רב, במטרה לנתחו ולהביאו בפניכם הקוראים, או לפחות בפני אלה שרצה המקרה והם לא נתקלו בו.

אמנם המדובר הוא בפסק דין שיצא מלפני הערכאה הראשונה במערכת המשפט שלנו – בית משפט השלום (בהרצליה), ומעליו שתי ערכאות שבחוכן להפכו על פניו, אם כי אינני מאמין שמי מהצדדים לו יערער עליו.

אבל העיקר הוא, שהמדובר – אם יורשה לי – בפסק-דין מעניין ומקיף, מבוסס היטב, כתוב בכישרון ומנוסח בבהירות ומעל לכל זהו פסק-דין שמכיל בתוכו מספר תובנות ואולי גם חידוד אם לא חידוש כלשהו בעולם הגישור.

עוד הערה קצרה בפתח הדברים, בנוגע למינוח. פסק הדין נוקט כל העת במינוח של "הסכם גישור" "אישור הסכם גישור" וכיו"ב.

לפי לוח המינוחים, כפי שאני מאמין קיים בעולם הגישור, המונח "הסכם גישור" מתייחס לאותו הסכם שבין הצדדים המגושרים, בינם לבין עצמם ובינם לבין המגשר, כפי שעולה מתקנה 3 (ה) (I) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשכ"ג-1993:

"(I) אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת".

בעוד ש"הסדר גישור" הינו התוצאה המוצלחת של הליך הגישור, כעולה מ סעיף 79 ג (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

""הסדר גישור" –      הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;".

ולפיכך, בכל מקום בו איני מצטט, אשתמש במונח "הסדר גישור", שהוא המונח הנכון בהקשר לפסה"ד המובא להלן.

להמשיך לקרוא האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?