15.9.2016

 גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs)[1].

איפיון נושא המאמר

במאמר קודם, שעניינו היה היכרות עם כלי גישורי נוסף – "מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור" (מיום 1.9.16) – הוזכרה בקצרה האפשרות, שהגישור יתנהל כאשר מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית או משתייך לקבוצת האנשים המוגדרים כ- High Conflict people,

ומטעמי נוחות HCPs.

בנושא זה המאמר הזה מבקש להרחיב, במטרה לשמש כלי עזר בידי המגשר שניצב בפני סיטואציה שכזו. [2]Bill Eddy כמי שהתעמק בסימני ההיכר של אנשים שהוגדרו כ HCPs, זיהה מספר מאפיינים, שמצביעים על קיומה של התסמונת. אנו לא נרחיב בכך כאן, אבל עבור כל מי שמעוניין, ניתן למצוא על כך במאמרו "."[3]ling With Defensiveness In High Conflict People

  להמשיך לקרוא גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית

1.9.2016

 מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור[1]

כיום כל אדם הנתון בסכסוך, בין אם באופן אישי ובין באופן מקצועי, בין שהוא מגשר, עורך דין, מנהל או בעל עיסוק רלבנטי אחר, הינו מעורב מן הסתם, בין באופן קבוע ובין באופן מזדמן, בהליך או בהליכי גישור או שהוא מחוייב בפגישה בה יקבל מידע על הליך הגישור, יעשה היכרות עם ההליך, ואם ישתכנע, אף יתואם לו מועד לקיום הגישור. בהתאם לחוק דהיום, בטרם מגיע בעל דין לביהמ"ש הוא יופנה, במרביתם של סוגי הסכסוך,  להליך מהו"ת.

הליך הגישור איננו מושלם ולצער הכל, למרות מאמצי המגשרים רק כ- 50% מהסכסוכים נפתרים בדרך זו, תלוי בסוג הסכסוך. אין זו תוצאה רעה, אבל עוה"ד Bill Eddy[2] סבור, שיש לו רעיון כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר.

במסגרת החשיבה כיצד לגרום להליך הגישור להיות אפקטיבי יותר, בעיקר בסכסוכים קשים במיוחד – הוא מציע עריכת הכנה לצדדים, בטרם הכנסם להליך הגישור עצמו. במסגרת ההכנה לגישור, ובכדי למצות את המטרות שלשמן היא נועדה, המגשר המכין – המאמן – חייב לעבוד עם הצד או הצדדים לגישור (בד"כ בנפרד), במיוחד על ארבעה כללים ( או כשירויות במקור – Teaching 4 Key Skills).

כל מגשר, הראוי לתואר הזה, מכיר, בקיא, יודע ושולט בכל כלי הגישור שאומן בהם ושעומדים לרשותו, לעשות בהם שימוש במהלך הגישור  לפי הצורך ובהתאם לנסיבות. מאמר זה אינו מציע להחליף את כלי הגישור הללו וכל מטרתו היא לפתוח ערוץ חשיבה נוסף עבור עמיתי המגשרים, ולהפנות את תשומת ליבם לכלי גישורי נוסף, שלעת מצוא אולי יוכל המגשר לעשות בו שימוש או פשוט יידע על קיומו.

להמשיך לקרוא מחידושי החשיבה הגישורית

25.4.16

מיהו מגשר טוב?! / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הקדמה

אנחנו משקיעים ולומדים, מתעדכנים, קוראים, משתתפים בהרצאות ואפילו מגשרים בפועל, אבל עדיין כל זה איננו מבטיח את היותנו מגשרים טובים.

 מאמר זה ידון בשאלה מהם המרכיבים האישיים והמקצועיים שניתן ליחס למגשר בכדי שנוכל להגדיר אותו כמגשר טוב. שהרי חשוב לנו, כמגשרים, להבין כיצד זה שמגשרים, שאין להם שום סמכות להכריע בסכסוך ולכפות פתרון, בכ"ז מצליחים להוביל שני צדדים ניצים לידי הסכמה?

 מובן, שהתמחות מעמיקה בתורת הגישור בתוספת של ניסיון, הינם חיוניים, וכך גם כשרון לניתוח אנליטי של עובדות הסכסוך. אולם אלה הינם רק חלק ממכלול התכונות הרצויות של מגשר, ואין להסתפק בהן בבואנו לערוך מדרג כלשהו של התכונות שעושות מגשר להיות מגשר טוב.

 את המדרג של תכונות אלה ניסו (או שמא התיימרו) לקבוע במחקרם –

 

Professor Stephen B. Goldberg and Margaret L. Shaw[1]תחת השם: –

[2]The Secrets of Successful (and Unsuccessful) Mediators.

 

באומרנו "התיימרו" אין בכוונתנו להמעיט או לזלזל בערכו של המחקר הזה אלא, שככל שאנו פונים למקורות נוספים שניסו להתמודד עם השאלה, אנו מוצאים מדרג שונה של התכונות החיוניות להיות מגשר טוב או הדגשים שונים  –  כאשר מדובר בתכונות שחוזרות על עצמן –  או מקבצים שונים של תכונות,  הכל לפי תפיסת עולמו של הדובר. הדבר בולט עוד יותר, כאשר הנשאלים במחקר הם המגושרים עצמם או עורכי דינם.

  להמשיך לקרוא מיהו מגשר טוב?!

15.4.16

כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

 

מה קורה כאשר המגשר חושב ומרגיש, שהוא ניהל את הליך הגישור היטב והצדדים ליבנו את האופציות העומדות לכל אחד מהם ובחנו פתרונות אפשריים ועדיין אין הם מצליחים להגיע להסכם סופי ולהסדר גישור שמקובל על שניהם?

את הסיטואציה הזו בחנו וניתחו מיטב המלומדים בתחום הגישור, ולקורא מובאות כאן מספר תובנות שהם העלו ביחס למצב שכזה[1]. להמשיך לקרוא כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

30.3.16

אתיקה בגישור מזווית ראות של מגשר/ גיורא אלוני, עו"ד כתב, תרגם וערך

מבוא

החלטות אתיות בגישור, מחייבות את המגשר לבחירות קשות ולעיתים טרגיות. במקרים לא מעטים המגשר איננו עומד בפני החלטה נכונה מובהקת או בפני החלטה גרועה באופן ברור. הקושי נעוץ בכך, שלעיתים, כל החלטה שיבחר, תהיה החלטה שהינה טובה וגרועה באותה מידה, ובצד כל אחת מהן יהיו טיעונים משכנעים ללכת בדרך זו או דווקא באחרת[1].

ברגיל, המגשר חותר להגיע  לפתרון נכון, שיכבד את רצון המגושרים לבחור בתוצאה הטובה ביותר מבחינתם, אלא שבמרבית המקרים היותר קשים, מטרה זו אינה יכולה להיות מושגת, ובמקרים רבים שמירתו של ערך אתי/גישורי אחד, יהיה במחיר של ויתור על ערך אחר.

כפי שעוד ניווכח להלן, אימוץ גישה מעשית לאתיקה בגישור מחייבת את המסקנה, שעריכת פשרות בין ערכים אתיים מתחרים הינה חלק בלתי נפרד מהתהליך הגישורי. לעיתים קרובות הצורך לעזור לצדדים מסוכסכים לענות על הצרכים וליישב את האינטרסים שלהם, מחייב ויתור על ערך אתי מסוים. כך, למשל, ויתור על אובייקטיביות מוחלטת של המגשר, כאשר יש צורך בהגנה על צד חלש או פגיע, דבר שהוא לעצמו ערך גישורי חשוב. ויתור כלשהו על הוראה אתית אחת, יכול שיהיה הדבר האתי ביותר לעשותו. להמשיך לקרוא אתיקה בגישור מזווית ראות של מגשר/ גיורא אלוני, עו"ד כתב, תרגם וערך

20.10.15

אזכורים בסיסיים עבור מגשרים מתחילים

 

מדי מספר חודשים מודיעה סילפר גישור והדרכה על סיומו של קורס פרקטיקום נוסף וקבוצה של מגשרים ומגשרות חדשים יוצאת לדרכה. שש העצות שעליהן נעמוד במאמר זה, הינן בבחינת לחם חוקם של מגשרים ותיקים, אבל הן מהוות אבני דרך מועילות עבור המגשרים שזה עתה עלו על הדרך הגישורית וטוב שיהיו להם תמיד כנר לרגליהם.

הוראת הגישור של מגשר בוגר קורס פרקטיקום, התייחסה בהכרח במידה זו או אחרת לספרם של רוג'ר פישר וויליאם יורי "Getting to Yes", שהיה מהפכני לזמנו, בהציגו בפני העולם את האפשרות של פתרון סכסוכים או  לקיומו של משא ומתן משלב, באופן, שבמקום שהתוצאה תהיה ניצחונו של צד אחד על האחר , או הישג לצד אחד על חשבונו של האחר, תהא התוצאה רווח הדדי עבור שני הצדדים.

תפיסת העולם של מחברי הספר הינה, שפתרון סכסוך או מהלכו של משא ומתן לא צריכים להיות תחרותיים ונשלטים ע"י יחסי ניצחון-כישלון, רווח-הפסד או ויתור על מנת להימנע מסכסוך. לגישתם, פתרון סכסוך או ניהול משא ומתן, צריכים להיות מתוך אסטרטגיה של חיפוש דרך להשגת פתרון לסכסוך או תוצאת משא ומתן שיביא לערך מוסף על זה שהתכוונו לו בתחילתו של ההליך. מטרה זו אמורה להיות מושגת באמצעות הקשבה הדדית לצרכיו של האחר, התייחסות הדדית הוגנת, וחיפוש משולב של אופציות להעצמת תוצאת המגעים עבור שני הצדדים.  במסגרת אסטרטגיה זו אין מקום לניהול משא ומתן קשוח, עם קלפים "קרובים לחזה" או ויתורים מיותרים.

להמשיך לקרוא אזכורים בסיסיים עבור מגשרים מתחילים

1.8.2015

גירושין טובים ? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

אין גירושין טובים! כך קובעת Dr. Lynne C. Halem[1]. גירושים הינם אירוע עצוב ובשום מקרה אינם יכולים להיות מתוארים כ"טובים". הגירושין עצמם הינם, כמעט בכל מקרה, אירוע קשה שכרוך בתחושת אובדן, חרטה וחשש מפני העתיד לבוא.

אם כך, כיצד גירושים יכולים להיות טובים[2] ?

התשובה לכך, שלא הגירושין כאקט של פירוק חיי הנישואין הם "טובים", ובאומרנו כך, אנו מתייחסים לאותם זוגות, שבוחרים לסיים את הנישואים שלהם באורח מכובד, בהתבסס על הסדרים שהינם הוגנים לשני הצדדים ולילדיהם והאפשרות להגיע לגירושין כאלה הינה אך ורק בדרך של הליך גישור.

במסגרת הליך זה, הצדדים לומדים לארגן את סדרי העדיפות שלהם, להעלות את דאגותיהם ואת הצרכים שלהם. הם פועלים יחדיו בכדי לשרטט הסדר, שיותיר כ"א מהם כאדם שלם והחשוב ביותר משרת באופן הטוב ביותר את האינטרסים של ילדיהם. הסדרי הגישור אמורים להיטיב עם שני הצדדים בהיותם מבוססים על הבנת התנאים הכלכליים של כ"א מהצדדים בהווה ובעתיד, ככל שניתן לחזותו, וכל אלה בהכרח בתוך גבולות החוק. להמשיך לקרוא גירושין טובים?