מגמות חדשות: העדפת עובדים ומנהלים שיודעים לנהל "שיחות קשות"

25.3.2015

מגמות חדשות: העדפת עובדים ומנהלים שיודעים לנהל "שיחות קשות"

אני מניח שאין מגשר שאיננו מודע לנושא של "שיחות קשות", שאין כמעט חיבור או כתיבה בנושא גישור שאיננו מתייחס אליו.

על קצה קצהו של המזלג נאמר, ששיחה קשה הינה כל שיחה שקשה לנו לנהל אותה, עקב החשש מהתוצאות ומההשלכות שעלולות להיות לה.

הדילמה שמלווה את ההחלטה שלנו אם לקיים שיחה קשה הינה, האם להימנע ממנה או להתעמת עם מי ששיחה זו אמורה להתקיים. אם נתעלם מנושא השיחה, אנו מתעלמים מהרגשות שלנו ו/או מהצרכים שלנו, עד לשלב שבו לא נוכל להכיל את הדבר, לא נבין מדוע אין אנו עומדים על האינטרסים שלנו וגוזלים מהאחר את האפשרות וההזדמנות לתקן את המצב. מאידך הימנעות מאותה שיחה רק תגרום להידרדרות. רגשות אינם יכולים להיוותר  כלואים הם- כמו המים, תמיד יחפשו להם דרך מוצא, וכשזו תמצא, הדבר יצא משליטתנו.    להמשיך לקרוא מגמות חדשות: העדפת עובדים ומנהלים שיודעים לנהל "שיחות קשות"

הכורח בהתבוננות עצמית של המגשר בניהול גישור מול צדדים קשי עורף

 15.3.2015

הכורח בהתבוננות עצמית של המגשר בניהול גישור מול צדדים קשי עורף

הקדמה

על הצורך המוטל על המגשר להגיע לאיזון – מיקוד שליטה פנימי, עמד המגשר עו"ד יונתן נפתלי באופן מעמיק, מובן וממצה בספרו "מעשה הגישור",  (ראה פרק 2 שם).

לא יכולתי שלא להיזכר בפרק הזה, כאשר הובאו לדיון בפני קבוצת מגשרים עובדות הרקע של גישור (אמיתי) שבו הצדדים המעורבים היו מצד אחד איש מבוגר שאיננו בקו הבריאות, בעל אישיות עדינה ומהוססת שרק מחפש כיצד להגן, בדרך של שלום והסכמה, על זכויותיו במגרש שבבעלותו. מולו ניצב קבלן בניה מבוסס שפלש אל המגרש, איש כוחני וגס רוח, בוטח בעצמו ומשוכנע גם שהחוק לצדו. והיה והחוק איננו לצדו אז גם במקרה זה אין הדבר כה נורא בעיניו, שכן הוא יודע שבכדי לסלק את ידו מהמגרש, יש צורך בפניה לערכאות ואח"כ להוצל"פ והדבר יארך שנים רבות. ואם כאלה הם פני הדברים מדוע הוא צריך להסכים לדבר כלשהו במסגרת של הליך גישור?

מן הסתם הליך הגישור באותו מקרה כשל.

להמשיך לקרוא הכורח בהתבוננות עצמית של המגשר בניהול גישור מול צדדים קשי עורף

ריענון מושכלות ראשונים

25.2.2015

ריענון מושכלות ראשונים

ריכז וערך עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מפגש מגשרים בעלי ותק, שהתקיים בלשכת המסחר והתעשיה בחיפה  ביום 17.2.15, בחסותו של ארגון המגשרים בישראל, הוקדש לריענון נושאי בסיס שונים בגישור. מסתבר, שבמהלך הפעילות הגישורית  השוטפת של המגשרים, מנוסים ככל שיהיו, נשכחים מושכלות ראשונים ונושאים בסיסיים בגישור וכי יש מקום לחזור, להדגיש ולרענן אותם. יהיו בין הקוראים שיחושו שהמדובר בעניינים ידועים ומובנים מאיליהם, אבל העובדה היא, שגם מגשרים שעוסקים במלאכת הגישור, אפילו באופן שוטף, לא תמיד זוכרים או מקפידים בקלה כבחמורה. גב' מירה שוורץ, מגשרת מדריכה בקורסים להכשרת מגשרים וחברת הנהלה פורום מנהלות בכירות בתעשייה ובמסחר וד"ר גיל הוכהויוזר לקחו על עצמם את המשימה.

להמשיך לקרוא ריענון מושכלות ראשונים

יישוב סכסוכים והליכי גישור מרחוק בעידן המקוון ובאמצעים הדיגיטליים

יישוב סכסוכים והליכי גישור מרחוק בעידן המקוון ובאמצעים הדיגיטליים/

עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הצגת הנושא:

יתאר הקורא לעצמו שהוא, כמעשה שבשגרה, רוכש מוצר באלי אקספרס, אמזון, איביי או בכל אחד מאתרי הקניות, ומקבל מוצר פגום או מוצר שאותו הוא לא הזמין או שהוא חויב עבור המוצר במחיר גבוה יותר מזה שפורסם. לאן הוא יפנה ובפני מי הוא יביא את ריבו?

לגישור באמצעים אלקטרוניים, הגישור מרחוק, יש משקל וחשיבות מיוחדים בסכסוכי צרכנות, שכן לא תמיד הסכומים המעורבים בסכסוך הינם גבוהים, ועצם הצורך, עבור הצרכן, להשקיע בהתעסקות ולעיתים גם בשעות עבודה, ואילו עבור הספק, הכורח בהקצעה בכוח אדם והתעסקות בתלונות הקונים. קשיים אלה עלולים לסכל את הניסיון ליישב את המחלוקת בהליך של גישור ובאין אופציה אמיתית של פניה לערכאות אלה, אולי עדיף לוותר בכלל על ספק שיפוי עתידי בגין הנזק שנגרם, דבר שאינו טוב ואינו מועיל לא לקוח ולא לספק או לנותן השירות, שמעוניין לשמור על אמינותו ועל המוניטין שלו.

להמשיך לקרוא יישוב סכסוכים והליכי גישור מרחוק בעידן המקוון ובאמצעים הדיגיטליים

ניגוד עניינים בגישור המשפטי

6.1.2015

ניגוד עניינים בגישור המשפטי / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בתאריך 3.12.2014 התקיים ערב עיון מטעם לשכת עורכי הדין תחת הכותרת המקיפה:

 "ניגוד עניינים בהליכים אלטרנטיביים ומשלימים לבירור בערכאות, שהם גישור ובוררות וכן במשמעויות המשפטיות העלולות לנבוע מכך ובדרכים להתמודד עם סוגיה זו".

אני מביא כאן בפניכם את תמצית הרצאתה של עוה"ד חגית שקד[1], שהתרכזה בשאלת ניגוד העניינים בגישור, להבדיל מהבוררות שבה התרכזו כל יתר המרצים באותו ערב עיון. בערב זה טבעה המרצה מושג, שאיננו מוכר לרבים מאתנו, והוא "הגישור המשפטי", מושג שיוסבר במהלך הדברים להלן.

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים בגישור המשפטי

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014*

22.12.2014

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014*

סיקר וערך עו"ד גיורא אלוני, מגשר

 בכ"ה בכסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014התכנס ארגון המגשרים בישראל (ע"ר) להדלקת נר שני של חנוכה במוזיאון הרצלילנבלום בתל אביב.

באותו מעמד הופיע בפני המגשרים ד"ר פרץ סגל, מי שהיה שושבינו של החוק שבכותרת, על מנת להביא, בפני קהל המגשרים שנכח במקום, טעימה ראשונה ממרכיבי חוק מהפכני זה ולהעמידם על האתגרים שהוא מעמיד בפניהם כמגשרים וכארגון מגשרים.

להמשיך לקרוא חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014*

תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

7.12.2014

תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

פתח דבר

כותרת זו מבוססת על כותרת מאמר מיום 12.3.2014, שהופיע באתר מיסים ועסקים של רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון, ומפרי עטו, שלשונה היה: " תנאי וניסוח הסכם פשרה ייקבעו את חבות המע"מ לגבי סכום הפשרה".[1]

עלה בדעתי, שאת צמד המילים "הסכם פשרה" ניתן להחליף בנקל בצמד המילים "הסדר גישור" וכוונתו של הכותב תתאים אליהן ללא סייג. מגשר, שלא מצוי בעולם העסקים או שאינו מקורב לשאלות של מיסוי, עלול לאפשר למגושרים להגיע לידי הסדרים, מבילי שהוא או הם יהיו ערים לשאלות המס הכרוך בביצוע התשלומים מצד אחד למשנהו או לגוף כלשהו (כגון: תרומות לגופים שונים כחלק מהסדר הגישור בכלל זה), ושאלות המיסוי תתעוררנה רק כאשר רשויות המס תינשופנה כבר בעורפיהם של המגושרים ותדרושנה את חלקן.

להמשיך לקרוא תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

מעמדה של הסליחה ביישוב הסכסוך המשפטי

20.11.2014

מעמדה של הסליחה ביישוב הסכסוך המשפטי/ מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

I. הכרת הנושא

מאמר זה מבוסס על מאמר שפרסמה [ Eileen Barker [1 ב-Mediate.com  בחודש פברואר השתה, תחת הכותרת "The Case for Forgiveness in Legal Disputes". נדמה, שכל מגשר מתחיל למד לדעת, שאחד הכלים החשובים בארגז הכלים של המגשר הינו בקשת הסליחה כמנוף לקידום יישוב הסכסוך וכסעיף רב ערך בהסדרי גישור, בעלי אופי של סכסוך אישי. אנו, המגשרים, מתנאים בעובדה שהכלי רב משקל זה, הינו מנת חלקנו בלבד והוא אינו "בסל התרופות" שעומד לרשות מי מהשופטים ובכלל למי מבעלי כל תפקיד אחר במערכות אכיפת החוק או יישוב הסכסוכים.

מאמר זה נותן לנו המגשרים  את האפשרות להבין טוב יותר סליחה מהי ובאופן זה, כך אני מקווה, יוכל המגשר לעשות שימוש מושכל יותר בכלי החשוב הזה בכדי לקדם את יישוב הסכסוך.

להמשיך לקרוא מעמדה של הסליחה ביישוב הסכסוך המשפטי

העצמה, הכרה, ניטרליות והגינות בהליך הגישור

20.7.2014

העצמה, הכרה, ניטרליות והגינות בהליך הגישור

מבוא

הוותיקים והחרוצים מבין עמיתי המגשרים ודאי יזכרו מאמר שלי, מתאריך 25.11.2011, תחת כותרת זו כמעט במדויק.

אותו מאמר היה למעשה תרגום הרצאתה של פרופ' שרה קוב בנושא הגישור הנרטיבי. מגשר  שמעוניין לקרוא הרצאה חשובה זו ולהשכיל מאוד, יוכל למצוא אותה בקישור שלהלן[i].

עם זאת לא מצאתי כותרת מתאימה יותר לדברים שאני עומד להביא בפניכם, מתוך מאמר של הקנדי

John Peter Weldon[ii] שכותרתו "Who decides what in mediation?".

 מתוך המאמר הזה, הפרק הדן בהעצמה של צד בגישור, נראה לי אקטואלי, שכן זהו נושא שמגשרים ומרצים מרבים לעסוק בו.

 תחת כותרת המשנה (בתרגום) אחריות המגשר להגינות מעשית/ממשית (בתוכנו של הליך הגישור ובתוצאתו) (ובמקור: Mediator accountability for substantive fairness).

 התפתחות מרכזית וחשובה ביותר בתורת הגישור ובגישה להליך בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, היתה הדרישה להגינות ממשית ומהותית בגישור. בשנות השבעים של אותה מאה, לא היתה קיימת בקוד הגישור הדרישה, שהסדרי גישור יהיו הוגנים, בהתאם לאמות מידה / סטנדרטים אובייקטיביים כלשהם.

 חובת המגשר להעדר משוא פנים, הצטמצמה באותם ימים, לאופן ניהול ההליך עצמו, והדרישה היחידה באשר לתוצאת ההליך, היתה, שהסדר הגישור יהיה מקובל באופן הדדי ע"י שני הצדדים.

להמשיך לקרוא העצמה, הכרה, ניטרליות והגינות בהליך הגישור

יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים

7.7.14

יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים[1]/[2]

מבוא

לעיתים מזומנות אנו שומעים ולומדים על כך שהמגשר צריך להיות "יצירתי" בבואו לעזור לצדדים למצוא דרך ליישוב הסכסוך שביניהם או בבואו להשתמש בכלי הידוע כהצעת מגשר.

הקושי הטמון בכך הוא, שרקיחתו של רעיון יצירתי, שיש בו משום תרומת ערך מוסף לשני הצדדים בדרך לפתרון הגואל לסכסוך שביניהם, קל יותר להטיף לו מאשר להגותו.

Daniel Kahneman[3] מסביר בספרו "Thinking Fast and Slow",  שהחשיבה המעמיקה והאנליטית, שהמגשר שואף אליה בשלב העלאת האלטרנטיבות לפתרון בגישור, למעשה תורמת פחות ליצירתיות מהחשיבה השטחית, האינטואיטיבית, שממנה, לימדונו רבותינו, שיש להימנע.

כאשר אנחנו בשיאו של סיעור המוחות להשגת הסדר הגישור, טוחנים לעייפה מספרים וסוגי פתרונות, באיזו מידה אנו, המגשרים, יכולים להישאר פתוחים  ונגישים לקבלת ואימוץ של רעיונות חדשים, רעננים ויצירתיים?

להלן מציג המאמר שלוש טכניקות בסיסיות, שעשויות לאפשר את שמירת זרימתם של רעיונות חדשים ויצירתיים, בבואנו לייצר ערך מוסף לפתרון הסכסוך שבין המגושרים.

להמשיך לקרוא יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים