העצמה וניטרליות בגישור – האומנם? הגישור הנרטיבי

Prof' Sara Cobb

18.10.2011

העצמה וניטרליות בגישור – האומנם?[1]

מבוא

איני יודע אם היתה זו יוזמת מוזאיקה – מכון לישוב סכסוכים בהסכמה, להזמין את פרופ' שרה קוב[2]

Prof' Sara Cobb) ) לשאת הרצאה בנושא:

" Narrative and Conflict Transformation: Building Community, Building Better-formed Stories"[3]

אולם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, השכיל לנצל את ההזמנות שפרופ' קוב נמצאת בארץ ע"מ להרצות והזמין אותה לשאת הרצאה גם במסגרתו. בהרצאה זו הציגה פרופ' קוב את מה שידוע כקונספציה של הגישור הנרטיבי, שהיא גישה אחרת לישוב סכסוכים בהסכמה

Narrative Mediation: A New Approach to Conflict Resolution.

התיזה או הענף של הגישור הנרטיבי מקיף חומר רב מאוד, וההרצאה של פרופ' קוב באה לתת לקהל המאזינים רק את תמצית התפיסה הזו בגישור. אני לקחתי על עצמי לתרגם, כמידת יכולתי וכמידת הבנתי את ההרצאה, בכדי שלציבור המגשרים שלנו תהיה גישה קלה יותר אליה והזדמנות להכיר מעט מקרוב יותר את מהות התפיסה השונה הזו לגישור. אם אנסה לתמצת תפיסה זו ולסכמה במילה אחת, הייתי מגדיר אותה כסוף עידן הניטרליות של המגשר בהליך הגישור.

להמשיך לקרוא העצמה וניטרליות בגישור – האומנם? הגישור הנרטיבי

נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

7.6.11

נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

א 598/04 (חי) אנגל מרכז מסחרי בע"מ נ' מר זוהיר פרח

פתיח קצר

לפסק דין זה, שניתן באפריל 2005 בביהמ"ש המחוזי בחיפה מפי כב' השופטת שושנה וסרקרוג, יש חשיבות רבה,

מהיבטים שונים, בעולם דיני הבוררות.

בחרתי להביא בפני ציבור המגשרים את פסה"ד הזה, מאחר שבמהלכו נתן ביהמ"ש את דעתו לסוגיה כיצד היה על בורר להתייחס להסדר גישור שהושג בין הצדדים, ומתוך כך נוכל ללמוד על הנפקות שמייחס ביהמ"ש להסדר שכזה.

להמשיך לקרוא נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור

25.2.10

הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור

בשל מיעוט החידושים בפסיקה בתחום הגישור בארצנו, ומתוך הרצון להמשיך ולידע את קוראי מדור זה על החשיבה והפעילות הרבה בתחום הגישור בעולם שסביבנו, לא נותר לי אלא להמשיך ולרעות בשדות זרים, ומדי פעם להביא בפניכם נושאים שנידונו במאמרים המתפרסמים באתרים שלכולנו גישה אליהם, אבל לא כולנו מתפנים לעשות כן. כל זאת מתוך תקוה שבכך אצרף את קולי למגשרים המכובדים שמאמריהם מתפרסמים באתר זה.

הפעם ברצוני להביא בפניכם מאמר נוסף מה – Mediate. Comמפרי עטה של Laurie Israel, שהתפרסם בינואר האחרון תחת הכותרת:

"To Caucus Or Not To Caucus – That Is The Question".

להמשיך לקרוא הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור

פתרון סכסוכים בתחום הנזיקין מחוץ לכותלי בית המשפט

7.1.2010

בעקבות יום עיון בנושא:

"פתרון סכסוכים בתחום הנזיקין והביטוח מחוץ לכותלי בית המשפט"


ביום שלישי האחרון לשנת 2009 התקיים יום עיון בבית הפרקליט בנושא שבכותרת לעיל, בהנחייתם של עו"ד רונן סטי ועו"ד דניאל ארנסט, יו"ר ועדת בוררות וגישור בלשכת עוה"ד, וחשבתי לנכון, כמי שהשתתף באותו כינוס חשוב, להשתמש בבמה זו בכדי להביא בפני קוראינו שלא נוכחו שם את עיקרי הדברים שנאמרו באותו יום העיון והמסקנות שאליהן הגיעו המרצים המלומדים שנשאו דברים בפני הקהל, עורכי דין ומגשרים כאחד.

להמשיך לקרוא פתרון סכסוכים בתחום הנזיקין מחוץ לכותלי בית המשפט

חשיבות השיקוף בגישור

16.11.09

חשיבותו של השיקוף בגישור

א. פתח דבר

בספרה "תורת הגישור"  חוזרת ד"ר מיכל אלברשטין על מושכלות ראשונים, שנראה לי שלא

למותר  לצטטם שוב (בעמ' 186/7):

" מכל ההליכים לישוב סכסוכים, גישור הוא החלופה המובהקת לשפיטה, והוא ביטוי לרגולציה מלאה וחיובית של המשא ומתן, הנותנת את הביטוי המובהק ביותר לרעיון המכונן של הדיסציפלינה המתפתחת של יישוב סכסוכים בדרכי שלום.לגישור בדרך כלל חמישה שלבים עיקריים: (1) הכנה לגישור, הכוללת שכנוע הצדדים להסכים לתהליך, משימה שהיא לעיתים הקשה ביותר בגישור; (2) פתיחת הגישור, הכוללת הצגת ההליך ולעיתים חתימה על הסכם גישור; (3) סיפורי הצדדים, בשלב זה מספר כל צד ככל האפשר בלי הפרעות את סיפורו, וזוכה להקשבה מלאה של המגשר/ת ושיקוף של המידע והמסרים שקיבל/ה מכל צד. בשלב זה מציג כל צד את עמדותיו; (4) משא ומתן מונחה………….; (5). הסכם, ובו המגשר/ת עוזר/ת לצדדים להעלות על הכתב את ההסכמות שהשיגו".

מכל השלבים הללו בחרתי הפעם להתרכז במרכיב ה"שיקוף" שבשלבו השלישי של הליך הגישור, כפי שהמחברת תארה את שלביו.

להמשיך לקרוא חשיבות השיקוף בגישור

חשיבות התזמון בגישור

מאמר זה הינו יותר בגדר שרות מאשר מאמר. מאחר, ולצערי, לא כל תשעת הקבין של חוכמה או ניסיון נפלו בחלקי, עבדכם הנאמן. ומאחר ובמהלך לימודי, שאחרית אין להם, אני פוגש הרבה חוכמה, ניסיון ודעת אצל כותבים אחרים דווקא. ומאחר וקוראי מדור זה לא בהכרח נתקלו באותם מקורות מידע, נראה לי שיהיה זה אך הוגן כלפי הקורא המתמיד שאביא למדור הגישור גם מאמרים של אחרים, שנראים להיות בעלי חשיבות.

להמשיך לקרוא חשיבות התזמון בגישור

הגישור בבתיה"ד לעבודה בישראל

29.09.09

הגישור בבתיה"ד לעבודה בישראל

חלק ניכר מהגישורים נערכים בנושאים של משפט העבודה ורבים מהמגשרים פועלים תחת המטריה של בתיה"ד לעבודה.

רבים מהמגשרים הפועלים כאמור לא תמיד ולא בהכרח מכירים את הסביבה המשפטית בה הם פועלים וראיתי לנכון לייחד מאמר זה למערכת בתיה"ד לעבודה בישראל, במטרה להרחיב את נקודת המבט של המגשרים על המערכת המשפטית שמעבר לחדר הגישור.

ע"מ שלא להכביד על הקורא, נעשה זאת בקצרה ובלשון תמציתית ולצורך הקניית מושג בסיסי הלבד.

להמשיך לקרוא הגישור בבתיה"ד לעבודה בישראל

גישור – חריגה מסמכות

גישור – חריגה מסמכות

נתקלתי בפסק דין שאיננו חדש כלל (יולי 2002), אבל ראיתי לנכון להביא אותו בפני קהל המגשרים בעיקר כתזכורת.

התזכורת איננה אך ורק באשר למקרה המיוחד שעליו יסופר להלן, אלא מעין מסר כללי יותר למגשרים באשר הם, שרוצה לומר – לעולם הצנע לכת ואל יגבה לבבך.

מי שמכיר כבר את גישתי , מתוך קריאת מאמרי בנושא הגישור, בכל מה שנוגע להיקפו ולמשקלו של המגשר בהליך הגישור, כבר נוכח לדעת שאני נוטה להרחיב בתפיסתי את תפקיד המגשר הן בכל הנוגע להנחיית הצדדים באשר למסגרת הרצויה להם לצורך מציאת פתרון לסכסוך שנתגלע ביניהם והן באשר למידת ההכוונה שבידי המגשר לתת לבעלי דין מתלבטים באשר להסדר האפשרי והרצוי להם.

להמשיך לקרוא גישור – חריגה מסמכות

מחשבות על מהפיכה בגישור

מחשבות על מהפיכה בגישור

במאמר אני זה מעלה הרהורים באשר לאופן שבו צריך היה הליך הגישור להתנהל על מנת שגם שר המשפטים הנכבד שלנו, שהוא עצמו עילוי משפטי מהמדרגה הראשונה, היה מוכן לראות במוסד הגישור פרופסיה אמיתית ורצינית, כלי רציני ולגיטימי, שיש וניתן לעשות בו שימוש נרחב, ביחד עם הכלים האחרים אותם הוא שוקל עתה, במטרה להקל מהעומס הבלתי נתפס המוטל כל כתפי שופטי בתיהמ"ש שלנו.
להמשיך לקרוא מחשבות על מהפיכה בגישור