תגית: גישור

27.2.17

 התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

ברקע הדברים

את חלקו הראשון של  מאמרי Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים (12.12.16), סיימתי במילים:

 "מי מאתנו, המגשרים לא מכיר את סעיף הסנקציה בהסדרי הגישור שאנו עורכים, אם זה בהסכמי הגירושין, בעיקר באשר לפיגור בתשלומי המזונות ותשלומים אחרים בהם מתחייב מי מהצדדים להסכם, אבל לא רק. את סעיפי הסנקציה אנו דואגים לנסח כמעט בכל הסדר גישור, ולהצמידו להתחייבויות של הצדדים לבצע תשלום או פעולה, שמכסים את האפשרות שצד כלשהו לא יבצע את המוטל עליו כמוסכם.

חשיבותו הרבה של פסק הדין הנ"ל היא בכך שהוא נותן משנה תוקף וחשיבות לסעיפים אלה ובמיוחד כאשר הסדר הגישור קיבל תוקף של פסק-דין. שאם לא כן היה ביהמ"ש מרוקן מתוכן במחי יד את סעיפי הסנקציה, הבאים לקבוע פן "עונשי" להפרת התחייבותו של צד לחוזה".

במקרה שמובא כאן בפני קהל המגשרים, המגשר לא עשה כן, ולא הנחה את הצדדים להצמיד סנקציה כספית להתחייבויות הצדדים להסדר, ובתוצאה של מחדל זה של המגשר נשא אותו צד, שבא לממש  את הסדר הגישור שכאמור, אף קיבל תוקף של פס"ד.

להמשיך לקרוא התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

2.2.2017

 בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

 נושא המאמר בתמצית

 ככל שתורת הגישור ותפיסת העולם שביסודה שונה ואף מנוגדת לזו העומדת ביסוד ההתדיינות המשפטית, עובדה היא, שהגישור איננו מתעצב וקורם עור וגידים בחדרי הגישור, אלא דווקא בפסיקות בתי המשפט, ובשיטת המשפט שלנו, אף הרבה יותר מאשר בדברי החקיקה שיוצאים מתחת ידי המחוקק.

 כזו הינה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים בפסה"ד

רמ״ש 34741-09-16 א.ש. נ' ט.פ. מפי כב' השופט שאול שוחט, (מיום 2.1.2017), שמגדירה מחדש את היקף החיסיון החל על מסמכים שנערכו במהלך גישור . להמשיך לקרוא בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

12.12.2016

Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים[1]

במאמר זה נביא לידיעת הקורא שני פסקי דין, שהמשותף להם הוא בגישת בתי המשפט שלנו לתת נפקות לרצונם של הצדדים כפי שהיו למעשה בעת כריתת ההסכם שביניהם.

להמשיך לקרוא Pacta sunt servanda (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים

10.10.2016

 צד לגישור שחזר בו מהסכמתו לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק-דין

 

הקדמה

בתאריך 10.8.16 פרסמתי מאמר תחת הכותרת: "בית המשפט העליון חוזר ומשריין את הסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק-דין", שפתח במילים:-

פסק הדין שאליו אני מבקש להפנות את תשומת ליבם של עמיתי המגשרים, יצא אך לאחרונה, (וכאן נכתב מראה המקום אותו פסק דין, ואני משמיט פרט זה משום שהוא איננו מעניינו), ובהמשך נכתב:

" האמת ניתנת להיאמר, שאין בפס"ד זה חידוש הלכתי כלשהו, שלא עמדנו עליו בעבר. יחד עם זאת אני רואה לנכון להביא אותו בפני ציבור המגשרים משתי סיבות: ראשית, הפסיקה הקיימת בארץ בנושא הגישור הינה מצומצמת ביותר, וכדאי שלא נתעלם מהמעט הקיים בכדי שנמקם אותו בארון הספרים שלנו, ונדע שהוא שם. שנית, כאשר הלכה חוזרת ויוצאת מלפני ביהמ"ש העליון, היא מקבעת ומחזקת את ההלכות שהיו כבר ידועות לנו ומאפשרת לנו לנהוג בביטחון משפטי לאורה". להמשיך לקרוא צד לגישור שחזר בו מהסכמתו לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק-דין

15.9.2016

 גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs)[1].

איפיון נושא המאמר

במאמר קודם, שעניינו היה היכרות עם כלי גישורי נוסף – "מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור" (מיום 1.9.16) – הוזכרה בקצרה האפשרות, שהגישור יתנהל כאשר מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית או משתייך לקבוצת האנשים המוגדרים כ- High Conflict people,

ומטעמי נוחות HCPs.

בנושא זה המאמר הזה מבקש להרחיב, במטרה לשמש כלי עזר בידי המגשר שניצב בפני סיטואציה שכזו. [2]Bill Eddy כמי שהתעמק בסימני ההיכר של אנשים שהוגדרו כ HCPs, זיהה מספר מאפיינים, שמצביעים על קיומה של התסמונת. אנו לא נרחיב בכך כאן, אבל עבור כל מי שמעוניין, ניתן למצוא על כך במאמרו "."[3]ling With Defensiveness In High Conflict People

  להמשיך לקרוא גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית

1.9.2016

 מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור[1]

כיום כל אדם הנתון בסכסוך, בין אם באופן אישי ובין באופן מקצועי, בין שהוא מגשר, עורך דין, מנהל או בעל עיסוק רלבנטי אחר, הינו מעורב מן הסתם, בין באופן קבוע ובין באופן מזדמן, בהליך או בהליכי גישור או שהוא מחוייב בפגישה בה יקבל מידע על הליך הגישור, יעשה היכרות עם ההליך, ואם ישתכנע, אף יתואם לו מועד לקיום הגישור. בהתאם לחוק דהיום, בטרם מגיע בעל דין לביהמ"ש הוא יופנה, במרביתם של סוגי הסכסוך,  להליך מהו"ת.

הליך הגישור איננו מושלם ולצער הכל, למרות מאמצי המגשרים רק כ- 50% מהסכסוכים נפתרים בדרך זו, תלוי בסוג הסכסוך. אין זו תוצאה רעה, אבל עוה"ד Bill Eddy[2] סבור, שיש לו רעיון כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר.

במסגרת החשיבה כיצד לגרום להליך הגישור להיות אפקטיבי יותר, בעיקר בסכסוכים קשים במיוחד – הוא מציע עריכת הכנה לצדדים, בטרם הכנסם להליך הגישור עצמו. במסגרת ההכנה לגישור, ובכדי למצות את המטרות שלשמן היא נועדה, המגשר המכין – המאמן – חייב לעבוד עם הצד או הצדדים לגישור (בד"כ בנפרד), במיוחד על ארבעה כללים ( או כשירויות במקור – Teaching 4 Key Skills).

כל מגשר, הראוי לתואר הזה, מכיר, בקיא, יודע ושולט בכל כלי הגישור שאומן בהם ושעומדים לרשותו, לעשות בהם שימוש במהלך הגישור  לפי הצורך ובהתאם לנסיבות. מאמר זה אינו מציע להחליף את כלי הגישור הללו וכל מטרתו היא לפתוח ערוץ חשיבה נוסף עבור עמיתי המגשרים, ולהפנות את תשומת ליבם לכלי גישורי נוסף, שלעת מצוא אולי יוכל המגשר לעשות בו שימוש או פשוט יידע על קיומו.

להמשיך לקרוא מחידושי החשיבה הגישורית

15.4.16

כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

 

מה קורה כאשר המגשר חושב ומרגיש, שהוא ניהל את הליך הגישור היטב והצדדים ליבנו את האופציות העומדות לכל אחד מהם ובחנו פתרונות אפשריים ועדיין אין הם מצליחים להגיע להסכם סופי ולהסדר גישור שמקובל על שניהם?

את הסיטואציה הזו בחנו וניתחו מיטב המלומדים בתחום הגישור, ולקורא מובאות כאן מספר תובנות שהם העלו ביחס למצב שכזה[1]. להמשיך לקרוא כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

30.3.16

אתיקה בגישור מזווית ראות של מגשר/ גיורא אלוני, עו"ד כתב, תרגם וערך

מבוא

החלטות אתיות בגישור, מחייבות את המגשר לבחירות קשות ולעיתים טרגיות. במקרים לא מעטים המגשר איננו עומד בפני החלטה נכונה מובהקת או בפני החלטה גרועה באופן ברור. הקושי נעוץ בכך, שלעיתים, כל החלטה שיבחר, תהיה החלטה שהינה טובה וגרועה באותה מידה, ובצד כל אחת מהן יהיו טיעונים משכנעים ללכת בדרך זו או דווקא באחרת[1].

ברגיל, המגשר חותר להגיע  לפתרון נכון, שיכבד את רצון המגושרים לבחור בתוצאה הטובה ביותר מבחינתם, אלא שבמרבית המקרים היותר קשים, מטרה זו אינה יכולה להיות מושגת, ובמקרים רבים שמירתו של ערך אתי/גישורי אחד, יהיה במחיר של ויתור על ערך אחר.

כפי שעוד ניווכח להלן, אימוץ גישה מעשית לאתיקה בגישור מחייבת את המסקנה, שעריכת פשרות בין ערכים אתיים מתחרים הינה חלק בלתי נפרד מהתהליך הגישורי. לעיתים קרובות הצורך לעזור לצדדים מסוכסכים לענות על הצרכים וליישב את האינטרסים שלהם, מחייב ויתור על ערך אתי מסוים. כך, למשל, ויתור על אובייקטיביות מוחלטת של המגשר, כאשר יש צורך בהגנה על צד חלש או פגיע, דבר שהוא לעצמו ערך גישורי חשוב. ויתור כלשהו על הוראה אתית אחת, יכול שיהיה הדבר האתי ביותר לעשותו. להמשיך לקרוא אתיקה בגישור מזווית ראות של מגשר/ גיורא אלוני, עו"ד כתב, תרגם וערך

כותב עו"ד יורם אלרואי בספרו המצוין  "-"לא" הוא פתיחה טובה":-

"אמפתיה היא הקשבה תוך הבחנה בתהליכים הנפשיים (כאב, מצוקה, שמחה, אכזבה, הנאה ועוד ועוד) המתרחשים בעולמו של האחר…….. האמפתיה היא המכשיר החשוב ביותר בארגז הכלים של המגשר. כאמור, אין כהבעת אמפתיה כנה ליצירת אמון, וכיוון שללא אמון המגשר יכול 'לסגור את החנות', הרי יצירת האמפתיה, בעיקר על ידי הצגת שאלות והקשבה פעילה היא כורח".

את המאמר שאני מביא במדור זה להלן, חייב כל מגשר לקרוא ולהפנים על מנת שלעולם לא יחזור על השגיאות שעשה אותו מגשר מהו"ת, שבורותו ובריונותו הם ביסוד פסה"ד שהמאמר מנתח. בתום הגישור, שאותו הוא ניהל, אומרת לו מי שהיתה צד לגישור, שיש לה ספקות וכי היא "חשה אי נוחות בקשר להסכם עליו היא חתמה", אז כל מה שיש למגשר להשיב לה הוא "משנחתם הסכם, יש לקחת אחריות על המעשה". היכן נעלמה האמפתיה? לאן נעלמה ההקשבה הפעילה למצוקותיו של צד לגישור אצל המגשר הזה? האם סבר אותו מגשר גס הרוח, שלכד את המגושרת הזו בקורי הסדר הגישור שעליו חתמה?

בכדי ששגיאה כוחנית זו של אותו מגשר לא תחזור עוד – קראו את המאמר והפנימו.

להמשיך לקרוא מגשר מהו"ת, שאיננו מכיר את הדין שבמסגרתו הוא פועל