חוק הגישור החדש ברוסיה-והשוואה לדברי החקיקה בגישור אצלנו

                                                                                                         1.6.2012  

חוק הגישור החדש ברוסיה

(בהשוואה לחוק הישראלי והבדלי דגשים וגישות)

מבוא

המאמר שלהלן בחלקו הינו תרגום של מאמר בשם זהה –  Russia's New Mediation Law – שהופיע ב-  18.4.2012 בגיליון מס' 426 ב –Mediate. com Weekly , שבו בחרתי לעסוק לטובת עמיתי המגשרים ובחלקו עבודת השוואה בין הוראות חוק הגישור הרוסי לבין ההוראות המקבילות בדברי החקיקה הישראלים הנוגעים לגישור ומעט אף לבוררות.

בשונה מהנהוג במערכת האתר הנ"ל אקדים ואביא את רובו של הפרופיל המקצועי של הכותב, כפי שהוא מובא שם:

אלן סילברמן (Allan Silberman) הינו מגשר, מאמן ויועץ בתחום יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR). הוא פעל כמגשר במחלקה למשאבי אנוש בוושינגטון DC וכחבר בצוות המומחים האקדמי הבריטי בתחום זה. לאחרונה הוא שימש כמומחה מטעם ארצות הברית, בפרויקט שמומן ע"י  הבנק העולמי, לאימון של מנהלנים אזרחיים, באזור PERM' שברוסיה, בהליכי הגישור.

 הוא מנהלו לשעבר של משרד  ה ADR בוועדת הבחירות הפדראלית, זו הוועדה האחראית על אכיפת ההוראות העוסקות במימון מסעי בחירות לקונגרס האמריקאי. אלן סילברמן פיתח תוכנית ADR בוועדה זו והדריך את צוות העובדים שם בין השנים 2000 עד 2006. הוא פעל ליישובם של יותר מ 100 סכסוכים בנוגע להפרת הוראות מימון בחירות לקונגרס הן עבור מועמדים רפובליקאים והן עבור מועמדים דמוקרטים.

 עוד קודם לפועלו בוועדת הבחירות הפדראלית, אלן סילברמן היה שותף במשרד שייעץ בתחום ה ADR בוושינגטון DC. משרד זה סיפק הליכי גישור, וייעוץ בתחום מניעת סכסוכים ויישוב סכסוכים בד בבד עם הדרכה לסוכנויות פדראליות ביישוב סכסוכים.

 לפני שהצטרף לקבוצת הייעוץ, אלן סילברמן שימש כנשיא איגוד הבוררות באמריקאי (AAA- American Arbitration Association) ומנהל מחלקת החינוך בעיר ניו יורק. במסגרת זו הוא הדריך צוות שקיים יותר מ 125  סדנאות חינוך בכל המדינה בטכניקות של הליכי בוררות וגישור.

 עורכי האתר ממשיכים לפרט את פועלו של כותב המאמר, אבל אנו בחרנו לעצור כאן מתוך הבנה שבשלב זה הקורא כבר קלט את שיעור קומתו של כותב המאמר ואין צורך להלאות בפרטים נוספים.

להמשיך לקרוא חוק הגישור החדש ברוסיה-והשוואה לדברי החקיקה בגישור אצלנו

האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?

1.4.2012

האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?

א. המסגרת לדיון

לא אחת אנו המגשרים מוצאים עצמנו במצב בו במהלך ישיבת הגישור הרוחות של בעלי הדין מתלהטות, הטונים מתגברים ולא רק הקולות מרקיעים אלא גם הבליסטראות המילוליות המוטחות בין המגושרים שכוללות לא פעם קללות, גידופים וכינויי גנאי.

 אם אנו המגשרים מצליחים להכיל את האירוע ולשמר את המומנטום של ההליך הגישורי, הרי שמהבחינה המקצועית לא יהיה בכך יותר מה שאנו מכנים "שחרור קיטור", שיכול אף לשמש כזרז למטרות ההליך.

 במסגרת מאמר זה אנו שואלים, אבל מה יקרה אם אחד המגושרים ראה בדברים שהוטחו בו השפלה, ביזיון ופגיעה, שהם בניגוד לס' 1 :חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965:

 מיום 14.8.1967

להמשיך לקרוא האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

 25.3.2012

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף –  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר".

להמשיך לקרוא הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

25.1.2012

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

אני מניח שלא רבים מציבור המגשרים, ואנוכי בכלל זה, ערים לנושא שבכותרת על שני חלקיו – התביעה הייצוגית והסדר הגישור במסגרתה. לכן כשנתקלתי בפסק הדין שעתה זה יצא מתנור האפייה של ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 4.11.2012,  בענין –

ת"מ (תובענה מנהלית) 101-07 לוי נ' רשות השידור, מלפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א  – החלטתי שיש מקום להביאו בפני ציבור המגשרים.

להמשיך לקרוא הסדר גישור בתובענה ייצוגית

אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

15.12.2011

אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים

ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

האם השאלה שבכותרת הראשית הינה שאלה משפטית או שאלה עובדתית ובאילו כלים יכריעו בה?!

עם השאלה הזאת התמודדה כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד,  בביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא בתיק תמ"ש 14924-09 ג' ואח' נגד ש' ואח'.

להמשיך לקרוא אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

6. בוררות חובה – גישור חובה – הויכוח פתוח

1.10.2011

6. בוררות חובה – גישור חובה – הויכוח פתוח

(בוררות וגישור – גישור עדיף)

אין ספק שהנושא הבוער ביותר כיום בעולם המשפט הישראלי הוא עומס התיקים המוטל על בתיהמ"ש בארץ, עומס שמאיים להביא לקריסת המערכת כולה.

נושא הדגל להתמודד עם מצב זה כיום הוא שר המשפטים מר יעקב נאמן, אשר הציג את משנתו בטקס פתיחת שנת המשפט תשע"ב, שהתקיים בלשכת עוה"ד בירושלים.

להמשיך לקרוא 6. בוררות חובה – גישור חובה – הויכוח פתוח

נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

7.6.11

נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

א 598/04 (חי) אנגל מרכז מסחרי בע"מ נ' מר זוהיר פרח

פתיח קצר

לפסק דין זה, שניתן באפריל 2005 בביהמ"ש המחוזי בחיפה מפי כב' השופטת שושנה וסרקרוג, יש חשיבות רבה,

מהיבטים שונים, בעולם דיני הבוררות.

בחרתי להביא בפני ציבור המגשרים את פסה"ד הזה, מאחר שבמהלכו נתן ביהמ"ש את דעתו לסוגיה כיצד היה על בורר להתייחס להסדר גישור שהושג בין הצדדים, ומתוך כך נוכל ללמוד על הנפקות שמייחס ביהמ"ש להסדר שכזה.

להמשיך לקרוא נפקותו של הסדר בוררות בפסיקה

4. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

ט. איפיונים בסיסיים של הליכי הגישור והבוררות

בעוד ששום מאמר שנתקלתי בו אינו עוסק בהשוואה בין שתי הדיסציפלינות – גישור ובוררות – מהזוית שתיארתי לעיל, הרי תחת כותרתו של פרק זה נכתבו לא מעט מאמרים. מאחר ואין עניין להתחרות באלה – אביא בפניכם אחד מהם שבעיני הוא מקיף ומסכם:

להמשיך לקרוא 4. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק שני)

3. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק א')

עם התאוצה שצוברת תזכיר הצעת חוק בוררות חובה ביוזמתו של שר המשפטים מר יעקב נאמן, ולאור הביקורת שסופגת יוזמה זו, ראיתי לנכון להתמודד עם האתגר ולהשוות את הליך הבוררות עם הליך אחר, השייך למשפחת ה ADR ((alternative dispute resolution)פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, הוא הליך הגישור.

להשוואה זו יש מקום במיוחד לאור דבריה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, המתנגדת בחריפות להצעת החוק להעברת הליכים אזרחיים מבית משפט השלום ל בוררות חובה אצל עורכי דין פרטיים, ומגדירה את ההצעה "אסון".

מטרתו של מאמר זה לתת בידי הקורא הכלים לבחון את שני ההליכים, להכיר את מעלותיו וחסרונותיו של כל אחד מהם ולהחליט מתוך מודעות איזה מהם עדיף בעיניו.


להמשיך לקרוא 3. בוררות וגישור דמיון ושוני (חלק א')