התנאים לאישור הסדר גישור

30.6.2010

התנאים לאישור הסכם גישור על ידי בית המשפט

א. מה נושאת בחובה כותרתו של מאמר זה.

פסק דין של כב' השופט נעם סולברג בבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה אימתי יעתר בימ"ש לתביעתו של בעל דין ליתן תוקף להסכם גישור. פסק דין זה אמנם ניתן לפני יותר מעשר שנים, ב- 18 במאי 1999, אלא, שלדעתי, ליחו עדיין לא נס, וראוי שנעמוד שוב על הקביעות העולות ממנו.

הנושא שבו עסקינן במאמר זה ושהוא נושא פסק הדין הנ"ל, עניינו בקשה שהוגשה לבית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים לו, שנעשה בהליך גישור. קדמה לבקשה זו החלטת נשיא בית משפט זה, שהפנה את הצדדים לגישור וקבע בהחלטתו, בין היתר, כי "אם הצדדים יגיעו להסכם, יתבקש בית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין".

בית המשפט דן בשאלה האם בנסיבות המקרה שלפניו נתמלאו התנאים לכך שבית המשפט יאות לתת להסכם שהושג בהליך הגישור תוקף של פסק דין.

על התנאים הללו, כפי שעמד עליהם בית המשפט, ברצוני להתייחס במאמר זה. נדמה לי שלא יהיה הדבר למותר ולו רק אם המאמר יהווה לצורך ריענון ותזכורת בלבד של הנושא.

ב. דיון בשאלה המקדמית על אילו הליכי גישור יחולו התנאים הנ"ל?

לפני שאנו נכנסים לעובי הדיון בנושא פסק הדין הנ"ל, נראה לי שיש מקום להתייחס לשאלה קודמת יותר והיא: האם הקביעות שעולות מפסק הדין, לעניין התנאים לאישור הסכם גישור על יד בית המשפט, יפים אך ורק להסכמי גישור שהם תולדה של הפניית הצדדים להליכי גישור על ידי בית המשפט, או שמא יחולו התנאים הנ"ל – ולמעשה כל הוראות סעיף 79 ג ו- ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 ותקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993 – גם על גישורים בסכסוכים שטרם הגיעו לבית המשפט?

וברחל בתך הקטנה:- האם יחולו החוק והתקנות הנ"ל גם על גישורים, בהם הצדדים העדיפו מיוזמתם הם – לצורך פתרון הסכסוך שביניהם – לקיים הליך של גישור, מבלי שתהייה פנייה תחילה מצד מי מהם לבית המשפט, וזאת בשל כל היתרונות הידועים של הליך הגישור על פני התדיינות ארוכה ויקרה בבית המשפט.

האם אין העדפה שכזו של צדדים לסכסוך משפטי כלשהו, לפנות תחילה להליך גישור במקום לבית המשפט – מטרה אליה חותרת כל חברה מתוקנת בכלל ושלנו כמגשרים בפרט? האם אין מקום לעודד העדפות שכאלה אצל כל הפרטים בחברה? האם אין מקום – לצורך עידוד שכזה – להכיר בכך, שגם הליכי גישור עליהם הסכימו בינם לבין עצמם צדדים לסכסוך, מבלי שנפתחה קודם לכן תביעה בביהמ"ש והשופט הוא שהפנה או כפה אותם להליך הגישור, יסתופפו תחת כנפי סעיף 79 ג לחוק בתי המשפט ולתקנות הגישור?

לצורך הדיון בשאלה מקדמית זו, דהיינו, האם הליך גישור, המוכר ע"י חוק בתי המשפט ותקנות הגישור, יקום אך ורק מכח הפניית הצדדים להליך על ידי בית המשפט, או שמא די בהסכמת הצדדים לפנות למגשר בכדי שעל הליך גישור שכזה יחולו דברי החקיקה הנ"ל – ניתן להצביע על שתי גישות:

1. הגישה הצרה – הדווקנית

האחת, כפי שבאה לידי ביטוי במאמרו הידעני והמאלף של עו"ד עודד סלע, מיולי 1993, תחת הכותרת "אחריות מקצועית של מגשר-האומנם?" שהתפרסם גם באתר www.sulcha.co.il. (נושא אחריותו של המגשר, בהחלט מצריך התייחסות ודיון נפרדים, אלא שבמקומו לא יכירנו במסגרת מאמר זה).

למחברו של המאמר הנ"ל, שעניינו, כפי שיובן מכותרתו, היקף האחריות המוטלת על המגשר בביצוע תפקידו – אין ספקות כלל והוא קובע:

"למקור הפניית הסכסוך לגישור, ישנה השלכה על היקף החשיפה של המגשר לתביעות בעילת היפר חובה מקצועית. כיום מוכרים שלושה מקורות הפניה עיקריים לגישור:

א. יוזמה של בית המשפט במסגרת הליכים משפטיים שנפתחו בתביעה בערכאה שיפוטית.

ב. יוזמה פרטית של צד/צדדים למחלוקת, ללא החלת תקנות הגישור על הגישור.

ג. מקור משולב – גישור שלא נפתח בתביעה בבית המשפט אך הצדדים החליטו לנהלו כהליך על פי תקנות הגישור.

מודגש כי תקנות בתי המשפט (גישור) חלות רק כאשר הצדדים מופנים לגישור באמצעות בית משפט או בית דין, בעקבות סכסוך אשר נמסר מלכתחילה לערכאות. על פי תקנות בתי המשפט (מינוי מפשר), התשנ"ו-1996 (להלן: "תקנות מינוי מגשר"), בית המשפט ממנה את המגשר בהתאם להסכמת הצדדים לגבי זהות המגשר ולאחר קבלת כתב הסכמה מהמגשר או, בהעדר הסכמה על זהות המגשר, מתוך רשימת מגשרים המצויה בהנהלת בתי המשפט".

ועוד בהקשר זה קובע עורך דין סלע בהמשך מאמרו החשוב והמקיף:

"חשוב לאבחן תיקי גישור אשר הינם תולדה של הפניה מבית המשפט, לעומת סכסוכים המובאים למגשר ביוזמת צדדים, טרם הגשת תביעה לבית המשפט.

במקרה האחרון, אין תחולה לתקנות הגישור ולמעשה צדדים יכולים להביא את עניינם לכל מגשר שיבחרו. במקרה כזה המגשר אינו כפוף לתקנות הגישור ולתקנות מינוי מגשר ומכאן שיתכן שאין לו כל השכלה פורמאלית ו/או כישורים בנושא הגישור. הואיל ובמקרה זה המגשר לא כפוף לתקנות הגישור, הוא אף אינו נהנה מן הסייגים וההגנה הקיימים בתקנות הגישור (אף כי יתכן והמגשר כלל אותם בהסכם הגישור (אם וככל שנערך בין המגשר ובעלי הדין)".


כלומר, לדעת המחבר המלומד של המאמר הנ"ל, אפילו במקרה בו הצדדים החליטו ביניהם לנהל הליך גישור בסכסוך בו הם שרויים על פי תקנות הגישור – אילו לא תחולנה עליהם, אילו תחולנה "רק כאשר הצדדים מופנים לגישור באמצעות בית משפט או בית דין, בעקבות סכסוך אשר נמסר מלכתחילה לערכאות".

2. הגישה המרחיבה – המאפשרת

אני מרשה לעצמי להטיל כאן ספק בגישתו הצרה והדווקנית של המחבר הנכבד של המאמר הנ"ל, לפחות ביחס למקרה בו הצדדים החילו בהסכמה על הליך הגישור שיתנהל ביניהם את הוראות תקנות הגישור. שהרי מה מונע מהם לעשות כן מכוח דיני החוזים הכלליים, שאז הוראות התקנות הנ"ל תחולנה עליה על פי החוזה שביניהם?!

נכון, אמנם, שסעיף 79 ד לחוק בתי המשפט קובע:

"79 ד.(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –

(1) סדרי מינוי בורר או מגשר;

(2) סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו"

ותקנה 3 לתקנות הגישור קובעת:

" העברת ענין למגשר

3. (א) הצעת בית משפט לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון".

אולם בשום מקום בחוק או בתקנות לא נאמר שגישור – שחוק בתי המשפט ותקנות הגישור יחולו עליו – יחשב בעיני החוק ככזה רק אם קם ונהייה על פי הצעת בית המשפט כאמור בתקנה 3 לעיל.

שהרי מהו גישור קבע המחוקק ללא כפיפות שכזו ל"הצעת בית המשפט" שבתקנה 3 הנ"ל, אלא בלשון כללית וגורפת:

" גישור

79ג. (א) בסעיף זה

"גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

"הסדר גישור" הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;

"מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי".

ושוב: אמנם סעיף קטן (ב) בסעיף 79 ג נקבע ש-:

"(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור".

אולם לא נאמר שזה האופן היחיד להתממשותו של הליך גישור כזה שהחוק מכיר בו ומחיל עליו את התקנות שחוקקו על פיו, שכן, הליך גישור הינו ( כל ) " הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך".

לי נדמה שגישתי "המרחיבה" מקבלת חיזוק על פני זו של עו"ד סלע הנכבד מדבר המחוקק עצמו:

בסעיף 79 ג (ח) לחוק נקבע:

"(ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך".

עינינו הרואות – גם אם הצדדים הסכימו לקיים ביניהם הליך גישור במטרה לפתור את הסכסוך שביניהם – מבלי "שהוגשה תובענה באותו סכסוך" – ובהכרח גם גישור שהתקיים שלא באמצעות בית המשפט, כפי שגורס עורך דין סלע במאמרו הנ"ל – יוכל בית המשפט "לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין".

ובאשר לתחולתן של תקנות הגישור על גישור שכזה, גילה המחוקק את דעתו בהוסיפו בשנת 2002 את התקנה הבאה:

"בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור (תיקון התשס"ב)

10. (א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.

(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר הגישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

בתקנה זו, "סכסוך" מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.

רוצה לומר שגם בהליך גישור שניזום על ידי הצדדים עצמם (שהרי לפי סעיף 79 ג(ח) הנזכר בתקנה כלל לא הוגשה תובענה בעניין לבית המשפט) – תחולנה תקנות הגישור, ותקנה 10 בכלל זה. שאם לא כן – לא יקבל הסדר הגישור תוקף של פסק דין והסדר הגישור יאבד ממעמדו המיוחד הקבוע בחוק, ויהפוך לסתם הסכם בין הצדדים, שהושג בתיווכו של אדם שלישי, ונפקות תהיה לו רק בעולם דיני החוזים הכלליים (שזו היתה תוצאתו של פסק הדין דידן, כפי שעוד יתברר להלן).

ויכול להיות שהשאלה – אם סעיפים 79 ג ו-ד לחוק בתי המשפט והתקנות שלפיהם חלים אך ורק על גישורים שניזומו על ידי בית המשפט לאחר (כמובן) שהוגשה התביעה – בהתאם לגישתו של עורך דין סלע – או גם על גישורים שהצדדים יזמו אותם, בטרם שמי מהם הגיש את תביעתו לבית המשפט – בין שהסכימו במפורש להחיל על ההליך הגישור העתיד את תקנות הגישור – (כפי שבהסכמי בוררות, לדוגמא, הצדדים מחליטים אם יחול הדין המהותי) ובין אם לאו – כפי שאני גורס, תוכרע בידי בית המשפט – אם וכאשר – תעלה הסוגיה מלפניו.

ג. ולפסק דינו של בית המשפט באשר לתנאים בהם הוא יאות ליתן תוקף של פסק דין להסכם גישור

כאמור לעיל, בתביעה זו מבקש ב"כ התובע, מבקש, ליתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים שנעשה בהליך של גישור, ובהתבסס גם על החלטת נשיא בית משפט זה שהיפנה את הצדדים לגישור וקבע בהחלטתו, בין היתר, כי "אם הצדדים יגיעו להסכם, יתבקש בית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין".

לעומתו מסרב ב"כ הנתבע לא רק למתן תוקף של פסק דין לאותו הסכם אלא גם לעצם הגשתו לבית המשפט. מוסכם עליו, אומנם, דבר קיומו של הסכם בדבר מינוי מומחה, הסכם שנערך ונחתם על ידי שני הצדדים ביום 11.3.99 במרכז הישראלי לגישור, ואולם ב"כ הנתבע חולק על פרשנותו של הסכם זה, ועל מטרתו. לדידו מדובר במסמך שהוחלף בין הצדדים בהליך של גישור; זהו מסמך שקובע פרוצדורה להכרעה באחת הנקודות שבמחלוקת בין הצדדים, אך אין הוא מסוים דיו, ולראיה – אין נקוב בו סכום כסף לתשלום.

ומכאן אביא את פסק דינו של כב' השופט סולברג כלשונם:

" דומני, כי הדין עם ב"כ הנתבע שסירב להגשת ההסכם לבית המשפט, בכלל, ולמתן תוקף של פסק דין, בפרט.

אף כי יתכן כי מדובר בהסכם שכשלעצמו הינו תקף ומחייב, שכן אין מחלוקת שנעשה כדין ונחתם על ידי שני הצדדים, שומה עלי לבחון הסכם זה בגדרו של ההליך שבו נעשה, קרי, הליך של גישור.

לא באה בפני עד כה הודעה מאת המפשר על כך שהצדדים הגיעו להסדר פישור. כדי ליתן תוקף של פסק הדין להסדר פישור, נדרשת הודעה של המפשר דווקא, על פי סעיף 79 ג(ז)לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984- [להלן-החוק]. או אז, לאחר מתן הודעה כאמור, "בית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין". ענייננו-זה יוכיח צידוקה של הוראה זו. שכן, הצדדים לפישור לא רואים עין בעין את ההסדר שאליו הגיעו. המפשר הוא-הוא הגורם המקצועי-הנייטרלי המוסמך, שצריך להביא את בשורת הסדר הפישור לבית המשפט.

וזאת עלינו לזכור כי "הסדר פישור" שהחוק ותקנות בתי המשפט (פישור), התשנ"ג-1993-, [להלן – תקנות הפישור] מדברים בו, הינו "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך פישור" [ההדגשה שלי – נ' ס'; בהחלטתי זו, גישור ופישור – חד הם. דומני כי בכוונת המחוקק לבצע בקרוב תיקון למניעת בלבול בין המושגים באופן ש"פישור" יהיה ל"גישור".]

וכיצד נדע כי הליך הפישור הסתיים? כזאת נדע לכשיחתמו בעלי הדין על הסדר הפישור, "והמפשר יקיימו בחתימתו" (סעיף 9(א) לתקנות הפישור). ועוד זאת: "נחתם הסכם הפישור, יודיע על כך המפשר לבית המשפט…" [תקנה 9(ב) לתקנות הפישור].

לא באה בפני חתימת קיום של המפשר, בפרט, ולא באה בפני כל הודעה מאת המפשר, בכלל.

חלק מהותי מהליך הפישור, כך מובטח לצדדים בכל הליך של פישור עוד מלכתחילה, גלום בהוראת סעיף 5(ב) לתקנות הפישור: "המפשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הפישור למי שאינו צד לפישור". ולפי טיבו של הליך זה קובע סעיף 79 ג(ד) לחוק כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך פישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

בנסיבות אלה, חרף קיומו של הסכם בין הצדדים, הסכם שנעשה במסגרת הליכי הפישור, לא אוכל להעתר למבוקש וליתן תוקף של פסק דין להסדר זה, באין הודעה מאת המפשר.

יתכן – אם כי אינני נוקט עמדה לענין זה – כי קמה לו, לתובע, עילת תביעה עצמאית על יסוד אותו הסכם. ואמנם, בקדם-המשפט ביקש ב"כ התובע, לחילופין, באופן כללי, ליתן לו רשות לתקן את כתב התביעה כדי להוסיף עילת תביעה המבוססת על ההסכם הנ"ל. לא אנקוט עמדה בשלב זה לענין התיקון האמור. בא כוח התובע, רשאי, כמובן, להגיש בקשה מנומקת כדין לתיקון כתב התביעה; ב"כ הנתבע יוכל להגיב, ולאחר מכן תינתן החלטה.

עם זאת, הנני ממליץ לצדדים כי לאחר שעברו כברת-דרך במסגרת הליך הפישור, וכבר קיימות הסכמות ביניהם, שיעשו למיצוי המהלך זה. לא למותר יהיה להזכיר ולהדגיש את החובה לנהוג בהליך הפישור בהגינות ובתום לב.

על כל פנים, הבקשה ליתן תוקף של פסק דין לאותו הסכם שנעשה בין הצדדים במסגרת הליך הפישור, בשלב זה, נדחית".

ד. סיכומו של דבר

ודוק: תקנה 9 לתקנות הגישור בה דן בית המשפט הנכבד מציבה מספר תנאי השלובים ומצטברים קודם שבית המשפט יאות ליתן להסדר גישור זה תוקף של פסק דין, באופן שבהעדר קיומו של אחד מהם גם האחרים כאילו לא נתקיימו:

1. שהצדדים יגיעו להסדר גישור .

2 שהסדר הגישור יערך בכתב.

3. ההסדר הכתוב יפרט את כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך.

4. בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור.

5. המגשר יאשר את הסדר הגישור הזה בחתימת קיום שלו

6. המגשר יודיע על דבר השגת ההסדר לבית המשפט בהקדם האפשרי.

7. עותק מההסדר יוגש לבית המשפט.

ונרשום לפנינו גם בהתמלא כל התנאים הנ"ל שיקול הדעת אם ליתן להסדר הגישור שהוגש תוקף של פסק דין נותר בידי בית המשפט אשר לפי תקנה 9 (ג) רשאי:-

"(ג) בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור".


כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.