התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

 

14.2.14

התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

א.  מבוא

לצורך הבנה טובה יותר של מאמר זה, אני מציע לקורא להכנס לשני הקישורים הבאים כסדרם, שניהם באתר סולחה, האחד הינו המבוא למאמר-

http://www.sulcha.co.il/Content/Pages.asp?page_id=15

והשני הוא המאמר עצמו אליו מתייחס המבוא הנזכר, שכותרתו "ביטול הסכם גירושין שנולד בהסדר גישור", אותו פרסמתי דצמבר 2013-

http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=142

תאמינו או לא ישנן מגמות, אם לא לומר אופנות, בסוגי התביעות שמוגשות לבתיהמ"ש בתקופות שונות. כך אנו עדים למגמה של תביעות – ובהכרח גם פסיקות – במשפט הבוררות. שם אנו עדים לגל תביעות שעניינן תקיפת הבורר עצמו בניסיון לפסול את הבורר ובדרך זו לבטל את פסק הבורר. מאחר ובתיהמ"ש, בהנחיית פסיקתו של ביהמ"ש העליון, חסמו למעשה את היכולת של צד המרגיש נפגע מפסק בוררות, לתקוף את פסק הבורר, וכאשר יכולתו של צד לערער כמקובל על פסק דין שלדעתו עשה לא עוול, כמעט ולא קימת ביחס לפסקי בורר, התפתחה, כתוצאה, המגמה לנסות ולתקוף את הבורר עצמו, בהתבסס על עילות שבחוק ושהוכרו בפסיקה.

לסוג כזה של מגמה אנו עדים עכשיו בעולם הגישור: תביעות לביטול הסדרי גישור (או הסכמי פשרה שהושגו בהסכם או בביהמ"ש, שזה לחלוטין אותו הדבר לצורך הזה) שקיבלו תוקף של פסק דין ואשר צד אחד רוצה, מסיבה כזו או אחרת, להשתחרר מהסדר הגישור או מהסכם הפשרה[1].

להמשיך לקרוא התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור

12.12.2013

ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור

 מבוא קצר

כבר לא פחות משלושה מאמרים העליתי באתר זה בנושא של תקיפה וביטול (או נסיונות לתקיפה וביטול) של הסדרי גישור, שקיבלו תוקף של פסק-דין.

שימו לב, אם הסדר הגישור לא קיבל תוקף שך פסק דין, הדיון יהיה במישור שונה לחלוטין. כזכור לכם, כל עוד הסדר גישור לא קיבל תוקף של פסק דין, הרי גם לאחר חתימת הסדר הגישור, רשאי  כל צד, ובכל עת, עד לרגע שלפני מתן החלטת השופט בעניין –– להעלות התנגדות  לכך שהסדר הגישור  יקבל תוקף של פס"ד, ולא משנה אם הוא בהסכם להליך הגישור, או בכל עת אחרת, הוא נתן את הסכמתו לכך שהסדר הגישור שיושג או שהושג יקבל תוקף של פסק דין.  :

להמשיך לקרוא ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור

מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

21.11.13

מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

עבור אותם המגשרים שלא היתה להם ההזדמנות לכך, אני כותב מאמר זה שעוסק בפסק הדין החשוב סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, מיום 11.11.2013

מפסק דין זה נוכל ללמוד מה, מנקודת מבטו של ביהמ"ש, מצופה מאתנו, כשאנו פועלים כמגשרים, מי למעשה איננו ראוי לתארו כמגשר, וכיצד על ביהמ"ש לבחון בקשה שהגיש לו מגשר, ע"מ שייתן להסדר גישור תוקף של פס"ד. מעבר לחשיבות הרבה מבחינת תוכנו, פסק הדין הזה חשוב גם בהיותו למעשה קריאה לאוזניה של שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני,  למהר ולהחיות את תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996 שבוטלו או להתקין תקנות חדשות שיקבעו את סף הכישורים הנדרשים בכדי לקבל רישיון של מגשר.

כמו כן יש בפסה"ד פניה מטעם השופט לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה וגם לראש האגף לסיוע משפט, שיבחנו את המצב ויעשו לתיקונו.

להמשיך לקרוא מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

האט"ב – האלטרנטיבה הטובה ביותר.

11.11.2013

יתרונו של המגשר שיודע להנחות מגושר אם לקבל או לדחות הצעה שהונחה לפניו

כמגשרים, אנחנו לא בהכרח נמצאים לעיתים מזומנות מעורבים במשא ומתן שהינו בעל חשיבות עליונה עבורנו. עם זאת, אנו בהחלו מסוגלים להעלות בדעתנו סיטואציה, שבה, במהלך גישור שמנוהל על ידנו, תוך כדי ישיבה בנפרד אם אחד המגושרים, נימצא עצמנו ישובים מול מגושר שמתלבט אם לקבל הצעה שהועלתה על ידי הצד האחר לפתרון הסכסוך נשוא הגישור.

מובן וברור מאליו שאיננו אמורים, במצב שכזה, להתערב בשיקולים של אותו מגושר או להשפיע עליהם בכל דרך, אבל מחובתנו ליתן לו את הכלים לשקול נכון ולהעריך ולשקול את דרכי הפעולה הפתוחים בפניו ואת הבחירה הטובה ביותר מבחינתו בנסיבות.

להמשיך לקרוא האט"ב – האלטרנטיבה הטובה ביותר.

סירוב לשלם את שכר טרחת המגשר

 

1.7.2013

סירוב לשלם  את שכר טרחת המגשר

שוב מתעוררת בפסיקה שאלת שכר  טרחת המגשר, והקושי שלעיתים עומד בפני המגשר לגבותו.

במאמר מיום 25.11.2012 באתר זה, במדור " אפיקים בגישור", תחת הכותרת "ניגוד עניינים אצל מגשר", הקדשתי את חלק השני של המאמר לנושא של הצורך ב "הסכם כתוב בקשר עם שכר טרחתו של המגשר".

מאמר זה, שאני מזמין את קהל הקוראים לקראו, אם בעוונותיכם הרבים לא עשיתם זאת עד כה (נכתב בהומור), מסתיים במילים אלה:

"מן הראוי שגם ציבור המגשרים בבואם לקיים הליך גישור, שאיננו פרו בונו, מן הראוי שלא רק ימלאו אחר הוראת תקנה 7(ב) לעיל, ויודיעו לצדדים את שכר הטרחה הנדרש על ידם ואופן תשלומו, אלא גם יערכו בהקשר זה גם מסמך כתוב, שבו תפורטנה הסכמות אלה, כולל במקרה בו המגשר השקיע שעות רבות של עבודה עם המגושרים,  והם או מי מהם החליטו בשלב כלשהו להפסיק את הגישור, במטרה להמנע ממצבים כפי שתוארו לעיל".

להמשיך לקרוא סירוב לשלם את שכר טרחת המגשר

שימוש לרעה בתנית גישור בחוזה

25.5.2013

שימוש לרעה בתנית גישור בחוזה 

מבוא

ביום 6.5.2013 נשא ד"ר אלעד פינקלשטיין הרצאה בנושא "אכיפת תניות גישור בבית המשפט כאמצעי הערכה", במסגרת כנס בר אילן בנושא של  "הערכת הצלחה וכישלון ביישוב סכסוכים". הרצאתו של ד"ר פינקלשטיין עסקה, גם בשאלת נפקותה של תנית גישור בהסכם.

להמשיך לקרוא שימוש לרעה בתנית גישור בחוזה

החיסיון והסודיות בגישור

4.4.2013

החיסיון והסודיות בגישור

מדברי כב' השופט עמית בפסק הדין רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ובנימין עיני, 

נלמד, שהחיסיון בגישור, הינו חיסיון שיצרה הפסיקה. דברי החקיקה שיצקו את הליך הגישור לתוך בספר החוקים שלנו, העניקו לתכני הליך הגישור, הגנה של אי קבילות או של סודיות בלבד, אבל לא של חיסיון. החיסיון יוחס לגישור מתוך מלאכת הפרשנות של בתיהמ"ש שלנו:

להמשיך לקרוא החיסיון והסודיות בגישור

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

13.3.13

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

בית המשפט העליון: צד שחתם על הסדר גישור וחזר בו –  כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ"ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

להמשיך לקרוא רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין

22.2.2013

 הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין

פתח דבר

אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.

בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".

להמשיך לקרוא הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין

סיפור גישור – דצמבר 2012

25.12.2012

סיפור גישור 

מושכלות ראשונים 

בין יתר נכסי צאן הברזל, שהונחלו לכל מגשר, יהיה בית אולפנא שבו הוא השתלם אשר יהיה, הם השלבים / הנדבכים שעל פיהם צריך הליך הגישור להתנהל ולהיבנות עקב בצד אגודל, דבר דבור על אופניו. 

להמשיך לקרוא סיפור גישור – דצמבר 2012