15.7.2022
היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה –
נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.
מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר
עוד בשנת 2013 העליתי מאמר שכותרתו היתה "מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה", שבו מנותח בהרחבה פסה"ד- סע"ש 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, והוא מומלץ לקריאה כמבוא התמצאות בנושא (https://cutt.ly/KLvGF2C
שבע שנים מאוחר יותר, 2020, שוב פרסמתי מאמר תחת הכותרת "שימוש לרעה בהליך הגישור כמכשיר להשגת תוקף של פסק דין להסדר גישור, בניגוד לחוק ולתקנות", מפי שופטת ביה"ד הארצי לעבודה כב' השופטת לאה גליקסמן, בתיק שדן ממש באותו עניין, בתיק ע"ע 15721-07-19 THEERAPHAT MAOLEE ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח' (https://www.giora-aloni.co.il/?p=1899).
ושוב חוזרת התופעה של שימוש לרעה בהליך הגישור, כפי שעולה מהעובדות, ששימשו ברקע פסק דינו של כב' שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב אלעד שביון בתיק סע"ש 3156-12-19 EBIRAM STEPHEN KOJO נגד פ.גראס שיווק ונעליים 2006 בע"מ.
תקציר עובדות המקרה
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, בה טען כי הועסק אצלה יותר מעשרה חודשים וכי במהלך תקופת העסקתו לא ניתנו לו תלושי שכר ולא שולמו לו זכויותיו הסוציאליות כדין. לכן, עתר התובע בכתב התביעה לתשלום זכויותיו הנטענות. בהמשך הדברים הותר לתובע לתקן את כתב התביעה שלו, במסגרתו תוקנו הסכומים המתייחסים לזכויות קוגנטיות ונמחקו הסעדים של פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע.
כארבעה חודשים מאוחר יותר הוגשה לתיק הודעה, עליה אף אחד מהצדדים אינו חתום, ואליה צורפה הצהרה, שנחתמה בפני נוטריון בגאנה, לפיה התובע מבטל את התביעה ואין לו יותר עניין עם הנתבעת, והוא מבקש לסגור את התיק. החלטת השופט בבקשה זו היתה, כי בהיות הצדדים מיוצגים עליהם להציג לביה"ד את התייחסותם של באי כוחם של הצדדים לבקשה וכי בהיעדרה, התביעה תימחק.
ב"כ הנתבעת הודיע לביהמ"ש, כי לאור הצהרת התובע, מבוקש לדחות את התביעה. כשבועיים לאחר מכן הגישה הנתבעת בעצמה, ושלא באמצעות בא כוחה, בקשה שאותה ניסחה 'בקשה לסגירת התיק', שם ציינה כי:
"הצדדים הגיעו להסכם פשרה במסגרתו שולם לתובע הסכום של 2,000 $.
סכום זה שולם לתובע ומצורף לבקשה זו אישור חתום על ידו המעיד על כך.
מבוקש להורות על אישור הסכם הפשרה ומתן פסק דין כשכל צד נושא בהוצאותיו".
לבקשה צורף מסמך המנוסח באנגלית, שנחזה להיות הצהרה של התובע, והנושא את הכותרת 'AGREEMENT LETTER', ולפיו מצהיר התובע כי ביום 3.6.20 הוא קיבל סכום של 2,000 דולר ממר פדי גראס.
אולם, ארבעה ימים לאחר הגשת הבקשה הנ"ל, הגיש ב"כ התובע הודעה לפיה התובע מבקש להמשיך את ניהול תביעתו ולכן מבוקש להורות לנתבעת להגיש כתב הגנה.
להודעתו זו של ב"כ התובע צורף מסמך, שנחזה להיות הצהרה של התובע, המנוסחת באנגלית, ובה מציין התובע בין היתר כי -, הסכמתו לביטול התביעה שהגיש, באה אחרי שהמעסיק שלו, פדי, אמר לו שעורך הדין שלו ביקש ממנו לכתוב את המסמך על מנת שהוא יוכל לקבל את הכסף. בשל אי הבנה ולאחר שעורך הדין שלו שוחח עמו בטלפון, הוא מבין שזו הייתה טעות והתביעה שלו עומדת על סכום של 72,457 ₪. לכן, הוא מעוניין להמשיך לנהל אותה בבית הדין לעבודה, וכי הוא מצטער על הטעות ואי ההבנה. התובע ביקש מביה"ד להורות לנתבעת להגיש כתב הגנה, אחרת יינתן פס"ד בהעדר הגנה.
הנתבעת טענה, שלא באמצעות בא-כוחה, שהתובע הסכים לקבל 2,000$ ובכך לסיים את התביעה ומאחר שסכום הפשרה שולם כבר על ידה לתובע, היא מבקשת לתת פסק דין שמסיים את התביעה.
בדיון שהתקיים בעקבות השתלשלות דברים זו, הגישה הנתבעת, באמצעות בא כוחה, 'הודעה ובקשה מטעם המבקשת' בה ציינה שהתובע חתם על הסכם לפיו הוא מאשר שקיבל סך של 2,000 $ ממנה. עוד טענה הנתבעת, כי גם מר ג'וזף קופי גירקו (להלן – ג'וזף), שמועסק על ידה והוא חבר של התובע, ולדבריה מי שגישר בין הצדדים, שוחח עם התובע בימים אלה והתובע אישר בפניו כי אין לו כל טענה נוספת כלפי הנתבעת וכי הוא מבקש לסיים את ההליך המשפטי נגדה בשים לב להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים.
הכרעת ביה"ד
בפתח הדברים קובע השופט לאמור: "לאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת הנתבעת למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים ומחיקת התובענה בעקבותיו, להידחות".
תחילה, קובע ביה"ד כי הסכם הפשרה לא הוגש לתיק. הסכם פשרה הוא מסמך מהותי. עיון בהסכם הפשרה הוא חיוני על מנת לבחון בין היתר את טיבו ותוכנו והאם על רקע ההליך התלוי ועומד ראוי לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין.
אך יותר מכך. גם אם הנתבעת הייתה מגישה את הסכם הפשרה לתיק, לא בהכרח היה ניתן לו תוקף. השופט המלומד מצטט מפסה"ד שלמה דוד הנ"ל לאמור:
" ציין שם לענייננו בין היתר את הדברים הבאים –
"… כאשר מוגש לבית הדין הסכם גישור או הסכם פשרה לאישור ומתן תוקף של פסק דין, מתן האישור אינו אוטומטי אלא נתון לשיקול דעתו של בית הדין. במסגרת שיקול הדעת, על בית הדין לבחון האם בנסיבות העניין יש לערוך דיון לשם קבלת הסברים ובירור נסיבות חתימת ההסכם ותוקפו. רגישות מיוחדת מתחייבת כאשר מדובר בהסכמים שנערכו עם אוכלוסייה מוחלשת, כגון עובדים זרים, ובמיוחד עת עולה מהסכם הפשרה כי העובד הזר לא היה מיוצג במשא ומתן לכריתת הסכם הפשרה. …" (סעיף 19 לפסק הדין).
וממשיך השופט הנכבד ומצטט מפסה"ד טוליפ פרחים בע"מ הנ"ל:
"על אף שכאמור לעיל, בית הדין מוסמך לאשר הסדרי גישור המוגשים בהתאם לפרוצדורה שלעיל, לדעתי על בית דין זה לבחון בשבע עיניים בקשות המוגשות לו לאישור הסדר פשרה כמו זה המונח לפני, שנחתם בין עובד זר שלא היה מיוצג במהלך הגישור, לבין מעסיקו. לדעתי, במסגרת הפעלת שיקול הדעת בטרם אישורו של הסדר שכזה, אסור שבית הדין יסתפק אך ורק בבחינה טכנית, דהיינו בבדיקה האם הבקשה הוגשה בהתאם לפרוצדורה שלעיל הקבועה בתקנות. לדעתי, על בית הדין לבחון מהותית האם השתכנע שזכויות העובד נשמרו, וכי הגישור לא מהווה ניסיון מצד המעסיק למנוע מהעובד, הלא מיוצג והלא מודע לזכויותיו, לתבוע בבוא היום זכויות יסוד להן הוא זכאי מכוח משפט העבודה המגן".
פסק הדין
נדחתה הבקשה לביטול התביעה. על התובע להשיב לנתבעת את הסך של 2,000$ ואילו על התובעת להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.