25.4.2021
לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.
ההנחה היא, שבשלב זה של חיינו המקצועיים, כל מגשר מודע לכך, שעד למועד שבו הסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, כל צד יכול לסגת ממנו, בכפוף לתוצאות המשפטיות של הפרת הסכם. לאחר שהסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, אז כל מה שבידי הצד המתחרט לעשות הוא לערער על פסה"ד בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות או לנסות לערער את תקפות פסה"ד באחת העילות שבחוק.
לעומת זאת, מה מעמדה/תקפותה של הסכמה, שנעשתה במסגרת הסדר גישור, כאשר צד מבקש לסגת מהסכמה זו, אבל הסדר הגישור עצמו כבר קיבל תוקף של פסק דין ?
עם שאלה זו התמודד כבוד השופט גרשון גונטובניק בפסה"ד ת"א 59007-01-12 אלקטרה בניה בע"מ נ' שמואלי ואח'.
רקע
במקרה זה, התנהלה בבתי המשפט, במשך כעשור שנים, תובענה מורכבת, שברקע שלה סכסוך בין הצדדים, שהיו שותפים להקמת מגדל מגורים בן 27 קומות בתל אביב (להלן גם היזמים). לצורך כך הם שכרו את שירותיה של חברת אלקטרה בניה בע"מ, בתור קבלן ביצוע של הפרויקט (להלן: אלקטרה), וכן שכרו את שירותיה של חברת ט.י.ר.ן. הנדסה בע"מ כמפקחת מטעמם על הבניה (להלן: טירן או המפקחת).
לימים הגישה אלקטרה תביעה נגד היזמים וטירן על סך של 39,205,001 ₪, ובה עתרה ליתרת התשלום, שהיזמים חייבים לשלם לה, לטענתה, בעבור עבודות הפרויקט שהושלמו על ידה. כן עתרה לפיצוי כספי בגין עיכוב בביצוע העבודות, שנגרם באשמת היזמים והמפקח, ולהחזר בגין ערבות ביצוע שחולטה.
היזמים מצדם הגישו תביעה משלהם נגד אלקטרה על סך של 50,000,000 ₪ , ובה עתרו שאלקטרה תשלם להם פיצוי כספי, שעיקרו בגין העבודות שאלקטרה לא השלימה, ובגין ליקויים שנמצאו בעבודות שביצעה.
שני התיקים אוחדו, ובית המשפט הפנה את הצדדים להליך של גישור.
במסגרת הגישור הגיעו הצדדים להסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה על ידי בית משפט זה (להלן: ההסדר הדיוני או ההסדר).
במסגרת ההסדר הצדדים סיכמו על מינוי מומחה מוסכם – מר יצחק חיט (להלן: המומחה או מר חיט), שיכריע במחלוקות שנתגלעו ביניהם. מר חיט הוא מהנדס מכרות ומחצבים בהשכלתו, וכן בעל ניסיון של עשרות שנים בתור קבלן בנייה של פרויקטים שונים. בנוסף, מר חיט הוא שמאי במקרקעין בהכשרתו, המגיש חוות דעת לבית המשפט בתחומים אלה.
בהסדר הדיוני נקבע, שעל המומחה לתת טיוטת חוות דעת ראשונית, שאכן נמסרה על ידו לצדדים. לאחר מכן יעבירו הצדדים למומחה שאלות הבהרה, שלאחריה יוציא טיוטה שנייה של חוות הדעת. בהמשך לכך תתקיים ישיבה אצל המגשר, בנוכחות הצדדים והמומחה, וכל מומחה אחר מטעם הצדדים, שבו יציגו את טענותיהם והשגותיהם לגבי האמור בחוות הדעת, ויוכלו לחקור את המומחה. ולבסוף יוציא המומחה חוות דעת סופית. עוד הוסיף ההסדר וקבע כי חוות הדעת הסופית תהיה מכרעת וסופית ותחייב את הצדדים מבלי שניתן יהיה לערער או להשיג עליה בכל הליך משפטי או גישורי או מעין משפטי אחר .
טענות הצדדים
המומחה קבע בחוות דעתו הראשונית, שהיזמים ישלמו לאלקטרה 23,320,183 ₪ כולל מע"מ, נכון ליום חתימת חוות הדעת. היזמים מצדם הגישו בקשה לפסול את מינוי המומחה מאחר שהוא נעדר הסמכה של מהנדס בניין. הכשרתו של המומחה כמהנדס מכרות ומחצבים אינה רלוונטית. מדובר בפרויקט בניה מורכב ביותר, המצריך מומחיות מובהקת. היזמים לא ידעו ולא היה עליהם לדעת כי המומחה איננו מהנדס בניין, ואיננו מהנדס אזרחי כלל, וזהו פגם היורד לשורש העניין.
היזמים הבהירו, כי בשלב זה הם עותרים רק לפסילת מינוי מר חיט כמומחה, ולאחר מכן, ובהתאם לנאמר בדיון בביהמ"ש, הם יבחנו אם רוצים להמשיך בהסדר הדיוני עם מומחה חליפי, או שמא יעתרו לביטול ההסדר הדיוני כולו ולהמשך ההליכים בבית המשפט. לטענת היזמים הם טעו והוטעו וקמה להם הזכות לבטל את מינוי המומחה ואת הטיוטה הראשונית, לפי סעיפים 15-14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: חוק החוזים), ולפי הסייגים שבדיני האכיפה, מכוח סעיפים 3(2) ו-3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 (להלן: חוק התרופות). מעמדו של המומחה אינו כשל בורר, ולכן לא חלות בענייננו ההלכות המצמצמות בעניין האפשרות הנדירה להעברת בורר מתפקידו.
טירן הצטרפה לעמדת היזמים, וציינה כי אל להם לאלקטרה ולמר חיט לאחוז בקרנות המזבח.
אלקטרה והמומחה, לעומתם, בתגובתם לבקשה, טוענים, כי יש לסלק על הסף את הבקשה בשל ניצול לרעה של הליכי משפט וחוסר ניקיון כפיים. הצדק וההיגיון מחייבים את ההנחה, שהיזמים ידעו לפני שחתמו על ההסדר הדיוני, את מלוא המידע על המומחה המוסכם. גם אם לא ידעו, הרי שיכלו לברר בקלות את הפרטים. לא מתקיימים הרכיבים של דיני הטעות וההטעיה החוזיים ואין לבטל המינוי. אלקטרה לא הטעתה את היזמים, שהרי גם היא עצמה לא ידעה שהמומחה אינו מהנדס בנין. לפי החוזה, שבין אלקטרה ליזמים, המפקח על הבנייה לא אמור להיות מהנדס בניין או אדריכל. המחלוקות בין הצדדים הן מחלוקות מסחריות חוזיות, הנוגעות לפן הניהולי והכלכלי של הפרויקט. על המומחה היה לבדוק אלו עבודות בוצעו, אלו חשבונות שולמו, האם הייתה חריגה מלוחות זמנים, ומי האשם בעיכוב, האם קיימים ליקויי בנייה ומה אופן תיקונם ועלותו.
לטענת אלקטרה, המומחה הוא בורר לכל דבר, ולכן חלות בענייננו ההלכות המצמצמות המאפשרות להעביר בורר רק במקרים חריגים. העברת מומחה, שמונה על ידי בית המשפט מתפקידו, תיעשה במקרים מיוחדים עפ"י החוק והפסיקה, ומקרה זה אינו בא בגדרם.
הכרעת בית במשפט
ההסדר הדיוני נחתם לפני כעשור שנים וקיבל תוקף של החלטת בית משפט. מאז מונה המומחה התקיימו לפניו 22 ישיבות, והוא אף ערך עשרה ביקורים בפרויקט. לאחר כל העבודה המאומצת הוא מסר חוות דעת ראשונית שפסקה לטובת אלקטרה סכום נכבד. והנה כעת, כשנתיים לאחר שהמומחה מסר לצדדים את הטיוטה הראשונית של חוות דעתו, הוגשה הבקשה לפסילת המומחה, כשלב ראשון.
הבקשה מעלה שאלות הנוגעות במספר מישורים משפטיים. הסדר הגישור הוא תוצר של הסכמה של הצדדים. האם דיני החוזים עומדים לימין היזמים כצד להסכמה שהושגה בהסדר גישור? האם עומד להם, בהינתן מכלול הנסיבות, הכוח לבטל את מינויו בהתאם לדיני הטעות וההטעיה שבדיני החוזים? האם לשלול את אכיפת ההסדר בהתאם לסעיפים 3(2) ו-3(4) לחוק התרופות, או מצדיקים את ביטול ההסדר בהתאם לסעיף 7 לחוק?
ביהמ"ש דן בשאלות משפטיות שונות, כגון המומחיות הנדרשת מהמומחה שהצדדים מינו, האם היה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה לפסול את המינוי ועוד. מבחינתנו, המגשרים, חשוב לציין את מסקנת ביהמ"ש לפיה, בידי צד להסדר דיוני, שהושג במסגרת הסדר גישור, עומדת הזכות לתקוף את ההסדר הזה, בהתאם לחוקי החוזים. בהמשך פסה"ד ביהמ"ש דן אם לגופו של המקרה התגבשו התנאים, בהתאם לחוק, לביטולו של ההסדר הזה. השופט המלומד קובע, כי בהסדר הדיוני עצמו לא צוין שהמומחה הוא מהנדס בניין, והיזמים אף לא הצליחו להוכיח שהם דרשו מומחה שהוא מהנדס בניין בישיבת הגישור הראשונה, שבה הוחלט על מינוי חיט. היזמים אף לא המציאו את פרוטוקול ישיבת הגישור הראשונה, או התכתבויות מאותה העת שמהן עולה דרישה זו.
לא נסתרה עמדת המומחה, שמהגשר ידע שהוא אינו מהנדס בניין. המומחה פירט בתגובתו את התיקים שבהם כתב חוות דעת בשביל המגשר, שבהן פורטו פרטי השכלתו. המומחה גם צירף לתגובתו לתביעה דוא"ל מלפני מספר שנים, שבו הוא פנה למגשר ופירט את פרטי השכלתו לאור פניה של צד שלישי. המסקנה הינה, אפוא, כי לא עלה בידי היזמים להצדיק את ביטול ההסדר הדיוני או למנוע את אכיפתו מטעמים שבדיני חוזים.
סעיפים 15-14 לחוק החוזים מאפשרים לבטל חוזה עקב טעות או הטעיה, כשאחד התנאים לכך הוא שעל הצד הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין הטעות (או ההטעיה) לבין ההתקשרות בחוזה. המבקשים לא הוכיחו שלצורך הכרעה במחלוקת הכרחית הסמכה של מהנדס בניין דווקא, ובכך לא ביססו קשר סיבתי כאמור. הדברים עולים מטיב חוות הדעת שצירפו לכתבי הטענות הבסיסיים, להגדרת המחלוקת, ולסוג ההכרעות שהגיע אליהן המומחה, בהתחשב בניסיון העומד לרשותו.
בנוסף, לגבי סעיפים 14(א) ו-14(ב) לחוק החוזים הכללי לא בוסס רכיב "יסודיות הטעות". כידוע, על הטועה מוטל הנטל להוכיח שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה לולא הטעות. אבל מקובל על השופט המלומד, שהמומחה אוחז בכשירות המקצועית הרלוונטית להתמודד עם השאלות שבמחלוקת כפי שהוגדרו בכתבי הטענות ובראשית הדרך, ולחובתם עומד שיהוי כבד בהינתן המועד שהם עצמם מציינים כי גילו את מצב הדברים המדויק.
ואשר לשיקולי הצדק, אלה דווקא עומדים בעוכרי הבקשה. סעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות מכפיף את זכות הביטול (בהפרה לא יסודית) לשיקולי צדק, אלא שכאן יש לזכור, שעברו כבר כשבע שנים ממועד המינוי של המומחה, ושהוא קיים כבר 22 ישיבות וערך 10 סיורים באתר הפרויקט. את הטיוטה הראשונית הוציא תחת ידיו עוד לפני 4 שנים, ובקשת הפסילה הוגשה רק כשנתיים לאחר מכן. כפי שראינו, המבקשים השתהו מאוד בצעדים שנקטו. מכאן גם שלא יימצא חוסר צדק באכיפת ההסדר הדיוני. מעבר לתוקף החוזי שיש להסדר הדיוני, הרי שיש לו גם תוקף של החלטה שיפוטית, ואין מקום לבטלה או לשנותה.
גם בדינים הכלליים לא יהיה כדי להושיע. בין אם נקבל את עמדת אלקטרה כי מעמדו של המומחה הוא כשל בורר, ובין אם נקבל את עמדת היזמים שמעמדו של המומחה הוא כשל "מומחה מכריע" או "מעין בורר", הרי שלכל הפחות יחולו עליו ההלכות בנוגע לפסילת מומחה מטעם בית המשפט. פסילת מומחה שכזה תתבצע כאשר נתגלתה בעיית מהימנות בחוות הדעת או בנתונים הנוגעים במומחה עצמו.
סוף דבר
כמגשרים חשוב ללמוד מפס"ד זה, שעומדת לכל צד להסדר הזכות המשפטית לנסות ולבטל הסכמות שהושגו במסגרת הסדר גישור, בהתאם לדיני החוזים, מבלי לבטל את הסדר הגישור, שבמסגרתו הושגו הסכמות אלה. ואם הצד להסדר הגישור, שקיבל תוקף של פס"ד, לא מצליח לפסול הסכמות שכאלה במסלול החוקי, הרי שהוא ממשיך להיות מחויב על פיהן ואין הוא יכול לסגת מהן.