18.12.2012

 "ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'" 

מאז שהתפרסם לפני כשנתיים (ב- 5.12.2010 ) פסק הדין רב החשיבות של כב' השופט דנציגר בתיק רע"א 296/08 ארט-בי נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ואח', לא רגעו הרוחות בקהילת הבוררים. 

לצורך הנושא שלנו כאן, לא ניכנס לעובי סיפור העובדות שביסוד פס"ד חשוב ומרכזי זה, שכולל קביעות עקרוניות ורבות משמעות בכל הנוגע לאופן התנהלותם של בוררים ואמות המידה לקביעת פסילותם. (לטובת הסקרנים שבין הקוראים, תוכלו למצוא בסופו של מאמר זה את תמצית עובדות המקרה, כפי שנערכו ע"י עו"ד רונן סטי כמבוא למאמרו המאלף "קוד דנציגר" לבוררים). 

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'

12.12.2012

 שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט 

ההחלטה בעניין ת"א (תל-אביב-יפו) 47515-03 זיכרון תמר ואופירה מורד נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ וטביט סוכנות לביטוח 1989 בע"מ, ניתנה ע"י כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי בבית משפט השלום בת"א ביום 3.12.2007. 

אמנם חלפו יותר מחמש שנים מאז שניתנה ההחלטה בתיק הנ"ל, אולם בשל נורת האזהרה האדומה והבוהקת שעולה מהנסיבות שברקע ההחלטה, יש להעלות את הדברים על נס בפני קהל המגשרים–

בבחינת – הסכיתו ושמעו.

  להמשיך לקרוא שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט

מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

כפי שכל מגשר יודע, השלב האחרון של כל הליך גישור שצלח הוא חתימת הצדדים הסכם – שבמונחים של מגשרים, הינו הסדר גישור – כאשר מי שטרח להביא הצדדים לידי הסכמה, עורך ההסכם ושושבינו – הוא המגשר.

מתעוררת השאלה אם כל אימת שמושג הסכם המיישב סכסוך בין שניים באמצעות גורם שלישי, עניין לנו בהסדר גישור, שמי שערך אותו הוא המגשר?

להמשיך לקרוא מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

8.8.2012

 הגישור בראי המשפט

 הוריית גישור חובה במשפט העבודה ונפקותה המשפטית

מטרת מאמר זה הינה להאיר, כיצד בתחום משפט העבודה, תחום משפט מרכזי ורב היקף, בא לידי ביטוי היישום של גישור החובה, שהינו חלק בלתי נפרד, כבר מזה שנים, מההוויה המשפטית המטריה הזו של עולם המשפט. אגב, בהקשר זה אני מפנה למאמר קודם בנושא, שפרסמתי עוד ב 30.9.2009 תחת הכותרת "הגישור בבתי הדין לעבודה בישראל"[1].

להמשיך לקרוא הוריית גישור חובה במשפט העבודה ונפקותה המשפטית

הסתמכות בורר על ראיה שלבעל הדין לא חקר בגינה

כפי שכבר כתבתי, הקו המנחה העובר כחוט השני ביסוד המאמרים המובאים במדור, הוא נקודות ההשקה שבין היוריספרודנציה ככלל לבין הדיסציפלינות של גישור ובמידת מה גם הבוררות.

מאמרים אלה באים לשרת הן את המגשרים שהם משפטנים, לרענן מושכלות ראשונים וגם ובעיקר מגשרים שאינם משפטנים, במטרה להעמידם על הסטנדרטים שנקבעו בתורת המשפט שלנו כאמות מידה נכונות של התנהגות בין אישית בחברה שלנו ככלל ובפרט באשר לפעולותיהם המקצועיות של מגשרים ובוררים ולתוצאותיהן.

להלן אביא בפניכם פסקה אחת מפסק-דין, חדיש למדי (מיום- 6.5.2012) שבה קיימת התייחסות של ביהמש העליון, מפי כב' השופט נעם סולברג, לשתי הדיסציפלינות הגישור והבוררות.

להמשיך לקרוא הסתמכות בורר על ראיה שלבעל הדין לא חקר בגינה

4.7.2012

תום הלב בהליך הגישור

לכולנו ידועה הפרקטיקה  של חתימת הסכם גישור, הן על ידי הצדדים והן על ידי המגשר בתום שלב ההיכרות עם הצדדים ועם הליך הגישור.

לא יהיה זה לחלוטין בלתי מציאותי לחשוב על מקרים בהם לפחות אחד הצדדים להסכמה לקיומו של הליך הגישור, עושה זאת מטעמים שונים מבלי להתכוון כלל לקיים הליך גישור אמיתי עם כוונה אמיתית לבחון כל דרך במטרה להגיע להסדר גישור.

ניתן לחשוב על שכן בבניין שהסכמתו להליך גישור בסכסוך שי לו עם שכניו היא אך ורק בכדי "לסתום פיות" ולהתחזות כמי שמוכן לשתף פעולה, ניתן לחשוב על חברה או גוף משפטי כלשהו, ידוע ובעל מוניטין, שכל מעייניו הם  לדרוש נאה ולהסכים להליך גישור מבלי שכלל יעלה בדעתו אף לנסות למצוא פתרון מוסכם לבעייתו או לטענתו של הלקוח או מי שנדרש לשירותיו.

להמשיך לקרוא תום הלב בהליך הגישור

20.7.2012

 המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור

להכרעה בנושא שבכותרת מאמר זה נדרש בית המשפט העליון בפסק דין מפי כב' השופט ניל הנדל, בפסק הדין

ע"א 3299/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים נגד ערוצי זהב ושות' ואח' מיום 15.5.2012.

להמשיך לקרוא המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור

                                                                                                             10.6.2012     

גישור ותקנת הציבור

א. מבוא

 כידוע לציבור קוראי המאמרים שלי באתר, שיטה נקוטה בידי ליטול סוגיות מעולם המשפט ולהאיר אותן מהזוית של המגשר ודיסציפלינת הגישור.  בדרך כלל – וגם במאמר זה – את הצורך להתייחס למושג של "תקנת הציבור בגישור", עורר פסק דין, שבו נבדקה תקפותו של פסק בוררות שנמצא מנוגד לפסק-דין חלוט של ביהמ"ש.

כלומר, גם פסק דין זה עוסק במטריה מתחום ה ADR – הבוררות – וזו המשפחה הרחבה אליה מקוטלג גם הליך הגישור, על כל השוני שבין שתי דיסציפלינות אלה.

 אין לי ספק שגם הסדרי הגישור, שחתימתנו כמגשרים מתנוססת עליהם, בצד אלה של הצדדים המגושרים, חייבים שלעולם לא יהיו מנוגדים לתקנת הציבור. לפיכך, חשוב לכותב שורות אלה להביא את המונח ומשמעותו לתודעת ציבור המגשרים, על מנת שישמש נר לרגליהם בחתירתם לעזור לצדדים "לארוג" את הסדר הגישור.

להמשיך לקרוא גישור ותקנת הציבור

                                                                                           

                                                                                                 15.5.2012

 האם יכול שבוררות תידחה מפני תניית גישור?

א. הרקע המשפטי לסוגיה נשוא המאמר

כפי שכבר יודעים קוראי מדור זה, קיים שוני מהותי בין הגישור לבין הבוררות בכל הנוגע למושג "עיכוב הליכים".

 בכדי להקל על הקורא אני מרשה לעצמי לצטט ממאמר קודם שלי, שהתפרסם באתר זה תחת הכותרת:

"בוררות וגישור דמיון ושוני" מ אפריל 2010:

להמשיך לקרוא האם יכול שבוררות תידחה מפני תניית גישור?