31.1.2021
לא כל ניסיון ליישב סכסוך ביוזמת ביהמ"ש ייחשב להליך גישור[1]
נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות נדרשה להכרעה, בערעור בתיק ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן עידו ואח, על החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי, שלא לפסול עצמה מלדון בעניינן של המערערות. לטענתן, ההתדיינות, שהתנהלה בינן לבין המשיבים, בפני שופטת בביהמ"ש המחוזי, במטרה ליישב את הסכסוך ושנמשכה למעלה משנה וחצי, מהווה, למעשה, הליך גישור, שיצר חיסיון מפני השופטת שבפניה התנהל ההליך.
עובדות המקרה
המשיבים רכשו בתים בפרויקט מגורים ביישוב ברקן. משחל עיכוב בביצוע העבודות, הגישו המשיבים בקשה למינוי כונס נכסים מטעמם למערערות לשם הבטחת מילוי התחייבותן לביצוע עבודות הפיתוח בפרויקט. המערערות, מצדן, התנגדו לבקשה על הסף בטענות, שהסתמכו על החלטות שניתנו בהליכים הקודמים בין הצדדים.
התדיינות זו שבין הצדדים, לפחות בחלקה, נמשכה למעלה משנה וחצי במתכונת "בלתי פורמאלית" בהסכמת הצדדים, ושבמסגרתה הוגש מידע רב לעיונו של ביהמ"ש ובוצעו פעולות שונות תחת פיקוחו. לטענת המערערות, ביהמ"ש אינו יכול לדון בהליך באובייקטיביות נוכח החומר, שהוגש לעיונו במסגרת המתווה הבלתי-פורמאלי. עוד נטען, כי ביהמ"ש גיבש דעה קדומה במסגרת ההליך הבלתי פורמאלי ונטייה "לטובת המשיבים". כמו כן טוענות המערערות, שההליך הבלתי-פורמאלי הינו בעל מאפיינים של גישור, ומצביעות על הבעייתיות, שבמעבר מהמישור הבלתי-פורמאלי לפורמאלי, ועל כן, לשיטתן, מן הראוי שמותב אחר ידון בהליך הפורמאלי.
טענת הצדדים
המערערות טענו, ש "כפי שמורות התקנות, הליכי גישור בלתי פורמאליים בין הצדדים הינם חסויים ולא נחשפים בפני המותב הדן במחלוקת" – ועל כן, משנחשף בית המשפט "למגעים הבלתי פורמאליים בין הצדדים (המהווים הלכה למעשה ניסיון גישור) גם על פי דין", ולפיכך מן הראוי שמותב אחר ידון בהליך הפורמאלי.
לשיטת המערערות, לו הן ידעו כי מידע ומסמכים שהוצגו בשלב הבלתי-פורמאלי ישמשו לצורך ההכרעה במישור הפורמאלי, הן היו מתנהלות אחרת, כשלנגד עיניהן כוונת בית המשפט לעשות שימוש בנתונים אלו במישור הפורמאלי. עוד טענו המערערות, כי יש להעביר את הדיון למותב אחר נוכח העובדה, שהדיון הפורמאלי בהליך טרם החל, ולכן, מטעמים של מראית פני הצדק ומטעמי "אמון הציבור במערכת המשפט ובמנגנון גישור בלתי פורמאלי". המערערות סבורות כי הדין הישראלי אינו מכיר בקיומו של "הליך 'לא פורמאלי' שאיננו הליך גישור", וכי ההליך שהתנהל בפני בית המשפט קמא היה "בעל כל המאפיינים על פי ההגדרה בחוק של הליך גישור".
מאידך, טוענים המשיבים, המשתכנים, כי הם "מעולם לא סברו שהם לוקחים חלק בהליך גישור" וכי ההליך הבלתי-פורמאלי אינו כולל מאפיינים של גישור, שכן חלק מההחלטות ניתנו שלא בהסכמתם.
פסיקת ביהמ"ש העליון
נשאלת השאלה "האם נוהל בין הצדדים הליך גישור שיש לחסות מפני המותב הדן בהליך?
המערערות סבורות כי ההליך ה"בלתי-פורמאלי" שהתנהל בפני בית המשפט קמא מקיים את המאפיינים המהותיים של הליך גישור. אולם, המונח "גישור" מוגדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בתור "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".
דומה כי אין צורך להכביר במילים בהיבט זה. הסמכות להכריע בהליך הייתה נתונה כל העת בידי בית המשפט קמא, ועל כן אין מדובר בהליך גישור כהגדרתו בחוק בתי המשפט. משכך, אין תחולה בענייננו להוראת אי-הקבילות שמעוגנת בסעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט או לחיסיון שחל על הליכי גישור. יודגש כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלה אם המידע שנחשף בשלב הבלתי-פורמאלי עשוי להיות בלתי-קביל מסיבות אחרות, וטענות הצדדים בנושא זה שמורות להם.
ובאשר להתנהלותו האקטיבית של המותב בשלב הבלתי-פורמאלי, די בכך שאציין כי ההתנהלות במתווה דיוני זה נעשתה על דעת המערערות ובהסכמתן"."
.לסיכום
ביהמ"ש לא שוכנע כי במכלול, ועל אף המאמץ החריג, הממושך ויוצא הדופן שנקט המותב בניסיון לסיים את הסכסוך במסלול הבלתי פורמאלי, האופן שבו התנהל המותב בהקשר זה, מקים חשש ממשי למשוא פנים. ומכל מקום, ספק רב אם המערערות העלו את טענותיהן הרלוונטיות "מיד לאחר שנודעה [להן] עילת הפסלות" כהוראת תקנה 471ב לתקסד"א..
הנשיאה דחתה את הטענה כי נוהל בין הצדדים הליך גישור שיש לחסות מפני המותב הדן בהליך. שכן, הסמכות להכריע בהליך הייתה נתונה כל העת בידי ביהמ"ש קמא, ועל כן אין מדובר בהליך גישור כהגדרתו בחוק בתי המשפט. הודגש כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלה אם המידע שנחשף בשלב הבלתי-פורמאלי עשוי להיות בלתי-קביל מסיבות אחרות, וטענות הצדדים בנושא זה שמורות להם.
[1] . ראה לעניין זה מאמר " היה גישור?!" מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר – http://www.giora-aloni.co.il/?p=1170