15 בדצמ', 2011

ד. מה המצב

14.12.2011
קוראים יקרים.

יש לנו הזדמנות, שלצערי היא די נדירה, לחזור למושכלות הראשוניים של אתר זה – שעוסק בגישור ובבוררות.

זאת נעשה באמצעות שני פסקי דין שהתפרסמו לאחרונה ומתייחסים לגישור באספקטים שונים של הדיסציפלינה של הגישור.

פסהד האחד ניתן מפי כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, בביהמש לענייני משפחה בכפר סבא בתיק תמש 14924-09 ג' ואח' נגד ש' ואח'.

את פסהד ניתחתי במאמר תחת הכותרת אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?! וכותרת במשנה האם השאלה שבכותרת הראשית הינה שאלה משפטית או שאלה עובדתית ובאילו כלים יכריעו בה?!.

בפסק דין זה ישנם אספקטים חשובים בכל הנוגע לעצם התקיימותו של הליך גישור וכיצד נזהה אם הוא אמנם מתקיים. אני משוכנע שהמאמר יעניין כל מגשר וכנחתום זה המעיד על עיסתו אומר כי המאמר מומלץ לקריאה.

המאמר השני מנתח פסק-דין שניתן בבימש השלום בהרצליה בתיק: תא 9045-03-09 ישיבה וכולל אבן חיים ואח' נגד דוק השקעות 1988 בעמ, בפני כב' השופט דר שאול אביגור והוא מתפרסם תחת הכותרת האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?.

הנושא של ביטול הסדר בוררות כבר נדון אצלנו בעבר וכאן ישנה הדגשה חוזרת על כך שהסדר גישור שהוגש לאישור ביהמש, כולל שני הסכמים נפרדים – האחד לתנאי ההסדר והאחר להגישו לביהמש לאישור.
שני המאמרים מופיעים בתת המדור פסק והסדר ואני מאמין ומקוה יתרמו לאופקים של כל מגשר שהשקיע מזמנו בקריאתם.

8.3.2011

הגישור – חי קיים ומתפקד היטב

להלן הודעה על הסדר גישור שהושג בין התובעת עמותת א.ל.ע.ד – אל עיר דוד ע.ר. 580108660  לבין

הוצאת עיתון הארץ בעמ ח.פ. 510015449, לבימש השלום בירושלים, המבקשת ליתן תוקף של פסק דין  להסדר הגישור שהושג בין הצדדים.

כך על דרך של הסכמה ורצון טוב נחסך הצורך בתביעה אם בנזיקין ואם עפי חוק לשון הרע:

בבית משפט השלום בירושלים

תא 9517/09

בעניין שבין: עמותת א.ל.ע.ד – אל עיר דוד
ע.ר. 580108660  התובעת

- נ ג ד -

הוצאת עיתון הארץ בעמ
ח.פ. 510015449 , הנתבעת

לפסק-דין בשלום (25-01-2011): תא 9517–09 עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד נ' הוצאת עיתון הארץ בעמ שופטים: עודד שחם, עוד: סימה סלע-פלקס, ליאת ברגמן

הודעה על הסדר גישור

הצדדים מתכבדים להודיע לבית המשפט, כי בגישור שנערך אצל עוד אברהם משה סגל, הם הגיעו להסדר גישור כדלקמן:

מבלי להודות בטענה מטענות הצדדים, ולסילוק מלא וסופי של התביעה שבנדון, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

1. הנתבעת תתקן את הטעות שנפלה בפרסום מיום 10.9.2009 בעניין התובעת, והיא תפרסם הבהרה בעיתון הארץ בנוסח הבא:

תיקון והבהרה
בכותרת ידיעה מיום 10.9.2009 אשר נגעה לעמותת אלעד נפלה טעות. בית המשפט המחוזי בירושלים לא פסק נגד עמותת אלעד כאילו היא בונה במזרח העיר ללא היתרי בניה. מערכת הארץ מצטערת אם הובן אחרת.

ההבהרה תפורסם בגיליון עיתון הארץ, בחלק החדשות במקום בולט לאחד שהסדר הגישור יקבל תוקף של פסק דין.

2. הנתבעת תשתתף בתשלום שכט המגשר בסך של 3,600 ₪ + מעמ וכן תשתתף בהוצאות הנתבעת בסך של 10000 ₪ בתוך 30 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר גישור זה.

3. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן להסדר הגישור תוקף של פסק דין.

4. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על החזר האגרה לתובעת.

25.10.2010

להלן ידיעה שהתפרסמה ביום 21.1.10 בעתון גלובס מפרי עטו של העתונאי נועם שרביט בקשר להחלטת כב' השופטת ריבה ניב. בשל חשיבותה של ההחלטה לקהל המגשרים אנו מביאים אותה כאן כלשונה:

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בעלי דין בתביעות בסך למעלה מ-50 אלף שקל מחוייבים לפני תחילת המשפט להיפגש בחינם פעם אחת עם מגשר לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), כדי לבחון עימו אפשרות לעריכת גישור

21/01/2010, 13:09 נועם שרביט

בית משפט השלום בתל-אביב נענה לבקשת מגשר לחייב בשכר-טרחתו בעלי דין שנמנעו מלהופיע בפניו לישיבת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), ובמקום זאת שלחו את עורכי דינם.

במסגרת התוכנית הניסיונית להגברת הגישור בבתי המשפט, החל לפני למעלה משנה פיילוט "גישור חובה". לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בעלי דין בתביעות בסך למעלה מ-50 אלף שקל מחוייבים לפני תחילת המשפט להיפגש בחינם פעם אחת עם מגשר לפגישת מהו"ת, כדי לבחון עימו אפשרות לעריכת גישור (מבלי שיחויבו לכך) שימנע את הצורך בבירור התביעה בפני שופט.

בפגישה מסביר המגשר לצדדים על הליך הגישור, בוחן את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ומעריך את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם בגישור. אם לאחר הפגישה יבחרו בעלי הדין ליישב את הסכסוך ביניהם בגישור אצל מגשר מרשימת מגשרי המהו"ת, שכר-טרחתו לא יעלה על סכום הקבוע בתקנות.

במקרה זה דובר בתביעה שהגיש ביטוח לאומי נגד חברות הביטוח איילון ואבנר. הצדדים לא הופיעו לישיבת המהו"ת שקבע המגשר, ושלחו את פרקליטיהם. לכן הוא ביקש לחייב כל צד בשכר-טרחתו בסך 500 שקל.

רק הביטוח הלאומי הגיב לבקשתו. הוא טען כי ביטול ישיבת המהו"ת לא היתה מוצדקת, שכן עורכי הדין הגיעו עם כל הסמכויות הדרושות להבהרת עמדתם לעניין הסכמתם לגישור. כן טען כי התיק עוסק בסוגיה משפטית שראויה להידון בבית המשפט ולא בפני מגשר, כך שעורכי הדין היו אמורים להבהיר למגשר כי אינם מעוניינים בגישור.

לבסוף טען הביטוח הלאומי כי הוא גוף ציבורי גדול בעל מספר מצומצם של עורכי דין, ולכן אינו יכול לשלוח נציג מוסמך בכל תביעה שהוא מגיש.

השופטת ריבה ניב, הממונה על תוכנית המהו"ת בבתי משפט השלום במחוז תל-אביב, דחתה את טענות הביטוח הלאומי וקבעה כי חובת ההשתתפות של הצדדים בישיבת המהו"ת נקבעה במפורש בתקנות סדר הדין האזרחי, וכי החובה היא כפולה – גם לקיים את הישיבה וגם שבעלי הדין עצמם יתייצבו אליה.

לדבריה, אין זו הפעם הראשונה שהביטוח הלאומי מבקש לבטל ישיבת מהו"ת בתביעה שהגיש. "פטור כזה או מתן פטור מהתייצבות של נציג מוסמך", קבעה, "מעקר מתוכן את הוראות המחוקק ואת תקנותיו".

משכך חוייב כל בעל דין בשכר-טרחת המגשר בסך 500 שקל

לפסק הדין במלואו ראה במדור זה: הגישור בראי הפסיקה תאק 165579-09 המוסד לביטוח לאומי – ויצמן נ' איילון בעמ – חברה לבטוח ואח'

.

20.05.2009

אני מגשר מודאג

אני מגשר מודאג. זו היתה התחושה שליוותה אותי אמש (19.05.2009) בעקבות דבריו של כבוד שר המשפטים החדש, פרופ' יעקב נאמן, במסגרת קבלת פנים שנערכה לכבודו, בבית הפרקליט בתל אביב, ע"י מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בדבריו התייחס פרופ' נאמן להיקף הבעיות הכבדות והלוחצות המונחות על שולחנו עם כניסתו לתפקיד. בין יתר הבעיות של מינוי שופטים, טיפול בתחימת הסמכויות של ערכאות בתי המשפט, רמת מקצוע עריכת הדין, מנה כב' השר גם את הבעיה הבוערת של עינויי הדין הנגרמים לאזרחים עקב התמשכות ההמתנה ליומם בביהמ"ש ולהתמשכות הדיונים בו.

בין שאר הפתרונות הנשקלים על ידו הזכיר השר את הנושא של בוררות חובה. גישור חובה? הס מלהזכיר.

בפרק של שאלות ציבור עורכי הדין שנכחו ותשובות השר המכובד, חזר אחד השואלים, הפחות מרוכזים, ושאל על התייחסות השר לפתרון אפשרי לשאלת העומס הבלתי נפס בבתי המשפט שלנו בדרך של בוררות חובה.

פרופ' נאמן חזר ואישר את העובדה, שזה אחד ממגוון צעדים להקלת המצוקה בבתיהמ"ש הנשקלים על ידו.

בשלב זה עבדכם הנאמן ראה לנכון להתרומם מכיסאו, ומחשש שלא תהיה עוד הזדמנות באותו מעמד להעלות את השאלה באותו ההקשר, ללא קבלת רשות מוקדמת, שאלתי את השר הנכבד האם גישור, אף הוא נכלל במסגרת הפתרונות האפשריים לאותה סוגיה כבדה, כפי שהדבר אמנם מתרחש במדינות הים הנחשבות לעניין, לומר- אירופה וארה"ב.

הסתייגותו של השר המכובד היתה ברורה הן מנימת קולו והן מתוכן תשובתו. פרופ' נאמן ציין שהוא עצמו פעל כמגשר עפ"י מינוי מביהמ"ש. באותה הזדמנות הוא טרח לא מעט לשכנע את הצדדים או מי מהם ביתרונו הברור של הליך הגישור על הבאת הסכסוך בפני ביהמ"ש, אולם ללא הועיל. אולי בשל תרבות ההתדיינות בארץ כמעט בלתי אפשרי להביא בעלי דין להסכים להשתתף בהליך זה.

עם זאת השר ציין, שידוע לו כי באנגליה (שכנראה, השר מודע לא מעט למתרחש במערכת המשפטית שם) יש התרחבות רבה להליך הגישור והוא אף ער לעובדת היות ההליך שם הליך חובה במספר הקשרים.

מדוע לא יהיה גישור חובה בארץ? מדוע להסתפק בבוררות חובה? מדוע להמשיך בפרויקט המהות, שהינו פתרון כלאיים, שמן הסתם נועד לכישלון שכנראה מסתמן כבר עתה ( ראה דבריו של ד"ר משה וינברג, עו"ד, משנה לראש לשכת עורכי הדין, ביום 7.5.2009, בכנס היכרות מטעם המוסד הארצי לגישור – גירושין בשיתוף פעולה בישראל![1])? שאלות אלה כבר לא היה בידי לשאול באותו מעמד וממילא הן גם לא נענו.

המסקנה העגומה מהאמור לעיל, מבחינת ציבור המגשרים ברורה. עם היכנסו של שר המשפטים החדש לתפקידו, לא נראה באופק שוני בהתייחסות הממסד המשפטי לנושא הגישור. כלי זה, שמוכר בהרחבה הולכת וגוברת בארצות ההתייחסות שלנו, בארצנו הוא ימשיך להתמסמס ולהתנוון, לפחות בעת הנראית לעין.

רגע לפני שאנו באים בטענות לעולם ומלואו מן הראוי שנפשפש בכלינו ונחפש בנו, בציבור המגשרים, את האשם ליחסם זה של רשויות המשפט בארץ לגישור. מבלי לפגוע בעמיתים רבי ידע וניסיון בתחום הגישור ללא קשר למקצועם, הרוב הגדול של מגשרים בארץ אינם בעלי מקצוע אמיתיים בתחום הגישור. הארכיטקט, הפסיכולוג, המהנדס, השמאי והאחות הרחומה יכול שהם שולטים ללא מיצרים במטריה המקצועית שלהם. אבל מה להם ולגישור? לא הקורס הבסיסי ולא הפרקטיקום, כפי שהם נערכים כיום, אין בהם די בכדי להכשיר מגשרים אמיתיים. בהעדר ידע ורקע ביחס לנורמות וכלים המשפטיים בתחום המסוים שברקע נשוא הליך הגישור ובאין הבנה בתורה ובמקצוע של המשא ומתן – ונודה שזה המצב לאשורו ביחס לרוב המכריע של המגשרים – אין סיכוי שרשויות המשפט יפקידו בידינו ניהול הליכים סבוכים יותר מאשר אלה הנידונים בתיהמ"ש לתביעות קטנות.

דברים שנשא שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן בקבלת פנים שנערכה לכבודו, מטעם מחוז המרכז ות"א של לשכת עורכי הדין בישראל, עם כניסתו לתפקידו מלמדים שבין הצעדים והכלים אותם הוא שוקל להפעיל במטרה להקל על העומס בבתי המשפט – פיתוח מוסד הגישור בארץ, איננו נשקל ביניהם, וזאת חרף העובדה שהוא ער מאד לתנופה ולהכרה לה זכה מוסד הגישור במערכת המשפט בבריטניה (ולא כל שכן בארה"ב)

גישור, הליך גישור, מוסד הגישור, גישור חובה, פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים

[1] . באותו מעמד, שעניינו היה הצגתו בישראל של ההליך החדשני של גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce),

התכבד המעמד בדברי פתיחה מפי ד"ר משה וינברג, עו"ד, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, שהרחיב והתייחס בדבריו גם

למעמד מוסד הגישור בארץ בכללו. הדובר הנכבד קבל על מיעוט הטיפוח, ההכרה והחשיבות לו זוכה מוסד הגישור בארץ.

לדבריו הוא עצמו התנגד לפרויקט המהו"ת, שהינו מעין יציאת חובת כלום, שאין בה כדי לקדם כלל את מוסד הגישור

ואולי אף לפגוע בו ולעכב את התפתחותו. כבר עתה, ככל שידוע לו, פרויקט המהות רחוק מלנחול הצלחה ובכך נוצרה

אבן נגף נוספת לפתחו של הליך חשוב זה.

דו"ח מסכם – סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2005*

סטטוס

מקור התיק

סירוב

לא מתאים לגישור

/

מונה מגשר אחר

לא ניתן לאתר את אחד הצדדים

הסכם פשרה

הצדדים טרם החליטו באם להפנות את התיק לגישור

עדין בהליך גישור

הסתיימו ללא הצלחה

הסתיימו בהצלחה

מס' התיקים שהופנו לגישור

שלום ת"א והרצליה, ביה"ד לעבודה בת"א ובימ"ש למשפחה בר"ג
15

2

___

1

1

16

4

6

45

שלום – מחוז מרכז, אשדוד וב"ש

49
3
___

3

8
8
6
10
87

המפקחת על רישום המקרקעין ולשכת ההוצל"פ – רחובות

___
___
___

___

___
1
1
___
2

מחוזי תל-אביב ופניית צדדים ללא בימ"ש
___
___
___

___

___
1
3
___
4

תביעות קטנות מחוז מרכז

(פרו-בונו)

20
1
1

3

4
3
6
6
44

תביעות קטנות תל-אביב וגישור בין עו"ד

(פרו-בונו)

72
6
21

15

___
___
25
48
187

סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס)
156
12
22

22

13
29
45
70
369

ב- 57.4% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך

* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים 1.7.04 – 30.6.05

(מעודכן לתאריך 31.7.05)

61% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה (לא כולל התיקים אשר עדין נמצאים בהליך גישור)

דו"ח מסכם – סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2006*

סטטוס

מקור התיק


סירוב

לא מתאים לגישור

/

מונה מגשר אחר

לא ניתן לאתר את אחד הצדדים

הסכם פשרה

הצדדים טרם החליטו באם להפנות את הסכסוך לגישור

עדין בהליך גישור

הסתיימו ללא הצלחה

הסתיימו בהצלחה

מס' התיקים שהופנו לגישור

שלום תל-אביב
53

2

____

____

4

3

8

4

74

שלום – מחוז מרכז וחדרה

14
1
____

1

2
8
4
9
39
פניית צדדים ללא בימ"ש
1
____
____

____

____
2
1
1
5

תביעות קטנות מחוז ת"א והמרכז וגישור בין עו"ד

67
11
9

5

10
9
28
73
212
סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס)
135
14
9

6

16
22
41
87
330

68% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה (לא כולל התיקים אשר עדין נמצאים בהליך גישור)

ב- 49.7% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך גישור

* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים 1.7.05 – 31.7.06 (מעודכן לתאריך 15.8.06)

דו"ח מסכם – סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2007*

סטטוס

מקור התיק


סירוב

לא מתאים לגישור

/

מונה מגשר אחר

לא ניתן לאתר את אחד הצדדים

הסכם פשרה

הצדדים טרם החליטו באם להפנות את הסכסוך לגישור

עדין בהליך גישור

הסתיימו ללא הצלחה

הסתיימו בהצלחה

מס' התיקים שהופנו לגישור

שלום תל-אביב
14

____

____

1

7

7

____

6

35

שלום – מחוז מרכז

11
____
____

____

10
4
2
2
29

שלום – חדרה, טבריה, אשדוד וירושלים

7
____
____

____

____
1
____
2
10

מחוזי תל-אביב

____
____
____

____

____
4
1
____
5
פניית צדדים ללא תיק בימ"ש
____
____
____

____

____
4
____
3
7

תביעות קטנות מחוז ת"א והמרכז

122
14
16

16

9
11
42
103
333
סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס)
154
14
16

17

26
31
45
116
419

72% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה

(לא כולל התיקים אשר עדין נמצאים בהליך גישור)


ב- 47.9% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך גישור

* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים 1.7.06 – 31.7.07 (מעודכן לתאריך 15.8.07)

דו"ח מסכם – סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2008*

סטטוס

מקור התיק

סירוב

לא מתאים לגישור

/

מונה מגשר אחר

לא ניתן לאתר את אחד הצדדים

הסכם פשרה

הצדדים טרם החליטו באם להפנות הסכסוך לגישור

עדיין בהליך גישור

הסתיימו ללא הצלחה

הסתיימו בהצלחה

מס' התיקים שהופנו לגישור

שלום ת"א, ביה"ד לעבודה ת"א, הוצל"פ ת"א
2

1

___

___

1

1

1

6

שלום מחוז מרכז

27
2
1

___

5
6
4
2

47

שלום חדרה ואשדוד + המפקחת על רישום המקרקעין רחובות

1
1
___
___
___
___
___
2

4

פניית צדדים ללא תיק בימ"ש+ קונפליקטים בין עו"ד

___
___
___
___
___
5
___
1

6

תביעות קטנות מחוז ת"א והמרכז

115
12
7
6
20
4
55
110

329

סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס)
145
16
8

6

25
16
60
116

392

ב- 44.6% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך גישור

* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים

31.7.08 – 1.7.07 (מעודכן לתאריך 26.8.08)

66% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה

(לא כולל התיקים אשר עדיין נמצאים בהליך גישור)

20.05.2009

אני מגשר מודאג

אני מגשר מודאג. זו היתה התחושה שליוותה אותי אמש (19.05.2009) בעקבות דבריו של כבוד שר המשפטים החדש, פרופ' יעקב נאמן, במסגרת קבלת פנים שנערכה לכבודו, בבית הפרקליט בתל אביב, ע"י מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בדבריו התייחס פרופ' נאמן להיקף הבעיות הכבדות והלוחצות המונחות על שולחנו עם כניסתו לתפקיד. בין יתר הבעיות של מינוי שופטים, טיפול בתחימת הסמכויות של ערכאות בתי המשפט, רמת מקצוע עריכת הדין, מנה כב' השר גם את הבעיה הבוערת של עינויי הדין הנגרמים לאזרחים עקב התמשכות ההמתנה ליומם בביהמ"ש ולהתמשכות הדיונים בו.

בין שאר הפתרונות הנשקלים על ידו הזכיר השר את הנושא של בוררות חובה. גישור חובה? הס מלהזכיר.

בפרק של שאלות ציבור עורכי הדין שנכחו ותשובות השר המכובד, חזר אחד השואלים, הפחות מרוכזים, ושאל על התייחסות השר לפתרון אפשרי לשאלת העומס הבלתי נפס בבתי המשפט שלנו בדרך של בוררות חובה.

פרופ' נאמן חזר ואישר את העובדה, שזה אחד ממגוון צעדים להקלת המצוקה בבתיהמ"ש הנשקלים על ידו.

בשלב זה עבדכם הנאמן ראה לנכון להתרומם מכיסאו, ומחשש שלא תהיה עוד הזדמנות באותו מעמד להעלות את השאלה באותו ההקשר, ללא קבלת רשות מוקדמת, שאלתי את השר הנכבד האם גישור, אף הוא נכלל במסגרת הפתרונות האפשריים לאותה סוגיה כבדה, כפי שהדבר אמנם מתרחש במדינות הים הנחשבות לעניין, לומר- אירופה וארה"ב.

הסתייגותו של השר המכובד היתה ברורה הן מנימת קולו והן מתוכן תשובתו. פרופ' נאמן ציין שהוא עצמו פעל כמגשר עפ"י מינוי מביהמ"ש. באותה הזדמנות הוא טרח לא מעט לשכנע את הצדדים או מי מהם ביתרונו הברור של הליך הגישור על הבאת הסכסוך בפני ביהמ"ש, אולם ללא הועיל. אולי בשל תרבות ההתדיינות בארץ כמעט בלתי אפשרי להביא בעלי דין להסכים להשתתף בהליך זה.

עם זאת השר ציין, שידוע לו כי באנגליה (שכנראה, השר מודע לא מעט למתרחש במערכת המשפטית שם) יש התרחבות רבה להליך הגישור והוא אף ער לעובדת היות ההליך שם הליך חובה במספר הקשרים.

מדוע לא יהיה גישור חובה בארץ? מדוע להסתפק בבוררות חובה? מדוע להמשיך בפרויקט המהות, שהינו פתרון כלאיים, שמן הסתם נועד לכישלון שכנראה מסתמן כבר עתה ( ראה דבריו של ד"ר משה וינברג, עו"ד, משנה לראש לשכת עורכי הדין, ביום 7.5.2009, בכנס היכרות מטעם המוסד הארצי לגישור – גירושין בשיתוף פעולה בישראל![1])? שאלות אלה כבר לא היה בידי לשאול באותו מעמד וממילא הן גם לא נענו.

המסקנה העגומה מהאמור לעיל, מבחינת ציבור המגשרים ברורה. עם היכנסו של שר המשפטים החדש לתפקידו, לא נראה באופק שוני בהתייחסות הממסד המשפטי לנושא הגישור. כלי זה, שמוכר בהרחבה הולכת וגוברת בארצות ההתייחסות שלנו, בארצנו הוא ימשיך להתמסמס ולהתנוון, לפחות בעת הנראית לעין.

רגע לפני שאנו באים בטענות לעולם ומלואו מן הראוי שנפשפש בכלינו ונחפש בנו, בציבור המגשרים, את האשם ליחסם זה של רשויות המשפט בארץ לגישור. מבלי לפגוע בעמיתים רבי ידע וניסיון בתחום הגישור ללא קשר למקצועם, הרוב הגדול של מגשרים בארץ אינם בעלי מקצוע אמיתיים בתחום הגישור. הארכיטקט, הפסיכולוג, המהנדס, השמאי והאחות הרחומה יכול שהם שולטים ללא מיצרים במטריה המקצועית שלהם. אבל מה להם ולגישור? לא הקורס הבסיסי ולא הפרקטיקום, כפי שהם נערכים כיום, אין בהם די בכדי להכשיר מגשרים אמיתיים. בהעדר ידע ורקע ביחס לנורמות וכלים המשפטיים בתחום המסוים שברקע נשוא הליך הגישור ובאין הבנה בתורה ובמקצוע של המשא ומתן – ונודה שזה המצב לאשורו ביחס לרוב המכריע של המגשרים – אין סיכוי שרשויות המשפט יפקידו בידינו ניהול הליכים סבוכים יותר מאשר אלה הנידונים בתיהמ"ש לתביעות קטנות.

דברים שנשא שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן בקבלת פנים שנערכה לכבודו, מטעם מחוז המרכז ות"א של לשכת עורכי הדין בישראל, עם כניסתו לתפקידו מלמדים שבין הצעדים והכלים אותם הוא שוקל להפעיל במטרה להקל על העומס בבתי המשפט – פיתוח מוסד הגישור בארץ, איננו נשקל ביניהם, וזאת חרף העובדה שהוא ער מאד לתנופה ולהכרה לה זכה מוסד הגישור במערכת המשפט בבריטניה (ולא כל שכן בארה"ב)

גישור, הליך גישור, מוסד הגישור, גישור חובה, פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים.

[1] . באותו מעמד, שעניינו היה הצגתו בישראל של ההליך החדשני של גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce),

התכבד המעמד בדברי פתיחה מפי ד"ר משה וינברג, עו"ד, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, שהרחיב והתייחס בדבריו גם

למעמד מוסד הגישור בארץ בכללו. הדובר הנכבד קבל על מיעוט הטיפוח, ההכרה והחשיבות לו זוכה מוסד הגישור בארץ.

לדבריו הוא עצמו התנגד לפרויקט המהו"ת, שהינו מעין יציאת חובת כלום, שאין בה כדי לקדם כלל את מוסד הגישור

ואולי אף לפגוע בו ולעכב את התפתחותו. כבר עתה, ככל שידוע לו, פרויקט המהות רחוק מלנחול הצלחה ובכך נוצרה

אבן נגף נוספת לפתחו של הליך חשוב זה.



ביהמ"ש: בעל דין אינו יכול לשלוח את פרקליטו לישיבת מהו"ת

מאת giora