האם הצליח הליך הגישור?

12.12.2018

האם הצליח הליך הגישור?

המאמר שברקע הדברים

לאחרונה נתקלנו במאמר, שהעלתה לאתר MEDIATION, המגשרת גב' ננסי ב. שוגר ממרילנד, ארה"ב[1],  תחת כותרת דומה[2]. במאמר זה, היא מעלה את השאלה שבכותרת, וזאת בעקבות, הליך גישור, שאותו היא ניהלה לאחרונה. המדובר היה בסכסוך, שפרץ בין חברה, שמעסיקה עובדים לבין שניים מעובדיה, אשר דרשו פיצויי פיטורין (כנראה שחוק המבטיח פיצויים כאלה לעובד, בנסיבות אלה, לא קיים שם) עקב פיטוריהם אחרי שנות עבודה רבות.

התקיים הליך גישור ארוך וגלוי לב, שכלל משא ומתן מקיף ועיון מעמיק בהצעות ובהצעות שכנגד שעלו על השולחן בחדר הגישור, הן בדיונים המשותפים והן בפגישות בנפרד. לבסוף הגיעו הצדדים למסקנה, שכל האופציות לפתרון מוצו והגישור הסתיים ללא הסדר.

בימים שלאחר הליך הגישור הזה, ערכה המגשרת המכובדת תחקיר עצמי ובמסגרתו היא שאלה את עצמה מה היא יכלה לעשות אחרת בכדי לעזור לצדדים להגיע לידי הסדר, שיהיה מקובל על כולם. מסקנתה הייתה,  שהיא מעלה שאלה לא נכונה וכי ההצלחה או הכישלון לא צריכים להימדד במונחים של השגת הסדר , אלא באיזו מידה היה בהליך משום תרומה לצדדים.

היתרון הראשון טמון בעצם ההסכמה שהושגה בין הצדדים, לזנוח את העמדות המוקדמות שלהם, שעִמָּן הם הגיעו לחדר הגישור. הצדדים שוכנעו בכך, שהגישור מאפשר להם לבטא את האינטרסים האֲמִתִּיים שלהם, להגדיר ולעמוד על הדברים, שבאמת חשובים להם. לצורך זה, הצדדים ישבו יחד וניהלו שיחות תרבותיות תוך כבוד הדדי והכרה בצרכי הזולת, וזאת בפעם הראשונה מאז פרוץ הסכסוך מזה שלוש שנים, שהתאפיינו בחילופי מסרים נזעמים שהלכו והסלימו ובפגישות נסערות וויכוחים קולניים.

היתרון השני נעוץ בעובדה, שהתקיימה האזנה קשובה לצרכיו, מצוקותיו של האחר ולנקודות המבט שלו. הצדדים נפתחו והכילו את בעיותיהם של האחרים בהליך, וזאת במקום ההתלהמות, התבטאויות בוטות והפגיעות הדדיות, שהיו מנת חלקם של הצדדים קודם לכן. תהליך הגישור אפשר לצדדים להיות גלויים, רגישים ופגיעים, איש בפני רעהו. לכל צד הייתה ההזדמנות להישמע ולהיות מעורב בדיאלוג אמין, הוגן וכן.

שלישית, הצדדים יצאו את חדר הגישור עם מושג נכון ומעמיק באשר לאלטרנטיבות המציאותיות – הרעות והטובות ביותר – העומדות בפניהם, בבואם להחליט על המשך צעדיהם. אמנם, העמדות, במקרה זה, לא פינו את מקומן בפני האינטרסים של הצדדים, אבל הצדדים יצאו מושכלים באשר לציפיות הריאליות, המציאותיות, שלהם עצמם והבנה טובה יותר באשר לעמדות והאינטרסים של הצד השני וכן החוזקות והחולשות של עמדותיו.

תגובתו הכותב למאמר

ללא ספק יש לפן הטרנספורמטיבי של הגישור יתרונות רבים והדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר בגישורים, שבהם מתקיימים יחסים מתמשכים בין הצדדים, כמו ביחסי עבודה, גישורים במשפחה, כולל גישורי גירושין, גישורים בין שותפים ובין שכנים. לית מאן דפליג, שבמקרים אלה, כל היתרונות, שנימנו במאמרה של המגשרת המכובדת, שרירים וקיימים והם נובעים מעצם קיומו של הליך הגישור. האווירה שהשתנתה, התובנות שהושגו וההשקפות החדשות, כל אלה לא יסולאו בפז בתרומה שלהם ליחסים עתידיים, שנמשכים מכורח החיים, גם כאשר לא הושג הסדר.

מאידך, כאשר צדדים מחליטים להגיע להליך גישור במקום להביא את ריבם לביהמ"ש, הם  אינם מעוניינים בטרנספורמציה, הם מחפשים פתרון לסכסוך ומזור לנזקים שהסכסוך גורם להם. ואם ניתן להגיע לפתרון ללא בימ"ש וללא שעות חיוב מרובות של עורכי דין, על כל הכרוך בכך, כן ייטב. אולם, וכאן עיקר הבעיה בסיפור הגישור הנ"ל או, למעשה, כמעט בכל גישור אחר, שבהליך הגישור הושקעו משאבים כספיים – תשלום למגשר, תשלום לעורכי הדין וכיסוי הוצאות שונות, ומשאבי זמן, ולבסוף, שום דבר ממשי לא יצא מזה. אמנם, יתכן, שהייתה בכך הכנה לא רעה לקראת המשפט העתידי, ואולי גם הפגת מה של המתחים בין הצדדים, אבל ספק אם זה היה שווה את ההשקעה, שהייתה כרוכה בכך (למרות, שעל פי השמועה, ישנם עורכי דין שמסכימים לגישור, לא במטרה להגיע לידי הסכמות כלשהן, אלא במטרה לגלות לקראת המשפט כמה שיותר מקלפי היריב).

אנו יכולים להבין את התסכול, שהיה מנת חלקה של המגשרת ממרילנד, שגם אנחנו שותפים לו. בכל מקרה של הליך גישור שכשל, כל מגשר ראוי יחזור ויבדוק את עצמו, האם היה דבר מה, שהוא יכול היה לעשות אחרת בכדי להביא את הצדדים לידי הסכמה. לעומת זאת, אנו מניחים, שכל מגשר חש הרגשה של הישג וסיפוק, (כמעט כאילו הוא עצמו חולק את תחושת הרווחה), כאשר הליך הגישור צלח והצדדים הגיעו להסכמות, שנחתמו בהסדר גישור.

בגישור מסוים, שבו כותב שורות אלה היה מעורב יחד עם מגשרת נוספת, הושג הסדר גישור, בתרומה של הצעת מגשר שנענתה בחדווה ע"י הצדדים, שחתמו על ההסדר  תוך הבנה, שההסדר יקבל תוקף של פס"ד. בתחקיר משותף, שנערך לאחר מעשה בין המגשרים, מתחה המגשרת השותפה, ביקורת על כך, שמטרת הגישור הוחטאה במידה רבה, שכן הצדדים לא חוו את חוויית הגישור על כל שלביו ולא יהפכו, עקב כך, לשגרירי הגישור בקהילתם.

הביקורת הזאת לא התקבלה כלל ועיקר על דעתו של המגשר האחר. מה לנו חוויית הגישור, כאשר ההליך השיג את מטרתו, הצדדים הסכימו ביניהם על פתרון שהיה מקובל עליהם והסכסוך יושב באופן שנראה להם. ביהמ"ש לא הפנה את התיק לגישור, ע"מ שהצדדים יעברו תהליך של טרנספורמציה או שיחוו את ההליך, אלא במטרה שיושג, ככל הניתן, הסדר, שיספק אותם ויוריד את התיק משולחנו של ביהמ"ש שבלאו הכי עמוס לעייפה.

עצתן של כותב המאמר

מהקושי הזה, של משאבים ומאמצים שהושקעו לשווא, כאשר הליך הגישור כשל, מתחייב הפתרון של הגישבור. לא מעט טענות, נשמעות כנגד פרקטיקה זו, ואולי, להפתעת הקורא, גם לנו הטענות הללו נשמעות מבוססות, ענייניות ומטרידות. ועיקרן, כיצד ניתן להעלות על הדעת, שמי שישב בכובע המגשר, היה שותף לסודות הצדדים שנתנו בו אמון, יחבוש, בהעדר פתרון מוסכם, את כובע הבורר ויכריע בעניינם. בכפוף להעמקה בשאלה זו, יתכן, שאפילו כרוכות בכך שאלות של אתיקה בהיבטים מסוימים (ראה סעיף 73 ופרק י' קוד אתי וכללי אתיקה למגשרים, תשע״ז -2017).

אולם, לא רק זאת אלא אף זאת. בשיחה שקיימנו לאחרונה עם מגשר עמית, שקיים הליך של גישבור, הליך שגרם לו לאי נוחות רבה. אותו עמית השתלם גם כבורר, תחת ידו של בר סמכא ידוע בתחום הבוררות בארץ. לאחר שהכריע בסכסוך בתורת בורר, אותו עמית מגשר, הגיע לתובנה, שבמבנה הנפשי שלו הוא בעל מזג גישורי. כמגשר, הוא שולט היטב בארגז הכלים העומד לרשותו בכדי לנווט את ההליך, ולהנחות את הצדדים להשגת הסכמות ולפתרון הסכסוך. מאידך, המזג שיפוטי, שדרוש להכרעה בכפייה, זר לו, ולדעתו, אינו מתאים למי שחותר להשיג את יישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

ולכן, התובנה שהכותב מנסה להעביר, שלא המגשר, יהפוך, בשלב מסוים, לבורר ויכריע בסכסוך, אלא שהצדדים יסכימו מראש, בהסכם לקיום הליך הגישור, שאם לא ייושב הסכסוך ויושג הסדר גישור, ההליך יועבר להכרעה בפני בורר, שלא שימש קודם כמגשר בסכסוך. על פי גישה זו, בנוסף להסכם לקיום הגישור, תפורטנה ההתניות המתחייבות בכל הסכם בוררות (כמו זהות הבורר, משך הבוררות, חלות סדרי הדין, הראיות וכיו"ב).

היה וכשל הליך הגישור, יעבור הסכסוך לבורר, שאליו יוגשו, בכפוף להסכמה מפורטת של הצדדים, תקציר מוסכם של עמדות הצדדים, כפי שעלו בגישור.  ככל שנחשפו האינטרסים של הצדדים, שביסוד הסכסוך, הרי שבהסכמת הצדדים, גם הם יועברו לבורר, כמו גם כל החומרים, שהוגשו למגשר. אם נשמעו עדויות במהלך הגישור, ניתן יהיה להציגן לבורר, אלא אם כן הבורר ו/או צד  כלשהו ידרשו העדה נוספת של העדים בפני הבורר.  באופן זה יתאפשר הליך בוררות כהלכתו, הליך קצר וענייני, כאילו הייתה זו בחירתם הראשונה של הצדדים[3].

מובן, שיש מקום לשפץ ולהוסיף לרעיון היולי זה, כאשר המטרה היא למנוע מצב, שבו הסכמות שבין הצדדים להימנע מלפנות לביהמ"ש, לא הניבו דבר, פרט להשקעת שווא של משאבים של זמן ובכסף ומאמצים לריק.

במצב דברים זה, כשאנו מצרפים לסיטואציה הזאת את כל היתרונות שנימנו במאמרה הנ"ל של המגשרת ממדינת מרילנד, ניתן יהיה לצפות להליך בוררות יעיל ומהיר שיישא עמו הכרעת בורר בסכסוך והגעה לתוצאה מיטבית, לא פחות מזו שהייתה מושגת בפניה מאולצת לביהמ"ש.


[1] Nancy B. Shuger is based in Maryland.  After retiring as a trial judge in 2011, she launched her mediation business. Her practice is multicultural, focusing primarily on family, small business, workplace, and congregational matters. She is experienced in, and enjoys, working with self-represented parties.

[2] https://www.mediate.com/articles/shuger-mediation-failed.cfm

 

[3]. באסוציאציה מזכיר מעט את הליך גביית ראיות בדרך של Depositions, הנהוג בארה"ב.

על אף חשיבותם הרבה – אין לקדש את עקרונות הגישור בכל מחיר

על אף חשיבותם הרבה – אין לקדש את עקרונות הגישור בכל מחיר

האם בקשה להארכת המועד לשם הגשת חוות דעת מומחה נוספת כראייה בתיק ביהמ"ש, שמקורה במה שנלמד בהליך הגישור, פוגעת במעמדו של הליך הגישור, באופן המצדיק  את דחיית הבקשה? על שאלה זו השיב בחיוב כב' השופט א' רון בביהמ"ש המחוזי בתל אביב השיב בחיוב,  ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו בפני ביהמ"ש העליון בפסה"ד רע"א 1598/18 ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' פלוני.

להמשיך לקרוא על אף חשיבותם הרבה – אין לקדש את עקרונות הגישור בכל מחיר

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

25.7.2018

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

השאלה שעלתה לפתחו של ביהמ"ש העליון בתיק רע"א 3540/18  אלומות הכרמל בע"מ נ'  החברות הורסקורט בע"מ אמ. בי. אס. בע"מ, ורסטייל ורשות המיסים, היתה: האם יינתן צו לבקשת אלומות הכרמל בע"מ לעיין בהסדר הגישור (הסכם פשרה בלשון פסה"ד), שנחתם בין הוסקורט לבין אמ.בי.אס, מבלי שאלומות תהיה צד לו.

להמשיך לקרוא מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 

שאלת החיסיון של הליך הגישור שוב עולה בפני בית המשפט והפעם בפני כבוד סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שינמן בתיק  ה"פ 17350-05-15 פלונית ואח' נ' פלוני ואח'. מאחר והשופט במקרה זה היה צריך להכריע במספר סוגיות נוספות מתחום הגישור, מצאנו לנכון להביא את פסק הדין הזה בפני הקורא בהרחבת מה.

  להמשיך לקרוא החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו

 20.5.18

 זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו[1]

חלפו כעשרים שנה, מאז שהפרקטיקה של גישור לגירושין בארה"ב, החלה לחלחל לתודעתם של אנשים ולעורר את עניינם. הפרקטיקה עצמה של גישור לגירושין היתה קיימת כבר מספר שנים קודם לכן, אלא, שבאותם ימים היא עדיין לא היתה בבחינת מגמה שלטת אצל זוגות מתגרשים. כיום, המצב שונה בתכלית והמחשבה לפנות לגישור בעת משבר גירושין נשמעת מוכרת ומקובלת, רק שבמקרים רבים המחשבה לפנות להליך גישור אינה עוד כה פופולרית. רבים כבר שמעו ובררו על ההליך הזה, ולמדו מניסיונם הרע של מי שהתנסו בו. הליך הגישור לגירושין שחוו זוגות היה קשה ומרתיע לא פחות מזה המתנהל בביהמ"ש.

להמשיך לקרוא זליגת הלגליזם לגישור לגירושין עיוות את מהותו

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

1.5.2018

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין / מאת גיורא אלוני, עו"ד

 נחתם הסדר גישור שקיבל וביהמ"ש נתן לו תוקף של פסק דין. כיצד יפעל צד להסדר גישור זה, כאשר  לטענתו הצד השני היפר אותו? השאלה הונחה לפתחו של שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג, בתיק  רע"א  1932/18 מוגדאם מוסא נמבר נ' ג'ק רושל ואח' , כאשר היה צריך להכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, לסלק על הסף בקשה לביזיון בימ"ש לפי פקודת ביזיון בית משפט, שהגיש המבקש (להלן: "נמבר") נגד המשיבים. להמשיך לקרוא התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

4.4.2018

 הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

המסקנה או התובנה העולה מכותרת המאמר ניתן ללמוד מפסק דינה של כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט, בבימ"ש השלום בתל אביב, שיצא לאחרונה (18/02/18) מתחת ידה בתיק –

ת.א. (ת"א) 5288-10-16 חן משיח נ' אור ביטון, שעניינו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים, האחד כנגד רעהו, בקשר עם הסכם מכר דירה והסדר גישור שנכרת, בעקבות תביעה, שהוגשה קודם לכן על ידי התובע נגד הנתבע.

להמשיך לקרוא הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין

1.2.2018

 בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין/ מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

לשאלה באילו תנאים ובאיזה נסיבות יאפשר בית המשפט לבעל, שהיה צד להסכם גירושין, שהושג בהליך גישור ושקיבל תוקף של פסק דין, לתבוע חרף ההסכמות שעוגנו בהסכם, נדרשה כב' השופטת אילת גולן-תבורי בביהמ"ש לענייני משפחה (פתח תקוה) בפסק דינה בתיק תמ"ש 61453-06-13 פלוני נגד פלונית (19 דצמבר 2017).

  להמשיך לקרוא בית המשפט מונע ניסיון לתקוף הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין

בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

2.2.2017

 בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

 נושא המאמר בתמצית

 ככל שתורת הגישור ותפיסת העולם שביסודה שונה ואף מנוגדת לזו העומדת ביסוד ההתדיינות המשפטית, עובדה היא, שהגישור איננו מתעצב וקורם עור וגידים בחדרי הגישור, אלא דווקא בפסיקות בתי המשפט, ובשיטת המשפט שלנו, אף הרבה יותר מאשר בדברי החקיקה שיוצאים מתחת ידי המחוקק.

 כזו הינה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים בפסה"ד

רמ״ש 34741-09-16 א.ש. נ' ט.פ. מפי כב' השופט שאול שוחט, (מיום 2.1.2017), שמגדירה מחדש את היקף החיסיון החל על מסמכים שנערכו במהלך גישור .

להמשיך לקרוא בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור

התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

27.2.17

 התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

ברקע הדברים

את חלקו הראשון של  מאמרי Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים (12.12.16), סיימתי במילים:

 "מי מאתנו, המגשרים לא מכיר את סעיף הסנקציה בהסדרי הגישור שאנו עורכים, אם זה בהסכמי הגירושין, בעיקר באשר לפיגור בתשלומי המזונות ותשלומים אחרים בהם מתחייב מי מהצדדים להסכם, אבל לא רק. את סעיפי הסנקציה אנו דואגים לנסח כמעט בכל הסדר גישור, ולהצמידו להתחייבויות של הצדדים לבצע תשלום או פעולה, שמכסים את האפשרות שצד כלשהו לא יבצע את המוטל עליו כמוסכם.

חשיבותו הרבה של פסק הדין הנ"ל היא בכך שהוא נותן משנה תוקף וחשיבות לסעיפים אלה ובמיוחד כאשר הסדר הגישור קיבל תוקף של פסק-דין. שאם לא כן היה ביהמ"ש מרוקן מתוכן במחי יד את סעיפי הסנקציה, הבאים לקבוע פן "עונשי" להפרת התחייבותו של צד לחוזה".

במקרה שמובא כאן בפני קהל המגשרים, המגשר לא עשה כן, ולא הנחה את הצדדים להצמיד סנקציה כספית להתחייבויות הצדדים להסדר, ובתוצאה של מחדל זה של המגשר נשא אותו צד, שבא לממש  את הסדר הגישור שכאמור, אף קיבל תוקף של פס"ד.

להמשיך לקרוא התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה