התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

27.2.17

 התחייבות בהסדר גישור, שאין סנקציה בצידה בגין הפרתה – שגויה

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

ברקע הדברים

את חלקו הראשון של  מאמרי Pacta sunt servanda  (פקטה סונט סרבנטה) או חוזים יש לקיים (12.12.16), סיימתי במילים:

 "מי מאתנו, המגשרים לא מכיר את סעיף הסנקציה בהסדרי הגישור שאנו עורכים, אם זה בהסכמי הגירושין, בעיקר באשר לפיגור בתשלומי המזונות ותשלומים אחרים בהם מתחייב מי מהצדדים להסכם, אבל לא רק. את סעיפי הסנקציה אנו דואגים לנסח כמעט בכל הסדר גישור, ולהצמידו להתחייבויות של הצדדים לבצע תשלום או פעולה, שמכסים את האפשרות שצד כלשהו לא יבצע את המוטל עליו כמוסכם.

חשיבותו הרבה של פסק הדין הנ"ל היא בכך שהוא נותן משנה תוקף וחשיבות לסעיפים אלה ובמיוחד כאשר הסדר הגישור קיבל תוקף של פסק-דין. שאם לא כן היה ביהמ"ש מרוקן מתוכן במחי יד את סעיפי הסנקציה, הבאים לקבוע פן "עונשי" להפרת התחייבותו של צד לחוזה".

במקרה שמובא כאן בפני קהל המגשרים, המגשר לא עשה כן, ולא הנחה את הצדדים להצמיד סנקציה כספית להתחייבויות הצדדים להסדר, ובתוצאה של מחדל זה של המגשר נשא אותו צד, שבא לממש  את הסדר הגישור שכאמור, אף קיבל תוקף של פס"ד.

נסיבות המקרה דידן

העובדות שביסוד פסק דינו של כב' שופט בית משפט השלום במחוז המרכז, נחום שטרנליכט ב רע"צ 3264504-16 עיריית רחובות נ' מילגם שירותים לעיר בע"מ היו כדלקמן:

בין החברה המשיבה לבין העירייה המערערת התגלע סכסוך בשל תשלום אותו דרשה המשיבה עבור עבודות מדידה בשטחי האוניברסיטה העברית, השלוחה ברחובות, שביצעה עבור העירייה המערערת. המדידות שביצעה החברה הוזמנו ע"י העירייה ושימשו  כבסיס לתביעות שניהלה נגד האוניברסיטה לתשלום היטלי פיתוח וארנונה.

בגין הסכסוך שבין העירייה והחברה המשיבה התקיים ביניהן הליך גישור, שתוצאתו היתה הסדר גישור שנחתם ע"י הצדדים כדין והוגש לבית המשפט שנתן לו תוקף של פסק-דין.

עיקרו של פסה"ד שמובא כאן עוסק בשאלה האם פעל רשם ההוצל"פ בגדר סמכויותיו ונושא זה כלל איננו מעייננו, המגשרים. אבל מקריאת פסה"ד ניתן ללמוד, שבסעיף 1 להסדר הגישור הוסכם בין הצדדים, שלחברה המשיבה יגיע תשלום מכל סכום שהעירייה תגבה מהאוניברסיטה על סמך המדידות שערכה המשיבה. גובה התשלום יהיה (כנראה) באחוז מסכום הגבייה האמור, שהרי בין הצדדים בתיק שלפנינו לא היו כל חילוקי דעות, "שחישוב הסכום המגיע למשיבה, בהתאם להוראות סעיף 1 הנ"ל להסדר הגישור, הינו בגדר 'חישוב אריתמטי בלבד'-".

בסעיף 6 להסדר הגישור נקבעה חובתה של המשיבה לסייע בידי המערערת בכל הנוגע לניהול ההליכים המשפטיים, שניהלה העירייה המערערת נגד האוניברסיטה, כתנאי לזכאותה לקבל הכספים מהמערערת.

עוד נקבע בהסדר הגישור, כי המערערת תעדכן את המשיבה בדבר התקדמות ההליכים המשפטיים, שננקטו ע"י המערערת נגד האוניברסיטה, וכי קודם לחתימה על הסכם כלשהו עם האוניברסיטה, תעביר העירייה המערערת לידי החברה המשיבה טיוטה של ההסכם לשם קבלת עמדת המשיבה.

בפועל, חרף התחייבותה זו של המערערת, היא נמנעה ממסירת מידע כלשהו למשיבה ורק עם פתיחת ההליכים המשפטיים נגד המערערת, שהתקיימו בין הצדדים בביהמ"ש המחוזי מרכז, נודע למשיבה כי המערערת גבתה מהאוניברסיטה סכום של 8,500,000 ₪.

כאשר נודע הדבר לחברה המשיבה, היא מיהרה ופתחה בהליכי הוצאה לפועל  נגד העירייה לגביית המגיע לה בהתאם להסדר הגישור, שקיבל, נזכיר שוב,  תוקף, של פסד-דין.

השפעתן של התניות בהסדר הגישור על ההכרעה השיפוטית

במסגרת הגנתה של המערערת בפני רשם ההוצל"פ, טענה העירייה, שבהסדר הגישור לא נקבע סעד כספי כלשהו, שנלווה להתחייבותה ליידע  את המשיבה בגין התקדמות ההליכים בינה לבין האוניברסיטה. מה גם, שבהסדר הגישור הוסכם, כי על המשיבה לסייע לעירייה בכל דבר שיידרש במסגרת ההליכים שניהלה נגד האוניברסיטה,  ואילו החברה המשיבה לא עמדה בהתחייבות זו ובכך הפרה המשיבה את התחייבותה עפ"י הסדר הגישור וממילא אין היא זכאית לתשלום כלשהו מהמערערת.

עוד טענה העירייה, כי לא היה מקום לפתיחת תיק ההוצל"פ, היות ופסק-דין – והכוונה היא לפסה"ד שנתן תוקף להסדר הגישור – אינו מטיל על המערערת חיוב כספי כלשהו כלפי המשיבה, במקרה של הפרת התחייבות כלשהי שבהסדר מצד המערערת. ולכן, לדבריה, עומדת לה טענת "פרעתי", שמשמעותה שעל המשיבה היה להוכיח את טענותיה בדבר זכאותה לקבלת כספים ואילו המשיבה לא הציגה ולו ראשית ראייה לכספים שהיא תובעת. יתרה מזו, החברה המשיבה היא זו שהפרה את הסדר הגישור, בכך שלא סייעה בידי המערערת בהליכים נגד האוניברסיטה, ובהיות סיוע זה "תנאי מתלה" לחובת העירייה לשלם לה, הרי שלא קיים שום חיוב כספי כלפיה מצד המערערת.

רשם ההוצאה לפועל דחה את טענת ההגנה של העירייה ופסק, שמעבר לטענה בעלמא בדבר הפרת חובתה של המשיבה, לא הובא כל פירוט בדבר העדר הסיוע מצד החברה ולא הובא אף ראשיתה של ראייה כי הסיוע האמור נדרש בכלל כתנאי לצורך קיום חובתה של העירייה לשלם עבור עבודות המדידה שביצעה עבור המשיבה.

ביהמ"ש שלערעור בקבלו את ערעור של העירייה על החלטת רשם ההוצל"פ, פסק, כי כאשר נטענה טענת "פרעתי", ע"י העירייה, הנטל הוא על תובע פירעון הכספים –ובמקרה שלנו החברה המבקשת הדורשת לממש את הסדר הגישור – בהיותה בחזקת 'המוציא מחברו'; ומשום כך, היה עליה לשכנע את רשם ההוצל"פ, שפסק הדין הנותן תוקף להסדר הגישור, אכן מקים לה את הסעד שהיא מבקשת לממשו בהליך ההוצאה לפועל.

קיום התנאי המתלה להתגבשות החוב– זה התנאי הקבוע בסעיף 6 להסדר הגישור –  הוא, במקרה זה, חלק מעילת התביעה של החברה המשיבה נגד המערערת, ועליה להוכיח שהתנאי המתלה אמנם התמלא. אכן, ידוע לנו שהמערערת מעולם לא פנתה למשיבה לקבלת עזרה וסיוע ואף לא עמדה בהתחייבותה לעדכן את המשיבה בנוגע להתנהלות ההליכים נגד האוניברסיטה, וכך, מן הסתם, המשיבה מצדה לא סייעה בידי העירייה בהליכים נגד האוניברסיטה.

כלומר, לא העירייה המערערת היא זו שהיתה צריכה להוכיח את אי קיומו של התנאי המתלה. המשיבה היא זו, שצריכה היתה להוכיח, שהתנאי המתלה התקיים. ומכאן, שלא היה מקום לסלק על הסף את טענת ההגנה ("פרעתי") שהעלתה המערערת. יתרה מכך: במקרה דנן, אין די, כטענת החברה המשיבה, בחישוב אריתמטי פשוט לשם הכרעה בשאלת גובה החוב. זאת משום, שלפני כן יש לדון בשאלה, האם בכלל התגבש חוב כלשהו, והאם קמה למשיבה זכאות לקבלת כספים מהמערערת, בהתחשב בתנאי האמור שבסעיף 6 להסכם הגישור, בדבר קבלת סיוע מעם המשיבה, ובשאלה זו, אין כב' רשם ההוצל"פ מוסמך לדון.

התובנות שצומחות למגשר מפסה"ד

מבחינת ציבור המגשרים מה שחשוב הוא, שהעובדה שלא נלווה סכום קבוע ומפורש של קנס כסנקציה במקרה של הפרתה של איזו מהתחייבות הצדדים, גורמת להסדר הגישור, הגם שקיבל תוקף של פס"ד, להיות הרבה פחות אפקטיבי, אם וכאשר מי מהצדדים צריך לתבוע על פיו במקרה של הפרת התחייבות שבו ע"י הצד השני.

אם היה המגשר, במקרה זה, מנחה את הצדדים לקבוע שבמקרה של הפרת ההתחייבות של מי מהצדדים – של העירייה לעדכן ולדווח לחברה על ההליכים נגד האוניברסיטה ושל החברה לעזור לסייע בניהול ההליכים הללו, ישולם לצד השני סכום כסף מוסכם כלשהו או סכום המחושב כאחוז משווי העבודות או משווי תביעת העירייה מהאוניברסיטה, היה הדבר סולל את הדרך לצד המקיים לזכות ביתר קלות בפיצוי המגיע לו בגין ההפרה, ללא הצורך שהגורם השיפוטי יחל בחישובים ובהערכות.

ראו נא, לדוגמא, את המקרה הראשון באותו מאמר, שאותו הזכרתי במבוא למאמר זה. להזכירכם, באותו מקרה, קבעו הצדדים להסדר הגישור שערכו ביניהם, שאת סכום הפשרה המוסכם בסך 800,000 ₪, "תעביר העירייה המערערת למשיבה עד למועד מסוים, ואם לא תעשה כן "יעמוד מלוא סכום התביעה, בסך 3 מיליון שקלים, לפירעון מיידי בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה".

וכך כאשר העירייה לא עמדה בהתחייבותה להעביר את סכום הפשרה במועד המוסכם, לא נותר לחברה באותו מקרה אלא לדרוש , שביהמ"ש יחייב את העירייה בסכום שבו התחייבה לשאת במקרה של הפרת ההתחייבות שלה.

למרות הדברים לעיל, על קהל המגשרים הקוראים לזכור, שכמו ברוב אורחות החיים וברוב הפעולות ומעשי הגומלין בין בני אנוש, אין אופן התנהגות אחד ואין חוקים ביחס לעריכת הסדרי גישור. התנאים בהסדרי הגישור נגזרים מגורמים רבים כגון, נסיבות העניין, הצדדים המעורבים ואף האווירה  בחדר הגישור. על המגשר לבור מה הוא הנכון במצב הנתון. יש לצפות לסעיפי סנקציה בעיקר במקרים של התחייבויות שאמורות להתבצע לאורך זמן רב , כמו בהסכמים לתשלום דמי מזונות  או התחייבויות בהסדרים עסקיים בין אנשים או בין אנשים לבין גופים מסחריים, שלטוניים ואחרים. מאידך, בנקל ניתן לחשוב על מצב שבו המגשר יימנע מלהנחות את הצדדים מללוות בסנקציה הסדר גישור, כמו כאשר הסכסוך נפתר בהתחייבותו של צד כלשהו לפרסם התנצלות או לתרום סכום כסף למוסד צדקה כלשהו או כאשר הסנקציה נתפסת כפגיעה בכבודם של בצדדים באופן, שהוספת סנקציה במקרה של הפרת התחייבות כלשהי תגרום למרירות ועלבון. הוא הדין בגישורים במשפחה שאינם גישורים לגירושין. ברבים  מהמקרים על המגשר ועל הצדדים לסמוך על יושרתו של הצד השני ועל הבנתו שחוזים יש לקיים.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.