נורת אזהרה בוהקת למגשרים: סיכום גישור שנרשם בהסכמת הצדדים עשוי להיחשב כחוזה מחייב.

10.03.2024

נורת אזהרה בוהקת למגשרים: סיכום גישור שנרשם בהסכמת הצדדים עשוי להיחשב  כחוזה מחייב.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

תקציר

תשומת ליבם של המגשרים מופנית לפסה"ד של ביהמ"ש העליון – פסה"ד העיקרי יצא מלפני כב' השופט גרוסקופף ואליו הצטרפו כב' השופטות רונן וברק-ארז ע"א 1456-22 איברהים עג'מי נ' וואחת אל סאלם נווה שלום (ועד מקומי נווה שלום)  (לפסק הדין המלא ר' https://cutt.ly/Tw1PdseL).

במיני-רציו של פסה"ד נכתב:

"סיכום הישיבה" (ישיבת גישור ג.א.) שנחתם בין הצדדים ומשקף הסכמות שאינן מפורטות באופן מלא הוא בגדר חוזה מחייב? המחוזי השיב על כך בשלילה, העליון משיב על כך בחיוב בהתאם לעקרונות שגובשו בפסיקה ביחס לתנאים להכרה ב"מסמך ביניים" או "זיכרון דברים" כמסמכים בעלי תוקף משפטי מחייב".

פסה"ד המדובר הינו סבוך למדי ועיקר עינינו  הוא בדיני החוזים, אבל חשיבותו עבור המגשרים ועולם הגישור רבה. לפיכך נתרכז בהקשר הגישורי שלו.

להמשיך לקרוא נורת אזהרה בוהקת למגשרים: סיכום גישור שנרשם בהסכמת הצדדים עשוי להיחשב כחוזה מחייב.

אחריות המגשר בנזיקין בתביעה בגין התרשלות במילוי תפקידו

אחריות המגשר בנזיקין בתביעה בגין התרשלות במילוי תפקידו[1]

מבוא

המשפט המקובל האנגלי, גם בארצות שבהן הוא בבסיס שיטת המשפט שלהן, ובעקבותיו גם המשפט הישראלי, רואים באופן מסורתי את חובתו של אדם מקצועי להפעיל מיומנות וזהירות סבירים כהתחייבות חוזית, שהפרתה תיפול בגדר עוולת רשלנות או כהפרת חובה חקוקה.

להמשיך לקרוא אחריות המגשר בנזיקין בתביעה בגין התרשלות במילוי תפקידו

מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ – דיון בשאלת היקף חסיונו של מסמך ושלא בהקשר להליך גישור, אבל לבטח חל גם עליו

מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ – דיון בשאלת היקף חסיונו של מסמך ושלא בהקשר להליך גישור, אבל לבטח חל גם עליו

השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט העליון בתיק רע"א 400-21 מושב נהלל-איחוד עסקים נ' מס ערך מוסף, (שהובא במלואו בניוזלטר 33 יולי-אוגוסט 2023) בכלל לא דנה בשאלה מעולם הגישור, אלא בשאלה עקרונית שלא נדונה קודם לכן במשפט הישראלי.

להמשיך לקרוא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ – דיון בשאלת היקף חסיונו של מסמך ושלא בהקשר להליך גישור, אבל לבטח חל גם עליו

התיזה של פרופ' עומר שפירא בדבר מקורות הכוח של המגשר, מהזווית של הגישור המקוון.

20.06.2023

התיזה של פרופ' עומר שפירא בדבר מקורות הכוח של המגשר, מהזווית של הגישור המקוון.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הסיבה שבגללה בחרנו להתייחס למאמרו של PHILIP GRAHAM[1] שכותרתו

"Does Online Mediation Create Disadvantages for New Mediators?"[2] היא התייחסותו למחקרו של פרופ' עומר שפירא (2009):"Exploring the Concept of Power in Mediation: Mediators’ Sources of Power and Influence Tactics"[3].

להמשיך לקרוא התיזה של פרופ' עומר שפירא בדבר מקורות הכוח של המגשר, מהזווית של הגישור המקוון.

חיסיון עורך דין לקוח וחסיון בגישור – גילוי מסמכים החוסים תחת שני עקרונות חיסיון שונים

1.4.2023

חיסיון עורך דין לקוח וחסיון בגישור – גילוי מסמכים החוסים תחת שני עקרונות חיסיון שונים

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

פתח דבר

כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין, בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו, דנה והכריעה, בתיק

תמ"ש 56209-11-21 א' ס' נ' ל' ס, בשאלה מה גורלה של  בקשה לגילוי ועיון מסמכים, שהוגשה במסגרת תובענה לאכיפת הסכם/הסדר גישור, שהתגבש לטענת המבקשים בתום הליך גישור.

הבקשה, שהובאה בפני השופטת המלומדת, מתייחסת לתכתובות, מסרוני ווטסאפ ודוא"ל, כמו גם לכתבי בית דין שהוחלפו בין המשיבה ו/או בתה לעורך דינה לשעבר, בתביעה לתשלום שכר טרחה שהתנהלה ביניהם, מסמכים שהינם קודמים למועד תחילת הגישור ועד לכשבועיים לאחר מכן.

כל זאת על מנת ללמוד ממסמכים אלה על ידיעתה, הבנתה והסכמתה של המשיבה להסדר גישור, אשר את אכיפתו תובעים המבקשים.

להמשיך לקרוא חיסיון עורך דין לקוח וחסיון בגישור – גילוי מסמכים החוסים תחת שני עקרונות חיסיון שונים

עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין

10.3.2023

עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בתגובה לבקשה שהגיש הנתבע בתיק ת"א 7871-05-18 גורניצקי ושות' , עורכי – דין ואח' נ' C.Pell ואח' , לבטל את צו איסור פרסום, שניתן לבקשת התובעים, צו האוסר את פרסומו של פסה"ד העומד ליינתן. השופטת שרון גלר נענתה לבקשת התובעים לאור עדותו של עו"ד ראובן (רובי) בכר, אשר ניהל את הליך הגישור בין הנתבע, מר פל לבין פרופ' בן חיים.

להמשיך לקרוא עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין

רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

1.3.2023

 רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

ריכז וערך  עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

נושא זה הינו גם שאלה של מדיניות משפטית: אם תתאפשר "פנייה לבית המשפט על מנת שייתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים אף אם לא קיים סכסוך ביניהם או לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים כאלה או אחרים, אשר בית המשפט אינו נדרש למלא כל תפקיד שיפוטי ביחס אליהן".

זו היתה אחת הקביעות כב' השופטת סיגל יעקבי מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בפסה"ד ת"א 51133-12-22 אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ואח' נ' נחום ונורית ביתן .

להמשיך לקרוא רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגם – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון" וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

28.2.2023

בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגים – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון"                            וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא קצר

אין כמעט מושגים משפטיים השגורים יותר בפי מגשרים (אבל לא רק) מאשר "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון", שאותם בחר כב' השופט עופר גרוסקופף מביהמ"ש העליון להבהיר בפסה"ד  –

רע"א  86/23 בלו מרבל בע"מ נ' רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ. בשל שכיחותם של המושגים הללו בחיים המקצועיים של כל מגשר, ראיתי לנכון לסקור את פסה"ד הנ"ל עבור קהל המגשרים.

להמשיך לקרוא בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגם – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון" וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים

14.2.2023

לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

להלן סקירה קצרה של פסה"ד–

ת"א 2212-01-21 ציפי נבון נ' 1. מאקו – קבוצת שידורי קשת בע"מ 2.אביטל למברסקי 3.דן מרגלית, מפי כבוד השופט רון גולדשטיין בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, שנועדה לאזן את הנחת היסוד בגישור, שהסדר הגישור הינו אותו חלק מהליך הגישור שגלוי בפני כולי עלמא. הנחת יסוד זו אמנם נכונה, אבל לא תמיד ולא בכל מקרה.

להמשיך לקרוא לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים

הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

בתיק  ע"ע 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי , שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, הוגשה בקשה "בקשה לאישור פסק מגשרת" שהוגשה על ידי המבקש.

על פניו הבקשה מתמיהה ביותר: ממתי מגשרת כלשהי פוסקת בעניין כלשהו, באופן שהמבקש ראה לנכון להגיש בקשה לאשר את פסק דינה של מי שגישרה בעניינו? וזאת בהסתמך על סעיף 79ג(ז), חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתיהמ"ש) שקובע:

" (ז)   הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.".

להמשיך לקרוא הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי