21.11.17
האסטרטגיה שביסוד הישיבות בנפרד (CAUCUS)- בתמצית
מבוא
הרוב הגדול של המגשרים משתמשים בכלי הגישורי של ישיבות בנפרד – הישיבה של המגשר עם אחד הצדדים ללא נוכחותו של האחר – ככל שהדבר נחוץ בנסיבות ההליך. לא רק שרוב המגשרים מוצאים את הכלי הגישורי הזה ככלי מועיל וייחודי להליך הגישור (שכן הדבר אסור כמעט לחלוטין בבית המשפט ועילה לפסילת כל הליך בוררות, כשהבורר נכשל בכך), אלא גם השלב הגמיש ביותר בין שלבי הגישור.
בעוד שסדר שלבי הגישור המוכרים הינו קבוע למדי :- הכנה – פתיחה – הצגת נקודות הראות – זיהוי נושאי הגישור ויצירת "סדר יום" – זיהוי האינטרסים והגדרתם – יצירת אופציות – הערכת חלופות – בחירת אופציות – יצירת הסכמה – הסדר גישור[1], שלב הישיבה בנפרד אינו מופיע כלל חלק משלבי הגישור הקבועים. זאת משום גמישותו של כלי גישורי חשוב זה, שיכול – עפ"י שיקול דעתו של המגשר- להתאים בכל שלב משלבי הגישור המוכרים, ויעידו מגשרים רבים – בעיקר אלה העוסקים בגישורים לגירושין – שלעיתים הם בכלל מקדימים את שלב הישיבה בנפרד אף לפני שלב הפתיחה של הגישור ואילו מגשרים אחרים לא יעשו בו שימוש כלל או שימוש בשלב כלשהו של הגישור, ככל שימצאו אותו נחוץ לשם קידום ההליך. יהיו מגשרים שידגלו בגישה, שיטיב המגשר לעשות אם יעשה שימוש בכלי של הישיבה בנפרד על מנת להכיר תחילה את הצדדים, להבין טוב יותר את המצוקה שלהם, את מקורות הסכסוך, את האינטרסים והרצונות שלהם לפני מתחילים ברצף המוכר של שלבי הגישור.
האמת היא, שאין בדברים עד כה חידוש אמתי עבור כל מי שהינו מגשר פעיל. אני עצמי כתבתי עוד בפברואר 2010 תחת הכותרת "הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור"[2]. אין באמת תשובה לשאלה מתי או באיזה שלב על המגשר להפסיק את הישיבה המשותפת ולקיים ישיבות בנפרד עם הצדדים. כל הליך גישור הינו שונה ממשנהו בהתבסס על המגושרים ונושא הסכסוך. כנוהג שבעולם, בגישורים שמתקיימים בצוות של שני מגשרים, ככל שהמגשרים מוצאים מקום לקיים ישיבה בנפרד, נוהגים לקיימה לאחר שלב "הצגת נקודות הראות" ע"י הצדדים. המגשרים מודיעים על פסק זמן קצר בהליך, שבמהלכו הם מתייעצים ביניהם ומחליטים על האסטרטגיה להמשך ההליך לאחר שמיעת עמדות הצדדים ואת השלב הבא בגישור הם מקיימים את סדרת הישיבות בנפרד, אלא שגם סדר זה של שלבי ההליך איננו בבחינת תורה מסיני.
במאמר זה נתרכז בחלק מהשיקולים, שעשויים לשמש את המגשר בבואו להחליט על קיומן של ישיבות בנפרד[3].
המצבים בהם המגשר ישקול קיומן של פגישות בנפרד
* כאשר הצדדים נקלעו לחילופי דברים שאינם לטובת ההליך, עקרים או מקוממים.
* כאשר מתגלה קושי אצל הצדדים לדבר או להיפתח בפני הצד השני.
* כאשר הצדדים מבקשים לדבר עם המגשר בפגישה נפרדת.
* כאשר המגשר חש שההליך סטה למסלול שלילי שאיננו משרת את המטרה.
השיקולים לפני קיום ישיבות בנפרד.
המגשר חייב לתת את דעתי לשיקולים היקפיים הנוגעים לשימוש בכלי של הישיבה בנפרד, בכדי שהישיבה הזו תפיק את מירב התועלת, לא תיצור ספקות ואי נוחות אצל המגושרים ולא תפגע בהליך הגישור עצמו.
* המגשר יעלה את האפשרות לקיומן של הישיבות בנפרד כבר במהלך שלב הפתיחה.
* בטרם יקיים את הישיבה בנפרד על המגשר לשקול אם קיומה יהיה בו כדי לקדם את הליך הגישור באופן
חיובי או שמא ייגרם נזק להליך. אחד השיקולים יהיה באיזו מידה הצדדים התקרבו להשגת פתרון
לסכסוך, האם הצדדים אכן מעוניינים במציאת פתרון ואיזו תרומה עשויה לצמוח מקיומן של ישיבות
בנפרד.
* לפני קיום הישיבה בנפרד על המגשר לתכנן אותה ואת האסטרטגיה שינקוט במהלכה.
* המגשר יציג את קיומן של הפגישות בנפרד הזו תוך נטרול ומניעה של כל תחושה של אשמה אצל
המגושרים.
* המגשר יבהיר שמטרת הישיבה בנפרד היא לאפשר לו ללמוד מהם האינטרסים האמיתיים של הצדדים.
* המגשר יגיב למגושר בישיבה הנפרדת באופן אמפתי ובונה, וימנע פגיעה או נאצות כלפי המגושר האחר.
* במהלך הישיבה בנפרד, המגשר יעזור למגושר שמולו להבין כיצד עמדותיו וגישתו נתפסים ע"י הצד השני
* במהלך הישיבה בנפרד המגשר יכול להציע דרכים לתקשר עם הצד השני, באופן שיגרום להליך הגישור
להתקדם בכיוון חיובי.
מהמורות שקיומן של ישיבות בנפרד עלולות לעורר
* שאלת העיתוי לקיום הישיבה בנפרד. אין לערוך אותה בשלב מוקדם מדי, שאז יקשה על המגשר לברר
במהלכה את האינטרסים האמיתיים של המגושר או את הפתרונות לסכסוך כפי שהמגושר יוכל להציע
כשהזמן יהיה בשל לכך.
כמו כן, ככל שיש צורך בישיבה בנפרד, אין להשעות יתר על המידה את קיומה, שכן בשלב כלשהו היא
כבר עלולה שלא לשרת את המטרות של המגשר לקידום ההליך.
* על המגשר להיות בטוח שהוא עצמו מעבר לכל נטייה של חיטוט או סקרנות גרידא.
* על המגשר להיות ער לכל רמז לכיוון פתרון הסכסוך, להוציא לאור ולסכם בקולו כל התקדמות בכיוון זה
במסגרת הסיכום של הפגישה.
* יש להימנע בעקבות הפגישות בנפרד מלזרז את הצדדים להציע את האופציות שלהם לפתרון כפי
שהסתמנו בפגישה.
* המגשר חייב לחזור לישיבה המשותפת עם כל הצדדים לאחר הפגישה בנפרד.
עצות לניהול הישיבה בנפרד
* על המגשר לקדם באמצעות הישיבה בנפרד את גילוי המהות האמתית של הסכסוך ואת האינטרסים של
הצדדים. המגשר צריך להיות ער ל"כפתורים" שעליהם יש ללחוץ כדי לקדם כל מגושר להבנת
האינטרסים שלו עצמו, הרגישויות שלו והסיבות לסכסוך.
* המגשר יאפשר למגושרים את הזמן הדרוש בכדי לעכל בעצמם את מה שעלה בשיחה בנפרד.
* במהלך הישיבה בנפרד המגשר יחתור להבין מה הסיבות האמתיות לסכסוך ומה הגורם לפריצתו,
* הפגישה בנפרד אמורה גם לאפשר למגשר ליצור אוירה שתתמוך באמונם ובנכונותם של הצדדים להגיע
לפתרון שיספק כל אחד מהם
* במהלך הישיבה בנפרד על המגשר לעודד את המגושר למצוא את האומץ לעבוד מול הצד השני למציאת
פתרון שיועיל לשניהם.
* המגשר יעודד את המגושר במהלך הפגישה בנפרד שהוא עצמו הינו תורם להצלחה של יישוב הסכסוך
ולהעלות אפשרויות לפתרון מתוך תחושה זו.
* מבחינת המגשר הפגישה בנפרד צריכה לשמש כהזדמנות גם בכדי ליצור קשר הדוק יותר של אמון עם
המגושר והסרת מחסומים, מה שאמור לגרום לפתיחות אצל המגושר ותקל עליו לקבל את בוחן המציאות
שיערוך עבור המגשר, ויבטיח שהמגושר ישקול בפתיחות את האופציות האפשריות לפתרון הסכסוך.
* לסיכום המגשר צריך להיות מחויב לאיכותו של הליך הגישור שהוא עורך ולערך המוסף של הפגישות
בנפרד שהוא שוקל את קיומן ואם בכלל לקיימן.
[1] . "דרכים" – בית הספר ליישוב סכסוכים, מיסודה של סילפר (ישראל) בע"מ, המוכרת ע"י הוועדה המייעצת לגישור שליד הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים. סילפר הקימה את "סולחה" – פורטל הגישור הישראלי.