הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

בתיק  ע"ע 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי , שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, הוגשה בקשה "בקשה לאישור פסק מגשרת" שהוגשה על ידי המבקש.

על פניו הבקשה מתמיהה ביותר: ממתי מגשרת כלשהי פוסקת בעניין כלשהו, באופן שהמבקש ראה לנכון להגיש בקשה לאשר את פסק דינה של מי שגישרה בעניינו? וזאת בהסתמך על סעיף 79ג(ז), חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתיהמ"ש) שקובע:

" (ז)   הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.".

להמשיך לקרוא הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

5.1.2023

האם בידי ביהמ"ש לאכוף תניית גישור שהוסכמה בחוזה?

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא

כבר לפני עשור שנים התמודד ביהמ"ש עם השאלה האם תניה בתקנון להעביר סכסוך לבוררות תידחה מפני תנית גישור, שבאותו תקנון. באותו מקרה הוראה בתקנון אגודה שיתופית, שבו נקבע, שכל סכסוך בין חברי האגודה לבין האגודה "יימסר לבוררות, לפי דרישת אחד הצדדים, בפני בורר עו"ד", אבל בהמשך אותו סעיף בתקנון נאמר ש"טרם פנייה לבוררות, יתקיים הליך גישור, בניסיון לסיים המחלוקת ללא צורך בהליך שיפוטי".

להמשיך לקרוא האם בידי ביהמ"ש לאכוף תניית גישור שהוסכמה בחוזה?

15.7.2022

היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה –

נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

עוד בשנת 2013 העליתי מאמר שכותרתו היתה "מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה", שבו מנותח בהרחבה פסה"ד- סע"ש 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, והוא מומלץ לקריאה כמבוא התמצאות בנושא (https://cutt.ly/KLvGF2C

שבע שנים מאוחר יותר, 2020, שוב פרסמתי מאמר תחת הכותרת "שימוש לרעה בהליך הגישור כמכשיר להשגת תוקף של פסק דין להסדר גישור, בניגוד לחוק ולתקנות", מפי שופטת ביה"ד הארצי לעבודה כב' השופטת לאה גליקסמן, בתיק שדן ממש באותו עניין, בתיק ע"ע 15721-07-19 THEERAPHAT MAOLEE ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח' (https://www.giora-aloni.co.il/?p=1899).

ושוב חוזרת התופעה של שימוש לרעה בהליך הגישור, כפי שעולה מהעובדות, ששימשו ברקע פסק דינו של כב' שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב אלעד שביון בתיק סע"ש 3156-12-19 EBIRAM STEPHEN KOJO נגד פ.גראס שיווק ונעליים 2006 בע"מ.

להמשיך לקרוא היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה – נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.

5.7.2022

הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.

מאת עו”ד גיורא אלוני, מגשר

עובדות המקרה בקצרה

נסיבות המקרה, כפי שהתבררו בבית משפט השלום בנתניה, בפני כב’ השופט אלי ברנד, ושימשו ברקע פסק דינו בתיק  ת”א 29983-02-16 איטון ואח’ נ’ דנציגר ואח’.

להמשיך לקרוא הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.

לתשומת לב המגשרים: הליך גישור – בשונה מהליך בוררות – אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות

מאת גיורא אלוני, מגשר

הקדמה קצרה

זו הערה לגבי פסק דינה של כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים בתיק      ת"א 15004-03-18 רונן דגן נ' שלמה דגן .

חלק מההכשרה של כל מגשר, מבוססת על הוראת סעיף 79ג (ה) שקובע:

"העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין".

כלומר, מעת שמתנהל הליך גישור, מעוכבים ההליכים בבית המשפט, ובמקרה שבעלי הדין לא הגיעו להסדר גישור, קובע ס"ק (ו), יחודשו ההליכים בבית המשפט. באופן זה, מסבירים המגשרים לצדדים, שהפניה לגישור, איננה מהווה מכשול בפני ההליכים, שהחלו בהם בבית המשפט, שכן הליכים הללו יתחדשו אם לא יושג הסדר גישור.

להמשיך לקרוא לתשומת לב המגשרים: הליך גישור – בשונה מהליך בוררות – אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות

5.11.2021

בית המשפט מעניק לתניית גישור בחוזה – מעמד של תניית בוררות

מאת: עו"ד גיורא אלוני מגשר

כלל יסודי הוא בדיני הבוררות, שכל אימת שקיימת בהסכם בין צדדים תנית בוררות, שלפיה הסכסוכים בין הצדדים לו יידונו בבוררות, הרי שאם המבקש נהג בהתאם לתנאים שבחוק, בית משפט, כמעט באופן קטגורי, יעכב כל הליך אחר ויפנה את הצדדים לקיים ביניהם הליך של בוררות.

להמשיך לקרוא בית המשפט מעניק לתניית גישור בחוזה – מעמד של תניית בוררות

15.5.2021

התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"

נושא מאמר זה הינה, כיצד יכריע ביהמ"ש בשאלה אם הליך או אִינְטֶרְאַקְצְיָה– פעולת גומלין –  כלשהי ליישוב סכסוך בין אנשים, בהתערבותו של גורם שלישי, מהווה הליך גישור, באופן שביהמ"ש יכיר בו ככזה, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, נוכח הכחשתו של צד אחד לקיומו של גישור בסיטואציה, שבמהלכה היה הניסיון של צד שלישי ליישב את הסכסוך, שבו הוא נתון או היה נתון.

להמשיך לקרוא התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"

25.4.2021

לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.

ההנחה היא, שבשלב זה של חיינו המקצועיים, כל מגשר מודע לכך, שעד למועד שבו הסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, כל צד יכול לסגת ממנו, בכפוף לתוצאות המשפטיות של הפרת הסכם. לאחר שהסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, אז כל מה שבידי הצד המתחרט לעשות הוא לערער על פסה"ד בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות או לנסות לערער את תקפות פסה"ד באחת העילות שבחוק.

לעומת זאת, מה מעמדה/תקפותה של הסכמה, שנעשתה במסגרת הסדר גישור, כאשר צד מבקש לסגת מהסכמה זו, אבל הסדר הגישור עצמו כבר קיבל תוקף של פסק דין ?

להמשיך לקרוא לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.

25.2.2021

בית משפט מעניק שיניים חדות לאכיפה של חובת שמירת הסודיות המוטלת על המגשרים

כב' השופטת כוכבה לוי בפסק הדין ת"א 55994-04-19 מרום נ' רוזנטל (3.2.2021) דנה ב"חובת סודיות", שחלה על מגשרים במילוי תפקידם, במקרה, שבו הופרה חובה זו ע"י  מי שגישר בין בני זוג ניצים – צדדים  לסכסוך משפחתי. הדיון מתמקד גם ובעיקר במשמעות חובת הסודיות והצורך בהקפדה על שמירתה של חובה זו,  וכן  בהשלכות הנובעות מהפרת חובת סודיות על ידי מגשר ופסיקת פיצויים בעקבות הפרה של חובת הסודיות החלה על  הליך הגישור.

להמשיך לקרוא בית משפט מעניק שיניים חדות לאכיפה של חובת שמירת הסודיות המוטלת על המגשרים

15.2.2021

גישור שמקורו אינו בהפניית ביהמ"ש ולא בהסכמת הצדדים, אלא מכח חוק

על מקור נוסף לקיומו של הליך גישור עמד כב' השופט אסף זגורי מביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת בפסה"ד ת"ע 57641-08-20 ח.ג. נ' ט.ל, בבקשה שנדונה בפניו לאסור על הגשת ראיה – תמלול והקלטה של שיחה שנערכה במסגרת הליך גישור.

להמשיך לקרוא גישור שמקורו אינו בהפניית ביהמ"ש ולא בהסכמת הצדדים, אלא מכח חוק