גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית

15.9.2016

 גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs)[1].

איפיון נושא המאמר

במאמר קודם, שעניינו היה היכרות עם כלי גישורי נוסף – "מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור" (מיום 1.9.16) – הוזכרה בקצרה האפשרות, שהגישור יתנהל כאשר מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית או משתייך לקבוצת האנשים המוגדרים כ- High Conflict people,

ומטעמי נוחות HCPs.

בנושא זה המאמר הזה מבקש להרחיב, במטרה לשמש כלי עזר בידי המגשר שניצב בפני סיטואציה שכזו. [2]Bill Eddy כמי שהתעמק בסימני ההיכר של אנשים שהוגדרו כ HCPs, זיהה מספר מאפיינים, שמצביעים על קיומה של התסמונת. אנו לא נרחיב בכך כאן, אבל עבור כל מי שמעוניין, ניתן למצוא על כך במאמרו "."[3]ling With Defensiveness In High Conflict People

 

לי עצמי היה חבר, שבדיעבד, אחרי שהשתתפתי בסמינריון קצר בנושא אצל המגשרת אפרת אלמוג[4], קל היה לזהות את הסממנים של אישיות זו. לשמחתי באופן אינטואיטיבי התנהגתי אתו, כמו שמפורט בקובץ הרצ"ב[5]. לתחושתי, לאחר שעמדנו על הסימנים המאפיינים סוג זה של אנשים, עשויים רבים מאתנו לזהות אנשים הלוקים בתסמונת הזו בסביבתם.

גישור שבו מעורב מי שמאופין כבעל אישיות לעומתית, חייב להיות מובנה במהודק במידה רבה הרבה יותר מגישור במקרים אחרים. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בגישורים שכרוכים בהם יחסים מתמשכים, כגון שאלות הורות בגישורים לגירושין, סכסוכים עם מוסדות בריאות הנוגעים לאנשים בגיל מבוגר, סכסוכים בתחום יחסי עבודה, יחסי שכנות. כאשר בסוגי הסכסוך הללו מעורבות גם שאלות של צד או צדדים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית (היותם של סכסוכים אלה בעצימות גבוהה או במשך זמן רב) המגשרים נזקקים להדריך את הצדדים כיצד להתנהל במסגרת אותן אמות התנהגות, שעליהן כבר עמדנו במאמר הקודם שנזכר ונשחזר אותן בתמצית כאן:-

  בודאי שכל אדם יכול להפגין מדי פעם התנהגות תקיפה, אולי אף תוקפנית ומתגרה, אולם כאן המדובר באנשים, שהאגרסיביות היא בתבנית אישיותם, באופן, שההתנהגות הלעומתית הינה מוטיב שחוזר שוב ושוב בחייהם, בהיותם חסרים כישורי הבלגה. ואם המגשר יודע ומצליח לזהות אישיות שכזו כצד בגישור, הוא יבין שאל לו לצפות להתנהלות הגישור ולפתרון הסכסוך, כפי שהגישור אמור להתנהל ולהסתיים באופן הרגיל, בהתבסס על

בעלי כישורי הבלגה         

בעלי אישיות לעומתית עוצמתית      

בחינה וביקורת עצמית של ההתנהלות וההתנהגות שלו עצמו

עיסוק מתמיד בהטלת האשמה באחרים

חשיבה גמישה ופתוחה בחיפוש אחרי פתרונות לסכסוך

חשיבה במונחים של הכל או לא כלום ביחס לסכסוך ולכל פתרון אפשרי

התנהגות מתונה במהלך המשא ומתן

התנהגות קיצונית במהלך המשא ומתן

שליטה ברגשות

חסר שליטה ברגשות

 התנהלות נורמטיבית של צדדים לגישור האחד כלפי השני. במקרים אלה המגשר צריך להזקק להליך גישור מובנה ומהודק הרבה יותר מאשר במקרים, שבהם צפוי שהצדדים ינהגו בהגיון ובאיפוק, שאז כאשר הרוחות מתלהטות, די בהתערבות המגשר רק בכדי להחזיר את הדיון למסלול ומתן אפשרות לכל צד לשחרר "קיטור" ולהציא את אשר על ליבו.

יוער כאן, שאין במאמר בכדי להטיל על המגשרים את הצורך והמיומנות לאבחן את המגושרים שאתם הם עובדים, ולהחליט אם העדר כישורים כאלה ואחרים אצל מי מהמגושרים, נובעים מלחץ הנסיבות או התנהגות הנובעת מאישיותם (ולא כל שכן להעלות אפשרות זו בפני מגושר כלשהו, דבר שעלול להזיק בעליל). כל הגיונו של המאמר הינו, שוב, לא יותר מאשר תוספת לארגז הכלים של המגשר  ולכישוריו. כעצה כללית. ככלל, אולי בכל מקרה רצוי לפתוח את הגישור במבנה הקלאסי הדווקני והמהודק, וככל שהוא מתנהל בנועם ועל פי כללי התנהגות מקובלים ע"י הצדדים, ניתן להשתחרר קמעה ולסטות מהמבנה המהודק של הליך הגישור "עפ"י הספר"  ולאפשר לצדדים את החרות הנדרשת להם בכדי להגיע לפתרון הסכסוך המתאים להם. קל יותר לפתוח גישור בנוהל הקלאסי הקשוח שלו ולשחרר את המוסרות בהמשך, מאשר לנקוט בדרך ההפוכה.

העקרון שעומד ביסוד הדברים כאן הוא, שהכלי הגישורי דידן אין עניינו בעצם השגת הסדר הגישור, אלא באופן העבודה בהליך הגישור עם הצדדים, כאשר מי מהם נתפס אצל המגשר כבעל אישיות לעומתית עוצמתית (HCPs). הסכנה שאנו מתמודדים אתה כאן היא, שאם מגשרים לא למדו או לא התכוננו למצבים האלה, התוצאה תהיה, שמרגע שיבינו, שיש להם עניין עם מגושר שכזה, וכי אין סיכוי, להשיג הסדר גישור מהיר, או, למעשה, הסדר גישור בכלל, הם יעדיפו להימנע  מהתמודדות עם המצב וממאבקי הכוח שצפויים בגישור שכזה, וייטו לסיים  את ההליך כך או אחרת ובהקדם ככל האפשר, ובלבד שמגושר זה יעזוב כבר את חדר הישיבות.

האנשים שהלעומתיות התמידית והאגרסיביות האישיותית הינה חלק ממי שהם, חשים בתסכול של המגשר ומהר מאוד הם עולים על פסים של עימות מתמשך עם המגשר (כמו עם כל בעל מקצוע אחר, שעמו הם באים במגע), במיוחד כאשר ההליך, כפי שהוא מתפתח, איננו לפי רוחם.  אשר על כן, הדברים שמובאים כאן בפני הקורא, עוסקים באמצעים כיצד להימנע מעימות עם אותם HCPs שבין המגושרים, על ידי כך, שתוטל עליהם האחריות המלאה והבלעדית  להחלטותיהם, שעה שהמגשר מתרכז בשימור יחסי עבודה חיוביים ופוריים עם שני המגושרים לאורך התהליך הגישורי כולו.

ומההלכה למעשה

מהלכי הגישור הבסיסיים שבהם אנו מדברים כאן, במבט על, אינם שונים ממהלכי הגישור הרגילים המוכרים לכל מגשר. השוני בא לידי ביטוי במבנה בתוך אותם הליכים ידועים. מהלכי הגישור, שהינם מיוחדים לגישה המתוארת כאן, מבוססים על טכניקה שמכוונת את המגושרים להתנהלות, שאמנם איננה לגמרי זרה להליכי גישור רגילים, אלא שכאן המהלכים הללו, לפחות בחלקם, יהיו מואצים במידה רבה, במטרה לחסום את ההתנהגות הלעומתית. על כישורי ההתנהלות, שנדרשים בכל גישור שהוא, כבר עמדנו במאמר קודם, שהוזכר בראשיתו של מאמר זה.

פתיחת הגישור

על פי הגישה שמאמר זה מציג, שלב הפתיחה יהיה במידת מה ארוך מזה המקובל בגישורים סטנדרטיים, שכן המטרה של המגשר במקרים אלה, היא ליצור אצל המגושרים מחוייבות רבה ככל הניתן להליך, ובה בעת היכרות וקרבה הדוקות ככל האפשר עמם, כבר בשלב זה. המהלך גם אמור לשרת את המגשר ביצירת שליטה מירבית על ההליך.

לדוגמא:

"ברוכים הבאים לישיבת הגישור. לפני שנתחיל ברצוני להדגיש בפניכם שלוש נקודות שהן חשובות מאוד להצלחת התהליך –

ראשית, אתם רבותי, מקבלי ההחלטות כאן. אני לא אחליט עבורכם ובשום פנים ואופן לא אלחץ עליכם בדרך כלשהי לקבל החלטות איזה שהן או החלטות בכלל ואתם אינכם נדרשים לשכנע אותי בשום נושא.

שנית, יכול שיהיה בידי מידע או ידע בנושאים שאתם מעוניינים להחליט בהם, ואני אהיה מוכן בכל שלב לחלוק עמכם כל ידע או מידע שכזה וכן על האופן, שבו אנשים אחרים טיפלו בעניין או בעניינים דומים לאלה שאתם מתחבטים בהם, אבל זו תהיה אינפורמציה בלבד ובשום אופן אין לראותה כעצה.

שלישית, ככל שתעלה אצלכם השאלה של פניה לערכאות, עליכם לדעת שבתיהמ"ש מעודדים הסדרי גישור וקרוב לודאי שביהמ"ש יאשר כמעט כל הסדר שיושג על ידכם מחוץ לכתליו. היתרון בדבר מבחינתכם הוא בכך, שבידיכם לקבוע הסכמים שיהיו מותאמים לכם כחליפה מחייט, פתרונות, שאינם יכולים להיות מושגים באמצעות החלטה שיפוטית, ובלבד שהם מוסכמים על דעת שניכם.

האם יש למי מכם שאלה באשר למה שאמרתי עד כה לפני שנמשיך?".

פתיחה זו אמורה להבטיח, שהמושג של קבלת החלטות בידי הצדדים בלבד יובן ויתקבע אצל המגושרים, והעדר יכולתו של המגשר לקבל החלטה כלשהי עבורם. ברוב המקרים אין לצדדים שאלות ביחס לאספקטים הללו של הליך הגישור.  אולם אם בכ"ז יש למי מהם שאלות בנוגע למה שנאמר קודם, יש לענות עליהן במלואן ולדון בהן ביסודיות ובסבלנות. יש לדעת, שלמי שהוא בחזקת HCP, ההליך עלול להיות כרוך בחרדות לא מבוטלות ודיבור על כל נושא שהמגשר העלה, יש בו, כבר בשלב התחלי זה של הגישור, כדי להפיג את חששותיו ולסלול את המשכו הנוח של ההליך כולו.

בשלב הבא, שכולנו מכירים אותו, הצדדים קוראים את הסכם הגישור וחותמים עליו, לאחר שעמדו על היבטים  מרכזיים שבו, כגון החיסיון והסודיות של ההליך, הסדרת נושא התשלום למגשר, צורות ההתקשרות בין כולם בזמנים שבין הישיבות וכן הלאה. בשלב הזה תעלינה מן הסתם שאלות  ותהיות שונות מצד המגושרים, שעל המגשר להתייחס ולענות על כל אחת מהן. יש לראות בכך הזדמנות נוספת להעמקת הקשר והאמון בינו לבין הצדדים. בחלק הזה של הגישור, כל תלונה, הצעה או שאלה בנוגע לנושאי הסכסוך עצמו, יידחו ע"י המגשר להידברות מאוחרת יותר. מהלך זה אמור לחזק את מעמדו של המגשר כמנהל ההליך וכמי שיש לו כוונה ברורה לשמוע כל אחד מהצדדים, במועד המתאים.

הסכם הגישור נחתם

אחרי שנחתם הסכם הגישור, המגשר מסביר לצדדים את הליך הגישור בקווים כלליים, כדלקמן:

" הגישור מתמקד בעתיד, ולכן אנו נבלה את רוב הזמן בהצעותיו של כ"א מכם בפתרונות לסכסוך, בליטוש ובסינון ההצעות האלה, עד אשר נגיע להסכם. כמו כן, כאשר מועלית הצעה, תשתדלו לענות עליה ב"כן" , "לא" או "אחשוב על כך". אני אעזור לכם בתהליך הזה. חישבו עלי כאחראי להליך ואתם כאחראים להחלטותיכם. יש שאלות ביחס לתהליך הזה?".

ניתן להוסיף הסברים נוספים ביחס להליך, שיכללו גם הבהרות לגבי עקרונות הבסיס להדברות בין הצדדים (אין להתערב בדבריו של האחר, אין לעסוק ברשימות בזמן שהאחר מדבר- יש להאזין לדבריו במלוא הקשב, היכולת ליטול פסק זמן וכיו"ב). מהניסיון ניתן לומר, שעתה הצדדים – אפילו צדדים לעומתיים –   קשובים לדברי המגשר, שהבהיר להם שוב, שטענותיהם ישמעו בקשב רב מיד בשלב הבא, במטרה להעמיק את התובנה הזו אצל המגושרים.

קורה לעיתים בהליך גישור, שבו מעורבים אנשים שהם HCPs – אחד מהם או שניהם – שדורשים מהמגשר לשנות ממהלכי הגישור המתוכננים – לזרז אותם, ליתן הערכות לגבי טיעוניהם או לסטות משלבי הגישור באופן אחר. על כך ישיב המגשר בשלווה , שעל פי נסיונו, התמדה ודבקות במהלכי הגישור, זו הדרך הטובה ביותר לעזור לאנשים ליישב את הסכסוך שהם נתונים בו. בכך ישכדי  לחזור ולקבע את העובדה שהמגשר הוא שמנהל את ההליך, וכי יש צורך בעבודה משותפת שלו עם הצדדים, וכי הוא עומד לרשותם ע"מ לענות על כל שאלה ולספק כל הדרכה ומידע, שיועילו להם, בעודם מרוכזים בהעלאת רעיונות לפתרון הסכסוך.

עריכת סדר היום

שלב זה מוטל לחלוטין על כתפי המגושרים, במהלכו הם מתבקשים להעלות את הנושאים שביסוד הסכסוך שביניהם, להסכים על הנושאים שעליהם לבררם ביניהם ולקבוע סדר עדיפות לדיון בנושאים אלה. בעצם הנחת עריכת סדר היום למפתנם של הצדדים, ולא לזה של המגשר, יש בו כדי למנף העלאת הצעות ורעיונות לפחות להסכמות נקודתיות. הם מתרגלים את יכולות התקשורת שביניהם וקבלת החלטות.

למהלך זה יש חשיבות מיוחדת עם HCPs, בשל נטייתם לדרוש מבעלי המקצוע, שבאים במגע עמם, לפתור עבורם את בעיותיהם ולקבל עבורם החלטות – ואח"כ להאשים אותם בביצוע קלוקל של כל אלה. ולכן חשוב להדגיש בפניהם, שזה סכסוך, שהם נתונים בו ועליהם לקבל החלטות בגינו, ובאופן זה לחזק את ההבנה שהם האחראים לתוצאה ולא המגשר.

חלק זה של ההליך מאפשר למגשר להאזין לסיפורו ולטענותיו של כל צד, ולהשיב על שאלותיו. המגשר ידריך את הדובר לדבר ישירות אליו, בנוכחות הצד השני, שאותו יש לדרבן להתרכז בדברים הנאמרים. שיטה זו מכוונת גם למנוע חילופי הערות בין הצדדים, שמביטים אל המגשר ולא אחד אל השני. בה בשעה, יש בגישה זו משום ניסיון לאלץ את הצדדים להקשיב האחר לשני ללא הפרעות מצדם. כאשר צד כלשהו מדבר, המגשר אמור לשמור קשר עין לא רק עם הדובר, אלא עם שני הצדדים. המטרה כאן, שכל תגובה, הנהון או הדהוד מצד המגשר לא ייתפסו כהסכמה עם הדובר, אלא רק שהדברים נשמעים.

בפתחו של החלק הזה מומלץ למגשר לפנות לצדדים בזו הלשון:

"זה הזמן שבו כ"א מכם מציג את העובדות כפי שהוא חווה אותן ואת טענותיו כלפי הצד השני. לעיתים קרובות זהו החלק הקשה ביותר בהליך, משום שאתם שניכם תשמעו דברים, שלא יהיו מקובלים עליכם ושאינכם מסכימים להם. זה בסדר וזה צפוי, כך גם חוסר ההסכמה שביניכם, אלא שלאחר שכל אחד מכם יפרט את העובדות כפי שהן בעיניו ואת טענותיו, הרי שכמו ברוב הליכי הגישור, ניתן יהיה גם להגיע להסכמות.

אתם אינכם אמורים להגיב כלל ואתם מוזמנים לרשום כל הערה, תגובה או רעיון שעולים בדעתכם, מבלי להפריע לדובר ותוך הקשבה לדבריו. לאחר שאשמע את שניכם, נערוך את סדר היום ונחליט יחדיו באילו נושאים אתם מעוניינים לדון. בידיכם להעלות כל נושא שאתם חושבים שאתם מעוניינים שיידון ביניכם, אבל כ"א מכם יכול להתנגד לדיון בנושא כזה או אחר.

מי מעוניין לפתוח ראשון?".

מובן, שכאשר עניין לנו עם אנשים שהם HCPs, ובהתחשב בכך, שהעדר הבלגה על הרגשות שלהם הינם חלק מהגדרת האישיות שלהם, יש לצפות להרבה הפרעות במהלך החלק הזה של הגישור, למרות התראותיו של המגשר להימנע מכך. מהמגשר מצופה להפגין שליטה בהליך ומתוך שקט נפשי לחזור ולציין את היתרון שיש במתן הזדמנות לכל צד לספר את הסיפור שלו במלואו, בכדי שהמגשר יבין את נקודת המבט של כל אחד מהם:-

"כך יתאפשר לי לחשוב על הדרך היעילה ביותר עבורי כיצד אני אוכל לעזור לכם לפתור את הנושאים שבמחלוקת, שאותם הנכם מציגים היום".

חשוב שהמגשר לא יגלה סימנים של רוגז או של חוסר סבלנות עם מי שהפריע.  עליו לתפוס עמדה חינוכית ומסבירה עד כמה זה חשוב בשלב זה להקשיב האחד לשני:- "זה לגמרי מובן לחוש תסכול לשמע הדברים, אבל זה רק יועיל אם תשמע את מה שיש לצד השני לומר ולחשוב על ההצעות שתוכל להעלות בהמשך, שהרי כוונתנו כאן להגיע לידי הסכמה".

בגמר הצגת העובדות והטענות מפי שני הצדדים, מגיע תורו של המגשר לסכם/לשקף את דבריו של כ"א מהם ולהבהיר להם על הנורמות המקובלות בנושאים שהם העלו. לדוגמא, בגישור לגירושין, המגשר יכול להסביר, אילו הסכמות מקובלות ביחס להסדרי ראייה של הילדים, חלוקת רכוש, מזונות וכיו"ב. הסברים אלה יפעלו גם כבוחן מציאות עבור הצדדים, ימסגרו באופן ריאלי את דרישותיהם, ויפתחו מקום לשאלותיהם. ההתמקדות בנושאים הללו ובשאלות ובתשובות בקשר אליהם, אמורה להועיל להליך עצמו, בכך שתימנע התייחסויות מיותרות להתנהגויות בעבר של מי מהם וכעסים באשר  לדרישות העתידיות, שיוחלפו במידע שיספק המגשר.

במקום שישתלטו כעסים על השיח, מצופה מהמגשר שהוא שישתלט עליו: " העליתם נושאים חשובים לדיון וככלל מקובל ש…", וכאן יבוא פירוט של המצב המקובל ביחס לנושאים השונים, במטרה לגרום לצדדים להתרכז  בנורמות , בהסדרים המקובלים ובאופציות האמיתיות שפתוחות בפניהם ולמנוע מהם להעלות דרישות שאינן מקובלות ובלתי מציאותיות. מסירת המידע הזה תעמיד את המגשר בעמדה של ניטרליות מוחלטת.

אם לדוגמא, המגשר יבהיר, שעפ"י החוק נחלק הרכוש שהושג במהלך הנישואין בחלקים שווים בין הצדדים, יש להניח שהמפרנס יימנע מלדרוש את מרבית הרכוש, מבלי שיחשוב שהמגשר נוטה לצדו של האחר. גם אם יהיה על המגשר לחזור על הנורמה הזאת מספר פעמים עד שהדבר יופנם ע"י שני הצדדים – מעמדו הניטרלי לא יתערער. על המגשר למנוע מהצדדים את התחושה, שהוא מכתיב את הדברים כחלק ממאבק כוחות. עליו להיתפס בעיני המגושרים  כמי שמעביר להם מידע אובייקטיבי באשר לנורמה החוקית, ללא נקיטת עמדה ומתוך אמונה שהדבר יעזור להם להבין את המסגרות האפשריות להצעות לפתרון, שבדעתם להעלות. בה בעת זה הזמן עבור המגשר להמריץ את הצדדים לפנות ולקבל יעוץ מעורכי דינם או מיועצים רלבנטיים אחרים.

הצעות לפתרון הסכסוך

עם התקדמות הדיון בנושאים שבמחלוקת והנורמות הרווחות ביחס אליהם, ולאחר שהצדדים קבעו את סדר העדיפות לנושאים שיידונו ביניהם, זה המקום להתחיל להעלות הצעות לפתרון (וזאת בסטיה רבתי מתורת הגישור כפי שאנו רגילים ליישמה ולקיימה במקרים הרגלים). למרות זאת,  בשלב זה, המגשר יהיה עדיין עסוק בלאפשר לצדדים לבטא רגשות ומחשבות, תוך חתירה לגילוי האינטרסים האמיתיים שמאחורי עמדות הצדדים.

יש להבין,שכאשר אנו מקיימים גישור בו הצדדים ו/או מי מהם הינו HCPs, הגישור חייב להתנהל מתוך תפיסה שונה, המתבססת על המציאות והניסיון של מגע עם אנשים המשתייכים לקבוצה זו. אנשים לעומתיים בד"כ מגיעים לגישור מקובעים בהשקפה ברורה למה הם מוכנים ולמה לא. הם ממהרים לצאת מכיליהם שעה שהם צריכים לנהל דיונים על תחושותיהם וכיצד הם רואים את הסכסוך והפתרונות לו. הם נעשים יותר ויותר עסוקים בעצמם, מתקשחים בעמדותיהם, מוצפים ברגשות  שלהם, באופן שהם אינם פתוחים כלל לנסות ולהבין את נקודת מבטו של הצד השני ואת האינטרסים המשותפים לשניהם. אשר על כן, השיטה המוצעת כאן היא לאפשר להם, מוקדם מהמקובל בגישור  רגיל, להעלות את הצעותיהם ליישוב הסכסוך ולהתמקד בהן. המגשר יתערב מדי פעם במטרה לסנן ולזקק את ההצעות האלה, שלהבנתו, הן מתייחסות לאינטרסים האמיתיים והחיוניים של המציע, ולטייב את ההצעות הללו עד לסף שבו הניצע יוכל לקבל אותן.

המגשר, בשלב עדין זה, חייב להיות מאוד ממוקד בהבנתם של האינטרסים של אותו אדם לעומתי ולסנן מתוך ההצעות שהוא העלה, את האינטרסים החיוניים עבורו, לפני שהצד השני יגיב למה שאיננו יכול להתקבל על דעתו:

" דני, המתן רגע לפני שאתה מגיב להצעתה של שרה, עד שאני עצמי אהיה בטוח שאני מבין אותה. אני רוצה לדעת בבירור, שאני קולט את ההצעה על כל חלקיה. באופן כזה נוכל שנינו לזקק את ההצעה האופן שאתה אולי תוכל לקבל אותה. גם אם ננסה ולא נצליח, אולי יש כאן בסיס להצעה אחרת, שתתאים לשניכם. שרה בואי נניח שעצתך מתקבלת ונראה כיצד הדברים יתקבלו במציאות. איך היא תשפיע עלייך, על דן ועל יתר המעורבים?".

אחרי ששרה שומעת את ניתוח ההצעה שלה לעומק ותורמת את הערותיה לכך, הדבר מאפשר למגשר לפנות לדני ולומר:

"האם יש לך שאלות כלשהן לשרה ביחס לעצתה? האם אתה סבור שהבנת אותה כהלכה? ואם כן מהן המחשבות שלך ביחס להצעה זו. האם יהיה זה "כן, היא מקובלת עלי"?, "לא היא איננה מקובלת עלי" או שמא "אני אחשוב על כך". ואם לא דחית את ההצעה, מתי אתה חושב שתוכל להגיב עליה. ואם התשובה שלך היא "לא", אני שואל אותך מה תהיה ההצעה שלך בעניין".

למרות הסירבול והמלאכותיות הלכאורית שבתהליך הזה, הוא מאפשר לכל צד להבין, שמה שחשוב הוא להעלות פתרונות ולהגיב על אלה לאט ובמתוך כבוד. המגשר מפגין בטחון במבנה זה של ההליך וזה משליך על הצדדים, שמבינים שכל הצעה שלהם נשקלת לעומקה ברצינות ואין טעם בהטחות הדדיות. המגשר לא מאפשר להפרעות ולהערות שליליות להסיט את מהלך הדברים והוא יתרכז בהצעות ובניתוחן ביחד עם הצדדים. בידי המגשר לנהל את השיח בישיבת הגישור ללא צורך לנזוף בצדדים או לחוש שהוא אחראי לכך שהצדדים יפתרו את בעיותיהם.

על פי הגישה המוצעת כאן המגשר מנהל את ההליך מתוך מעורבות הדוקה מצדו, אבל מבלי ליטול אחריות לגבי התוצאה, אחריות זו מוטלת על הצדדים עצמם.  למרבית ההפתעה, ניהול התהליך הדווקני באופן הזה, דווקא מפשט אותו ומקל על הצדדים, משום שהוא מגן עליהם מפני הדחפים השליליים שעלולים להתפתח ביניהם.

השגת הסדר הגשור

 

השלב הזה בד"כ נתפס כחלק הקל בהליך הגישור, אולם כאשר עניין לנו בגישור עם HCPs, החלק הזה עשוי לקחת כמשכו של הליך הגישור כולו. זהו בדרך כלל תהליך של כתיבה, עריכות, תיקונים ושינויים חוזרים ונשנים וערובם של עורכי דין ויועצים בתחומים שונים.

עצה למגשר להשאר קר רוח ורגוע לאורך כל התהליך הזה, ושמן הראוי שיזכיר לעצמו שהא אחראי לניהול הגישור , אבל בשום מקרה לא לתוצאה שלו. אנשים לעומתיים מסוגלים להגיע לכלל סכסוך כמעט על כל דבר ועניין, ובהגיע המועד ליישב את הסכסוכים שבהם הם נתונים, הם נזקקים לזמן רב בהרבה מאנשים אחרים בכדי לחתום על הסכם/הסדר. הדבר נעוץ בעובדה, שהם מתמודדים בה בעת עם שני הסכמים – באחד הם מרוכזים בצורך הלוגי לפתור את הסכסוך ובשני בצורך במגננה מפני הכרעות המקובלות על הצד השני. לדעת יש אומרים הדבר קשור בתפקוד שונה בחלקים השונים במוח.

התוצאה מכך היא, שאחרי שהם מגיעים, בעזרת עורכי דינם לפתרון הגיוני של הסכסוך, הם מיד מתחילים לפקפק בהסכמה שלהם להסכם, שהצד השני היה מוכן לקבל אותו. הם מתחילים לראות את ההסכם באופן שלילי בכל הנוגע ליחסים עם הצד השני. הם מוצפים רגשות נטישה, אובדן הכבוד וזילות כלפיהם מהצד השני, שמתעלם מהם וגובר עליהם. ואז הם חוזרים להיוועץ בעורכי הדין וחווים מעין אובדן אישי. התהליך הזה עלול לחזור על עצמו מספר פעמים, לפני שהסדר הגישור יחתם בפועל.

מסקנות

 אין בארבעת השלבים שתוארו לעיל משום תחכום גישורי מיוחד, אלא תיאור של הליך גישור מהודק המנוהל בקפדנות רבה, כך שהוא יכול להתאים הן כאשר מי מהמעורבים הינו HCPs, והן כשמדובר במגושרים שאינם סובלים מהתסמונת. המכנה המשותף לכל השלבים הללו, היא הצהרה והבהרה חוזרת, שהמגשר אחראי לניהול התהליך בלבד ואילו הצדדים הם האחראים לקבלת ההחלטות. התוצאה מכך שכל המעורבים פועלים בגישור באופן יעיל יותר וללא תסכולים.

התהליך המבוצע באופן המתואר לעיל, גורם לצדדים להיות ממוקדים בהעלאת השאלות הרלבנטיות, מתן תשובות, איסוף נתונים ומידע, בדיקת האופציות ושקילת תוצאותיהם ואז חזרה חלילה על המהלכים האלה, עד שמושג הפתרון המיוחל. העיסוק הזה של הצדדים, שהמגשר, בשונה מבגישור המקובל, מתחיל בו בשלב מוקדם של הגישור,  יש בו כדי לתעל את הצדדים לעסוק בעתיד ולמנוע מהם לעסוק בסיפורי העבר, בהאשמות הדדיות ובהטחת ביקורת בנוגע לסיבות לסכסוך.

במקרים מסויימים יהיה זה למועיל שהמגשר יעודד את הצדדים להביא לאחדות מישיבות הגישור יועצים חיצוניים, עורכי דין, רואי חשבון, עובדים סוציאליים שהם גם מומחים בשאלות של הורות, במקרה של גישור לגירושין. מהלך זה מיועד בעיקר לגרום למומנטום לקראת יישוב הסכסוך, אם כי הצדדים הם שחייבים לקבל את ההחלטות בעצמם. האופי של גישור בשיתוף פעולה, והעיון המעמיק בנושאים שיש להסדירם, מקל גם על HCPs להגיע לידי יישוב הסכסוך. ככל שהמומחים הנ"ל עובדים בשיתוף פעולה ביניהם ועם המגשר,  לקוחות לעומתיים מצליחים להימנע מהכרעות בביהמ"ש גם במקרים קשים במיוחד.

הגישה המוצעת במאמר זה לגישור עם HCPs, מהווה תבנית חשיבה חדשה לחלוטין עבור מגשרים, שחונכו להתמקד ביישוב הסכסוך בקצב ובשלבים שונים ולבסוף בהשגת הסדרים, בעוד שכאן הדגש הוא על היחסים והקשר שבין המגשר לצדדים ועל התהליך עצמו. כאשר המגשר מונחה לתת משקל מירבי לעיצוב וניתוב היחסים שבינו לבין ה HCPs שמעורבים בגישור, במטרה שהצדדים עצמם הם שיעשו שימוש ביכולותיהם לקבל החלטות ולהתקדם ליישוב הסכסוך על מנת לשימו מאחוריהם. המסקנה היא, שבמקרים אלה, למרבית האירוניה, ככל שהמגשר יתרכז פחות בהשגת הסדר גישור, הצדדים עצמם מוצאים את הדרך להגיע להסכמות חיוביות.



[1]  המאמר מבוסס על מאמרו של Bill Eddy – "" New Ways For Mediation: Explaining The Method Step-by-Step, שהתפרסם ב 2012 ב-

http://highconflictinstitute.com/articles/mediation-a-negotiation-articles/78-hci-articles/published-articles/149-nwmediation

[2] By Bill Eddy a lawyer, therapist and mediator. He is the President of the High Conflict Institute and Senior Family Mediator for the National Conflict Resolution Center based in San Diego. He is the developer of the New Ways for Mediation method. High Conflict Institute provides 1 and 2-day live trainings in this new method, plus there is a 4-hour video training available online at http://highconflictinstitute.com/mediation.

[4] אפרת אלמוג תאר שני במנהל עסקים מאוניברסיטה poly -NYU בניו יורק, דוקטורנטית בנושא גישור וגירושין, המח' לניהול מו"מ ויישוב סכסוכים, אונ' בר אילן. אפרת – גישור מא' ועד ת', הכנס השישי יולי, ירושלים

[5]

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.