1.7.2020
מה נשתנה הגישור הזה מכל הגישורים?
המאמר זה הינו פרי עמלם של Michael Lang[1] ושל Laurel Amaya[2], שהתפרסם בגיליון 833 שלה Mediate.com מ-10.6.2020[3].
רבים מבין המגשרים בימנו החלו להשתמש, בטלפון, באימייל, בסקייפ ובזום לשם קיום ישיבות גישור, וזאת עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה והשינויים שזו הכתיבה באורחות החיים והעבודה. מגשרים אלה אימצו את השימוש בטכניקות אלה לקיום ישיבות גישור, מתוך תפיסה אסטרטגית, אלא שאז הדבר היה בגדר של בחירה.
מבוא
הכורח בשמירת ריחוק פיזי הביאה לקיצה את הפרקטיקה של מפגשים אישיים ובהעדר האפשרות לפגישות פנים אל פנים, מיהרו המגשרים לאמץ ביתר שאת את הטכניקות של קיום ישיבות גישור באמצעות הטלפון, אימייל וישיבות וידאו.
בנסיבות אלה, והשימוש המתרחב בגישור אונליין, על המגשרים להשקיע זמן ומחשבה בשליטה בטכנולוגיה, שבה אנו עושים שימוש, והתייחסות לשאלות של שמירת הפרטיות והסודיות של ההליך, מתן תמיכה למגושרים, שהם ספקנים לגבי טכניקות של ישיבות וידאו או שהם מתקשים בהפעלתן, והתגברות על הקשיים הטכניים של הפעלת פלטפורמות וירטואליות.
אולם, חשוב מכל אלה, הינו הצורך של המגשרים לתת את הדעת לשאלות שמעוררת המגפה ולהשפעה שיש לה על נושאי יסוד בגישור. יש מקום לתהייה, כיצד השוני באופן שבו מתקיימת ישיבת הגישור, גורם לנו, המגשרים וגם הצדדים לסכסוך, לחתור לפתרון שיהיה יעיל ומהיר? (“whatever gets the job done”). האם ערכי יסוד של הגישור נסוגים מפני הצורך הדחוף של מגושרים להכרעה עניינית וחדה של הסכסוך?
כותרת המאמר הינה בבואה של ארבע השאלות הנשאלות במהלכו של סדר הפסח. הנוהג הוא, שהילדים במהלך סדר הפסח שואלים, עפ"י המסורת, מדוע התנהגויות ומאכלים מסוימים מתקיימים רק בחג הזה? ועקב המגפה אנו שואלים את עצמנו ואת עמיתינו למקצוע מה נשתנה הגישור בנסיבות אלה של המגפה מכל הגישורים שקיימנו בטרם נכפה עלינו הריחוק החברתי?
באופן ברור ישנם שוניים באסטרטגיות ובטכניקות שבהן אנו משתמשים. אנו נתונים ל"גחמות" של הפלטפורמה, מושפעים מרוחב הפס וממהירות הרשת העומדת לרשותנו. גם הסודיות אינה מובטחת עוד בנקל.
מאידך, ישיבת הגישור נערכת, מבלי שהמשתתפים יצטרכו להגיע למשרדו של המגשר והכל יכולים להמשיך ולהיות ספונים באשר הם ולהסתפק בלעטות חולצה מתאימה. כל אלה לא פוטרים אותנו מלתת את הדעת לשאלות הטכניות הכרוכות בגישור באופן זה. השוני הטכני בקיום ישיבות הגישור יש בו גם כדי לגרום לשינויים מהותיים, הן פעוטים והן מרחיקי לכת. יש לתת את הדעת היטב לאיום, שמתהווה מהמצב החדש הזה, על תפיסת המגשר את תפקידו ואת אחריותו להליך ולתוצאתו. יש לבחון את הוויתורים, אפילו שאינם מודעים, לערכים שביסוד הגישור, שהינחו אותנו המגשרים, ללא עוררין, כאשר פעלנו במסגרות של גישור פרונטלי-ישיר.
קיימים שלושה נושאים, שעלולים להיות מאותגרים בכל הנוגע לנטיותינו ואמונותינו בניהול הגישור מרחוק.
תוצאת הקשיים שנוצרו בפנייה לבית המשפט
הפנייה לבית המשפט, אם בשל המגבלות הפיזיות החדשות ואם בשל עומסי התביעות שיערמו לפתחו, בהכרח מגבילה את ניהול הסכסוכים במסגרת זו[4]. בהעדר אופציה מעשית לברר סכסוכים בביהמ"ש, צדדים לסכסוכים, שהם נתונים בהם, יימצאו במצב בו הם מחויבים להגיע להכרעה בסכסוכים אלה, במסגרת הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים וביניהם הליכי גישור. התוצאה מכך תהיה, שיגבר הלחץ על הצדדים ועל המגשר להגיע להסדרי גישור, שכן המגבלות שהוזכרו על פניות לביהמ"ש, עלולות להימשך עוד זמן רב.
המגשרים פועלים תחת כנפי הדין ("“shadow of the law”) אולם, כאשר האלטרנטיבה של התדיינות משפטית איננה מעשית, לבד מבמקרים שממש אין ברירה, מצבים אלה עלולים לגרום ללחצים כבדים על המגשר לשנות מגישותיו המסורתיות בניהול הגישור. לדוגמה, האם המגשר ייטה יותר להציע פתרונות, עצות ולחוות דעה? הצדדים עצמם נוח להם יותר לקבל הכתבה של פתרון, והם בפועל דורשים, שפתרון זה יגיע ממי שנתפס כגורם שהוא, לכאורה, במעמד סמכותי במסגרת הנתונה. ונשאלת השאלה, האם המעבר לגישור אונליין יגרום לצדדים ולמגשרים סוג של הליכים, שיבטיחו השגת פתרונות? האם המגשרים יצליחו לשמור, בנסיבות אלה, על הליך, שמכוון ליצור מחויבות הדדית, תקשורת מקרבת ומערכת יחסים שתתמוך בהסדר הגישור ככל שיושג?
הניטרליות של המגשר
הציפיה של המגושרים להיות המגשר ניטרלי וחסר פניות עלולה, עתה לעמוד במבחן. כמו גם הסטנדרט האתי הבסיסי ביותר של המגשרים, שמחייב את המגשר לוודא קיומה של יכולת ההכרעה העצמית (self-determination) של המגושרים.[5] יכול, שבנסיבות של הגישור המקוון, יהיה קושי להבטיח את שימורו של הכלל הבסיסי הזה[6]. אמנם, בכל גישור ישנו רצון משותף של הצדדים להביא לסיום הסכסוך שביניהם. אולם, האם כאשר מגושרים נתונים בלחץ ובדחיפות להגיע ליישוב הסכסוך, גוברת הנטייה של המגשר להציע פתרון משלו במטרה לענות על הצורך של המגושרים? האם הגישור יקבל אופי טיפולי של הרגעה ומענה לצרכים, דבר שאיננו מתפקידו של המגשר? שהרי, במצבים אלה של משבר חריף, האיזון העדין הן של ניטרליות והן שימור היכולת של הצדדים להכרעה העצמית, עלולים להיות נתונה למידה של כרסום.
ככל שתיקשה על הציבור הגישה לבתיהמ"ש, אם בשל המגבלות הפיסיות ואם בשל העומסים שייווצרו שם, וככל, שמצבם של המגושרים יחריף כתוצאה ממצבם הכלכלי ומשך העדר הכרעות בסכסוכים שלהם, כן יגבר הלחץ על המגשרים לקיים ישיבות גישור יעילות, שתספקנה פתרונות על בסיס מידי. סבלנות ושמירה על כללי הגישור והאתיקה בגישור, יידרשו מעתה יותר מתמיד.
הגישור כמכשיר עיקרי ליישוב סכסוכים
השינויים, שאותם אנו חווים עקב המגפה, יגרמו, קרוב לוודאי, להיות הגישור לאפיק העיקרי ליישוב סכסוכים. אם לא באופן מידי, הרי בחלוף הזמן. בשבועות ובחודשים הבאים, יתרבו הלחצים ליישב בעיות משפחתיות וגירושים, פתרון לסכסוכים כספיים, מסחריים ועסקיים ומעורבות מגשרים בסכסוכי עבודה. הדרישה, שמן הסתם תגבר לקיום גישורים, תביא עמה, בהכרח, גם לחץ על המגשרים לחתור להשגת תוצאות עבור הפונים אליהם.
גישורים מקוונים מטילים על המגשרים את הצורך להתאמות באופן מתן השירות המסופק על ידם. הם יצטרכו לתת מקום לאתגרים, הנובעים מסגר, שעוד עלול לנחות על כל השלכותיו הנפשיות, הרגשיות והכלכליות, מהריחוק החברתי הנכפה עלינו ומגבלות הפניה לבתיהמ"ש. יהיה צורך להתחשב בעומסים האישיים, שהמגושרים נתונים בהם, המטלות המשפחתיות, בעיות של עבודה וכלכלה. התמודדות עם שאלות של פרטיות, ויישוב הסכסוכים, ידרשו, בהכרח, מהמגשרים לפשרות וגמישות, בכל הנוגע לאופן ביצוע ויישום של תפקיד המגשר.
ובכן, מהי התשובה הנכונה לקושיות הפסח שניצבות בפני המגשרים, מה נשתנה הגישור בימי וירוס הקורונה מכל הגישורים בימים כתיקונם? ללא ספק המגשרים יזדקקו לטכניקות חדשות ולאסטרטגיות אחרות, כמו גם ללימוד ושליטה בפלטפורמות[7] ומגוון הקשיים, שאתם מתמודד הפונים לקבל את שירות מהמגשר. בכל מקרה אל לו למגשר, שתר אחרי טכניקות וגישות חדשות להתפשר על העקרונות והערכים שעיצבו את מקצוע הגישור.
[1] Michael Lang
After 40 years I ended active practice as a mediator. Now, I am engaged in writing, editing and mentoring
My current project is Living Together, Separating, Divorcing: Surviving During a Pandemic, an ebook published on Amazon. Along with my publishing partners, Peter Nicholson and Fiona McAuslan, and with the collaboration of nearly 80 professionals from 10 countries, we have produced a book of advice and tips for families stressed by the impact of the coronavirus.
Recently, I published The Guide to Reflective Practice in Conflict Resolution, the first publication in the Practitioners Guide Series, a joint venture of the Association for Conflict Resolution and Rowman & Littlefield, was published in 2019. Susanne Terry and I are series co-editors. In connection with the book, I lead monthly reflective practice groups via video conference, present webinars on reflective practice, and created a video series, In Their Voices. These extended conversations are broadly connected to the principles of reflective practice such as learning from experience, applying theory to practice, importance of research, value of mentoring. Videos in this series may be viewed on my website: www.thereflectivepractitioner.com/videoconversations and on YouTube.
Peter, Fiona and I are also developing a series of books for people who are considering or in the process of separation and divorce. That series, Divorce and Separation: A Practical Guide to Making Smart Decisions, supported by the exceptional work of local editors, now includes editions for 5 states, with versions for 10 more states in process—eventually we will get to every state in America.
[2] Laurel Amaya
After years of working with divorcing clients in the traditional litigation process, Lauri
gation process, Laurie Amaya became determined to bring a different approach to divorce and dispute resolution. Now as a full time mediator, consulting and Collaborative divorce attorney, Laurie’s goal is to help clients find solutions and reach agreements without going to court and has assisted hundreds of clients in reaching mutually acceptable agreements! Laurie is an APFM Certified Advanced Practitioner, APFM Senior Mediator, and a Certified Senior Mediator with Mediate.com. She participates in a monthly Reflective Practice Group for family law mediators. She was a founding member of Pasadena Collaborative Divorce and facilitates a monthly mediation study group in Pasadena, California. Laurie received her B.A from U.C. Santa Cruz 1988, JD from Southwestern University and has been licensed to practice law in California since 1993 and Arizona since 1994.
[3] https://www.mediate.com/articles/lang-amaya-mediation.cfm#bio
[4 ] ראה מאמר מאת ד"ר דייב שמעוני –
(אם לא נפתח העתק את הקישור להלן לחלון הכתובת בגוגל)
https://www.mediate.com/articles/shimoni-sue-or-survive.cfm
[5] קוד אתי וכללי אתיקה למגשרים, תשע״ז – 2017 – ארגון המגשרים בישראל
. חופש בחירה – וולונטריות ההליך
המגשר יקיים את הליך הגישור על יסוד עיקרון חופש הבחירה לצדדים ולו עצמו.
[6] Self-determination is the act of coming to a voluntary, uncoerced, decision in which each party makes free and informed choices as to process and outcome. A mediator shall not undermine party self-determination by any party for reasons such as higher settlement rates, egos…
[7] . האזן להרצאתו בזום של ד"ר עומר שפירא מיום 30.4.2020 תחת הכותרת "גישור ודיאלוג בימי קורונה-.- אתיקה בגישור מקוון-
שם הוא רואה בשליטה בפלטפורמה כחלק מדרישות האתיקה בדבר מיומנות המגשר
(אם לא נפתח העתק את הקישור להלן לחלון הכתובת בגוגל)