תעוד גישור – תביעה להחזר שכר לימוד

תיעוד גישור – ודיון בתחום תפקיד המגשר
במרכזו של תיעוד הגישור שאותו נביא להלן, תעמוד שאלת ההשפעה שיש למגשר, אישיותו, אופיו, מקצועו (עורך דין, סוציולוג, פסיכולוג או אדריכל) וניסיון חייו על אופן ניהול הגישור שלפניו.
וליתר דיוק, מה נורמות ההתנהגות המצופות ממגשר, שבידיו הכלים להבין טוב יותר מהצדדים עצמם, מה תהא תוצאת כישלון כאשר הצדדים יזדקקו להכרעת בימ”ש בעניינם?

במקרה שלנו המגשר הינו עורך דין במקצועו. יצא-נא הקורא מההנחה, שבידיו אבחנה טובה יותר מאשר למגושרים (או למי מהם) כיצד יכריע ביהמ”ש, כאשר בעקבות כשלון הגישור, יגיע הסכסוך לשולחנו.
באיזו מידה, אם בכלל, רשאי המגשר לאפשר לאבחנה שכזו להשפיע על ההליך?
ואין המדובר בעורך דין דווקא. הו הדין במקרה בו המגשר הוא (או היא) אדריכל במקצועו, והגישור נסב על סכסוך באשר לתכנון מבנה שכשל? גם כאן, כמו לגבי עורך הדין בגישור שלפנינו, למגשר כלים משלו לדעת כיצד, קרוב לודאי, יפול דבר בביהמ”ש. 

לתעוד זה שלושה עדכונים, ראו לא להחמיצם

מבוא

במאמר אחד מיני רבים, נידונה שאלת היקף ההתערבות המותרת של המגשר בהליך, (ובעתיד, אני קווה, תהיינה הזדמנויות נוספות להתייחס לכמה מאמרים נוספים בשאלה חשובה זו) מפי מחבר בשם Michelle Maiese , במאמרו מאוקטובר 2004: ? What are Codes of Conduce

 

 כלומר כאן, לאחר שהמחבר מעורר את השאלות בדבר התערבות המגשר בהליך , הוא משיב שדעתם של רבים היא, שאין השפעתו של המגשר פסולה, כל עוד ההחלטה של בעלי הדין, להגיע להסדר או לסיים את הגישור נעשית מתוך רצונם החופשי והבנתם המדוייקת של החלטתם.

ומהו אותו רצון חופשי (own volition) והאם יש לו גבולות?

בשאלה זו דן המגשר David E. Matz במאמר:

Mediator Pressure and Party Autonomy: Are They Consistent With Each Other

מאוקטובר :1994. בתמצית המאמר, שנערך עי Tanya Glaser נאמר: 

 In discussing autonomy, Matz follows the standard definition: autonomy exists when an individual has the capacity to make a choice among real alternatives, and can make the choice for reasons with which he or she is comfortable. Autonomy does not require the complete absence of constraints on decision-making; if so, no one would be autonomous

דהיינו, התפיסה המקובלת היא שרצון חופשי נשמר, כל עוד למגושר עומדת היכולת לבחור בין מספר חלופות ברירה אמיתיות, ובחירתו תעשה בנסיבות המקובלות עליו.

ובסיכום מאמרו אומר המחבר, שלאמונתו, הצדדים מגיעים לגישור במטרה שיושג הסדר, שהם עצמם לא השכילו להשיגו, ועל כן מצופה מהמגשר להפעיל לחץ על הצדדים שיאפר להם לנוע לעבר אותו הסכם

: I believe that parties come to mediators to reach an agreement they cannot reach themselves; that one approach we have is to apply pressure to the parties to help them move toward settlement

בתגובה למאמר זה מפרסם מגשר אחר בשם James B. Boskey , גם כן באוקטובר 1994, מאמר באותו נושא, שם הוא מציע אמת מידה שונה במשהו לצורך הקביעה אם המגושר פעל מתוך רצון חופשי בקבלו החלטות במסגרת הגישור.
גם תמצית מאמר זה נערכה עי Tanya Glaser

:

רוצה לומר, שכל עוד לא אבדה למגושר היכולת להחליט בעצמו אם הוא מקבל או דוחה את הסדר הגישור, הרי שהוא פועל מתוך רצון חופשי.

דר דוד סילורה, לאחר קריאת הדברים, מביע אף הוא את הסתייגותו מדברים אלה של E. Matz David ואומר:

אני לא מקבל דעתו וסבור, שעל המגשר אך ורק לגרום לצדדים לתובנות ובעיקר אודות חלופות, אך ההחלטה שלהם ללא כל לחץ או התערבות.

תיעוד הגישור

מכאן הקורא מוזמן לעקוב אחרי הגישור להלן ובעצמו לבחון את במבוא התיאורטי שלעיל על רקע המציאות של עובדות שלפנינו. בסוף התיעוד יקל עלינו לחזור לשאלות המפתח הנל, שהספרות כה מרבה לעסוק בו.

בבית המשפט לתביעות קטנות                                                                                                תיק ת.ק.DDDD/08
          בעיר פלונית

                                                              התובעת: מרים הררי 

                                                                           נגד

                                                      הנתבעת: מכללת קרית ספר
                                                (באמצעות הנציגה גב' רבקה חפץ )

(הערה מטעמי חיסיון – הפרטים האמיתיים שמורים במערכת).

(הערה נוספת – בהיות הליך הגישור, על שלביו השונים מתואר בפרוט הן במאמר שהתפרסם באתר סולחה, במדור מאמרים בעברית תחת הכותרת סיפורי גישור – גישור הלכה למעשה והן במדור גישור ומשפט, גם כן באתר זה, בחלק סיפורי גישור, תחת הכותרת תיעוד גישור 2 – אנו נוותר על פרוט אותם שלבים, אלא אם היה בהם מעשה או מחדל של המגשר, שמצריך התייחסות).

א. תובנות שאומצו ויושמו

A. ההיכרות עם הצדדים להליך

הצדדים תופסים את מקומותיהם סביב השולחן שבחדר הישיבות. מצד אחד, מי שניתנת לזיהוי כנציגת המכלל ומצידו האחר, התובעת מלווה באדם מבוגר יותר.

עם פתיחת ישיבת הגישור בתיק הנ"ל, מציג עצמו המגשר: שמי יצחק אהרון, אני עורך דין במקצועי וככזה עבדתי במשך מספר שנים רב. לימים פניתי למסחר, ניהלתי עסק תעשייתי ומסחרי. לאחרונה חזרתי לחיק המקצוע, אולם עתה אני כאן בשבילכם אך ורק כמגשר ומקוה שניסיוני המקצועי וניסיון החיים שלי יסייעו לי ולכם, בעלי הדין, בהשגת פתרון לסכסוך שבגללו הגעתם לכאן.

מכאן פונה המגשר, יצחק, למרים ומבקש ממנה שתציג עצמה. מרים עונה ששמה מרים הררי וכי היא הינה התובעת בתיק.
יצחק לא מוותר והוא חוזר ופונה למרים בבקשה שתרחיב מעט בהצגתה שלה, שכן הוא ובודאי גם נציגת האוניברסיטה מעוניינים לדעת עליה מעט יותר.
מרים מוסיפה, שהיא גרפיקאית ומאיירת במקצועה וכי היא אם לשלושה ילדים, נשואה ובעלה הינו מהנדס עצמאי.

מכאן פונה יצחק למי שיושב לצידה של מרים ולשאלתו, אומר האיש, כי שמו משה הררי וכי הוא אביה של מרים והוא נמצא במקום ככזה.
המגשר לא מבקש ממנו להציג עצמו מעבר לכך.

יצחק מודה לה ופונה לרבקה, שלאחר עידוד קל מצידו מציינת ששמה רבקה חפץ וכי היא מנהלת ביהס של הכשרות מקצועיות שפועל במסגרתה של מכללת קריית ספר. ⁽¹⁾

לאחר שהמגשר חוזר ומודה לרבקה הוא מוודא שבידה הסמכות מטעם המכללה לחתום על כל הסדר גישור, אם כזה יושג ^(2). . הוא פותח בשיחת חולין קצרה עם מרים, על עבודות האיור שהיא עושה. רבקה, שכלל נראית מתוחה למדי ומאוד מאופקת, נעתרת לספר שהיא בעיקר מאיירת כרטיסי ברכה עבור בתי דפוס, שמכירים ומוקירים את עבודתה.
בדומה, מנהל המגשר שיחת חולין קצרה עם רבקה, נציגת המכללה, ושואל פרטים על מספר הסטודנטים בביה"ס שאותו היא מנהלת ואילו קורסים מוצעים להם שם. ⁽³⁾  .

B. ההיכרות עם ההליך

המגשר, שאפילו לא מנסה לשאול את הצדדים אם מוכר להם הליך הגישור, פותח באומרו: אני רוצה להציג בפניכם את ההליך שלשמו אנחנו כאן. בהמשך לכך, פותח יצחק בהרצאת מוטיבציה, שלא זו בלבד שכללה את כל כללי היסוד של הגישור, ששומה על המגשר לאמור לצדדים בחלק זה של ההליך, אלא גם ובעיקר הבהרה של מהותו של ההליך, שהם שותפים לו מעתה:

כפי שאתם יודעים, אני אינני שופט ואינני בא להכריע בסכסוך שביניכם וגם אינני מוסמך לכך.
תפקידי כאן, כאדם ניטרלי לחלוטין, לעזור לכם לקיים הדברות ביניכם, שאני מקווה שתביא להבנה
טובה יותר האחד של האחר ושל האינטרסים שלו ובמשך – נקווה כולנו – להסדר שייתן תשובה
לאינטרסים של כ"א מכם.

בכדי להשיג הסדר שכזה, אנו צריכים את שיתוף הפעולה שלכם. להיות פתוחים ונכונים
לשמוע גם את הצד השני, ולעבוד יחד בכדי שנצליח למוצא מוצא מהסבך. הליך הגישור הוא הליך
סודי וכל מה שיאמר כאן חסוי מפני ביהמ”ש ואיש מכם לא יוכל להשתמש בכל דבר שיאמר כאן בביהמ”ש.

להווה ידוע לכם, שהגישור הינו הליך וולונטרי לחלוטין ובכל שלב שלו כ"א מכם יכול ורשאי
להחליט, שההליך או המשכו אינו מתאים לו, להפסיקו ולהמשיך את ההליך בביהמ”ש. בבית המשפט, כפי שהנכם בודאי יודעים, ההליך ארוך, מסורבל ויקר יותר, ועל תוצאותיו אין לכם עוד שליטה
ואין לשערו מראש.

לעומת זאת במסגרת הגישור, אם נשכיל לשתף פעולה, ולחפש יחד את הפתרון הטוב ביותר
עבור שניכם, נוכל לעשות זאת מהר יותר, תוך שאנו מאזינים לצד האחר בכבוד ומקשיבים
באמת לדבריו. אם אמנם יושג ביניכם הסדר, אוכל אני – אם תסכימו על כך – לפנות לביהמ”ש
בכדי שייתן להסדר זה תוקף של פס"ד מחייב.

עבור כל שעת גישור כ"א מכם משלם למגשר, בתחילתה של כל ישיבת גישור סך 300 ₪ ועוד
מ.ע.מ .ואנו נפעל מתוך רצון לסיים את ההליך עוד היום. אנו נקיים עכשיו ישיבת גישור ראשונה,
אח"כ אקיים פגישות נפרדות עם כ"א מכם ולבסוף פגישה משותפת, שבמסגרתה אני מקווה שנוכל
להגיע להסדר שיסיים את הסכסוך שביניכם. אני אנהל רשימות, שנועדות לעזור לי בלבד ואני אדאג
להשמידן בתום ההליך, ללא קשר לתוצאותיו.

האם מה שאמרתי ברור ומובן לכולם? יש למישהו עוד שאלות?

אם הכל מובן ואין לכם עוד שאלות, עיינו בבקשה בנוסח הסכם הגישור, שאני מוסר לכם וחיתמו
עליו. הסכם זב, למעשה, חוזר על מה שדיברנו עליו קודם לכן, ויש בו גם סעיפים לפיהם אתם
מתחייבים לא להזמין אותי לעדות או להציג מסמכים, אם הסכסוך בכ"ז יתגלגל לביהמ”ש וגם לא
להגיש נגדי תביעה בקשר עם הגישור ואתם רשאים להיוועץ בכל מי שתמצאו לנכון ואילו אני כמגשר מתחייב, בין היתר, להיות אובייקטיבי וחסר כל העדפות.

רבקה ומרים לאחר עיון קצר במסמך, חותמות על הסכם הגישור.

ב. הצגת העובדות שבבסיס הסכסוך

A. מרים

לשאלת המגשר ברצונו של לפתוח בהצגת הדברים, מתקבלת מיד הצעתה של רבקה שמרים תפתח בהצגת הסכסוך מנקודת הראיה שלה.
מרים פותחת ומספרת שבחודש מרץ 08' היא נרשמה בביה"ס של הכשרה מקצועית מטעם מכללת קרית ספר. כוונתה היתה להשתלם במקצוע עיצוב הפנים, במטרה שתוכל לרכוש לה תחום ידע נוסף הקרוב לליבה ולמקצועה כגרפיקאית, אותו תוכל ליישם בעבודה מעשית שתתרום לפרנסת המשפחה.
הקורס נועד להמשך כשנתיים, בשעות הבוקר, ועם הרישום חוייב הנרשם לשלם את כל דמי הלימוד עבור הקורס, בסך 16,500 ₪, אם כי, במטרה להקל על נטל התשלום, מסכימה המכללה לקבלו ב-12 תשלומים, בשקים שיימסרו לגזברות עם הרישום.

לאחר 5 חודשי לימוד, (ממרץ ועד יולי 08'), הורע מצבה הכלכלי של מרים באופן קיצוני והיא נאלצה לפרוש מקורס עיצוב הפנים, שהתקיים בשעות הבוקר, עמ לבצע עבודה נוספת שתסייע בכלכלת הבית.

בהיות אלה פני הדברים, היא פנתה למכללה בדרישה, שלא להמשיך ולהפקיד את השקים שמסרה לה ע"ח שכר הלימוד. לטענתה, מאחר ולא ניצלה יותר מאשר 30% מהיקף ממשך הקורס, תתכבד המכללה ותחזיר לה 70% מדמי הקורס.
משנדחתה דרישתה זו של מרים עי גזברות המכללה, היא הגישה ערר לוועדת החריגים, ובפנייתה לוועדה, היא חזרה והצביעה על מצבה הכלכלי הקשה (אם כי מבלי שצרפה לכך ראייה כלשהי או סימוכין אחרים שיתמכו בכך) ואף הסכימה מראש לפשרה, לפיה היא תסתפק בהחזר של 50% בלבד מדמי הקורס ששילמה למכללה.

מאחר וגם פנייתה זו נדחתה, לא ראתה מרים מוצא לעצמה, אלא בהגשת תביעה נגד המכללה, להשבת כספים אלה.

יצחק משקף את דבריה של מרים, כשהוא משתדל להשתמש במילותיה שלה ואף לחזור על ההדגשים שהיו לה בהצגת הדברים. זאת הוא עושה לא רק לקבל את אישורה של מרים, שדבריה הובנו על ידו כהלכה, אלא גם לשדר לה אמפתיה והבנה למצבה.

מרים מאשרת בפני המגשר, שדבריה הובנו על ידו כראוי.

B. רבקה, נציגת המכללה

מכאן פונה יצחק לרבקה ומבקש ממנה לשטוח את העובדות מנקודת השקפתה של המכללה.

רבקה, איננה חולקת כלל ועיקר על סיפור העובדות, כפי שמרים הציגה אותו. אלא מאי, היא אומרת, על מרים להבין, שהיא לא נרשמה לשתי שנות לימוד (שנה ולאחריה שנה נוספת) – אלא לקורס כיחידה שלמה.
המכללה, בתום ההרשמה לקורס, בוחנת את מספר הנרשמים לו, ומחליטה סופית על פתיחתו. במסגרת החלטה זו מתקצבת המכללה את הקורס עצמו, על כל ההוצאות הכרוכות בקיומו ובניהולו ביחס למספר הנרשמים לו, ומבססת על כך את סיכומי השכר עם המרצים בקורס.
מובן, איפוא, שכל שכר הלימוד אותו שילמה מרים עבור הקורס, כבר תוקצב ויועד ולמעשה הוא איננו בידי המכללה עמ להשיבו לה.

זאת ועוד זאת. עם החתימה על טופסי ההרשמה לקורס, חתמה מרים גם על תנאי ההרשמה, שהם בבחינת חוזה המחייב לכל דבר בין הסטודנט לבין המכללה, ובהם נקבע במפורש משך הזמן שבו הנרשם יכול לבטל את ההרשמה, מעת שזו נעשתה.
בטפסים אלה נאמר במפורש, וכך גם פורסם בהבלטה בידיעון של המכללה, הן המחולק לציבור הנרשמים והן המפורסם באינטרנט, שמשך הזמן הקצוב לביטול ההרשמה לקורס דנן, (כשהסיווג הוא לפי עלותו של הקורס), לא יעלה על שישה שבועות מיום הרישום. לאחר מכן אין החזר כספי בגין ביטול הרישום או נשירה מהקורס.
דבר זה גם הובהר היטב במפגש שערכה המכללה לפונים אליה טרם שנרשמו לקורסים השונים.

במקרה של מרים אם כן, בידיה היה, להתחרט ולבטל את הרשמתה עד המפגש השישי, שלאחריו – היא ידעה היטב – אין החזר כספי במקרה של הפסקת ההשתתפות בקורס. מרים, לעומת זאת, עשתה כן אחרי 24 מפגשים.

אשר לוועדת החריגים, הרי שזו פועלת לפי פרמטרים ואמות מידה אחידים וקבועים, שלמיטב ידיעתה כוללים מקרה של מחלה חמורה, אבל לא הרעה במצב כלכלי, ולפיכך מלכתחילה, היא לא היתה יכולה לספק למרים את מבוקשה.
ולבסוף, מעלה רבקה טענה שבמדיניות, לפיה המכללה תעשה כל אשר לעיל ידה שלא לאפשר חריגה מהסכמים חתומים, שאחרת תמצא עצמה בשיטפון של התדיינויות עם סטודנטים בודדים, שבשלב כלשהו של לימודיהם החליטו לפרוש מהם.

מיד כשגמר המגשר לשקף את דבריה של רבקה, נציגת המכללה, הוא מבקש מהצדדים לצאת את חדר הישיבות, בכדי שיוכל להתכונן לקראת הפגישות בנפרד עם כל אחד מהצדדים.

לפני שהצדדים יוצאים מתערב משה גלבוע, אביה של מרים, ואומר שלפני שהם יוצאים להפסקה, כדבריו, ברצונו להוסיף, בשמו הוא ובשם בתו, למה שנאמרו עד כה:

לפי הבנתו, הוא אומר, נגרם לבתו עוול גדול עי המכללה. הרי כל סטודנט שפונה ללימודי משפטים, למשל, איננו משלם מראש עבור כל ארבע שנות הלימוד, אלא עבור כל שנה בנפרד. מדוע שיהיו הדברים שונים במסגרת המכללה? היא למדה אף פחות משנה אחת, כך שבודאי מגיע לה שכר הלימוד עבור שנתו השנייה של הקורס המתוכנן.
לפיכך, לדבריו, הוא יעמוד על כך וגם כך יציע לבתו, שלא לקבל כל הסדר גישור, שלא יבטיח לה את החזר כספה. מה גם, שבמצבה הכלכלי היא זקוקה לכסף. ⁽⁴⁾

ג. זיהוי האינטרסים של הצדדים.

A. מרים

לאחר שיצחק רשם על הלוח מספר נושאים שהינם ביסוד הסכסוך, נושאים ששני הצדדים יכולים להסכים להם, והם שיצטרכו למצוא את פתרונם בכל הסדר אם יושג, הוא מזמן את מרים ראשונה, שחוזרת לחדר הישיבות מלווה עי אביה.
משעונה מרים בשלילה על שאלתו של יצחק אם יש לה מה להוסיף לדבריה בישיבה הקודמת, ולאחר שהוא הבהיר שכל שנאמר בפגישתם הנוכחית, אם כך ירצו, יהיה סודי לגמרי מפני הצד השני, חוזר המגשר – בכוונה ברורה שלא לעסוק בשלב זה בפתרונות אפשריים לסכסוך, אלא ברקע שלו – להתעניין במקצועה של מרים, באיזה תחום של גרפיקה היא התמחתה ומה הם תחומי עבודתה עכשיו.

בניסיון לחשוף את האינטרסים של מרים שבסיס תביעתה, חוזר יצחק ומבקש ממרים להרחיב מעט יותר בקשר למצבה הכלכלי הקשה, שגרם לה לנשור מלימודיה במכללה. מרים, שהיא עדיין מאוד מאופקת ועצורה, חוששת וחושדת, מספרת שבעלה הוא מהנדס אזרחי ושלו חברה פרטית העוסקת בתחום המים וכי על החברה עוברת עתה תקופה כלכלית קשה ולפיכך היא חייבת היתה לוותר על לימודי הבוקר במכללה וליטול על עצמה יותר שעות עבודה, בכדי לעזור בכלכלת הבית.

מכאן מבקש המגשר, שהיא תספר לו יותר על תהליכי ההרשמה שעברה לצורך הרישום שלה כסטודנטית מן המנין במכללה. מרים מאשרת, שאכן קראה את טופסי הרישום, שכללו את תנאי ההרשמה וביטולה וגם השתתפה ביום העיון בו נאמרו הדברים עי המרצה והיא איננה מתכחשת לכך, שקיבלה את ידיעון המכללה הכולל גם הוא את תנאי ההרשמה.

אולם כאן חשה מרים כאילו היא מכשילה את עצמה, ומיד היא חוזרת לטיעוניה המקוריים, על כך שלמדה רק תקופה קצרה ולא היתה לה ברירה אלא לנשור מלימודיה ואין שום סיבה שהמכללה לא תחזיר לה לפחות 50% משכר הלימוד ששילמה. ^(4א)

בכדי לקרב את מרים למחוזות המציאות, יצחק בוחר בטקטיקה שבמסגרתה הוא פונה לספר על מקרה אחר כלשהו, בתקוה שמרים תוכל להסיק מסקנה ביחס למקרה שלה. הוא מספר לה על גישור שניהל לפני זמן לא רב, ובאותו מקרה התובעת, שקנתה הליכון ספורטיבי לביתה, תבעה את הספק בדרישה לקבל את ההליכון חזרה לחנותו אחרי שישה חודשי שימוש, שכן אין לה בו עוד חפץ. ומובן, שתביעה כזו אחת דינה להידחות.

שוב עונה על כך אביה של מרים, שאין הסיבות באותו מקרה דומות כלל למקרה שלנו, ושוב הוא חוזר על הטיעון, שקורס שנועד להמשך שנתיים, אם מרים לא המשיכה בו, הרי מגיע לה לפחות מחצית משר הלימוד. כשיצחק מזכיר לו, את ההסבר של רבקה, שמרים לא התקשרה עם המכללה לשנות לימוד, אלא לקורס כיחידה אחת, אין היא משתכנע וטוען נגד יצחק שהאופן בו הוא מציג את עמדת המכללה, מלמד, שהוא איננו אובייקטיבי וממליץ לבתו להפסיק את הליך הגישור מיד.

יצחק, שואל מה לדעתו של משה יקרה בביהמ”ש, ועל כך הוא משיב, ששם לפחות יש אחוז אחד, שבתו תזכה בכספה חזרה.
יצחק לא מוותר ומציע מדוע שלא ייעשו יחד מאמץ להגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית מבחינתה של מרים במסגרת הגישור?
על כך עונה משה, שמבחינתם רק פתרון הכולל החזר כספי יכול לעניין. הוא מכיר את מצבה הכלכלי של בתו, וכי זקוקה לכסף ולא לשום פתרון אחר.
יצחק ממשיך ואומר: נניח לרגע שפתרון זה לא יהיה מקובל על המכללה, ואתם מניחים שבביהמ”ש הסיכוי של מרים לזכות בתביעתה, לדבריך, הינו אחוז אחד בלבד, הבה נעלה יחד אפשרויות נוספות לפתרונות שיניחו את דעתכם. הרי כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, אנו כאן בכדי לשתף פעולה במציאת פתרון לסכסוך

כאן פונה המגשר למרים, שיושבת רב הזמן דמומה ואולי אף נבוכה, ומזכיר לה, שבמסגרת שיחות התיאום, היא עצמה העלתה אפשרות שהמכללה תאפשר לה לבחור קורס אחר, שמתקיים בשעות אחה"צ, שאולי יעניין אף את בעלה.
מרים ממהרת להתנער מרעיון זה, באומרה שעתה הוא לא אקטואלי ואולי הגיע הזמן שהמגשר ידבר עם נציגת המכללה ואולי ישכנע אותה להחזיר לה את כספה.
יצחק מסביר, שאין זה מתפקידו לשכנע את המכללה וכל אשא לעיל ידו הוא לעלות בפני רבקה את דרישתה של מרים כפתרון לסכסוך. אבל – ממשיך יצחק ללחוץ – בכל מקרה בו פתרון זה לא יתקבל, הבה נחשוב על פתרונות אפשריים נוספים, שיוכלו להתקבל על דעתך.

שוב מתערב אביה של מרים כשהוא חוזר ומתעקש, שבהתחשב במצבה הכלכלי של בתו, אין בדעתם לקבל פתרון אחר, לבד מהשבת שכר הלימוד ששולם או כפשרה את מחציתו.
אבל כאן אתה חוזר לעמדתך הראשונית. אינך מתקדם ואינך תורם רעיונות לפתרונות אפשריים אחרים, אם, במקרה, אפשרות זו לא תתקבל עי המכללה משיב יצחק ^(5). .

כאן רואה לעצמה מרים שוב מקום להתערב, בדרישה שהמגשר יקיים ישיבה בנפרד עם נציגת המכללה וילמד ממנה את מידת הסיכוי לקבלת החזר כספי.

B. רבקה, נציגת המכלל

עם הכנסה של רבקה לחדר הישיבות, חוזר יצחק על כך שכל שהיא תבחר ממה שיאמר בישיבה זו להישאר סודי ושלא יגיע לידיעתה של מרים, כך אמנם יהיה, וממשיך ושואל אם יש לה משהו להוסיף על דבריה בישיבה הקודמת.
בתשובתה מגלה רבקה שהיא בדקה לפי בואה לגישור את תיק הסטודנט של מרים, וממנו היא למדה, שמדובר בסטודנטית מצטיינת, שכל העבודות והבחינות שהיא הגישה עד לנשירתה מהלימודים, קיבלו ציונים גבוהים ביותר. המכללה, כעיקרון, היתה מעוניינת שתלמידה ברמה שכזו, תמשיך לחבוש את ספסל הלימודים.

לאור זאת, היא, כנציגת המכלל, תעשה כל אשר לעיל ידה במטרה לפתור את הבעיה של מרים, דבר שועדת החריגים אין בידיה לעשות, שכן, כאמור, הקריטריונים שהיא פועלת על פיהם, אינם מתייחסים כלל לנשירה מהלימודים בנסיבות שתיארה מרים.
אשר על כן, היא מציעה הסדר לפיו המכללה תקבל את מרים חזרה ללימודים ותעזור לה בהשלמת כל חומר שיחסר לה. לחילופין, המכללה תהיה מוכנה להמתין שנה נוספת לחזרתה של מרים ללימודים, ולאפשר לה להשתלב שוב בקורס עיצוב הפנים, על בסיס מקום פנוי, בהרשמה של אביב 09' או סתיו 09'.
יתרה על זאת, המכללה גם תאשר למרים, באותם תנאים, להמיר הקורס בכזה שמתנהל בשעות אחהצ, אלא שבקשתה היא שהמגשר ישמור אופציה זו, בשלב זה, בסוד. ככלל על יצחק לדעת, שכל ההצעות הללו עומדות אך ורק במסגרת הגישור ולצורך השגת הסדר גישור. רבקה מעידה על עצמה שהיא באה לגישור בכוונה טובה ורצינית לפטור את הסכסוך. אולם אם תדחנה הצעותיה, אלה לא תעמודנה עוד בביהמ”ש, שכן שם, המכללה תעמוד על קוצו של תנאי ועל חודו של הסכם, שנחתם בינה לבין הסטודנטית.

יצחק חוזר ומעלה את בקשתה של מרים להחזר כספי, שאותה דוחה רבקה מכל וכל, באומרה, שהמכללה לא תרשה תקדים שכזה, שיפתח אין ספור דרישות מצד סטודנטים. יצחק עומד על כך, שיש מצב קיצון כגון אלה, בהם יש מקום לכך שגוף חינוכי כמו המכללה ילך לקראת הסטודנט.
רבקה משיבה, שהיא תהיה מוכנה, לפנים משורת הדין להחזר עד1,500 ₪, ובלחץ נוסף של המגשר היא מסכימה להעמיד סכום זה על 10% משכה"ל שמרים שילמה. ⁽⁶⁾ .

משנאמרו דברים אלה, מבקש יצחק מרבקה, לאפשר לו פגישה נוספת בנפרד עם מרים.

C. מרים

שוב מרים ואביה תופסים את מקומותיהם בחדר הישיבות. יצחק פותח במילות חיזוק למרים, כשהוא מפרט כיצד למד מפיה של רבקה, איזו סטודנטית מצטיינת היא היתה, כיצד התוצאות של עבודותיה ובחינותיה היו מהטובות בכיתתה ועד כמה המכללה מיצרה לאבד סטודנטית ברמתה וכי היא תעשה הכל על מנת לשמור אותה במסגרתה.
עתה מגלה המגשר למרים את הצעותיה של רבקה בשם המכללה, שהותר לו לגלותן, כפי שהועלו על ידה במטרה ליישב את הסוגיה, כולל גם את ההצעה באשר להחזר הכספי. (7). הוא מזמין את מרים לחשוב, אם אין הצעה זו בכללה עדיפה על הסיכון הכרוך בניהול התיק בביהמ”ש, שם, לבד מאובדן נוסף של זמן קיימת סכנה שביהמ”ש לא רק שידחה את תביעתה, שהרי לכולנו ישנן מצוקות כספיות (8), אלא גם תחוייב בתשלום הוצאות המשפט למכללה.
משחש יצחק בריכוך מה בעמדתה של מרים נוכח המחמאות שהורעפו לכישרונותיה, הוא מנצל את הרגע ומציע להכניס את רבקה לחדר, שהרי מוטב שהצעות המכללה יבואו מפיה. הצעתו מתקבלת.

ד. טרנספורמציה חד צדדית ⁽⁹⁾

עם כניסתה של רבקה שוב לחדר הישיבות, מורגש בעליל שבעקבות הישיבה בנפרד עם המגשר, שבכוונתה לעשות מאמץ כן ורציני להגיע לידי הסדר ולהמנע, במקרה זה, מהגעה לביהמ”ש, ככל שהדבר בידה. ללא ספק אנו חווים כאן בשינוי מהותי וכן שחל אצל רבקה, כאילו מתוך ספרי הלימוד.

מיד כשיצחק מזמין אותה להביא ישירות בפני מרים את ההצעות מטעם המכללה לפתרון הסכסוך, רבקה פונה אליה ישירות. היא גם כן מפרטת בפני מרים את הישגיה בלימודים עד לשלב בו נשרה מהם. היא מחמיאה לכישורים שהתגלו אצלה בתחום עיצוב הפנים, ומביעה את דעתה, שדווקא בשל מצבה הכלכלי הקשה של מרים ניתנת לה כאן הזדמנות לרכוש מקצוע מבוקש נוסף, שעם רכישתו היא יכולה להיקלט במהירות בכל חברה לעיצוב רהיטים או מטבחים, למשל, בתור מי שבונה עיצובים על המחשב עבור הלקוחות בחדרי התצוגה, והיא תוכל לעשות כן, בסיועה המלא של המכללה, גם בעוד שנה, כאשר מצבה הכלכלי יוטב .

ברגע זה עושה רבקה מחווה לטובתה של מרים, שאף מפתיעה את יצחק. היא הולכת רחוק עוד יותר מאשר היתה מוכנה לכך בשיחתה בנפרד עימו. היא מציעה למרים את האפשרות, שבתום השנה היא תוכל להמיר את קורס עיצוב הפנים בכל קורס אחר שיוצע באותה עת עי המכללה, ששכר הלימוד בו הינו עד 7,000 ₪, ובלבד שתעמוד בדרישות האקדמאיות הנדרשות מהנרשמים לקורס זה.

עם זאת, מוסיפה רבקה, שעל מרים לדעת שכל ההצעות הללו, לא תעמודנה בביהמ”ש, שכן שם לא תיוותר בידי המכללה ברירה אלא לעמוד על קיום תנאי ההרשמה שנחתמו כהסכם מחייב בין מרים לבין המכללה.

מרים נראית לחוצה. היא אמנם דוחה את ההצעה הכספית מטעם המכללה, שהוזכרה לעיל, בהיותה ללא משמעות מבחינתה. עם זאת ברור לעין שהצעותיה האחרות של רבקה נראות לה מושכות מאוד, אך נוכחותו, הבלתי מועילה, בלשון המעטה, של אביה ועמדתו הבלתי מתפשרת, אינן מאפשרות לה לקבלן, לפחות לא לאלתר. היא מבקשת משך כשבוע בעדי לחשוב ולתת את תשובתה. נראה שהשינוי המיוחל בגישתה, עקב הליך הגישור, למעשה, לא חלחל בה.

יצחק מבין, שאין תוחלת בקיום לחץ נוסף על מרים ולפיכך נוסח ונחתם הסדר גישור המפרט את הצעותיה השונות של המכללה כפי שכבר הוזכרו, בכפוף להודעתה העתידית של מרים על הסכמתה לתנאיו.

ד. סוף דבר

בבוא העת הודיעה מרים למגשר, שהיא איננה יכולה לקבל את ההסדר שהוצע לה. היא הוסיפה ואמרה שהיתה יכולה לשקול את הצעת המכללה פעם נוספת, לו הארכה שניתנה לה לחזרתה ללימודים, היתה עומדת על שנתיים, במקום שנה אחת, שלא תאפשר לה משך זמן מספיק להתארגנות ללימודים.
יצחק בראותו חובה לעצמו לבדוק את נכונות המכללה להתניה, אמנם עשה כן, אך דירקטוריון המכללה דחה אותה מכל וכל.

הליך הגישור נכשל.

ו. הערות השוליים

בשל החשיבות שמחבר המאמר מייחס להערות השוליים, הן מובאות כפרק העומד בפני עצמו. בהשאלה, תפקידו של הפרק הזה הוא תפקיד המקהלה במחזה היווני הקלאסי. באמצעותו יחשף הקורא למה שמעבר לעובדות המקרה ותיעוד הגישור ובו תרוכזנה ההערות, המסקנות והתובנות שניתן, אולי, לדלות מהגישור אותו ליווינו עד כה.

(1) .אנו נוכחים אל-נכון, כיצד יצחק מיישם מסקנות, שאליהן כבר התייחסנו בעבר. הוא מרחיב את שלב ההיכרות
הן בכל הנוגע לו עצמו והן ביחס לבעלי הדין, מתוך הבנה כפולה. ראשית, היכרות מעט אישית יותר עם
המגשר, היא תחילתה של יצירת יחסי האמון, שכב דרושים להצלחת ההליך. אנו ניתן אמון במי, שאנו יודעים עליו מעט יותר מאשר שמו.

אשר למגושרים הרי ככל שהם יטיבו להכיר איש את רעהו, כך יטיבו להתייחס לאחר כאל בן אנוש
ויהיו פתוחים יותר להבנת מצוקותיו של האחר והדבר נכון לגבי שני בעלי הדין:
התובע, שרואה את הנתבע כמי שגם לו עוול כלשהו עד שלא הותיר לו ברירה, אלא להביא את ריבו נגדו
לביהמ”ש, על כל הטירחה והממון הנוספים, שעליו לשאת בהם בעקב כך ובמיוחד – (כמו במקרה שלנו),
שהריב שלו הוא עם מוסד כלשהו, שפנים אין לו והוא זר ומנוכר.
ואילו הנתבע, שברבים מן המקרים (כמו גם במקרה שלפנינו כאן), מעולם לא פגש את התובעת, אלא בתור
שם המופיע בראש כתב התביעה נגדו, ושמתחתיו מופיע סכום התביעה, שברוב המקרים מעורר, אצל הנתבע
התקוממות וחרון, באשר לסכום הבלתי סביר שנקוב שם, כפי שהדבר בדרך כלל וכלפי התובע עצמו, שכך
העז.

(2). בהקשר זה הייתי רוצה להפנות את הקורא למאמר בשם:

Three Questions You Can Ask To Make Any Meeting More Effective, שהתפרסם באתר
סולחה, במדור מאמרים באנגלית, ונכתב עי המחברSterling Newberry  .