התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

 

14.2.14

התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

א.  מבוא

לצורך הבנה טובה יותר של מאמר זה, אני מציע לקורא להכנס לשני הקישורים הבאים כסדרם, שניהם באתר סולחה, האחד הינו המבוא למאמר-

http://www.sulcha.co.il/Content/Pages.asp?page_id=15

והשני הוא המאמר עצמו אליו מתייחס המבוא הנזכר, שכותרתו "ביטול הסכם גירושין שנולד בהסדר גישור", אותו פרסמתי דצמבר 2013-

http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=142

תאמינו או לא ישנן מגמות, אם לא לומר אופנות, בסוגי התביעות שמוגשות לבתיהמ"ש בתקופות שונות. כך אנו עדים למגמה של תביעות – ובהכרח גם פסיקות – במשפט הבוררות. שם אנו עדים לגל תביעות שעניינן תקיפת הבורר עצמו בניסיון לפסול את הבורר ובדרך זו לבטל את פסק הבורר. מאחר ובתיהמ"ש, בהנחיית פסיקתו של ביהמ"ש העליון, חסמו למעשה את היכולת של צד המרגיש נפגע מפסק בוררות, לתקוף את פסק הבורר, וכאשר יכולתו של צד לערער כמקובל על פסק דין שלדעתו עשה לא עוול, כמעט ולא קימת ביחס לפסקי בורר, התפתחה, כתוצאה, המגמה לנסות ולתקוף את הבורר עצמו, בהתבסס על עילות שבחוק ושהוכרו בפסיקה.

לסוג כזה של מגמה אנו עדים עכשיו בעולם הגישור: תביעות לביטול הסדרי גישור (או הסכמי פשרה שהושגו בהסכם או בביהמ"ש, שזה לחלוטין אותו הדבר לצורך הזה) שקיבלו תוקף של פסק דין ואשר צד אחד רוצה, מסיבה כזו או אחרת, להשתחרר מהסדר הגישור או מהסכם הפשרה[1].

להמשיך לקרוא התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

 25.3.2012

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף –  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר".

להמשיך לקרוא הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

25.1.2012

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

אני מניח שלא רבים מציבור המגשרים, ואנוכי בכלל זה, ערים לנושא שבכותרת על שני חלקיו – התביעה הייצוגית והסדר הגישור במסגרתה. לכן כשנתקלתי בפסק הדין שעתה זה יצא מתנור האפייה של ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 4.11.2012,  בענין –

ת"מ (תובענה מנהלית) 101-07 לוי נ' רשות השידור, מלפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א  – החלטתי שיש מקום להביאו בפני ציבור המגשרים.

להמשיך לקרוא הסדר גישור בתובענה ייצוגית