מיהו מגשר טוב?!

25.4.16

מיהו מגשר טוב?! / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הקדמה

אנחנו משקיעים ולומדים, מתעדכנים, קוראים, משתתפים בהרצאות ואפילו מגשרים בפועל, אבל עדיין כל זה איננו מבטיח את היותנו מגשרים טובים.

 מאמר זה ידון בשאלה מהם המרכיבים האישיים והמקצועיים שניתן ליחס למגשר בכדי שנוכל להגדיר אותו כמגשר טוב. שהרי חשוב לנו, כמגשרים, להבין כיצד זה שמגשרים, שאין להם שום סמכות להכריע בסכסוך ולכפות פתרון, בכ"ז מצליחים להוביל שני צדדים ניצים לידי הסכמה?

 מובן, שהתמחות מעמיקה בתורת הגישור בתוספת של ניסיון, הינם חיוניים, וכך גם כשרון לניתוח אנליטי של עובדות הסכסוך. אולם אלה הינם רק חלק ממכלול התכונות הרצויות של מגשר, ואין להסתפק בהן בבואנו לערוך מדרג כלשהו של התכונות שעושות מגשר להיות מגשר טוב.

 את המדרג של תכונות אלה ניסו (או שמא התיימרו) לקבוע במחקרם –

 

Professor Stephen B. Goldberg and Margaret L. Shaw[1]תחת השם: –

[2]The Secrets of Successful (and Unsuccessful) Mediators.

 

באומרנו "התיימרו" אין בכוונתנו להמעיט או לזלזל בערכו של המחקר הזה אלא, שככל שאנו פונים למקורות נוספים שניסו להתמודד עם השאלה, אנו מוצאים מדרג שונה של התכונות החיוניות להיות מגשר טוב או הדגשים שונים  –  כאשר מדובר בתכונות שחוזרות על עצמן –  או מקבצים שונים של תכונות,  הכל לפי תפיסת עולמו של הדובר. הדבר בולט עוד יותר, כאשר הנשאלים במחקר הם המגושרים עצמם או עורכי דינם.

 

המחקר של Goldberg ו- Shaw

 

כפי שעולה מתשאולם של כמה עשרות מגשרים ותיקיםומנוסיםמגיעים עורכי המחקר למסקנה, המבוססת על דעת מרבית הנשאלים(60%) – שהתכונה החשובה ביותר להצלחתו של המגשר, הינה יכולתו לזכות באמונם של הצדדים המגושרים (confidence) ואת זאת משיג המגשר הטוב באמצעות יצירת יחסי קרבה (rapport) עימם.

לפי תוצאות המחקר דנן, תכונה זו חשובה אף יותר, מהשאלה באיזה טכניקות ושיטות גישור נוקט המגשר, לאיזה אסכולה גישורית הוא משתייך או הרקע  הג'נדרי, האתני או המקצועי הנבדל, שממנו הוא בא.

 

על מנת לזכות באמונם של הצדדים, ההבנה עימם חייבת להיות כנה ואמינה – אין אפשרות אמיתית לזייף את זה, קבע אחד הנשאלים במחקר. בטרם שהמגושרים יאותו להתחייב בהסדר גישור, חייב שתהא להם התחושה שהאינטרסים שלהם הובנו לאשורם וכי המגשר יעשה הכל בכדי לתת להם מענה בתחום האפשר. רק בהתמלא תנאי זה תיפתח הדרך בפני המגשר למסגר את השאלות האמיתיות שביסוד הסכסוך ולהציף פתרונות יצירתיים.

 

עורכי הדין שיצגו צדדים בגישור, אף הם הדגישו שלהצלחת הגישור, תרמה בעיקר יכולתו של המגשר לזכות באמונם של הצדדים. לדבריהם, הדבר הושג באמצעות התנהגות ידידותית אמיתית מצדו והפגנת אמפתיה ויושרה. הצדדים יעדיפו מגשר שהם יכולים לייחס לו אינטיליגנציה ולהיותו מוכן ומתמצה בחומר שהועבר אליו קודם הגישור. עוד מה, שלדעתם חשוב לצדדים הוא, שתהיה למגשר הבנה גם בסוגיות המשפטיות הרלבנטיות ובחוקים הנוגעים לעניין והיותו, לתחושתם, מוכשר דיו בכדי לסייע בידם במציאת פתרון לסכסוך שהם נתונים בו.

 

החוקרים שמעו התבטאויות כמו: "הוא באמת אדם נחמד ואנשים נוטים להינות בחברתו של אדם שאותו הם מחבבים, במיוחד במקרים שבהם הם מבלים שעות רבות בחברתו של המגשר ועוד יותר, כאשר סכומי הכסף המעורבים הינם גבוהים".

 

או: "היא הפגינה חמלה כלפי הלקוח שלי, דבר שנתן לו את התחושה שהמגשרת משקיעה מאמצים  לזכות באמונו. היא ניהלה את ההליך בסבלנות רבה וגילתה אמפתיה. היא הקרינה הבנה לעמדות הצדדים ולאינטרסים שלהם".

 

תכונות נוספות שאותן העלו הנשאלים ( 53% ו- 47%) התייחסו ליושרה של המגשר, כפי שהופגנה בכנותו, בניטרליות שלו, באמינותו ובכך ששמר על הסודות שהם הפקידו בידו. כמו כן, יוחסה חשיבות לעובדת היותו מוכן היטב, יודע ומכיר היטב את החומר שהועבר אליו ומכיר את המצב המשפטי ואת החוקים הרלבנטיים למקרה.

הנשאלים ציינו את המהירות שבה המגשר הבין את שורש הבעיה ואת הבעיות המשפטיות שהיו כרוכות בליבת הסכסוך, את יכולתו להציף את הסוגיות שיש לפתור ואת היצירתיות של המגשר במציאת פתרונות אפשריים.

 

בסדר יורד הזכירו הנשאלים במחקר את הסבלנות וההתמדה של המגשר (35%), יכולתו לערוך בוחן מציאות מועיל, בהתייחס לתוצאה בביהמ"ש או בבוררות (33%) ויכולתו לשאול שאלות ענייניות ולהאזין ברוב קשב לתשובות (28%). המחקר עוד ממשיך ובודק את מידת החשיבות, שיחסו, בסדר יורד, המשתתפים במחקר לתכונות שונות של המגשר – כגון: דיפלומטיות וטאקט, גילוי הבנה לצדדים וקשייהם, רגוע ונעימות הליכות.

 

הסיבות לכשלונו של המגשר

 

המחקר שלGoldbergו- Shaw ניסה גם לנתח את הסיבות לכשלונות של מגשרים. הביקורת השכיחה ביותר היתה חוסר היושרה של המגשר, אם זה משום שהוא העביר לצד השני מידע, שסופר לו בסוד, דבר שגרם לכשלון הגישור  ואם זה חוסר יושר באופן בו המגשר דיווח לצד האחד על עמדתו של הצד האחר או כמו אותו מגשר, שהודיע לצדדים בפתח הישיבה, שהתיק שלהם זה תיק דפוק ועלוב.

 

מכאן ואילך המגשר לא זכה לשום אמון מצד בעלי הדין.

ביקורות אחרות הצביעו על העדר אמפתיה, עיסוקו של המגשר בעצמו מבלי לתת די את דעתו לצדדים או, שהמגשר לא הבין את הבעיות שביסוד הסכסוך, לא ידע את החוקים הרלבנטיים שנוגעים ומשפיעים על הנושאים שבדיון. ביקורות הושמעו גם כלפי מגשרים שלא היו מוכנים לדיון, היו פאסיביים והסתפקו בהעברת הודעות מצד לצד, מבלי שניסו לתת מתווה לדיון ולפעול בנמרצות על מנת להסביר לצדדים את מידת ההיתכנות של עמדותיהם, ולגרום לצדדים, בנחישות ראויה, להשתדל למצוא דרך ליישב את הסכסוך. ביקורת דומה הושמעה גם כלפי מגשר שלא ניהל את הדיון ולא היה בשליטה על ההליך, וכשעוה"ד העמידו על כך, המגשר טען שהוא נוהג בדך זו משום, שהצדדים שולטים בעובדות טוב יותר ממנו והם שיודעים מה טוב בשבילם. התוצאה היתה, שבתום ההליך הסכסוך אף העמיק.

 

כשלונות בהליך הגישור יוחסו גם למגשרים בגין הפגנת חוסר סבלנות או העדר התמדה מצדם בניסיונות למציאת פתרון לסכסוך, חוסר יכולתם לנתח את מהות הנושאים שעל הפרק, העדר יצירתיות ותזמון רע.

סיכום ומסקנות במחקרם של Goldbergו- Shaw

           

אולי הממצא החשוב ביותר ממחקר מקיף זה הוא, שהמפתח המרכזי להצלחה בגישור, הוא יכולתו של המגשר לזכות באמונם של המגושרים, ע"י כך שיהיה ידידותי ואמפתי כלפיהם, מפגין יושרה, מוכן היטב להליך ובעל ידע מספיק בחוק ובמצב המשפטי הרלבנטי. בנוסף לכך המגשר חייב שיהיה בעל יכולת לנצל את האמון והביטחון שהצדדים נותנים בו בכדי לעזור לצדדים לפתור את נושאי הסכסוך.

 

היבטים מסוימים של התכונות שמנינו יכול שתירכשנה באמצעות לימוד וניסיון, אבל לא כולן. המאמן הגישורי לא יכול לגרום למגשר המתלמד להיות נבון או להכיר את החוק והמצב המשפטי הרלבנטי. עם זאת המגשר לעתיד יכול ללמוד לבוא מוכן היטב לגישור, להפגין יושרה ע"י שהוא ימנע מהפיתוי להפר את הסודיות במטרה להשיג את יישוב  הסכסוך. המאמן אינו יכול ללמד את המגשר המתלמד אמפתיה אמיתית – התעניינות כנה בצרכים של כל צד, אבל ניתן ללמוד דרכים להפגין התעניינות אמיתית בבעיותיהם של הצדדים, בהפעלת כלים גישוריים של הקשבה אקטיבית ושיקוף נכון של הדברים.

 

מובן שלא כל המגשרים, גם הטובים שבהם, ניחנים באופן מולד בכל התכונות הטובות והמועילות שנמנו לעיל. לחלקם יהיה יתרון בתכונות מסויימות וחלקם באחרות. תכונות מסוימות ניתנות גם ללימוד בדרך של תרגול וניסיון. על הקורא לזכור ולהפנים שהביקורת הנוקבת ביותר של הנשאלים במחקר לא היתה על העדר תכונה כזו או אחרת אצל מגשר, אלא דווקא זו שהתייחסה למגשר הפאסיבי, שלא עשה די באמון ובאשראי הראשוני שניתן לו ע"י הצדדים בכדי לקדם מציאת פתרון והסתפק בהעברת ידיעות מהאחד לשני.

 

הערותיו של Mike Gregory[3] למחקר של פרופ' גולדברג

 

כשהוא נמנע מלהביע במפורש את הסתייגותו ממסקנות המחקר הנ"ל, קובע Mike Gregory במאמרו:  [4] ?What Makes a Good Mediator, שאימון מעמיק בתורת הגישור וניסיון רחב

אילו הם הכלים החיוניים למגשר הטוב, בנוסף לסבלנות וכישורי ניתוח של הנושאים שעל הפרק. למעשה, הוא אומר, שאין לקבל את המסקנות שבמחקרו של פרופ' סטיבן גולדברג כאורים ותומים כאשר הוא מצטט מגשרים ותיקים הקובעים, שרק היכולת ליצור הבנה ויחסי קרבה (rapport) ואמון עם המגושרים היא היא התכונה החשובה והאפקטיבית ביותר להצלחת המגשר, לעין שיעור הרבה יותר מהשימוש בכלים הגישוריים, בטקטיקות וביתר השיטות להשגת הפתרונות בגישור.

 

עוד מזכיר Mike Gregory, שמחקרו של פרופ' גולדברג קובע, שבכדי לזכות באמונם של הצדדים בניית ההבנה ויחסי הקרבה חייבים להיות כנים ואמיתיים – “You can’t fake it”. והוא ממשיך ומצטט: "לפני שהצדדים יאותו להסכים לפתרון כלשהו, הם צריכים לחוש שהמגשר האזין להם בשקידה וכי האינטרסים שלהם הובנו כהלכה. רק אז המגשר יכול להגדיר מחדש את האינטרסים הללו ומטרותיהן בגישור והעלות אופציות לפתרון".

 

דעתו של Mike Gregoryשונה. לפי תפיסתו בכדי להצליח במשימתו, החשוב ביותר הוא, שהמגשר ירכוש מידע,בטרם ישיבת הגישור, על כל מגושר, בכל הנוגע לשכלתו, לעיסוקו, לתחביביו ולמה הוא מייחס חשיבות בחייו. האם המגושר נהנה מקריאת ספרים, צפייה בסרטים או שמא הנאותיו הם בדיג, ציד, טיולי שטח, הליכה, ריצה, ספורט מים או ספורט חורף. כל פעילות שכזו יכולה להוות נקודת השקה ליצירת הקשר הנחוץ עם הצדדים. היה והמגשר שותף לאחת מהפעילויות החביבות על המגושר, הוא יכול לקיים עמו שיחה קצרה על הנושא ובאופן זה לבנות את הקשר, את האמון ויחסי הקרבה הנחוצים.

 

חרף הדברים הללו Mike Gregoryמאמץ שתי מסקנות יסוד מתוך מחקרו של פרופ' גולדברג: האחת, בנוגע לחשיבות הרבה, שיש לבניית מידה כלשהי של יחסים עם הצדדים המגושרים, במיוחד כאשר ישיבות הגישור אמורות להימשך לאורך זמן. ברור, שלצורך הצלחת הגישור, חייב, שתתקיים, ולו קורטוב, של תחושת אמון בין המגשר לבין בעלי הדין, בטרם שהאנשים יהיו מוכנים להיפתח ולגלות מהם האינטרסים האמיתיים שלהם בגישור ומהן המטרות שהם מעוניינים להשיג.

שנית, סימן ההיכר של גישור יצירתי ומוצלח, הוא כאשר כ"א מהצדדים יוצא  מהגישור עם תחושה שהמגשר הקשיב לטענותיו ברוב קשב והכיר בתקפותן ובשום פנים הוא לא תומרן ושלא הערימו עליו בשום צורה.

 

בידי המגשר לבנות את יחסי הקרבה עם המגושרים, שהם חיוניים להצלחת הגישור, במספר דרכים. כאן הוא מונה 15 מהלכים חליפיים בכדי להשיג זאת, ולטובת הקורא נפרט אותם כדלקמן:

 

1. היה אמפתי לרגשותיהם של שני הצדדים, לדאגותיהם, ולמה שמעסיק אותם אם זה בעיות

    כלכליות/כספיות, לחצים נפשיים, חששות או חוסר בטחון מכל סוג.

 

2. הייה מוכן באשר לפרטי הסכסוך, הנושאים הכרוכים בו ורצונותיו של כל צד, והעיקר רד

    לבסיס הסיבות לא רק של מה שהם באמת רוצים אלא גם מדוע הם רוצים זאת.

 

3. הקפד לתת את דעתך לשני הצדדים כאחד. לא ניתן לבנות אמון ויחסי קרבה מבלי לעבוד על

    כך עם כ"א  מהצדדים, לחקור ללמוד ולהבין מהם האינטרסים, הצרכים והמטרות של כ"א

    מהם ובדרך זו לגרום להם להפתח כלפיך.

 

4. העזר במיטב כישורי התקשורת שברשותך.

 

5. האזן למצוקותיהם ולעניינים שמעסיקים אותם, הכר בהם ואז תוכל גם לפותרם.

 

6. הבטח את אמונם, שאכן אכפת לך מהם ומעניינם. בטא את הבנתך לחשיבותם של

    עניינים אלה.

 

7. עבוד קשה והצטייד בסבלנות.

 

8. זכור תמיד שמילים קשות גורמות להרחקתם של הצדדים זה מזה ואילו מילים מכילות

    מקרבות אותם.

 

9.Oliver Wendell Holmes  שופט ביהמ"ש העליון האמריקאי (8.3.1841  – 6.3.1935),

    בהסבירו את ההבדל בין גרימת נזק בכוונת תחילה ובין גרימת נזק ברשלנות, אמר:"אפילו

    כלב יכול לעמוד על ההבדל בין מישהו שנתקל בו לבין מישהו שבעט בו".

 

10. הייה אמין וישר.

 

11. נהג בטבעיות ובהגינות.

 

12. היה שליחו של המצב המציאותי לאשורו.

 

13. דחה את הפיתוי להשתמש באיומים.

 

14. הימנע מתצוגה של כוחנות ותתחמק מהמעגל השוטה של פעולה או אמירה ותגובה.

 

15.שלוט ברגשות והפרד את האנשים מהבעיה.

 

 

הערותיו של [5]Steven G. Mehta  למחקר של פרופ' גולדברג

 

במאמרו Three Essential Traits Of A Highly Successful Mediator  (May 2009)[6], כותב סטיבן מהטה, שרבים המגשרים הסבורים, שמעת שהמגשר לומד את הטכניקות של המקצוע, די יהיה בכך בכדי לעזור לצדדים, גם באמצעות הצעות מגשר, להגיע לסיום מוצלח של הליך הגישור. לדעתם של אלה כל ההתקשקשות בדבר ניהול שיחות בטלות וחילופי רכילות, הינה מיותרת ועם תחילת הישיבה יש להתחיל מיד בהליך הגישור.

 

לדעתו של מהטה גישה זו שגויה בתכלית ומקורה באי הבנה בסיסית של הליך הגישור. הסוברים כך מחמיצים יסוד חיוני בהליך ובמה שעל המגשר להשיג בטרם יתחיל הליך גישור על מנת, שיהיה לו סיכוי להוביל את הצדדים לפתרון. שלוש הן תכונות היסוד שחובה שיהיו מנת חלקו של המגשר בכדי שיהיה מגשר מצליח-מגשר טוב: היכולת לקיים יחסי קרבה עם הצדדים, היכולת להציף פתרונות יצירתיים והתמדה.

מהטה מאמין, שצלחתו של מגשר אינה תלויה במספר הכלים מארגז הכלים של המגשר בהם הוא עושה שימוש, אלא שהצלחתו קשורה במשהו הרבה יותר אישי, שטמון באישיותו של המגשר קרי, היכולת לתקשר עם הצדדים ועורכי דינם וליצור יחסי עבודה משמעותיים תוך זמן קצר.

 

אמונה זו קיבלה חיזוק רב ממחקרו של סטיבן גולדברג ("The Secrets of Successful Mediators                by Professor Steven Goldberg")שעל עיקריו עמדנו לעיל.

 

כזכור לפי מחקרו של פרופ' גולדברג, שנסמך על ראיונות עם עשרות מגשרים ותיקים ומנוסים,

מגשר טוב נבחן ביכולתו ליצור  ולקיים יחסי קרבה ואמון עם הצדדים לגישור. הצדדים מאמינים שמגשר זה לא ישקר להם או יטעה אותם וכל עניינו הוא לעבוד ברצינות ובנחישות על מנת למצוא פתרון לסכסוך שהם נתונים בו. מכאן עובר מהטה לצטט  בהרחבה את המסקנות של מחקרו של פרופ' גולדברג, ומוסיף לכך חיזוקים מנסיונו האישי כמגשר.

 

בלוז מאמרו של מהטה הוא מתמודד עם השאלה כיצד מושג האמון הזה שבין המגשר לצדדים להליך? הרי לא ניתן לפנות אליהם באמירה "האמינו בי". אם לא יהיה מתאם בין רצונו של המגשר לרכוש את אמונם של הצדדים לבין התנהגותו – הצדדים יאמינו למעשים ולא למילים. בשלב זה מהטה סוטה במשהו ממסקנתו של פרופ' גולדברג, שכן לדעתו, לא רק מי שנולד עם המתת האלוהי לגרום לאחרים להאמין בו (ויש כאלה), אלא גם מגשרים מן השורה יכולים להגיע לכך.

 

בראש ובראשונה יש לזכור, שבפועל אכן מוטלת על המגשר החובה לגלות אכפתיות אמיתית לעניינם ולדאגותיהם של המגושרים. המגשר לא צריך לאמץ את הדאגות של הצדדים, אלא לשדר להם, פיזית ומילולית, את ההבנה שלו למצבם. שהרי ללא יחסי הקרבה שיווצרו כך ביניהם – האמון לא יווצר. לרוע המזל אכפתיות אמיתית איננה יכולה להילמד. לעומת זאת, ולמרבה המזל, ישנם כלים שיכולים לעזור לגרום לאחר לחוש בנוח עם המגשר. למעשה, בכלים אלה עושה שימוש כל מגשר בדרך של שגרה, כגון שיקוף נכון של דבריהם, יישומה של האזנה פעילה לעניינם של הצדדים ולצרכיהם, הכרה במצוקות שלהם כבנות קיימא – כלגיטימיות, הפגנת רצון כן להתמודד עם העניינים/הקשיים הללו בכדי למצוא להם פתרון הוגן.

 

השגת יכולות אלה ליצירת יחסי קרבה, אמנם נלמדות לעיתים קרובות בקורסי הגישור, אבל חרף חשיבותן אין הן, לדעת מהטה, חזות הכל. היכולת להביע אמפתיה הינה אכן ביסוד יחסי הקרבה, אלא שזו יכולה להגיע גם מתוך כך שהמגשר מפגין בפני הצדדים את עובדת היותו בן אנוש לגמרי כמותם. עצם ההרגשה של הצדדים, שהם נמצאים בסביבה ידידותית, תומכת ומסבירת פנים, בין אנשים ממש כמותם, תקל על מימוש הכנסתם לסיטואציה של ההוויה הגישורית ולהיפתח להליך. את יחסי הקרבה הוא מציע להשיג באמצעות קיום שיחה קלה על חוויות אישיות משותפות, כגון:

 

* שיחה על נושאים נעימים.

* שיחה על הילדים של כ"א מהם.

* הצפת ערכים משותפים.

* העצמת המגושר כאדם.

* הפגנת כנות.

* מתן התחושה שלמגשר באמת אכפת מרגשותיו של המגושר.

* החדרת הומור להליכים.

* מוכנות המגשר לחלוק פרטים אישיים על עצמו.

 

את יחסי הקרבה יש לבנות, לקיים ולשמר לאורך כל ההליך, אם כי, כמובן, רצוי ליצור אותם בשלב מוקדם ככל הניתן בהליך ולחזק את האמון שניתן במגשר בעקבות יחסי הקרבה גם לכל אורך התהליך.

 

נדבך נוסף בעל חשיבות, שעולה ממחקרו של פרופ' גולדברג, הוא היכולת לייצר פתרונות לסכסוך שאיש לא נתן את דעתו עליהם קודם לכן או היכולת להעלות רעיונות לפתרון, שלא נידונו מספיק. במילים אחרות – יצירתיות. כל אדם יכול לגלגל מספרים הלוך וחזור בין צדדים לגישור וכל אחד יכול להביא לחתימת הסדר גישור, כאשר ישנה מלכתחילה הסכמה ורצון של הצדדים ליישב את הסיכסוך. אבל לא כל אחד נחן בכשרון ליישב סכסוך, שבו הצדדים מוכנים ורוצים ליישב את הסכסוך שביניהם רק שהם לא יודעים כיצד לעשות זאת ללא ויתורים שעלולים לפגוע בהם ובמעמדם. במקרים אלו היצירתיות הינה העוגן המרכזי להצלחת הגישור.

 

אחת הדרכים לפתח יצירתיות, היא ע"י התרכזות בנושאים הנסתרים שמניעים באמת את בעלי הדין ולהכירם על בוריים. על המגשר גם להיות מסוגל להשתחרר מהחשש שפתרונות שיציע יידחו ע"י הצדדים. אם רעיון אחד נכשל, יכול שיאומץ רעיון אחר שיעלה. העיקר הוא לנסות לחשוב מחוץ לקופסא. גם רעיון שאין סיכוי רב שיתקבל על דעתם של הצדדים, יכול שיגרום להם להתניע התדיינות ביניהם על מה שהוא כן אפשרי. כלומר, היצירתיות איננה רק בכדי להצביע על פתרון מהמכונה[7](Ex Machina) , אלא גם כמנוע עבור הצדדים להידבר ביניהם ולגרות אותם להעלות רעיונות, אולי בשיתוף עם המגשר, דבר, שכתוצאת לוואי,יהיה בו כדי לחזק את יחסי הקרבה בין כל העוסקים בכך.

 

לבסוף, תכונה חשובה אחרת שעשויה להועיל מאוד למגשר ולהצלחת הליך הגישור, שגם היא עולה ממחקרו של פרופ' גולדברג, הינה היות המגשר סבלני ומתמיד. מגשר טוב אינו מוותר גם כאשר הצדדים כבר הרימו את ידיהם מתוך הבנה שלא הצליחו למצוא פתרון מוסכם לסכסוך. הכרזה שפתרון אינו בנמצא, צריכה לדרבן את המגשר להתאמץ עוד ולהתמיד במציאתו.

 

עולה, לכאורה, מהמחקר של פרופ' גולדברג שהתכונות הדרושות להיות מגשר מגשר טוב, אינן ניתנות ללמידה, אולם מהטה אינו מסכים לכך. מובן, שיש לשאוף לאמץ, אפילו באופן טכני את שלוש התכונות שאותן רואה פרופ' גולדברג כחיוניות. עם זאת, יש לזכור שגם תכונות אלה אינן תנאי שמבלעדיו אין[8] – (Sine qua non) להצלחת המגשר. כישורים חשובים אחרים של המגשר יכולים להילמד, וזאת בנוסף לשימוש נבון בכל הכלים הידועים לנו מארגז הכלים של המגשר.

 

יתר על כן, גם אם נקבל את הגישה, שמגשר טוב יהיה אך ורק מי שנחן בשלוש התכונות האלה, עדיין אין זה אומר שכישורים אחרים, כגון יכולת להניע את הצדדים לחשיבה על האופציות העומדות בפניהם והחזקתם מרוכזים בתוך התהליך, בתוספת שימוש בכל הטכניקות הידועות, איננו מאפשר לאדם להיות מגשר טוב. היות אדם בעל התכונות החיוניות שמנה פרופ' גולדברג, יחד עם כשרון בניהול משא ומתן ושליטה בכל כלי הגישור – יקרבו את היותו של אדם זה לא רק למגשר טוב אלא להיותו גיבור על Superhero)).

 

סוף דבר

 

עתה משיודעים אנו מהם קווי המתאר של המגשר הטוב, כפי ששורטטו ע"י מלומדים ומגשרים ותיקים ובעלי ניסיון, אנו נותרים אולי נבוכים אולי ספקנים באשר ליכולתנו לאצור בתוכנו את כל התכונות האלה. על הצורך והיכולת שלנו כמגשרים להכנס בנעליו של בעל כל אותן תכונות טובות ומועילות, כתב המגשר בתפיסה הנרטיבית עו"ד יוני נפתלי[9] עוד בפורים 2014 (11.3.2014) בעלון של גומא-המרכז הישראלי לאימון מאמר קצר תחת השם: "המגשר ונשף המסכות המתמשך- מתחפשים – לא רק בפורים"[10], כך:

 

"בפורים מתחפשים. אבל בעצם כל הזמן אנחנו מתחפשים. מתחפשים למה שאנחנו מאד לא. מאד נדיבים, מאד אוהבים, מאד אכפתיים, מאד הגונים. מתחפשים למה שהיינו רוצים אולי להיות. מאד בוגרים, מאד רציונאליים, נטולי תשוקה לנקום ולהכאיב, בכלל לא בוגדניים ומלאי אחריות חברתית.

 

וזה שמתחפשים למה שנדמה לנו שראוי ונכון ולמה שאנחנו חושבים שאנחנו לא -זה טוב מאד. כי למעשה אין איזה עצמי אחד אמיתי. אלא כל אחד מאיתנו הוא צירוף של תחפושות.

 

התחפושות הן גם חלק מהסיפור המועדף שלנו על עצמנו. עצם זה שיש לי מחשבה שכדאי להתחפש לאדם מלא חמלה זה אירוע. האירוע הזה יש לו משמעות. הוא גורם לי לנסות את המסיכה של חמלה, להתאמן עליה, לבדוק את גודל מסיכת החמלה, את התאמתה לשאר המסיכות והדמויות המרכיבות את עלילת חיי הדינמית. חבישת מסיכת החמלה מפתחת משהו חדש בזהות שלי".

 

אולי מה שניתן ללמוד משורות אלה הוא, שגם אם המגשר לא נולד עם התכונות שסקרנו במאמר לעיל, ייתכן שאנו מסוגלים, באופן מודע ומתוך הכרת הצורך, לעטות על עצמנו אותן תכונות אנוש בבואנו לערוך ולנהל גישור? וזאת גם בניגוד לקביעת המומחים, שאם המגשר לא נולד עם תכונות אלה – לא ניתן לזייפן (“You can’t fake it”).

 

כפי שהקורא יווכח להלן, פניתי לכעשרה מקורות שונים, לצורך כתיבת מאמר זה. לא דנתי במאמר בכולם, משום שממצאיהם של חוקרים שונים חוזרים במידה רבה על אותן תכונות העושות מגשר – להיות מגשר טוב, אם כי לעיתים הם מדגישים מרכיבים שונים של הגישור –  קרי: האזנה פעילה, הבנה באנשים, יכולת ניתוח של הסיטואציה,התמדה, תזמון נכון, אינטיליגנציה, מקצועיות ועד לבוש נכון. אמנם כל התכונות שעולות מקריאת המאמרים השונים הן כולן נכונות ורצויות, אבל הן גם, במידה זו או אחרת, חוזרות על עצמן ולא היה טעם להלאות את הקורא בסקירת כל המאמרים הללו.

 

אך בכל זאת, מאחר שאין לזלזל במאמרים ובמחקרים שנעשו בנושא דידן ולכל כותב יש לתת את הכבוד שהוא זכאי לו, וכמו כן מאחר, שבכל מאמר יש היבט נוסף ביחס לתכונה זו או אחרת והסבר מדוע מן הראוי שהיא תהיה מנת חלקו של המגשר, הוספתי בשולי המאמר את רשימת המקורות ששימשו אותי בכתיבת המאמר ואת מראי המקום, הקישורים אליהם, והקורא מוזמן להכנס ולהתעמק במאמרים אלה, הם, לדעתי, ללא ספק, מעניינים מאוד.

 

אני מבקש לסיים בציטוט מדבריו של  –  David Bloomfield[11] בראיון בו הוא נשאל מיהו מגשר טוב, הוא עונה – גישור הוא גם אומנות וגם מדע. הצד המדעי הוא ביישום הכשרון הגישורי – בדרך שבה המגשר מנהל את ההליך, כיצד הוא מאפשר דיאלוג וכן הלאה. לא קיימת לכך הגדרה אחידה ועקבית. ואילו האומנות באה לידי ביטוי במגשר האינדבידואלי ובאישיותו. והאינטרקציה בין המדע והאומנות הם שמגדירות את המגשר הטוב.

 

 

 

מקורות:

 

What makes a great mediator?/ Brendan Schutte http://www.brendanschutte.com/assets/uk_mediation_journal_vol_2.pdf

 

How to be a good mediator – The Washington Post

https://www.washingtonpost.com/national/on-leadership/how-to-be-a-good-mediator/2012/11/28/8e834602-3974-11e2-8a97-363b0f9a0ab3_story.html

 

Mediation Secrets for Better Business Negotiations: Top Techniques from  Mediation Training Experts

http://geoffsharp.atomicrobot.co.nz/wp-content/uploads/2010/03/MediationSecrets.pdf

 

Not-So-Small Talk/ Alix Stuart

http://ww2.cfo.com/banking-capital-markets/2007/12/not-so-small-talk/

 

QUALITIES OF  A GOOD MEDIATOR /   Lax mi Kant Gaur Mediator  Karkardooma Court Mediation Center Delhi

http://delhicourts.nic.in/Q_mediation2.pdf

 

Traits of a 'Mediator' by Sam Imperati

http://www.mediate.com/articles/imperati1.cfm

 

What Makes a Good Mediator? Jeff Merrick

http://merrickmediation.com/what-makes-a-good-mediator/

 

Alternative Dispute Resolution: Lessons from the Trenches: What Makes a Good Mediator? By: David W. McGrath

https://www.nhbar.org/publications/display-news-issue.asp?id=8096

 

ADR: GOOD MEDIATORS AND COMMUNICATION SKILLS Olajide Olagunju[1]

https://www.linkedin.com/pulse/20140917221315-106263112-adr-good-mediators-and-communication-skills

 

 

   

 

      



[1]Stephen Goldberg has taught negotiation, mediation, and arbitration at Northwestern Law. Professor Goldberg has been serving as a mediator, arbitrator, and dispute resolution consultant for 35 years. He is president of Mediation Research & Education Project, Inc, a member of the National Panel of Distinguished Neutrals of the International Institute for Conflict Prevention and Resolution, and a member of the National Academy of Arbitrators. He is also a mediator of the International Court of Arbitration for Sport, a salary arbitrator for Major League Baseball and the Major League Baseball Players Association, and the Jobs Monitor for the United Mine Workers of America and the Bituminous Coal Operators Association. Professor Goldberg is the author of numerous books and articles.

Margaret L. Shaw, Esq. is widely respected for her persistence and creativity in reaching settlement and is sought after to design and implement innovative ADR Systems nationwide.  Margaret Shaw joined JAMS when ADR Associates combined their firm with JAMS in 2004. A former civil litigator, Ms. Shaw has maintained an active ADR practice for more than twenty-five years and is the author of numerous articles on a variety of aspects of the ADR field, such as a chapter called “Mediating Class Actions” included in the ADR Handbook for Judges.

[3]Mike Gregoryhas been Board Certified in Family Law by the Texas Board of Legal Specialization for over 35 years. Mike has earned additional individual qualifications as a trained mediator, arbitrator, and collaborative lawyer.

Attorney Mike Gregory is a well qualified family law practitioner who focuses on mediation, negotiation & arbitration. He encourages lawyers to be well prepared for mediations.

A thorough hardworking advocate for his clients with over 40 years of litigation practice experience, Mike Gregory now places greater importance on methods of alternative dispute resolution. He has taken the basic, intermediate and advanced courses in mediation and collaborative law. In 2010, Mike completed an advanced negotiation course at Harvard Law School.

Mike is a Credentialed Advanced Mediator by the Texas Mediator Credentialing Association and is a member of the Association of Attorney-Mediators. Mike has been a mediator since 1994 and has completed Advanced Family Law Mediator Training twice. Mike completed an advanced negotiation course at Harvard Law School in 2010.

[5]Steven G. Mehta is an attorney and mediator providing unique mediation services in a variety of types of civil litigation. His ability to understand the human process and complex emotional issues involved in legal negotiations enables him to effectively assist the parties in obtaining the best possible results during mediation. In addition, his ability to connect with the parties and attorneys in mediation allows him to be a trusted aide in the mediation process. He is well known and respected by both sides as being a fair and neutral mediator who works hard at trying to obtain a resolution.

 [7]מונח זה משמש לתיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף, שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית, על מנת לפתור בעיות עלילתיות. לדוגמה: באגדת העם כיפה אדומה, מופיע בסוף הסיפור צייד, שמציל את הדמויות, אף על פי שהופעתו אינה נובעת סיבתית מתוך שרשרת האירועים הקודמים.

בהשאלה, הביטוי מתייחס למצב בו אנשים מצפים לסיוע שיבוא מן החוץ, "דאוס אקס מכינה", לאחר שלא פתרו בעיה בעצמם.

[8] necessary and sufficient condition:

תנאי הכרחי ומספיק ( תנאי שבלעדיו אין התרחשות ובהתקיימותו אין צורך בשום תנאי אחר).

[9]עו"ד נפתלי, כותב הספר מעשה הגישור,  מנחה בגומא ומרצה באוניברסיטת בן גוריון על גישור רב תרבותי בתפיסה נרטיבית.

[11]David Bloomfield Director, The Berghof Research Center for constructive conflict Management

David Bloomfield was born in Belfast, Northern Ireland, where he worked throughout the

1980s as director of two reconciliation NGOs, and as a trainer in practical

conflict resolution skills. He read for an MA in Peace Studies (1991) and a PhD in Conflict Resolution (1995) at

the Department of Peace Studies, University of Bradford, UK. During and after that period, he

continued his training and teaching activities in mediation, reconciliation, negotiation in a

variety of conflict contexts around the world. He has held research and teaching posts at the

universities of Harvard, Ulster, and Bradford. Recently, he spent three years as the Director of

the Democracy Building and Conflict Management Programme for the intergovernmental

organisation, the International Institute for Democracy and Electoral Assistance (IDEA) in

Stockholm. He is currently the Director of the Berghof Research Centre for Constructive

Conflict Management in Berlin.

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.