התיזה של פרופ' עומר שפירא בדבר מקורות הכוח של המגשר, מהזווית של הגישור המקוון.

20.06.2023

התיזה של פרופ' עומר שפירא בדבר מקורות הכוח של המגשר, מהזווית של הגישור המקוון.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הסיבה שבגללה בחרנו להתייחס למאמרו של PHILIP GRAHAM[1] שכותרתו

"Does Online Mediation Create Disadvantages for New Mediators?"[2] היא התייחסותו למחקרו של פרופ' עומר שפירא (2009):"Exploring the Concept of Power in Mediation: Mediators’ Sources of Power and Influence Tactics"[3].

בפתח המאמר קובע הכותב, בעקבות המחקר הנ"ל שערך פרופ' עומר שפירא, שאמנם, כיום, אין חולק שלמגשרים יש כח וכי בפועל ולמעשה הם משפיעים על הצדדים ועל מהלכו של הליך הגישור. עיקר מעייניו של המגשר, תוך כדי הגישור, נתונים להפגת התנגדויות, בניית יחסי אמון עם הצדדים, שינוי גישתם ביחס לנושאים שעל הפרק והדרכה של הצדדים במשך התהליך הגישורי כולו. כל מגשר משתמש בכוח שבידו לבחור איזה מכלי הגישור יהיו היעילים ביותר בנסיבות המקרה והנפשות הפועלות, בכדי להשפיע על הצדדים במסלול שבסופו ייושב הסכסוך נשוא הגישור שבו נתונים הצדדים, קרי, השגת הסדר גישור שיענה על האינטרסים שלהם ושהיה מקובל עליהם מתוך מודעות והבנה של תוצאות ההסכמות שלהם.

למגשר המנוסה, השימוש בכלים אלה, הינו מובן מאליו, ולמעשה מהווה אצלו כעין טבע שני. את הכישורים הללו המגשר המיומן מיישם, כאיש מקצוע, בין בגישור פרונטלי ובין בגישור מקוון. לעומת מגשרים אלה, מגשרים שניסיונם אינו כה רב, מן הסתם כלי הגישור אינם מובנים הלכה למעשה בהליכי הגישור שהם מקיימים. מטרתו של המחבר במאמר זה, הינה לברר איזה טווח כישורים גישוריים ויכולות השפעה, מיישם המגשר המיומן בגישור המקוון, בכדי לבסס את הסמכות שלו ויכולתו לנהל את ההליך, ובאיזו מידה הם יחסרו אצל מגשר חדש.

המאמר חותר להבנה של תפיסת הכוח של המגשר, ולהמירו  ממושג ערטילאי ומעט מעורפל למושג בעל גבולות גזרה מוגדרים. לצורך זה, מחבר המאמר מאמץ את תפיסותיו של פרופ' שפירא בכל הנוגע לערכת הכישורים שהמגשר מיישם במהלך הגישור לביסוס המקור לכוחו. ה"כוח" הזה בא לידי ביטוי ביכולתו של המגשר להשפיע על הצדדים לגישור לצורך קידום המטרות, שעבורן ההליך בכלל מתקיים. השפעה זו באה לידי ביטוי, למשל, בקציבת מסגרות הזמן לשלבי הגישור השונים, כגון משכי הזמן המוקצב לישיבות המשותפות ו/או הנפרדות, מה שיש בו כדי לבסס את סמכותו ומרותו של המגשר על ניהולו התקין והיעיל של הליך הגישור. גם כשמדובר בהליך מקוון מהלך שכזה, יש בו, כמובן, כדי להשפיע על התנהלות הגישור בכללותו. בגישור מקוון, העדר הניסיון של מגשר חדש ביישום סמכותו והשפעתו על ההליך, עלול להוות מגבלה מוחשית ביכולתו של מגשר זה, לעשות שימוש בכלי הגישור האחרים, שנועדו למעשה לצורך בניית יחסי אמון וקרבה עם הצדדים ושליטה במסגרות של ההליך.

Rapport and Referent Power – יחסי קרבה וכוח התייחסות[4]

לפי התיזה של פרופ' שפירא, כותב המחבר, המגשר בונה כח כאמצעי ליצור קשר של קרבה (rapport) עם הצדדים, ובכך מאפשר לעצמו מרחב פעולה או זמן תמרון בכדי לגרום לצדדים לפתח אמון בו ולאמץ את דרכי החשיבה של הקשבה אקטיבית[5] ניהול משא ומתן פורה, שמבוסס על פתיחות ורצון טוב לפתרונות אפשריים, שמן הראוי לבחון ולהבין את האמצעי הזה כדרך ליישוב הסכסוך.

יש לזכור, שהשימוש בכלים הגישוריים שבידי המגשר, הינם, למעשה, הפעלת כוח פאסיבית, מה שמקרין לצדדים את הערכים האמיתיים והנכונים עבורם, ובדרך זו להביא אותם  לשתף פעולה עם מטרות הליך הגישור. לצורך זה המגשר ידאג לקיים שיחות חולין עם הצדדים, ימהל את הדיבור החופשי במִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא, ישתמש בשמם הפרטי של הצדדים ואפילו יגלה אמפתיה לקושי שיבטאו הצדדים במטרה ליצור קרבה ופתיחות, הכל כחלק מתכנון הצעדים לקידום הגישור. לדברי פרופ' שפירא כוח ההתייחסות (referent power) לרגשות ולזהות אצל הצדדים משמש את המגשר ליצירת האמון הנדרש כלפיו במטרה לפוגג התנגדויות ולהשפיע על התנהלות הצדדים בגישור.

רוב המגשרים ערים לכך, שהגישור המקוון מגביל את כלי ההשפעה שלהם, מאחר שכלים אלה כרוכים במידה כזו או אחרת בהתייחסות ומעקב אחר שפת הגוף והפנים של המשתתפים בהליך, בהתבטאויות הלא מילוליות שלהם בהתנהגותם הפיזית – הזעה תנועות גוף וכדומה. כך גם לגבי כלים גישוריים אחרים הנובעים מכוח ההתייחסות. לפיכך, במסגרת הגישור המקוון, מוקנית חשיבות משנה למודעותו של המגשר לניהול מיטבי של הליך הגישור, דבר שעלול להוות מכשלה נוספת עבור המגשר חסר הניסיון, שמתייצב חשוף בפני הצדדים לעין המצלמה בפנים גלויות ללא סדרי הישיבה בחדר הגישור, שמאורגן במחשבה תחילה למתן יתרון חזותי ונוכחות ברורה למגשר בגישור הפרונטלי. בעת השימוש בפלטפורמה המקוונת, נשלל מהמגשר הקשר הבלתי אמצעי עם הנוכחים האחרים בהליך, ומבטל כמעט לחלוטין את מה שכרוך בהבנה ובניתוח שפת הגוף וביטויים שאינם וורבליים של השותפים בהליך. התוצאה מכל אלה הינה, שבגישור שמתקיים במרחב הסייבר ניטל מהמגשר כלי גישורי חשוב נוסף.

כוח ההתייחסות הוא מכלול הכלים שבידי המגשר ליצור השפעה ואמון של הצדדים כלפי המגשר, ובגישור המקוון המגשר מוגבל ביכולתו לשלוט במהלכי הגישור ובהדרכת הצדדים במסלול של קבלת הסכמות. ככל שהדברים אמורים במגשר החדש יש לעובדות אלה חשיבות משנה. בנסיבות של הגישור המקוון רב החשש, שצד כלשהו לגישור יפתח תחושה של חוסר אמון בהליך ובמגשר, יאבד את הריכוז וההקשבה בשל מה שמתרחש בסביבתו המיידית, ואולי אף יתקשה בהפעלה הטכנית של המחשב, היישום  או המצלמה. כל אלה מחייבים לאפיין את הגישור המקוון בדרך שתעצים את נוכחותו של המגשר מול הצדדים ותקיים מחויבות שלהם  לגישור נוכח המגבלות הללו כפי שתוארו.

Environmental Control and Other Considerations – בקרה סביבתית ושיקולים אחרים

לתפיסתו של פרופ' שפירא, קובע כותב המאמר, ישנם שלושה מרכיבים סביבתיים להפעלת כוח הרפרנט[6], שהינם –  השליטה בזמן, בתנאים הסביבתיים ובפרוצדורה – סדר ההתנהלות של הגישור, אמצעים שמבססים ומעצימים את נוכחותו של המגשר בהליך ומעניקים לו יתרון מובהק כלפי הצדדים. יכולתו של המגשר לקבוע את התנאים הסביבתיים, מחייב את הצדדים להגיב לסביבה החדשה ונוצר הרקע וההיתכנות לשימוש בכלי הגישור האחרים שכוח ההתייחסות מעניק למגשר. יתרה על זאת, אפילו ניהוג עדין של משכי הזמן המוקצים או קביעה מי מהצדדים ידבר ראשון, מגבירים את הסמכות שבידי המגשר, ועקב כך נסללת הדרך לשימוש ביתר כלי הגישור שבאמתחתו של המגשר.  בנוסף לכך, קביעת סדר היום בגישור, החלטה מי יגלול ראשון את מסכת העובדות מנקודת המבט שלו, יבהירו לצדדים את שליטתו של המגשר בהליך. היכולת המאובחנת הזו של המגשר של שליטה בהיבטים הפרוצדורליים הללו מעצימה את המגשר, ומפצה על המגבלות שמכתיב הגישור המקוון.

על אף, שהגישור המקוון מפחית מיעילות כוח ההתייחסות של  המגשר כלפי הצדדים, משנמנעה ממנו השליטה בסביבה הפיזית, עדיין גם בידי המגשר חסר הניסיון לשלוט בסביבת הדיון. לדוגמה, השימוש בפלטפורמה זום מאפשרת את קיומן של הפגישות בנפרד בחדרים וירטואליים, עפ"י החלטת המגשר, ומהווה סממן נוסף, שיש בו להבהיר לצדדים שהמגשר הוא שמנהל את ההליך ובעקבות כך גם נפתחת בפניו הדרך להשתמש בכלי השפעה אחרים העומדים לרשותו. כלומר, גם בגישור המקוון יש למגשר חסר הניסיון אפשרויות שונות לשימוש בכלי גישור, שנועדו לתרום להליך הגישור ולקדם אותו במסלול שהותווה על ידו. למגשר המנוסה, במסגרת גישור המקוון, כמו למגשר החדש, אובדן הקירבה הפיזית לצדדים אינו גורע מהיכולות הארגוניות, שנתונה למגשר. מובן, שלמגשר המנוסה יש יתרון מובנה בכך אולם הדבר לא נמנע לגמרי מהמגשר שניסיונו מועט יותר.

הן המסגרות של הגישור המקוון והן אלה של הגישור במתכונת פנים אל פנים, עדיין נותנים מענה לקיומם של כלי גישור המקובלים בתחום. אין שוני מובהק בין אם משתמשים בחדרי גישור נפרדים וירטואליים ובין אם השימוש הוא בחדרי גישור סמוכים. ההבדלים בין שני מצבים אלה הינם זניחים ונתונים להעדפות אישיות של המגשר. לדעת המחבר, אין הבדל ממשי בין שני מצבים אלה ובשניהם הגורם המכריע הינו כשרונו של המגשר ויכולתו להסתגל למתכונת שבה מתנהל הגישור. מה שבאמת קובע את הערך המוסף שיהיה לפגישות הנפרדות, כלומר, יכולת האזנה אקטיבית ומעמיקה של המגשר לדברים שנאמרים ובכושר ההיסק  שלו את האינטרסים האמיתיים של הדובר העולים מתוך הדעות, העמדות והכוונות המבוטאים בחדר ע"י כל אחד מהצדדים לגישור.

עבור מגשרים מיומנים המעבר בין גישור חזותי בלתי אמצעי, לבין גישור מקוון אינו גורע מיכולתם המקצועית ליישם את כלי הגישור ויכולתם לכוון את הצדדים ליישוב הסכסוך שביניהם. וכאן נעוץ עיקר ההבדל בין המגשרים עתירי הניסיון לבין מגשרים בתחילת דרכם המקצועית. מיומנות, ידע, מוניטין וקשרים מקצועיים של מגשרים ותיקים משמשים כבלם ספיגה לחיסרון הכרוך במעבר לגישור מקוון ואף להוצאות הנלוות לכך. כל אלה חסרים למגשרים שהינם בתחילת דרכם המקצועית ומן הסתם פוגעים בהם מהבחינה הזאת. במילים אחרות, זה לא שגישור מקוון שונה בתכלית מגישור פנים אל פנים. אמנם, עבור מגשרים חדשים או מתחילים, הקשיים עשויים להיות גדולים יותר בנוסף לעלויות היתר שעל כולם לשאת בהן. ללא קישרי עבודה מבוססים, היכרויות עם מגשרים ואנשי מקצוע בתחומים שונים ולקוחות – כל אימוץ של אמצעי שמצמצם מגע אנושי ישיר, יוצר תרחיש שבו פחות סביר שתיווצר קרבה עם עורכי הדין המייצגים את הצדדים או עם הצדדים עצמם, וזו מגרעת לכל מגשר חדש בניסיונו לרכוש לקוחות ולבסס את הפרקטיקה שלו.

לסיכום

גישורים מקוונים כיום הינם סטנדרט מקובל ונפוץ. מגשרים ותיקים וחדשים כאחד נותנים את דעתם לשאלה איזה מערך כישורים, אסטרטגיות וגישות עליהם לאמץ בכדי לפעול בהצלחה בשדה החדש היחסית של הגישור המקוון. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך, שהשינויים הטכנולוגיים הללו של שימוש בפלטפורמה שנתמכת ברשת ובמצלמה תהווה אתגר מיוחד דווקא למגשרים ותיקים שפחות מורגלים בכך, שעה, שלמגשרים חדשים יכול שיהיה יתרון מבחינת התפעול הטכני של הפלטפורמה במקוונת, שהרי ,ככל שמדובר במגשרים צעירים יותר, הם עשויים להרגיש נינוחים ומורגלים במידה רבה יותר מהוותיקים בביצוע מטלות ותפקוד מקצועי באופן מקוון, אם לוקחים החשבון את היכרותם מוקדמת והרגלי בפעול של יישומים אינטרנטיים.

יובהר, שבתובנה זו אין כדי לשנות מהתזה של פרופ' שפירא בנוגע לנוכחותו והרלוונטיות של כוח ההתייחסות בגישור, בכל מה שנוגע למערך הכישורים שמצופה מהמגשרים להחיל בעבודתם. בנקודה זו מתקיים השוני שבין מגשרים מנוסים לאלה שהם חסרי ניסיון בבואם להתמודד עם השינויים המתחייבים משימוש בגישור המקוון. כינון כוח ההתייחסות בגישור ובניית נוכחות סמכותית בהליך הגישור, מתמצים בהפעלה נכונה של כישוריו של המגשר ושימוש יעיל ונכון בארגז הכלים הגישורי, במטרה להתוות את כיוונו של ההליך מול הצדדים ועורכי הדין המייצגים אותם ולאו דווקא בצדדים הטכניים, שהינם חלק משימוש בפלטפורמה מקוונת.

[1] Phil Graham is a mediator at the Canadian firm: A Place for Mediation Inc.

[2] התפרסם ב mediate  מיום 24.5.2023  https://cutt.ly/oweYaTwG

.3 Exploring the Concept of Power in Mediation: Mediators’ Sources of Power and Influence Tactics

. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1492632

בתמצית מחקרו של פרופ' שפירא נבדקת התיזה ש "למגשרים יש כוח. הם משתמשים בכוחם במהלך הגישור כדי לסייע לצדדים לתקשר זה עם זה, לשנות את עמדותיהם ולהגיע להסכמה. מה אנחנו יודעים על מקורות הכוח של המגשרים? כיצד מגשרים בונים עמדת כוח ומגדילים את כוחם? כיצד מגשרים משתמשים בכוחם במילוי תפקידם? מטרת מאמר זה היא להקנות כלים לניתוח יחסי הכוחות בין מגשרים לבין המשתתפים בגישור: הצדדים, עורכי דינם, מגשרים שותפים ומשתתפים אחרים. מאמר זה מתמקד בכוחם של המגשרים וביחסי הכוח שלהם עם הצדדים, וכן מספק כלים להרחבת הניתוח למשתתפים אחרים".

[4] "כוח רפרנט (Referent Power) הוא הכוח או היכולת של אנשים למשוך אחרים ולבנות נאמנות. הוא מבוסס על הכריזמה והכישורים הבין-אישיים של בעל הכוח. אדם עשוי להיות מושך, בעל אישיות חזקה, או בעל תכונות ראויות להערצה אחרות שמושכות אנשים אליהם. כוח רפרנט נמשך בדרך כלל רק כל עוד בעל הכוח שומר על האטרקטיביות שלהם או תכונות אחרות. לדוגמה, כוח הרפרנט של ידוען יורד לעתים קרובות לאחר שהם כבר לא בעין הציבור. אנשים עם כוח רפרנט נתפסים לעתים קרובות כמנהיגים. ייתכן שיש להם את היכולת להשפיע על החלטות ופעולות של אחרים, גם אם אין להם סמכות פורמלית. סוג זה של כוח משמש לעתים קרובות בפוליטיקה, ספורט ועסקים. לדוגמה, מועמד פוליטי עשוי להיות בעל כוח רפרנט על תומכיו. מנהיג עסקי עשוי להיות כוח רפרנט על עובדים או בעלי מניות. כוח רפרנט יכול להיות חיובי או שלילי. כוח רפרנט חיובי מוביל להערצה ונאמנות, בעוד כוח רפרנט שלילי יכול להוביל לפחד וטינה. לדוגמה, מנהיג כת עשוי להיות בעל כוח רפרנט שלילי על חסידיו. ייתכן שהחסידים חוששים לעזוב את הכת משום שהם מאמינים שהמנהיג יתנקם בהם". – What is Referent Power? Detailed Explanation  https://www.quidlo.com/blog/what-is-referent-power

[5] עורכת דין ומגשרת רונה גינת על הקשבה אקטיבית – https://cutt.ly/vwr5rkxX

[6] environmental manipulation power (e.m.p)