פרפראות מעולם הגישור הרוחש פעילות, אבל לא במקומותינו.

15.1.2015

פרפראות מעולם הגישור הרוחש פעילות, אבל לא במקומותינו.

מעקב אחרי הפעילות הגישורית במדינות השונות בארצות הברית, יש בה לגרום לנו, ציבור המגשרים בארץ, לא רק לקנאה רבה אלא גם לתסכול ואפילו לדיכאון נוכח מרחק שנות האור שבו מצויה הפעילות הגישורית אצלנו כאן לעומת זו ששם.

מתוך הקריאה השוטפת של החומרים המשפטיים השונים, כמו גם החידושים בתחום הגישור, שמגיעים לשולחני , ((Legal Mediation News – April 2014 ניתן להבחין בכמות הפסיקה שמתייחסת להליכי גישור וללמוד ממנה על מידת האינטנסיביות של פעילות הגישור שמתקיימת באותה מדינה. עלה בדעתי להביא הפעם בפניכם מבחר פרפראות, מאותה פסיקה שעניינה גישור.

 כך בעניין:

 JOSE MARIN and ADA MARIN, Plaintiff,
v.
CONSTITUTION REALTY LLC, INDEPENDENCE LLC, KOEPPEL COMPANIES LLC, and GENERAL RESTORATION ASSOCIATES, INC., Defendants.

111531/2007.

Supreme Court, New York County.

Decided February 20, 2014.

 במקרה זה, מדובר בתביעה שהוגשה עפ"י חוק העבודה של מדינת ניו יורק, בשל נזקי גוף קשים מהם סבל התובע, כאשר הוא ביצע עבודה במנהטן בגובה של כ- 15 מטר, תוך עמידה על משטח שממנו הוא נפל תוך כדי ועקב ביצוע העבודה.

בשלב ראשון, בית המשפט קבע את אחריותה של החברה הנתבעת, שבעבורה בוצעה העבודה לאירוע ולנזק שממנו סבל התובע, ונותרה השאלה באשר לגובה הפיצויים לו זכאי התובע.

באשר לגובה הפיצוי שלו זכאי התובע, החליטו הצדדים לפנות להליך גישור שבמסגרתו תוכרע שאלה זו. לקראת המועד בו אמור היה הגישור להתקיים, פנה עו"ד מנהיימר, בא-כוחו של התובע, לעורך-דין בשם גולומב, שנחשב, כמו מנהיימר עצמו, לידען גדול בתחום דיני העבודה ודיני הנזיקין, בכדי שיעזור לו לנהל את התביעה שהיתה בסדר דין גדול למדי.

בהסכם שנערך בין שני עורכי-הדין נאמר, שאם התביעה תסתיים במסגרת הליך הגישור, שכרו של גולומב יעמוד על 12% מהסכום שייפסק כשכר טרחת עורכי הדין, ואילו אם העניין יוכרע בשלב מאוחר יותר, יעמוד שכרו ע"ס 40% מאותו סכום.

הגישור החל בשעות הצהריים, כשהוא נוהל בפני השופט בדימוס אלן הרקין-טורס, ונמשך עד לשעות הלילה המאוחרות, אז הושג הסדר גישור עקרוני שעל-פיו יעמוד סכום הפיצוי שמגיע לתובע ע"ס 8,000,000 דולר ואילו שכ"ט עורכי הדין יעמוד ע"ס 2,600,000 דולר. בשל השעה המאוחרת הודיע ב"כ הנתבעת, שאין בסמכותו לחתום על סכומים אלה וביקש שיינתנו מספר ימים בכדי להיוועץ בחברה שביטחה את הנתבעת ולקבל את אישורה להסדר הגישור.

בפועל, הדיונים במסגרת הליך הגישור, נמשכו עוד 11 ימים, שבמהלכם המגשר עוד המשיך לקיים מהלכי גישור שונים, נתקיימו עוד מגעים של משא ומתן, עד שהחברה המבטחת הסכימה להסדר הגישור העקרוני שהושג בישיבת הגישור.

בשלב זה דרש עו"ד גולומב את שכר טרחתו בשיעור 40% מסכום שכ"ט עורכי-הדין שעליו הוסכם במסגרת הליך הגישור. מנהיימר סרב לדרישה זו בטענה שהתביעה הוכרעה למעשה במסגרת הליך הגישור, והמגעים ומהלכי המשא והמתן שהתקיימו מאוחר יותר היו חלק מהליך הגישור.

בית המשפט המחוזי הניו יורקי פסק לטובת גולומב, בקבעו, מתוך ראייה צרה ביותר של משך הליך הגישור, ומתוך מעקב דווקני אחרי מילות ההסכם שבין עורכי-הדין, שמאחר והסדר הגישור לא הושג בפועל במהלך הליך הגישור, אלא במסגרת משא ומתן שהתקיים בעקבותיו, אין לראות את הסדר הגישור ככזה שהושג במסגרת הליך בגישור.

ברור שכל הויכוח בין שני עורכי-הדין שעליו נסב פסה"ד שלעיל איננו כלל מענייננו. כך גם אין אנו חייבים להסכים לפרשנות הצרה שביהמ"ש הניו-יורקי נתן למוש "הליך גישור".  את פסה"ד הזה הבאתי כאן רק בשל סיפור הרקע לסוג הנושאים והיקפם שמובאים להכרעה בהליכי גישור כדבר שבשגרה.

סיפור גישור אחר שלהלן, עניינו בהסדר גישור שמותקף מאוחר יותר ע"י אחד הצדדים לו.

כך בעניין:

IN RE: THE ESTATE OF THOMAS B. JACKOWSKI:
THOMAS AGNELLO, APPELLANT,
v.
ALBERT JACKOWSKI AND ESTATE OF THOMAS B. JACKOWSKI, BY PERSONAL REPRESENTATIVE, DAVID LANG, RESPONDENTS.

Appeal No. 2013AP335.

Court of Appeals of Wisconsin, District I.

February 18, 2014.

שנים רבות חיו אנג'לו  וג'קובסקי כאב ובן עד אשר ג'קובסקי נפטר ולא הותיר אחריו צוואה. סכסוך התגלע בין אנג'לו לאחיו של ג'קובסקי, אלברט, שטען שאנג'לו כלל איננו בנו של ג'קובסקי, אלא של משהו אחר בשם ג'ון אנג'לו. אנג'לו פנה לביהמ"ש בבקשה שיצהיר שהוא הינו בנו הביולוגי של ג'קובסקי ולפיכך זכאי לעיזבונו.

ביהמ"ש דחה את בקשתו של אנג'לו והורה לצדדים לפנות להליך של גישור בכדי ליישב את חילוקי הדעות שביניהם. הליך הגישור צלח והסתיים בהסדר גישור שיישב את הסכסוך בנושא עזבונו של המנוח ובאותו מהלך גם יושבו כל יתר חילוקי הדעות שבין הצדדים. על הסדר הגישור חתמו אנג'לו ועורך דינו ומצד שני חתם עורך דינו של אלברט בשמו.

עשרה חודשים לאחר שהסדר הגישור נכנס לתוקפו, אלברט, מיוצג ע"י עו"ד חדש, פנה בתביעה לביהמ"ש, ע"מ שזה יורה על בדיקת אבהות (בדיקת DNA) ולשינוי הסדר הגישור. ביהמ"ש דחה את תביעתו של אלברט ונעתר לבקשתו של אנג'לו לתת תוקף של פסק-דין להסדר הגישור.

l7אלברט לא נואש וערער על החלטה זו של ביהמ"ש בשני טיעונים, שהעיקרי שביניהם הוא שאנג'לו סובל מהפרעות נפשיות, שיש בהן כדי להשפיע על היכולות הקוגניטיביות שלו ולפיכך הוא לא יכול היה להיות צד להסדר הגישור.

אנג'לו טען לעומתו שהסדר הגישור שנחתם ביניהם מחייב לכל דבר ועניין וכי אף פעם במהלך הגישור לא עלתה שאלת מצבו הנפשי. הסדר הגישור מטפל בכל הסוגיות שהיו בין הצדדים וכי, בין היתר, ההסדר קובע, ש"לשום צד לו להסדר אין ולא תהינה כל טענות או תביעות כנגד הצד האחר, וכי שום צד לא יזום הליכים ולא יעלה כל דרישות נוספות לתשלום או דרישות אחרות מכל סיבה שהיא, שנובעות או קשורות בעניינים שהוסדרו בהסכם".

ביהמ"ש שלערעור דחה את כל טענותיו של אלברט ופסק, שאי הכשירות המיוחסת למחלת הנפש של אנג'לו, הינה הפרעה נפשית, שאין בה כדי להשפיע על יכולותיו הקוגניטיביות של אנג'לו, וכי מעולם אנג'לו לא הוחזק או הוכרז כבלתי כשיר. לפיכך, אין לקבל את הטענה שהכשירות המוגבלת של אנג'לו פוסלת או מבטלת את הסדר הגישור. הצדדים חתמו על הסדר הגישור כשהם מיוצגים ומלווים ע"י עורכי-דינם. החוק מניח שכל אדם בוגר הינו בעל כשירות מלאה, עד שהוכח אחרת, וכל הטוען להעדרה של כשירות זו להתחייב בהסכמים, חייב להוכיח זאת. אלברט לא הרים את נטל ההוכחה הזה.

 ומכאן מסקנתו של ביהמ"ש שהסדר הגישור שבין השניים תקף, שריר וקיים.

 והרי לכם דוגמא אחת נוספת בעניין:

 Gulliver Schools, Inc., a Florida corporation, and School Management Systems, Inc., a Florida corporation, Appellants,
v.
Patrick Snay, Appellee.

Case No. 3D13-1952.

District Court of Appeal of Florida, Third District.

Opinion filed February 26, 2014.

כאשר ביה"ס גוליבר שבפלורידה, החליט שלא להאריך את העסקתו של מר סניי, הגיש הלה תביעה כנגד הנהלת ביה"ס בסך של 150,000 דולר, שלטענתו ביה"ס חב לו עקב הפסקת עבודתו שם.

 הצדדים נכנסו להליך גישור. הליך הגישור צלח והצדדים הגיעו לידי הסכם בכל נושאי חילוקי הדעות שביניהם. על פי דרישת בי"ס גוליבר הוסף סעיף שמחייב לשמור את הסדר הגישור בסוד מוחלט:

"מר סניי בשום מקרה לא יגלה, לא ישוחח, לא ישתף ולא ידון בין באופן ישיר ובין באופן עקיף כל ישות או אדם, לבד מעורך דינו, יועצו ובת זוגו, את פרטי הסדר זה או את קיומו. כל הפרה של סעיף זה תשלול ממר סניי את התשלומים עפ"י הסדר גישור זה".

 מספר ימים לאחר שההסדר אושר, שלטונות בי"ס גוליבר הודיעו למר סניי, שהוא הפר את הסדר הגישור ולכן הם רואים עצמם פטורים מלבצע את התחייבויותיהם הכספיות כלפיו. כל זאת בשל פוסט שפרסמה בתו של מר סניי, תלמידת קולג', בדף הפייסבוק שלה, בו נאמר ש"אמא ואבא סניי זכו בתביעתם נגד בי"ס גוליבר, ועתה הם באופן רשמי משלמים עבור החופשה באירופה, שיקפצו".

 הפוסט הזה פורסם אצל כ-1,200 חברות הפייסבוק של בתו של מר סניי, שרבות מהן עדיין לומדות או בוגרות של בי"ס גוליבר. בתגובה הודיעו שלטונות ביה"ס למר סניי שאין בדעתם לשלם לו את המגיע לו בהתאם להסדר הגישור.

 מר סניי הגיש תביעה בדרישה לאכוף את ביצוע ההסדר בטענה שהפוסט שפרסמה בתו איננו מהווה הפרה של ההסדר. הוא העיד שהוא אכן סיפר לבתו שהושג הסדר וכי הם מרוצים מכך. בערכאה ראשונה נפסק שהערותיו של מר סניי לבתו והפרסום שהיא נתנה לכך בדף הפייסבוק אינם מהווים הפרה של סעיף הסודיות שבהסדר הגישור ולפיכך ההסדר שריר וקיים.

 על החלטה זו ערערו שלטונות בי"ס גוליבר. ראשית, פסקה ערכאת הערעור, שהסדר גישור חייב, ככלל, להיות מפורש ככל הסכם/חוזה אחר, ובאין הוכחה שהצדדים התכוונו לייחס למילים המופיעות בו משמעות שונה מהמקובל, יש לפרש את ההסדר בהתאם למובנו הרגיל, במושגים של יומיום.

 במקרה שלנו, כוונת הצדדים הבלתי משתמעת לשתי פנים בסעיף הסודיות היתה, שאיש מהצדדים לא יגלה לאף אחד, בין באופן ישיר ובין בעקיפין, לבד מעורכי דינם ויועציהם, כל מידע הנוגע לקיומו של ההסדר ו/או התנאים שהוסכמו על פיו.

 לפיכך מילותיו של מר סניי לבתו "שהושג הסדר ואנו מרוצים מתוצאותיו", מהווים הפרה של סעיף הסודיות שבהסדר ולפיכך טעה ביהמ"ש דלמטה כשהורה שיש לאכוף את קיומו של ההסדר על שלטונות ביה"ס. עדותו של מר סניי, שהוא היה חייב לומר לבתו דבר מה בעניין, אינה מהווה הגנה כנגד עובדת ההפרה של סעיף הסודיות. והמעשה של בתו היה בדיוק מה שסעיף הסודיות נועד למנוע.

 הסדר הגישור בוטל.

 אין בכוונתי להלאות את הקוראים בדוגמאות הרבות של התדיינויות משפטיות הנערכות במדינות השונות בארה"ב בנוגע להסדרי גישור. המטרה במאמר זה היא לחשוף את הקורא את לפעילות הגישורית הענפה המתקיימת שם וכיצד הליכי הגישור הפכו לחלק בלתי נפרד ממערך יישוב הסכסוכים שם.

 אנו נמצא הליכי גישור כמעט בכל תביעה בגין רשלנות רפואית, וכפי שנוכחנו, גם בתביעות נזיקין בכלל, בהליכי פשיטת רגל, מקרקעין וכמעט בכל תחומי החיים האחרים, שלא להזכיר את הליכי הגישור בתחום המשפחה – גירושין, צוואות, ובכלל היחסים בתוך המשפחה.

 וכמו שכתבתי בפתיח למאמר – יש באלה כדי לגרום לנו, ציבור המגשרים בארץ, לא רק לקנאה רבה אלא גם לתסכול ואפילו לדיכאון נוכח מרחק שנות האור שבו נמצאת הפעילות הגישורית אצלנו כאן לעומת זו ששם.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.