מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?
כפי שכל מגשר יודע, השלב האחרון של כל הליך גישור שצלח הוא חתימת הצדדים הסכם – שבמונחים של מגשרים, הינו הסדר גישור – כאשר מי שטרח להביא הצדדים לידי הסכמה, עורך ההסכם ושושבינו – הוא המגשר.
מתעוררת השאלה אם כל אימת שמושג הסכם המיישב סכסוך בין שניים באמצעות גורם שלישי, עניין לנו בהסדר גישור, שמי שערך אותו הוא המגשר?
להמשיך לקרוא מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?
12.11.12
כפי שכבר הזכרתי במספר שורות בעמוד השער למדור גישור, בוררות ומשפט, קיימת פסיקה ענפה בתחום משפט הבוררות המתפרסמת בתכיפות, בעוד שבתחום הגישור כמעט שלא יוצאת פסיקה כלל מלפני בתיהמ"ש שלנו.
הסיבות לכך כבר עמדנו, ולו רק היה מי שיסיק מכך את התובנות הנכונות, הוא לא היה מקדם דווקא את נושא בוררות החובה לפני הנושא שכבר הוכר כ – "בית המשפט מרובה הדלתות" – שאז, לדעתי, היו רבים מהמתדיינים מעדיפים לאמץ את הליך הגישור כאופציה הראשונה לפתרון הסכסוך שהם נתונים בו, על פני הליך הבוררות. ראו נא כמה התנצחויות משפטיות, משאבי זמן וכסף, של המדינה, באמצעות בתי המשפט, והמתדיינים עצמם, מושקעים בעקבות פסיקות הבוררות. לאלה לא זקוקים כלל כאשר נעשה על ידי הצדדים ניסיון רציני ואמיתי לפתור את סכסוכיהם בדרך של הסכמה והבנה.
4.7.2012
תום הלב בהליך הגישור
לכולנו ידועה הפרקטיקה של חתימת הסכם גישור, הן על ידי הצדדים והן על ידי המגשר בתום שלב ההיכרות עם הצדדים ועם הליך הגישור.
לא יהיה זה לחלוטין בלתי מציאותי לחשוב על מקרים בהם לפחות אחד הצדדים להסכמה לקיומו של הליך הגישור, עושה זאת מטעמים שונים מבלי להתכוון כלל לקיים הליך גישור אמיתי עם כוונה אמיתית לבחון כל דרך במטרה להגיע להסדר גישור.
ניתן לחשוב על שכן בבניין שהסכמתו להליך גישור בסכסוך שי לו עם שכניו היא אך ורק בכדי "לסתום פיות" ולהתחזות כמי שמוכן לשתף פעולה, ניתן לחשוב על חברה או גוף משפטי כלשהו, ידוע ובעל מוניטין, שכל מעייניו הם לדרוש נאה ולהסכים להליך גישור מבלי שכלל יעלה בדעתו אף לנסות למצוא פתרון מוסכם לבעייתו או לטענתו של הלקוח או מי שנדרש לשירותיו.
10.6.2012
גישור ותקנת הציבור
א. מבוא
כידוע לציבור קוראי המאמרים שלי באתר, שיטה נקוטה בידי ליטול סוגיות מעולם המשפט ולהאיר אותן מהזוית של המגשר ודיסציפלינת הגישור. בדרך כלל – וגם במאמר זה – את הצורך להתייחס למושג של "תקנת הציבור בגישור", עורר פסק דין, שבו נבדקה תקפותו של פסק בוררות שנמצא מנוגד לפסק-דין חלוט של ביהמ"ש.
כלומר, גם פסק דין זה עוסק במטריה מתחום ה ADR – הבוררות – וזו המשפחה הרחבה אליה מקוטלג גם הליך הגישור, על כל השוני שבין שתי דיסציפלינות אלה.
אין לי ספק שגם הסדרי הגישור, שחתימתנו כמגשרים מתנוססת עליהם, בצד אלה של הצדדים המגושרים, חייבים שלעולם לא יהיו מנוגדים לתקנת הציבור. לפיכך, חשוב לכותב שורות אלה להביא את המונח ומשמעותו לתודעת ציבור המגשרים, על מנת שישמש נר לרגליהם בחתירתם לעזור לצדדים "לארוג" את הסדר הגישור.
15.5.2012
האם יכול שבוררות תידחה מפני תניית גישור?
א. הרקע המשפטי לסוגיה נשוא המאמר
כפי שכבר יודעים קוראי מדור זה, קיים שוני מהותי בין הגישור לבין הבוררות בכל הנוגע למושג "עיכוב הליכים".
בכדי להקל על הקורא אני מרשה לעצמי לצטט ממאמר קודם שלי, שהתפרסם באתר זה תחת הכותרת:
"בוררות וגישור דמיון ושוני" מ אפריל 2010:
1.6.2012
חוק הגישור החדש ברוסיה
(בהשוואה לחוק הישראלי והבדלי דגשים וגישות)
מבוא
המאמר שלהלן בחלקו הינו תרגום של מאמר בשם זהה – Russia's New Mediation Law – שהופיע ב- 18.4.2012 בגיליון מס' 426 ב –Mediate. com Weekly , שבו בחרתי לעסוק לטובת עמיתי המגשרים ובחלקו עבודת השוואה בין הוראות חוק הגישור הרוסי לבין ההוראות המקבילות בדברי החקיקה הישראלים הנוגעים לגישור ומעט אף לבוררות.
בשונה מהנהוג במערכת האתר הנ"ל אקדים ואביא את רובו של הפרופיל המקצועי של הכותב, כפי שהוא מובא שם:
אלן סילברמן (Allan Silberman) הינו מגשר, מאמן ויועץ בתחום יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR). הוא פעל כמגשר במחלקה למשאבי אנוש בוושינגטון DC וכחבר בצוות המומחים האקדמי הבריטי בתחום זה. לאחרונה הוא שימש כמומחה מטעם ארצות הברית, בפרויקט שמומן ע"י הבנק העולמי, לאימון של מנהלנים אזרחיים, באזור PERM' שברוסיה, בהליכי הגישור.
הוא מנהלו לשעבר של משרד ה ADR בוועדת הבחירות הפדראלית, זו הוועדה האחראית על אכיפת ההוראות העוסקות במימון מסעי בחירות לקונגרס האמריקאי. אלן סילברמן פיתח תוכנית ADR בוועדה זו והדריך את צוות העובדים שם בין השנים 2000 עד 2006. הוא פעל ליישובם של יותר מ 100 סכסוכים בנוגע להפרת הוראות מימון בחירות לקונגרס הן עבור מועמדים רפובליקאים והן עבור מועמדים דמוקרטים.
עוד קודם לפועלו בוועדת הבחירות הפדראלית, אלן סילברמן היה שותף במשרד שייעץ בתחום ה ADR בוושינגטון DC. משרד זה סיפק הליכי גישור, וייעוץ בתחום מניעת סכסוכים ויישוב סכסוכים בד בבד עם הדרכה לסוכנויות פדראליות ביישוב סכסוכים.
לפני שהצטרף לקבוצת הייעוץ, אלן סילברמן שימש כנשיא איגוד הבוררות באמריקאי (AAA- American Arbitration Association) ומנהל מחלקת החינוך בעיר ניו יורק. במסגרת זו הוא הדריך צוות שקיים יותר מ 125 סדנאות חינוך בכל המדינה בטכניקות של הליכי בוררות וגישור.
עורכי האתר ממשיכים לפרט את פועלו של כותב המאמר, אבל אנו בחרנו לעצור כאן מתוך הבנה שבשלב זה הקורא כבר קלט את שיעור קומתו של כותב המאמר ואין צורך להלאות בפרטים נוספים.
להמשיך לקרוא חוק הגישור החדש ברוסיה-והשוואה לדברי החקיקה בגישור אצלנו
Prof' Sara Cobb
העצמה וניטרליות בגישור – האומנם?[1]
מבוא
איני יודע אם היתה זו יוזמת מוזאיקה – מכון לישוב סכסוכים בהסכמה, להזמין את פרופ' שרה קוב[2] –
Prof' Sara Cobb) ) לשאת הרצאה בנושא:
" Narrative and Conflict Transformation: Building Community, Building Better-formed Stories"[3]
אולם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, השכיל לנצל את ההזמנות שפרופ' קוב נמצאת בארץ ע"מ להרצות והזמין אותה לשאת הרצאה גם במסגרתו. בהרצאה זו הציגה פרופ' קוב את מה שידוע כקונספציה של הגישור הנרטיבי, שהיא גישה אחרת לישוב סכסוכים בהסכמה–
התיזה או הענף של הגישור הנרטיבי מקיף חומר רב מאוד, וההרצאה של פרופ' קוב באה לתת לקהל המאזינים רק את תמצית התפיסה הזו בגישור. אני לקחתי על עצמי לתרגם, כמידת יכולתי וכמידת הבנתי את ההרצאה, בכדי שלציבור המגשרים שלנו תהיה גישה קלה יותר אליה והזדמנות להכיר מעט מקרוב יותר את מהות התפיסה השונה הזו לגישור. אם אנסה לתמצת תפיסה זו ולסכמה במילה אחת, הייתי מגדיר אותה כסוף עידן הניטרליות של המגשר בהליך הגישור.
להמשיך לקרוא העצמה וניטרליות בגישור – האומנם? הגישור הנרטיבי
א 598/04 (חי) אנגל מרכז מסחרי בע"מ נ' מר זוהיר פרח
פתיח קצר
לפסק דין זה, שניתן באפריל 2005 בביהמ"ש המחוזי בחיפה מפי כב' השופטת שושנה וסרקרוג, יש חשיבות רבה,
מהיבטים שונים, בעולם דיני הבוררות.
בחרתי להביא בפני ציבור המגשרים את פסה"ד הזה, מאחר שבמהלכו נתן ביהמ"ש את דעתו לסוגיה כיצד היה על בורר להתייחס להסדר גישור שהושג בין הצדדים, ומתוך כך נוכל ללמוד על הנפקות שמייחס ביהמ"ש להסדר שכזה.
31.3.11
כלי מרכזי בארגז הכלים בהליך אחד מהווה מוקש בהליך שני –
הפגישות בנפרד ( (Caucusבגישור, ככלל הן אסורות בתכלית בבוררות.
להמשיך לקרוא הפגישות בנפרד(Caucus) בגישור-אסורות בתכלית בבוררות
הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור
בשל מיעוט החידושים בפסיקה בתחום הגישור בארצנו, ומתוך הרצון להמשיך ולידע את קוראי מדור זה על החשיבה והפעילות הרבה בתחום הגישור בעולם שסביבנו, לא נותר לי אלא להמשיך ולרעות בשדות זרים, ומדי פעם להביא בפניכם נושאים שנידונו במאמרים המתפרסמים באתרים שלכולנו גישה אליהם, אבל לא כולנו מתפנים לעשות כן. כל זאת מתוך תקוה שבכך אצרף את קולי למגשרים המכובדים שמאמריהם מתפרסמים באתר זה.
הפעם ברצוני להביא בפניכם מאמר נוסף מה – Mediate. Comמפרי עטה של Laurie Israel, שהתפרסם בינואר האחרון תחת הכותרת:
"To Caucus Or Not To Caucus – That Is The Question".
להמשיך לקרוא הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור