קטגוריה: ג. אפיקים בגישור

10.10.2017

חוק/פקודת ההתנצלות בהונג קונג 2017

Hong Kong Apology Ordinance 2017  

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

מבוא

 הררי מאמרים כבר נכתבו על מקומה ומשמעותה של ההתנצלות בגישור. כל מאמר וההדגשים המיוחדים לו וההגדרות להתנצלות שאומצו ע"י מחברו. המאפיין את כל המאמרים הללו בבסיסם, היא ההנחה המובעת בפזמון החוזר של שירו המפורסם של אלטון ג'ון "סליחה היא כנראה המילה הקשה ביותר" (“Sorry seems to be the hardest word” ). ומי מאתנו המגשרים לא מכיר ולא התנסה בשימוש בכלי רב הכוח והייחודי הזה בגישור. ד"ר דייב שמעוני, יו"ר ארגון המגשרים,  בעת סיור במזרח הרחוק, התוודע לעובדה שבהונג קונג נחקק לאחרונה "חוק ההתנצלות"  והוא טרח לשלוח את נוסח החוק לחברי הארגון, כמחווה וכתרומה להרחבת האופקים של המגשרים. נראה היה, שאם כבר הגיע החוק לידנו, ננצל את  ההזדמנות כדי לתהות מעט על קנקנו של חוק זה ולהבין את משמעותו ואת היחס בין החוק הזה לבין ההתנצלות ככלי גישורי[1].

להמשיך לקרוא חוק/פקודת ההתנצלות בהונג קונג 2017

1.9.2017

האם הליך הגישור נחל הצלחה? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

את השאלה שבכותרת למאמר הזה עורר [1]Oran Kaufman במאמרו-

  "[2]"On What Level Are We Mediating?,

 כשכוונתו הייתה לשאלה כיצד תימדד הצלחה בגישור. לשאלה עצמה יש מספר רמות ובודאי מספר תשובות, כגון – הצלחה למי? הצלחה עבור הצדדים, אינה בהכרח הצלחתו של המגשר, שעה שהצלחה עבור המגשר אינה בהכרח הצלחתה של המערכת המשפטית. ומה באשר להצלחתו של מקצוע הגישור? עיקר מעייניו של מאמר זה הם בגישור לגירושין, אולם התובנות העולות ממנו יפות גם לכל סכסוך אחר, שמעורבים בו רגשות וכורח או רצון ליחסים עתידיים.

להמשיך לקרוא האם הליך הגישור נחל הצלחה?

1.8.17

גישור בהסכמי ממון / מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא

 באפריל 2015, פרסמתי מאמר תחת הכותרת "אפיקי גישור: הסכמי ממון-לטובת זוגות ומגשרים שאינם בהכרח עורכי דין"[1].

 בין היתר נאמר שם: "מעשיות בעיניו של האחד, נתפסת, לעיתים, כפסימיות אצל האחר והסכם ממון נתפס אצל זוגות רבים כפסימיזם יתר. זו בד"כ הסיבה הנפוצה ביותר לעובדה שבני זוג, בתחילת דרכם, נמנעים מלתת את דעתם לכך. כאשר תחושות האהבה עזות והאמון הרב הוא ששולט ביחסי הזוג, האפשרות של גירושין, והצורך בטיפול מודע במצב זה והתייחסות לקשיים הכרוכים בו, כלל איננו עולה על הפרק. כל זאת, בשעה שהסכמי ממון שהושגו במשותף בהליך של גישור, הינו מסלול שלא נחקר דיו באקדמיה או בחיי המציאות".

להמשיך לקרוא גישור בהסכמי ממון

1.5.17

 גישור וצדק – " הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג' ג')? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בנושא זה, של מידת הקשר או היחס בין גישור לצדק, נכתבו מאמרים ומחקרים רבים, ואין בכוונתי כאן לצלול אף לא לחלק קטן מהם. הכוונה במאמר זה היא להציג בפני הקורא את השאלה עצמה ואת ההתחבטות באשר לתשובה לה. להמשיך לקרוא גישור וצדק – " הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג' ג')?

23.3.17

 גישור ירושות וצוואות במשפחה / מאת: עו"ד גיורא אלוני

הבהרת נושא המאמר

באתר נקודת מפנה[1] מָצִינוּ את האמירה הבאה שמתייחסת לנושא שבכותרת:

"סכסוכי ירושות מטבעם הם סכסוכים מלאי יצרים. ברובם של הסכסוכים המשפחתיים הנקודה המובאת להכרעה היא רק קצה קרחון של מערכת רגשית מורכבת וטעונה הכוללת כעס, קנאה ועלבון. לעיתים המקור לאי ההסכמה הוא בכלל בזיכרונות ילדות עתיקים, או תחושת הפליה ואי שוויון בין האחים, וזאת בלי שהצדדים מבינים בעצמם את המניע להתנהגותם. אחים המסוכסכים סביב עיזבון הוריהם, סוחבים, בדרך כלל, מאחוריהם מטען רב הנסתר מהעין ושאינו בתחום שיקול הדעת של בית המשפט הנקרא להכריע במחלוקת המוסלמת שבין בני המשפחה.

המערכת המשפטית הפורמאלית 'מציעה' שלל דרכים לצדדים ניצים להקשות אחד על השני ולהאריך את משך הסכסוך. שימוש במערכת המשפטית באופן זה מתעלם מייעודם של בתי המשפט להיות סעד לצדק, והופך את בתי המשפט לכלי נוסף במערכה ארוכה ומלאת יצרים שמובלת ע"י מריבה אישית. בכך, ולעיתים בלי שבני המשפחה עצמם אף מודעים לכך, נוצר מעגל אינסופי של הליכים משפטיים מיותרים המאריכים את הסכסוך לשווא ומספקים 'דלק' נוסף להסלמת הסכסוך.

להמשיך לקרוא גישור ירושות וצוואות במשפחה / מאת: עו"ד גיורא אלוני

15.9.2016

 גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs)[1].

איפיון נושא המאמר

במאמר קודם, שעניינו היה היכרות עם כלי גישורי נוסף – "מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור" (מיום 1.9.16) – הוזכרה בקצרה האפשרות, שהגישור יתנהל כאשר מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית או משתייך לקבוצת האנשים המוגדרים כ- High Conflict people,

ומטעמי נוחות HCPs.

בנושא זה המאמר הזה מבקש להרחיב, במטרה לשמש כלי עזר בידי המגשר שניצב בפני סיטואציה שכזו. [2]Bill Eddy כמי שהתעמק בסימני ההיכר של אנשים שהוגדרו כ HCPs, זיהה מספר מאפיינים, שמצביעים על קיומה של התסמונת. אנו לא נרחיב בכך כאן, אבל עבור כל מי שמעוניין, ניתן למצוא על כך במאמרו "."[3]ling With Defensiveness In High Conflict People

  להמשיך לקרוא גישור שבו מעורבים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית

1.9.2016

 מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור[1]

כיום כל אדם הנתון בסכסוך, בין אם באופן אישי ובין באופן מקצועי, בין שהוא מגשר, עורך דין, מנהל או בעל עיסוק רלבנטי אחר, הינו מעורב מן הסתם, בין באופן קבוע ובין באופן מזדמן, בהליך או בהליכי גישור או שהוא מחוייב בפגישה בה יקבל מידע על הליך הגישור, יעשה היכרות עם ההליך, ואם ישתכנע, אף יתואם לו מועד לקיום הגישור. בהתאם לחוק דהיום, בטרם מגיע בעל דין לביהמ"ש הוא יופנה, במרביתם של סוגי הסכסוך,  להליך מהו"ת.

הליך הגישור איננו מושלם ולצער הכל, למרות מאמצי המגשרים רק כ- 50% מהסכסוכים נפתרים בדרך זו, תלוי בסוג הסכסוך. אין זו תוצאה רעה, אבל עוה"ד Bill Eddy[2] סבור, שיש לו רעיון כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר.

במסגרת החשיבה כיצד לגרום להליך הגישור להיות אפקטיבי יותר, בעיקר בסכסוכים קשים במיוחד – הוא מציע עריכת הכנה לצדדים, בטרם הכנסם להליך הגישור עצמו. במסגרת ההכנה לגישור, ובכדי למצות את המטרות שלשמן היא נועדה, המגשר המכין – המאמן – חייב לעבוד עם הצד או הצדדים לגישור (בד"כ בנפרד), במיוחד על ארבעה כללים ( או כשירויות במקור – Teaching 4 Key Skills).

כל מגשר, הראוי לתואר הזה, מכיר, בקיא, יודע ושולט בכל כלי הגישור שאומן בהם ושעומדים לרשותו, לעשות בהם שימוש במהלך הגישור  לפי הצורך ובהתאם לנסיבות. מאמר זה אינו מציע להחליף את כלי הגישור הללו וכל מטרתו היא לפתוח ערוץ חשיבה נוסף עבור עמיתי המגשרים, ולהפנות את תשומת ליבם לכלי גישורי נוסף, שלעת מצוא אולי יוכל המגשר לעשות בו שימוש או פשוט יידע על קיומו.

להמשיך לקרוא מחידושי החשיבה הגישורית

25.4.16

מיהו מגשר טוב?! / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הקדמה

אנחנו משקיעים ולומדים, מתעדכנים, קוראים, משתתפים בהרצאות ואפילו מגשרים בפועל, אבל עדיין כל זה איננו מבטיח את היותנו מגשרים טובים.

 מאמר זה ידון בשאלה מהם המרכיבים האישיים והמקצועיים שניתן ליחס למגשר בכדי שנוכל להגדיר אותו כמגשר טוב. שהרי חשוב לנו, כמגשרים, להבין כיצד זה שמגשרים, שאין להם שום סמכות להכריע בסכסוך ולכפות פתרון, בכ"ז מצליחים להוביל שני צדדים ניצים לידי הסכמה?

 מובן, שהתמחות מעמיקה בתורת הגישור בתוספת של ניסיון, הינם חיוניים, וכך גם כשרון לניתוח אנליטי של עובדות הסכסוך. אולם אלה הינם רק חלק ממכלול התכונות הרצויות של מגשר, ואין להסתפק בהן בבואנו לערוך מדרג כלשהו של התכונות שעושות מגשר להיות מגשר טוב.

 את המדרג של תכונות אלה ניסו (או שמא התיימרו) לקבוע במחקרם –

 

Professor Stephen B. Goldberg and Margaret L. Shaw[1]תחת השם: –

[2]The Secrets of Successful (and Unsuccessful) Mediators.

 

באומרנו "התיימרו" אין בכוונתנו להמעיט או לזלזל בערכו של המחקר הזה אלא, שככל שאנו פונים למקורות נוספים שניסו להתמודד עם השאלה, אנו מוצאים מדרג שונה של התכונות החיוניות להיות מגשר טוב או הדגשים שונים  –  כאשר מדובר בתכונות שחוזרות על עצמן –  או מקבצים שונים של תכונות,  הכל לפי תפיסת עולמו של הדובר. הדבר בולט עוד יותר, כאשר הנשאלים במחקר הם המגושרים עצמם או עורכי דינם.

  להמשיך לקרוא מיהו מגשר טוב?!