תגית: הסדר גישור

 25.3.2012

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף –  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר".

להמשיך לקרוא הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

25.1.2012

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

אני מניח שלא רבים מציבור המגשרים, ואנוכי בכלל זה, ערים לנושא שבכותרת על שני חלקיו – התביעה הייצוגית והסדר הגישור במסגרתה. לכן כשנתקלתי בפסק הדין שעתה זה יצא מתנור האפייה של ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 4.11.2012,  בענין –

ת"מ (תובענה מנהלית) 101-07 לוי נ' רשות השידור, מלפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א  – החלטתי שיש מקום להביאו בפני ציבור המגשרים.

להמשיך לקרוא הסדר גישור בתובענה ייצוגית

15.12.2011

אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים

ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

האם השאלה שבכותרת הראשית הינה שאלה משפטית או שאלה עובדתית ובאילו כלים יכריעו בה?!

עם השאלה הזאת התמודדה כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד,  בביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא בתיק תמ"ש 14924-09 ג' ואח' נגד ש' ואח'.

להמשיך לקרוא אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

8.3.11

תקיפת הסדר גישור

לא הספקתי להניח, כדרך דיבור, את העט מידי עם סיום מאמרי בנושא השונה והדומה בין הגישור לבוררות, והנה מתפרסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בו נדונה שאלת תקיפת הסדר גישור.

במאמרי הנ"ל נכתב, תחת הכותרת יב. תקיפת הסדר הגישור ופסק הבוררות , "כבר אמרנו לעיל שהן הגישור והן הבוררות הולדתם בהסכם, וככאלה הינם כפופים לעולם של דיני החוזים.

אולם בעוד שהסדר הגישור ניתן לתקיפה אך ורק מכח דיני החוזים (וראן לעניין זה את פרק ב בחוק

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו"), תקיפתו של פסק הבורר תעשה מכח חוק הבוררות".

להמשיך לקרוא תקיפת הסדר גישור

30.6.2010

התנאים לאישור הסכם גישור על ידי בית המשפט

א. מה נושאת בחובה כותרתו של מאמר זה.

פסק דין של כב' השופט נעם סולברג בבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה אימתי יעתר בימ"ש לתביעתו של בעל דין ליתן תוקף להסכם גישור. פסק דין זה אמנם ניתן לפני יותר מעשר שנים, ב- 18 במאי 1999, אלא, שלדעתי, ליחו עדיין לא נס, וראוי שנעמוד שוב על הקביעות העולות ממנו.

הנושא שבו עסקינן במאמר זה ושהוא נושא פסק הדין הנ"ל, עניינו בקשה שהוגשה לבית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים לו, שנעשה בהליך גישור. קדמה לבקשה זו החלטת נשיא בית משפט זה, שהפנה את הצדדים לגישור וקבע בהחלטתו, בין היתר, כי "אם הצדדים יגיעו להסכם, יתבקש בית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין".

בית המשפט דן בשאלה האם בנסיבות המקרה שלפניו נתמלאו התנאים לכך שבית המשפט יאות לתת להסכם שהושג בהליך הגישור תוקף של פסק דין.

על התנאים הללו, כפי שעמד עליהם בית המשפט, ברצוני להתייחס במאמר זה. נדמה לי שלא יהיה הדבר למותר ולו רק אם המאמר יהווה לצורך ריענון ותזכורת בלבד של הנושא.

להמשיך לקרוא התנאים לאישור הסדר גישור

 

ביטול הסדר גישור

 

א. מבוא קצר

במסגרת מדור זה – הגישור בראי הפסיקה –  אנו בוחנים פסקי דין שיצאו מלפני בתיהמ"ש השונים, ושבהם נידונו סוגיות שונות שעניינן הליך הגישור ונפסקו בהן הלכות בענייני גישור. אני מאמין שכל מגשר חייב להיות מודע להלכות אלה , שהרי בין אם הליך הגישור שנוהל על ידו הסתיים בהסדר גישור ובין אם לאו – בכל מקרה יגיע הסכסוך, שבו הוא גישר לביהמ"ש – בין אם לצורך מתן תוקף של פס"ד להסדר הגישור שהושג ובין אם לברור והכרעת הסכסוך ע"י ביהמ"ש.

 

וכמו שכבר נכתב במבוא למדור זה –  "הגישור במשפט" –  בסופו של יום, אנו, המגשרים, פועלים בסביבה משפטית והסדרי הגישור, המושגים תחת שרביט הניצוח שלנו, לא יכולים להיות מנותקים לחלוטין מהסטנדרטים והנורמות שמנחות את בתיהמ"ש.

 

הפעם בחרתי להביא בפני הקורא את פסה"ד שלהלן, שרבה חשיבותו, ועניינו סופיות הסדר הגישור שקיבל תוקף של פס"ד. בשל חשיבותו כאמור של פסה"ד – הדן בשאלה האם קיימת בידי צד כלשהו להסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, לפעול לביטולו של פס"ד שכזה ואם כן – כיצד? ראיתי לנכון להביא בהרחבה קטעים ממנו.

 

להמשיך לקרוא ביטול הסדר גישור

 

הערת פתיחה

  בהיות הליך הגישור, על שלביו השונים מתואר בפרוט הן במאמרים שהתפרסמו באתר זה במדור  "תעודי גישור",  אנו נוותר על פרוט אותם שלבים, אלא אם היה בהם מעשה או מחדל של המגשר, שמצריך התייחסות.

 

 יתרה על זו. בקריאה חוזרת של תיעודי הגישור המובאים כאן, הגענו למסקנה, שאלה צריכים להיקרא בסדר הופעתם במדור, שכן המסקנות והתובנות המובאות בהן, יש להן תהודה מצטברת. אין שום טעם בעולם לעמוד שוב על משגים בגישור, שכבר שוחזרו ונותחו, והתובנות שצמחו מהם נכתבו, כשם שאין מקום לשוב ולחזור על נאום הפתיחה של המגשר, כפי שהובא לעיל.הקורא הנבון ידע איזה מהתובנות ומהלכי הגישור שתוארו, הוא מעוניין לאמץ לעצמו ואיזה מהם הוא דוחה.

 

להמשיך לקרוא תעוד גישור – חברת תעופה שכשלה

תיעוד גישור -סוכך שהותקן שלא כהלכה

       "תפקיד המגשר בשלב יצירת האופציות

ישנן נקודות חיבור רבות בין תחום הגישור לבין תחום החשיבה היצירתית. דוגמא מובהקת לכך היא הקבלה בין שלב יצירת האופציות בגישור לבין הייעוץ בתחום החשיבה היצירתית. בגישור, בשלב יצירת האופציות, חשוב שההצעות יבואו מהמשתתפים, ולא מהמגשר. בייעוץ בתחום החשיבה היצירתית, חשוב שההצעות יבואו מהנועצים, ולא מהיועץ.

המשתתפים גם מכירים טוב יותר מהמגשר את המקרה ואת האפשרויות. בנוסף, אם מגשר יעלה אופציה בעצמו, עלול להיווצר הרושם שהוא נקט עמדה לטובת אחד המשתתפים.

תפקיד המגשר הוא לסייע למשתתפים להעלות אופציות בעצמם…"

 

להמשיך לקרוא תיעוד גישור – סוכך שהותקן שלא כהלכה