קטגוריה: ה. פסק והסדר

21.11.13

מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

עבור אותם המגשרים שלא היתה להם ההזדמנות לכך, אני כותב מאמר זה שעוסק בפסק הדין החשוב סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, מיום 11.11.2013

מפסק דין זה נוכל ללמוד מה, מנקודת מבטו של ביהמ"ש, מצופה מאתנו, כשאנו פועלים כמגשרים, מי למעשה איננו ראוי לתארו כמגשר, וכיצד על ביהמ"ש לבחון בקשה שהגיש לו מגשר, ע"מ שייתן להסדר גישור תוקף של פס"ד. מעבר לחשיבות הרבה מבחינת תוכנו, פסק הדין הזה חשוב גם בהיותו למעשה קריאה לאוזניה של שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני,  למהר ולהחיות את תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996 שבוטלו או להתקין תקנות חדשות שיקבעו את סף הכישורים הנדרשים בכדי לקבל רישיון של מגשר.

כמו כן יש בפסה"ד פניה מטעם השופט לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה וגם לראש האגף לסיוע משפט, שיבחנו את המצב ויעשו לתיקונו.

להמשיך לקרוא מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

25.5.2013

שימוש לרעה בתנית גישור בחוזה 

מבוא

ביום 6.5.2013 נשא ד"ר אלעד פינקלשטיין הרצאה בנושא "אכיפת תניות גישור בבית המשפט כאמצעי הערכה", במסגרת כנס בר אילן בנושא של  "הערכת הצלחה וכישלון ביישוב סכסוכים". הרצאתו של ד"ר פינקלשטיין עסקה, גם בשאלת נפקותה של תנית גישור בהסכם.

להמשיך לקרוא שימוש לרעה בתנית גישור בחוזה

13.3.13

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

בית המשפט העליון: צד שחתם על הסדר גישור וחזר בו –  כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ"ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

להמשיך לקרוא רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

12.12.2012

 שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט 

ההחלטה בעניין ת"א (תל-אביב-יפו) 47515-03 זיכרון תמר ואופירה מורד נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ וטביט סוכנות לביטוח 1989 בע"מ, ניתנה ע"י כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי בבית משפט השלום בת"א ביום 3.12.2007. 

אמנם חלפו יותר מחמש שנים מאז שניתנה ההחלטה בתיק הנ"ל, אולם בשל נורת האזהרה האדומה והבוהקת שעולה מהנסיבות שברקע ההחלטה, יש להעלות את הדברים על נס בפני קהל המגשרים–

בבחינת – הסכיתו ושמעו.

  להמשיך לקרוא שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט

 25.3.2012

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף –  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר".

להמשיך לקרוא הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

25.1.2012

הסדר גישור בתובענה ייצוגית

אני מניח שלא רבים מציבור המגשרים, ואנוכי בכלל זה, ערים לנושא שבכותרת על שני חלקיו – התביעה הייצוגית והסדר הגישור במסגרתה. לכן כשנתקלתי בפסק הדין שעתה זה יצא מתנור האפייה של ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 4.11.2012,  בענין –

ת"מ (תובענה מנהלית) 101-07 לוי נ' רשות השידור, מלפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א  – החלטתי שיש מקום להביאו בפני ציבור המגשרים.

להמשיך לקרוא הסדר גישור בתובענה ייצוגית

15.12.2011

אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים

ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

האם השאלה שבכותרת הראשית הינה שאלה משפטית או שאלה עובדתית ובאילו כלים יכריעו בה?!

עם השאלה הזאת התמודדה כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד,  בביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא בתיק תמ"ש 14924-09 ג' ואח' נגד ש' ואח'.

להמשיך לקרוא אימתי מגעים כלשהם המתקיימים בין צדדים מסוכסכים ייחשבו להליך גישור שהתנהל ביניהם ?!

15.12.2011

האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?

1. מילות פתיחה

לכל קוראי המדור מוכרת התלונה שלי שחוזרת על עצמה מדי פעם על מיעוט הפסיקה המקומית בתחום הגישור וכבר לא אחת עמדתי על כך וניתחתי את הסיבות לכך. ולכן, כאשר מתפרסם פסק דין רחב יריעה למדי, אני עט עליו כמוצא שלל רב, במטרה לנתחו ולהביאו בפניכם הקוראים, או לפחות בפני אלה שרצה המקרה והם לא נתקלו בו.

אמנם המדובר הוא בפסק דין שיצא מלפני הערכאה הראשונה במערכת המשפט שלנו – בית משפט השלום (בהרצליה), ומעליו שתי ערכאות שבחוכן להפכו על פניו, אם כי אינני מאמין שמי מהצדדים לו יערער עליו.

אבל העיקר הוא, שהמדובר – אם יורשה לי – בפסק-דין מעניין ומקיף, מבוסס היטב, כתוב בכישרון ומנוסח בבהירות ומעל לכל זהו פסק-דין שמכיל בתוכו מספר תובנות ואולי גם חידוד אם לא חידוש כלשהו בעולם הגישור.

עוד הערה קצרה בפתח הדברים, בנוגע למינוח. פסק הדין נוקט כל העת במינוח של "הסכם גישור" "אישור הסכם גישור" וכיו"ב.

לפי לוח המינוחים, כפי שאני מאמין קיים בעולם הגישור, המונח "הסכם גישור" מתייחס לאותו הסכם שבין הצדדים המגושרים, בינם לבין עצמם ובינם לבין המגשר, כפי שעולה מתקנה 3 (ה) (I) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשכ"ג-1993:

"(I) אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת".

בעוד ש"הסדר גישור" הינו התוצאה המוצלחת של הליך הגישור, כעולה מ סעיף 79 ג (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

""הסדר גישור" –      הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;".

ולפיכך, בכל מקום בו איני מצטט, אשתמש במונח "הסדר גישור", שהוא המונח הנכון בהקשר לפסה"ד המובא להלן.

להמשיך לקרוא האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאישורו בידי בית המשפט?

8.3.11

תקיפת הסדר גישור

לא הספקתי להניח, כדרך דיבור, את העט מידי עם סיום מאמרי בנושא השונה והדומה בין הגישור לבוררות, והנה מתפרסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בו נדונה שאלת תקיפת הסדר גישור.

במאמרי הנ"ל נכתב, תחת הכותרת יב. תקיפת הסדר הגישור ופסק הבוררות , "כבר אמרנו לעיל שהן הגישור והן הבוררות הולדתם בהסכם, וככאלה הינם כפופים לעולם של דיני החוזים.

אולם בעוד שהסדר הגישור ניתן לתקיפה אך ורק מכח דיני החוזים (וראן לעניין זה את פרק ב בחוק

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו"), תקיפתו של פסק הבורר תעשה מכח חוק הבוררות".

להמשיך לקרוא תקיפת הסדר גישור

7.4.10

חברים מגשרים.

כפי שכבר עשיתי בעבר, בידיעתכם, כך אני ממשיך לעשות עתה, כאשר אני חושב שיש בכך כדי לתרום לעניין. כוונתי היא, לדלות את עבודותיהם של חכמים, בקיאים ומנוסים ממני בתחום הגישור ולהעלותן לאתר במטרה להביאן פעם נוספת בפני קוראי המדור, שלא בהכרח היתה להם ההזדמנות להתקל ולקרוא עבודות אלה. בשל החשיבות שאני רואה בהן לקהל קוראי המדור אני חוזר ומעלה אותן על פלטפורמה זו על מנת להיות להן קול ושופר, וכמובן הכל בשם כותביהן.

למאמר המובא להלן, ימלאו בימים אלה 7 שנים ליום פרסומו באתר לשכת עורכי הדין, במגזין" נקודת גישור", ראה http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?catID=179&pgID=4464.

מאז שנתפרסם מאמר חשוב זה, קמו דורות חדשים של מגשרים, שחשוב שילמדו את הנאמר בו, אף אם הם עורכי דין במקצועם ולא כל שכן אם אין הם כאלה, שכן ליחו וחשיבותו כלל לא נסו עם חלוף השנים.

לטובת כל קוראי המדור – קראו ותחכימו!

אמנות כתיבת הסכם גישור 20.04.2003

| עו"ד מיכאל צור

להמשיך לקרוא אומנות כתיבת הסכם גישור-עו"ד מיכאל צור